דיון בוועדת הכלכלה בעניין תאגיד השידור הציבורי / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שוק התקשורת בישראל סופג לא מעט חבטות מהממשלה הנוכחית, ובעיקר משר התקשורת ד"ר שלמה קרעי, אך השבוע הוא נמצא במוקד עם התבטאות חריגה ויוצאת דופן דווקא של ראש הממשלה בנימין נתניהו - נגד תאגיד השידור הציבורי.
● הצעד החדש של הליכוד נגד השידור הציבורי: קידום סגירת מערכת החדשות של התאגיד
● ביטן נגד קרעי: "לא תהיה ועדה מיוחדת לתקשורת"
כפי שפורסם בתקשורת, לאחר שידור מערכון ב"זהו זה" של התאגיד, שלגביו נטען בליכוד כי הוא לועג לאחיו של ראש הממשלה, יוני נתניהו ז"ל - אמר נתניהו בישיבת הממשלה: "למה צריך לממן את זה? יש שם בזבוז עצום ללא שום בקרה. כמעט מיליארד שקל. תנו לשוק להחליט. תנו לאזרחי ישראל את הבחירה! ירצו שמאל, ירצו ימין - תנו להם להחליט".
נזכיר כי לוועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן מהליכוד, הגיעו מספר הצעות חקיקה פרטיות בעניין התאגיד, שאומנם הוגשו על-ידי חברי כנסת שונים מהליכוד, אך קשורות במידה זו או אחרת לשר קרעי. לאחר שביטן החליט לדחות את הצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב, היא וקרעי אמרו בוועדה כי יפעלו כדי להוציא ממנה את הדיונים על הצעות החקיקה הללו - ולהקים ועדה ייעודית. על כך אמר השבוע נתניהו כי "ועדת התקשורת תגיע להחלטה בימים הקרובים", ולכאורה סיפק לקרעי את מבוקשו.
אלא שבפועל קיימת מורכבות סביב הנושא, ולו בגלל ניגוד העניינים של נתניהו בענייני תקשורת. בשל כתב האישום נגד ראש הממשלה בתיק 4000, הוא אינו רשאי לעסוק ולהתערב בענייני תקשורת. יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ התראיין על כך בערוץ 14, ואמר כי "מה שראש הממשלה ינחה אותי לעשות, כך אעשה. אלה שני אנשים משמעותיים בליכוד (הכוונה לקרעי וביטן, נ"ט), אנחנו רוצים את הרפורמה, (ננסה) לגשר - אבל נפעל לפי ההנחיה של ראש הממשלה". יש מי שמסביר כי כאן בדיוק טמון ניגוד העניינים.
בינתיים, הצעה להקמת ועדה עדיין לא הונחה, ולכן גם הייעוץ המשפטי של הכנסת טרם נדרש לנושא.
גם גלי צה"ל על המוקד
התפיסה בכנסת היא שלכל ועדה יש את התפקיד שלה, והצעות חקיקה שקשורות לתקשורת מגיעות לוועדת הכלכלה. באופן עקרוני, על הליכוד ותומכי המהלך להוכיח מדוע הם רוצים להקים ועדה נפרדת ומאילו שיקולים, וככל שהשיקול הוא מערכת יחסים בעייתית בין היו"ר לבין השר, לא יהיה בכך מספיק כדי לעמוד כשיקול.
אומנם היו"ר ביטן אמר השבוע כי "לא תהיה ועדת תקשורת", וכי "ועדת הכלכלה, ורק היא, המוסמכת לדון בכל ענייני התקשורת", אולם לא ברור מה קורה כרגע מאחורי הקלעים בין הצדדים.
נזכיר כי מושב הכנסת עומד להגיע לסיומו ממש בקרוב, בתחילת אפריל, והכנסת תשוב לפעילות רק בעוד כחודש. משמע, כלל הצעות החקיקה - גם הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי - לא יתקדמו לפני כן.
גורמים בשוק מסבירים לגלובס כי ייתכן שהמטרה אינה לסגור או לפגוע בתאגיד, אלא לאיים מספיק כדי להשאיר את אנשיו בדריכות ובחשש תמידי, כולל הימנעות ממערכונים או פרסום ידיעות נגד הממשלה.
נציין כי באותה ישיבת ממשלה דרש נתניהו להכניס את גלי צה"ל לדיון, ושאל "למה צריך בכלל תחנה צבאית? שר הביטחון ושר התקשורת צריכים לבחון את עניין גלי צה"ל". קרעי לא התמהמה והוציא מכתב לשר הביטחון ישראל כ"ץ, שבו כתב כי "גלי צה"ל הפכה זה מכבר למעוז פוליטי, מנותק מייעודה המקורי. ביקורת על לוחמי צה"ל ופגיעה מתמשכת בערכי הלכידות הלאומית בזמן מלחמה הפכו לשגרה. לוחמינו חוזרים משדה הקרב, ונאלצים לשמוע תכנים המבקרים קשות את פעילותם". בהמשך לכך ביקש קרעי מכ"ץ לקדם את סגירת התחנה הצבאית.
מהתאגיד נמסר בתגובה כי "תאגיד השידור הישראלי הוא מהרפורמות הציבוריות המצליחות ביותר שביצע הליכוד בעצמו, והציבור הישראלי אכן בוחר בתאגיד יום-יום - עם 2 מיליארד צפיות בדיגיטל בשנה, למעלה ממיליון מאזינים ברשתות הרדיו של התאגיד, מאות אלפי צופים בתכני הטלוויזיה מדי יום ושורה ארוכה של פרסים בארץ ובעולם, שמביאים את קולה של ישראל לכל מקום ומעניקים כבוד גדול לתעשיית התוכן הישראלית.
"בכל סקרי דעת הקהל, כולל בימים האחרונים, הציבור הישראלי מימין ומשמאל, וברוב מוחלט מתנגד לפגיעה בתאגיד ורואה בו כלי התקשורת האמין בישראל. הדה-לגיטימציה לעובדי ועובדות התאגיד בניסיון לאיים עליו ולהשתיק אותו אינו ראוי במדינה דמוקרטית".
מדוברות ראש הממשלה לא התקבלה תגובה.