טרמינל 1 בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית
טרמינל 1 בנתב"ג נפתח מחדש לטיסות בינלאומיות לאחר חודשים ארוכים שבהן היה שומם. בשבוע שעבר נפתח הטרמינל גם לטיסות פנים־ארציות. במהלך חודש אפריל צפויות להמריא ממנו כ־1,400 טיסות בינלאומיות, המהוות כרבע מהיקף הטיסות היוצאות מנתב"ג, באמצעות החברות סאן דור, ריינאייר, וויזאייר, ארקיע, ישראייר, טראנסוויה צרפת וגיאורגיאן איירוויז. מה המשמעות עבור המחירים?
● בית המשפט לצד רשות שדות התעופה: ארקיע נסוגה מהעתירה
● טרמינל 1 נפתח מחדש. אילו חברות טסות משם?
● החות'ים יורים, אך בינתיים זה לא מבריח מכאן את חברות התעופה
לא רק התחרות: ממה נובעים פערי מחירים
פתיחתו המחודשת של טרמינל 1, שמשמש כ"בית" לחברות לואו קוסט, הוא גם בשורה צרכנית. עם פתיחתו של הטרמינל לטיסות בינלאומיות, חזרה אליו חברת האולטרה־לואו קוסט האירית ריינאייר. איתה חזרו גם מחירי טיסות דו־ספרתיים לחודש מאי: פאפוס ב־32 דולר, וינה ב־54 דולר ורומא ב־91 דולר לטיסה הלוך ושוב.
ריינאייר אומנם היא הבולטת מכולן בהיצע הכרטיסים במחירים אלה, אך מחירים קרובים ניתן למצוא גם אצל המתחרה ההונגרית וויזאייר, עם טיסות בעלות 85 דולר ללרנקה וב־112 דולר לכרתים בחודש יוני. גם חברות הלואו קוסט הישראליות ישראייר וארקיע מציעות כרטיסים במחירים לא רחוקים מדו־ספרתיים, בין 100־120 דולר לפאפוס, לרנקה ואתונה בין אפריל למאי.
מלבד התחרות הגוברת, יש מספר סיבות להבדלי המחירים בין ריינאייר לבין השאר. יוני וקסמן, המשנה ליו"ר אופיר טורס, מסביר כי "ניתן לראות בבירור את פערי המחירים המשמעותיים בין החברות שכבר פעילות בשוק הישראלי לבין אלה שעדיין לא חזרו. הסיבות לכך מגוונות: מחד, החברות המתכננות לחזור מציעות מחירים תחרותיים כדי לכבוש מחדש נתח שוק; ומאידך, הצרכן הישראלי הפך זהיר יותר ומעדיף להזמין בחברות שפעילותן בישראל יציבה ומובטחת".
כשחברת תעופה חוזרת לשוק, היא מוכרת תחילה את המושבים הראשונים ולכן יכולה להרשות לעצמה תמחור נמוך יותר מהמתחרות שנמצאות בשוק לאורך זמן. לפי שיטת התמחור הנהוגה בענף, המושבים הראשונים שנמכרים בכל טיסה הם הזולים ביותר שמציעה חברת תעופה. ככל שיותר נוסעים רוכשים כרטיסים, כך עולה המחיר בהתאמה. בוויזאייר המתחרה, שנמצאת מספר חודשים בשוק, הכרטיסים שנמכרים הם לא הראשונים, ועל כן קשה יותר למצוא מחירים דומים לאלה שמציעה כעת ריינאייר.
בנוסף, מדובר במחיר לכרטיס בסיסי ללא כבודה. תוספת כבודה מייקרת את הכרטיסים לפעמים במאות אחוזים. בדקנו כמה תעלה מזוודה עבור טיסה אקראית של ריינאייר לקפריסין ב־33 דולר. עבור מזוודת יד (10 ק"ג) לתא שמעל הראש, העלות היא 39 דולר לכל כיוון; עבור מזוודה לבטן המטוס (20 ק"ג), העלות היא 55 דולר לכל כיוון. במקרה הזה, עלות הכבודה לכיוון אחד גבוהה מעלות הכרטיס עצמו. התופעה נפוצה בעיקר בחברות לואו קוסט, בהן שיטת התמחור הנהוגה היא שמחיר הכרטיס משתנה בהתאם לביקוש, למועד ההזמנה ולתפוסת המטוס.
הכרטיסים הבסיסיים נמכרים בזול ולעתים אף בהפסד, אך הרווחים העיקריים מגיעים מתוספות כמו כבודה, בחירת מושב, מזון בטיסה ושירותים נוספים. בריינאייר, ההכנסות משירותים נלווים, הכוללות בין היתר תשלומים על כבודה בשנים האחרונות, מהוות כ־30% מסך ההכנסות של החברה.
יותר היצע ליעדים שסבלו מחוסר
בשנה שעברה, בדומה לנוכחית, תחילת עונת האביב סימנה התאוששות יחסית בנתב"ג. חלה רגיעה יחסית במצב הביטחוני, חברות לואו קוסט (מלבד ריינאייר) החלו לשוב כבר במרץ, באפריל הצטרפו חברות נוספות, בהיסוס ובתדירויות נמוכות מהרגיל, בתקווה לנצל את עונת הקיץ וסביבת הביקוש הישראלית. באפריל ומאי אשתקד כמעט 50 חברות פעלו בנתב"ג, מספר דומה לאלה שפועלות היום. בשונה מהיום, טרמינל 1 נותר סגור.
רגע לפני פסח אשתקד, מתקפת טילים בליסטיים איראנית חסרת תקדים אירעה בשמי ישראל והבריחה חברות גדולות משמעותיות כגון איזי ג'ט, האמריקאיות, אייר אינדיה, אייר קנדה ועוד, ובכך גרמה להקטנה בהיצע הטיסות ליעדים מבוקשים.
השנה, נכון לכתיבת שורות אלה ועל אף שורת איומים של החות'ים על שמי נתב"ג, המצב יחסית יציב. אף חברת תעופה שהודיעה על חזרה לא השעתה פעילות בישראל, חברות תעופה רבות יותר שבו ובתדירויות גבוהות יותר. אם בפסח של שנה שעברה, לארה"ב למשל, ניתן היה לטוס עם אל על בלבד - היום ניתן לטוס אליה עם יונייטד וארקיע, וביום שלישי גם דלתא תצטרף.
ללונדון, אליה ניתן היה לטוס עם בריטיש וחברות ישראליות, כיום ניתן לטוס גם עם וויזאייר, וביוני איזי ג'ט תצטרף ותגדיל את ההיצע. לברלין, שניתן היה לטוס רק עם חברות ישראליות, כעת ניתן לטוס גם עם ריינאייר.