על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● פרשנות | העבר של לה פן חוזר כדי לרדוף אותה, ופסילתה יצרה סערה כלל-אירופית
● יצרני הרכב יעלו מחירים בגלל המכסים? טראמפ: "לא אכפת לי בכלל"
● האזהרה של האקונומיסט לישראל: "מסתכנת באסון"
1בכיר ישראלי: "מודאגים מהאפשרות שטורקיה תבסס נוכחות בסוריה"
המתחים בין ישראל לטורקיה ממשיכים להסלים, כשאנקרה מעוניינת לשלוט בבסיסים בשטח סוריה, פורסם ב-(TWZ (The War Zone, אתר חדשות אמריקאי שמתמקד בנושאי ביטחון.
בכיר בצה"ל שביקש להישאר בעילום שם אמר ל-TWZ כי "בישראל מודאגים מהאפשרות שטורקיה תבסס נוכחות בבסיסי אוויר בסוריה". דבריו של הבכיר מגיעים לאור המשא ומתן שאנקרה מנהלת עם הממשלה החדשה בדמשק "מה שמעורר חשש לעימות בין ישראל לטורקיה".
הבכיר אמר כי "הקמה של בסיס חיל האוויר הטורקי בפלמירה, סוריה, עלולה להחריף את המתיחות האזורית ולהגביר את הסיכון לעימות עם ישראל" והוסיף כי "ישראל פועלת על מנת למנוע התבססות צבאית עוינת בסוריה. כל נוכחות צבאית טורקית משמעותית, במיוחד במקומות אסטרטגיים כמו פלמירה, עלולה להיתפס כאיום על האינטרסים הביטחוניים של ישראל".
הבכיר הבהיר כי כרגע הסבירות למלחמה ישירה עם טורקיה היא נמוכה, אך זה "עלול להשתנות באזור שהוא לא יציב" והוסיף כי "ישראל הפגיזה השבוע חלק מהבסיסים האלה".
ב-TWZ ציינו כי על פי סוכנות הידיעות North Press הסורית, "טורקיה החלה להקים בסיס בצפון סוריה. בתוך בסיס חיל האוויר מנג שבצפון מחוז חלב, בצפון־מערב סוריה בימים האחרונים". לפי העיתון הסורי, "טורקיה רוצה להפוך את הבסיס "למרכז הגנה אווירית תפעולי מלא, כולל שיקום אזורי נחיתה למסוקים, כחלק מהמאמצים לחזק את נוכחותה הצבאית בצפון סוריה", נכתב בסוכנות.
הבכיר בצה"ל אמר ל-TWZ כי ישנה סכנה שארדואן יסלים את המתיחות בישראל "על מנת לגייס תמיכה פנימית" וצוין כי "חששות דומים הובעו גם בנוגע לנתניהו".
מתוך ה-TWZ, מאת הווארד אלטמן. לכתבה המלאה.
2בהשפעת טראמפ: המנהיגים שמוותרים על הדמוקרטיה
מאז כניסתו לבית הלבן, הנשיא דונלד טראמפ מחבק מנהיגים שנויים במחלוקת, זאת בניגוד לנשיאים קודמים, שהחרימו פגישות עם מנהיגים אוטוריטריים שדוגלים במשטר סמכותני. "טראמפ הפך עיקרון מרכזי במדיניות החוץ האמריקאית על פניו. במקום לגנות מנהיגים שנטשו עקרונות דמוקרטיים הוא מחבק אותם", נכתב בניתוח של מייקל די. שיר, כתב הבית הלבן של הניו יורק טיימס.
דרך הפעולה של טראמפ הפכה השראה עבור מנהיגים בעולם. "נקמה ביריבים פוליטיים, התקפת משרדי עורכי דין, עיתונאים ואוניברסיטאות, והטלת ספק בסמכות מערכת המשפט - מציעים מודלים חדשים למנהיגים שנבחרו דמוקרטית במדינות כמו סרביה וישראל, שכבר הראו נכונות לדחוק את גבולות המוסדות שלהם".
ג'יין הרמן, חברת קונגרס לשעבר אמרה לניו יורק טיימס כי "ארדואן ומנהיגים אחרים בעולם מתרחקים מהעקרונות הדמוקרטיים כבר שנים".
כשב-2016 היה ניסיון להדיח את ארדואן, "הוא הידק את שליטתו בנשיאות באמצעות התקפה על התקשורת, יריבים פוליטיים, מערכת המשפט ומוסדות אחרים". גם בישראל, נתניהו לוקח השראה מטראמפ ומנסה לשלוט במערכת המשפט. ביום חמישי האחרון הכנסת הצביעה בעד הענקת סמכות רבה יותר לממשלה בבחירת שופטי המדינה.
גם בסרביה, הנשיא אלכסנדר ווצ'יץ' במשך שנים תקף את התקשורת ופעל נגד יריבים פוליטיים. "בחודש שעבר, בזמן שטראמפ פירק את הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) - שלח ווצ'יץ' משטרה לפשוט על ארגונים במדינתו, חלקם קיבלו כספים מהסוכנות האמריקאית שכעת כמעט ונסגרה", נכתב. "הרשויות בממשלתו של ווצ'יץ' ציינו כי פעולות טראמפ העניקו הצדקה לצעדים נגד הארגונים, כולל המרכז לחקר, שקיפות ואחריות ויוזמות אזרחיות".
רות בן־גיאת, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת ניו יורק, אמרה לניו יורק טיימס כי מעשיו של טראמפ ושל נציגיו - נצפים היטב בידי מנהיגים אחרים בעולם. "הצעדים של טראמפ בכיוון הזה מעודדים מנהיגים זרים שיודעים שארה"ב היא כעת בת־ברית אוטוקרטית - ולא יהיו השלכות על התנהגות דכאנית", אמרה.
מתוך הניו יורק טיימס מאת מייקל די. שיר. לכתבה המלאה
3מבוכה, פיטורים ואנטישמיות גואה: מה קורה באוניברסיטאות העלית בארה"ב?
מאז ה-7 באוקטובר קמפוסי האוניברסיטאות בארה"ב מלאים בהפגנות אלימות, תקיפות אנטישמיות וטיפול לקוי של המוסדות עצמם. כל אלה גרמו לדונלד טראמפ להחרים מענקים לגופים ולעצור סטודנטים. כעת, פרופסורים באוניברסיטאות העלית מגישים מכתבי פיטורים, וסטודנטים יהודים פועלים נגד המדיניות של טראמפ בקמפוסים.
ב-The Huntington News, העיתון הסטודנטיאלי העצמאי של אוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון, מסצ'וסטס פורסם כי למעלה מ-3,000 סטודנטים יהודים וחברי סגל חתמו על הצהרה המגנה את הטיפול של טראמפ בדיכוי האנטישמיות בקמפוסים. "ההצהרה המגנה את מאמצי ממשל טראמפ להיאבק במה שהוא מכנה אנטישמיות בקמפוסים של מכללות ואוניברסיטאות, על ידי מעצר של סטודנטים בינלאומיים, פרופסורים ועובדים שהביעו עמדות פרו־פלסטיניות". על ההצהרה שכותרתה "לא בשמנו" חתומים פרופסורים, עובדים וסטודנטים יהודים הקשורים לאוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית.
"ההצהרה קוראת למנהיגי מוסדות ההשכלה גבוהה להתנגד לפעולות הממשל הפדרלי שמכוונות למוסדות אקדמיים, באמצעות הקצאת משאבים לשחרור סטודנטים שנעצרו על ידי סוכני רשות ההגירה והמכס (ICE) עקב פעילות פרו־פלסטינית, ולהפסיק שיתופי פעולה עם רשויות ההגירה הפדרליות".
ההצהרה מזכירה במפורש את מחמוד ח'ליל, בוגר אוניברסיטת קולומביה, שנעצר על ידי רשויות ההגירה הפדרליות לאחר שויזת הסטודנט שלו נשללה.
לאור התנהלות טראמפ, 3 חוקרים מאוניברסיטאות עלית אמרו ל-CNN כי הם מתכננים לעזוב את ארה"ב לקנדה. פרופסור לפילוסופיה מאוניברסיטת ייל, ג'ייסון סטנלי, שעוזב את האוניברסיטה היוקרתית לטובת טורונטו אמר ל-CNN "אני אוהב את ייל" "אבל מרסי, טים ואני, אנחנו הולכים להגן על הדמוקרטיה במקום אחר" אמר, בהתייחסו לעמיתיו שמצטרפים אליו לקנדה.
סטנלי אמר כי "פתאום, אם אתה לא אזרח של ארצות הברית, אתה לא יכול להתבטא פוליטית אם אתה פרופסור?" והוסיף "זה מטורף. זו לא חברה חופשית."
"כעת, סטנלי, יחד עם פרופסורית להיסטוריה, מרסי שור ובעלה טימותי סניידר, פרופסור להיסטוריה ולעניינים גלובליים, עוברים ללמד באוניברסיטת טורונטו - כדי לקדם את הדמוקרטיה, לדבר נגד הפשיזם וללמד מבלי לפחד מכניעה אקדמית לבית הלבן", נכתב.
מתוך ה-The Huntington News, מאת אמילי ספץ. לכתבה המלאה
מתוך ה-CNN, מאת דני פרימן. לכתבה המלאה
4 הוול סטריט ג'ורנל: זאת הטקטיקה החדשה של צה"ל בג'נין
במשך שנים צה"ל ביצע מעצרים ופשיטות במחנה הפליטים בג'נין ביהודה ושומרון, בתגובה להתנגדויות עממיות ותאי טרור שצמחו במחנה. כעת הטקטיקה החדשה של צה"ל היא "סילוק מוחלט", נכתב בוול סטריט ג'ורנל.
"דחפורים ישראליים, המחפשים חומרי נפץ מוסתרים, הפכו את רוב הכבישים לחול ובוץ. הלחימה וההריסות המבוקרות של ישראל הפכו מבנים רבים לעיי חורבות. רק חיילים ישראלים, המוצבים שם ללא הגבלת זמן, מסיירים ברחובות ברגל ובכלי רכב ממוגנים. לא החיילים ולא הפלסטינים יודעים כמה זמן יימשך המצב", נכתב.
עבור ישראל, מחנה הפליטים נתפס כקרקע פוריה לטרור. בעוד שעבור הפלסטינים, "המחנה הוא מרכז התנגדות לישראל וסמל לטראומה הקולקטיבית המרכזית של העם: ההגליה ההמונית במלחמה".
בוול סטריט ג'ורנל נכתב כי הפעולה כעת של ישראל היא חריגה "ישראל מעולם לא ניסתה דבר כמו שהיא עושה כעת: פינוי מוחלט של המחנה". ונכתב כי זו חלק "מהעמדה הביטחונית האגרסיבית של ישראל בעקבות מתקפת 7 באוקטובר - פעילות בתוך שטח אויב כדי לסכל איומים עתידיים".
אמיר אביבי, לשעבר קצין בכיר בצה"ל המקורב לממשלה, אמר לוול סטריט ג'ורנל שנראה כי לממשלה אין עדיין יעד סופי ברור לפעולות בג'נין. לדבריו, "המיקוד הוא בלחימה בעזה ובעימות אפשרי עם איראן". "פלסטינים שעזבו את ג'נין מתחילים להאמין שלא יחזרו במשך חודשים או שנים", נכתב.
מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת דב ליבר ופליז סלומון. לכתבה המלאה