חיסון של פייזר / צילום: ap, Matt Rourke
בשיאה של מגפת הקורונה התנהל מרוץ מותח לחיסון חדש שיגאל את האנושות מהווירוס שאיים על חייהם של מיליונים. לחברת הפארמה שתגיע לקו הגמר הובטחה לא רק תהילת עולם על מהירות הפיתוח וההתגייסות, אלא גם יתרון בשיווק ובהכנסות מהחיסון. שש פיינליסטיות היו במרוץ הזה. חמש שנים אחרי: מי ניצחה לכאורה, ומי באמת ניצחה?
● חמש שנים לקורונה: כמה אנשים עדיין מתהלכים בינינו עם מוח מעורפל?
כשמנכ"ל אנדרדוג חבר לבני מהגרים
בין שש הפיינליסטיות בלטו שלוש חברות: פייזר , ביונטק ומודרנה . פייזר, חברת תרופות ותיקה, הייתה אז תחת הנהגה חדשה. בראשה עמד אלברט בורלא, המנכ"ל האנדרדוג. וטרינר בהשכלתו, ממוצא יווני־יהודי, לא מהמנכ"לים הנוצצים. השנה הראשונה שלו בחברה לא הייתה מלהיבה.
פייזר למעשה לא פיתחה את החיסון בעצמה אלא רכשה אותו מביונטק, חברה שהקימו בעיר מיינץ שבגרמניה פרופ' אוגור סאהין ואשתו ד"ר אוזלם טורצ'י, שניהם גדלו במשפחות מהגרים מטורקיה. בני הזוג פיתחו חיסוני RNA למחלות זיהומיות, ולאחר שראה שאין לכך שוק גדול, עברו לפתח חיסוני RNA לסרטן. כשהקורונה פרצה, עדיין לא היה להם מוצר, אבל כפי שסיפר סאהין בראיונות עמו, כבר אחרי הדיווחים הראשונים על מקרי קורונה בסין הוא הבין שיוכלו להשתמש בטכנולוגיה שלהם לפיתוח חיסון ו־500 עובדים הוסטו לפיתוח שלו. במקביל החברה שמרה על פעילות בתחום המחלות הזיהומיות מתוך תחושת חובה לאנושות.
השחקנית השלישית, מודרנה, הייתה במצב דומה לזה של ביונטק: חברת סטארט־אפ אמריקאית ללא מוצר, שבמשך שנים שרפה ללא הצלחה כסף על חלום החיסונים מבוססי RNA. היו מי שטענו שחיסוני הקורונה היו פרס הניחומים שלה, אחרי שלא הצליחה לפתח טיפול חיסוני לסרטן. בראש מודרנה עומד סטפן בנסל, מהגר מצרפת, אדם נלהב שנוהג לפזר הבטחות ענק, כמיטב המסורת של מנהלי חברות ביוטק אמריקאיות. כך הוא טען לדוגמה שמודרנה היא אווזה שיכולה להטיל המון ביצי זהב, ושהוא הצטרף אליה כי יש לה סיכוי לשנות את עולם הרפואה לנצח. "לטכנולוגיה הזאת אין גבולות", הבטיח. סמנכ"ל הרפואה של החברה אז, ד"ר טל זקס הישראלי, היה דמות מפתח בפיתוח החיסון.
לצד שלוש השחקניות ששני החיסונים שלהן כבשו את השוק, היו חברות נוספות שניסו לתפוס נתח. זוכרים את אסטרהזנקה? חברה בריטית ותיקה, שלקחה חיסון מבוסס חלבון מאוניברסיטת אוקספורד והצהירה שתמכור חיסונים במחיר עלות למדינות עולם שלישי כל עוד יש מגפה ואת הכסף תעשה אחר כך. ג'ונסון אנד ג'ונסון (J&J) גם פיתחה חיסון מבוסס חלבון, אבל היא עשתה זאת על הדרך, בלי הרבה רעש.
חברה נוספת, Novavax, היא ה"ביש־גדא של חיסוני הקורונה", כפי שהגדרנו אותה בעבר. מצד אחד היא הצליחה לפתח חיסון משלה ללא המימון שיש לחברות גדולות ממנה, ומצד אחר, היא נשארה צעד אחד מאחור לאורך כל המרוץ.
נזכיר שהיו עוד 27 חברות וגופים שפיתחו חיסוני קורונה, וחלקם אפילו הגיעו לשוק. ביניהם חיסונים סיניים שהוכחו בהמשך כלא יעילים במיוחד, חיסון רוסי שעד היום לא ברורה יעילותו, וכמובן החיסון הישראלי שפותח במכון הביולוגי בהשקעה של 230 מיליון שקל. הוא מעולם לא הגיע לשוק. חברת NRX שהייתה אמורה לפתח אותו מ־2022 הבינה במהרה שכבר אין לו פוטנציאל משמעותי וחזרה לפעילותה המקורית - טיפול בדיכאון.
ימי הבוננזה: הכנסות שיא ותחזית אופטימית
כמה טעויות שעשתה מודרנה מול ה־FDA הובילו לכך שפייזר הגיעה ראשונה לקו הגמר: החיסון שלה אושר ב־11 בדצמבר 2020, ושל מודרנה ב־18 בדצמבר 2020. היתרונות של פייזר בתחומי השיווק, קשרי הממשל והייצור עזרו לה להפוך לדומיננטית יותר.
אחרי האישורים, הגיעה תקופת הכסף הגדול. הכנסות החברות מחיסוני הקורונה שברו את שיאי ההכנסות בעולם התרופות. בשנים 2021-2022, פייזר רשמה הכנסות מצטברות של 74.5 מיליארד דולר (ועוד 18.9 מיליארד דולר מהתרופה פקסלוביד), ביונטק הכניסה 38.7 מיליארד דולר ומודרנה 36.9 מיליארד דולר.
מניות פייזר ומודרנה נסקו אל על. בורלא חגג ניצחון, ואפילו כתב ספר המתאר את הדרך של פייזר לחיסון ולהובלת השוק: Moonshot: Inside Pfizer's Nine-Month Race to Make the Impossible Possible. עד סוף 2021 מניית פייזר הכפילה את עצמה בהשוואה לתקופה שקדמה לחיסון. מניית ביונטק עלתה פי 5 ושל מודרנה פי 10.
לחברות הייתה סיבה לאופטימיות לגבי ההמשך. הופעתם של וריאנטים חדשים של הנגיף והצורך בחיסון שלישי הובילו למחשבה הבאה: מה אם בכל שנה יידרש חיסון קורונה נוסף לכלל האוכלוסייה? ואולי אם הווריאנטים משתנים, יידרש בכל שנה חיסון שונה? או־אז העסק יהיה בר קיימא ולא בוננזה חד־פעמית.
המשקיעים נגד מנכ"ל פייזר: הרווחים התאדו
אלא שהמציאות הייתה אפרורית יותר מבחינת החברות. חיסוני קורונה שנתיים מותאמי־וריאנט עדיין מגינים על מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת, אבל לרוב האוכלוסייה, התברר ששלושה חיסונים מספיקים. מבחינת האנושות, אלו חדשות טובות. מבחינת החברות, זרם המזומנים פסק באחת.
פייזר מסמלת את ההתפכחות הזאת בצורה הטובה ביותר. היא פספסה כמה פעמים את התחזיות בשל אופטימיות יתרה לגבי עסקי הקורונה. שוק ההון אינו אוהב צלילות מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, גם אם הן צפויות מראש, והכעס יצא על הנהלת החברה. פייזר לא סיפקה עוד חלום בגודל קורונה. עסקי הלא־קורונה שלה צמחו רק ברמה צנועה.
כדי לבנות חלום חדש, פייזר קנתה בסוף 2023 את חברת סיג'ן, המפתחת תרופות לסרטן. עדיין לא ידוע אם הרכישה היקרה, 43 מיליארד דולר, תוכיח את עצמה, אבל פייזר ובורלא במיוחד הותקפו על ידי משקיעים אקטיביסטים שטענו שהחברה זרקה לרוח את הכנסות הקורונה ורווחיה.
בורלא ניצח בסבב הזה. למרבה האירוניה, זה קרה בזכות רבעון אחד, השלישי של 2024, שבו ההכנסות מהחיסון ומהתרופה לקורונה היו מעט גבוהות מהמצופה והובילו לצמיחה, שהקשתה על האקטיביסטים לומר שהחברה במצוקה. הם לא הצליחו להוביל להדחתו, אבל המניה מספרת שהניצחון מוגבל. היא נסחרת היום במחיר נמוך ב־10.2% מזה שבו נסחרה לפני הקורונה, כאילו כלל לא רשמה הכנסות עתק מהמגפה.
התעשרו בן לילה וחזרו להיות סטארט־אפ
מייסדי ביונטק, שהגיעו מרקע כלכלי צנוע (בכתבות עליהם תואר סאהין כמי שרוכב על אופניים בקמפוס החברה), הפכו למיליארדרים בן לילה בעקבות החיסון והשותפות עם פייזר. הם הפכו גם לגאווה גרמנית. מאז 2021 הם קיבלו שורה של פרסים לאומיים יוקרתיים על תרומתם למיגור המגפה.
הציפייה הייתה שביונטק, וגם מודרנה, שהיו לפני הקורונה חברות ללא מוצרים בכלל, ירכבו על גל חיסוני הקורונה כדי להביא לשוק שפע של חיסונים חדשים ויגשימו את החלום ליישם את הטכנולוגיה בטיפולי סרטן. זה עדיין לא קרה.
למודרנה יש חיסון RNA למחלה הנשימתית RSV, והרבה תוכניות פיתוח. לביונטק יש לא הרבה אלא המון תוכניות פיתוח, אבל אין מוצר נוסף. מן הסתם, לא כל מוצר ניתן לפתח בתוך תשעה חודשים רק משום שכל העולם מחכה לו, אבל בינתיים החברות הללו חזרו למעשה להיות סטארט־אפים עם פרת מזומנים אחת שהולכת ומידלדלת.
מודרנה, שמנייתה עלתה פי 10 מלפני הקורונה עד השיא, נסחרת היום רק ב־8.7% יותר מהמחיר שלפני החיסון, ובשווי של כ־12 מיליארד דולר. רק את מניית ביונטק אפשר לסמן כהצלחה בזכות החיסון. היא אמנם רחוקה מהשיא של 2021 אך היא עלתה 73.4% ונסחרת ב־22 מיליארד דולר.
בין שעלו ובין שירדו, כל החברות הללו הובילו להתעשרות מנהליהן. סאהין, מייסד ומנכ"ל ביונטק, שהעניק לעצמו משכורת צנועה יחסית, מימש השנה אופציות שהכניסו לכיסו 281 מיליון דולר. בשיאה של מניית ביונטק, הונו הוערך ביותר מ־10 מיליארד דולר, אבל זה היה על הנייר.
בנסל, מנכ"ל מודרנה, אסף לכיסו כ־400 מיליון דולר בתשלומים ישירים ומבוססי מניות. על פי דיווחיו, רוב הסכום נתרם לצדקה. בורלא, שלא היה מייסד בחברה כמו הזוג סאהין או בין העובדים הראשונים כמו בנסל, לא מימש אופציות במיליונים אך הרוויח בחמש השנים האחרונות שכר המצטבר לכ־120 מיליון דולר.
שיעור למפתחות של תרופות נגד השמנה
ומה קרה לאסטרהזנקה, J&J ו־Novavax? החיסון של אסטרהזנקה אושר בדצמבר 2020 בבריטניה, אבל מעולם לא אושר לשיווק בארה"ב. אסטרהזנקה מכרה כמובטח את החיסון שלה במחירי עלות לעולם השלישי ורשמה הכנסות של 3.9 מיליארד דולר ב־2021. החברה אמרה שהיא תתחיל להרוויח ממנו רק אחרי השלב האנדמי של המחלה, אבל הייצור נפסק 2024 והיא מעולם לא הגיעה לשלב הזה.
החיסון של J&J אושר לשיווק בסוף פברואר 2021, אך האישור בארה"ב פקע ב־2023 ולא חודש. הוא עדיין נמכר, אבל ההכנסות זעומות. היו לחברה בעיות ייצור, ועד שאלה נפתרו, התגלו בעיות נדירות של היווצרות קרישי דם כתוצאה מהחיסון. החיסון עדיין הכניס כ־2.3 מיליארד דולר ב־2021, אך עם הזמן הוא הפך לפחות פופולרי בין חיסוני הקורונה.
החיסון של נובה-וקס , חברה אמריקאית קטנה, הגיע באיחור משמעותי לשוק ולא נמכר היטב. כמו מודרנה וביונטק, החברה הייתה נטולת מוצרים לפני המגפה, אך נראה שהיא לא נהנתה מהעובדה שהוכיחה היתכנות. מנייתה איבדה 41% בחמש שנים, אף שגם לה יש צנרת מלאה בחיסונים פוטנציאליים נוספים.
האם השוק העניש גם את החברות הוותיקות אסטרהזנקה ו־J&J על המשאבים שהושקעו בחיסון הלא מוצלח והטעויות בדרך? נראה שהשוק שכח מזה. שתי החברות השכילו לשחרר את המוצרים הלא מוצלחים שלהן בלי סנטימנטים ובלי התנצלויות, והן התמקדו בהצלחה בתקופה זו בתחומים הקלאסיים שלהן. אסטרהזנקה נחשבת להיט כיום, עם עלייה של 68% בחמש שנים לשווי של 230 מיליארד דולר, בזכות תרופות חדשות שפיתחה בתחום הסרטן והמחלות האוטואימוניות, והבטחתה שעד 2025 תכפיל את הכנסותיה בזכות השקה של לא פחות מ־20 תרופות חדשות. גם J&J רשמה עלייה של 32% למחיר המגלם לה שווי של 393 מיליארד דולר. נראה שלפעמים בבורסה עדיף לא להצליח בכלל מאשר להצליח ולא לדעת מה לעשות עם ההצלחה.
מעניין לזכור את השיעור הזה להמשך. כעת התחום החם הוא תרופות נגד השמנה, וזה אמנם תחום בר קיימא יותר מהקורונה, אבל האם גם שם המגמה תהיה בסופו של דבר דומה - כאשר המציאות לא תוכל לעמוד בקצב של חלום שהתנפח מעבר לכל תקדים?
נובו נורדיסק, לדוגמה, כבר איבדה חצי מהשווי שרשמה בשיא ההתלהבות מהתחום הזה. מה יקרה אם היא או אלי לילי לא יצליחו לחזק את אחיזתן בתחום באמצעות תרופות חדשות?