במסיבת עיתונאים שעשויה להרעיד את השווקים הגלובליים ולהכעיס בירות רבות ברחבי העולם, ידידות ויריבות כאחד, נשיא ארה"ב יציג את השלב הבא והמכריע ביותר בתוכנית המכסים שלו. רמז למעמד ההיסטורי שטראמפ מייחס למהלך, ואולי גם רמז להשלכות שלו, אפשר לקבל מהכינוי שהעניק למועד ההכרזה, "יום השחרור של אמריקה" או "המכה הגדולה".
● ניתוח | "ירידות דה לוקס": המשקיעים בתל אביב נקלעו לסערה מושלמת, אבל יש גם הזדמנויות
● יום השחרור" של טראמפ מתקרב: מתיחות בשווקים לקראת יישום תוכנית המכסים
הוושינגטון פוסט דיווח על בסיס מידע משלושה מקורות בבית הלבן, כי אחת האופציות שנשקלות כדי להימנע מהמורכבות של המכסים ההדדיים, היא הטלת מכס כללי של 20% על כל הסחורות המגיעות לארה"ב - ללא החרגות.
זהו מהלך דרמטי כיוון שהוא לא כולל בידול בין מדינות או מוצרים, בניגוד לתוכנית המקורית (לפי דיווחים) לפיה יוטלו מכסים "הדדיים" בהתאם לחסמי הסחר שכל מדינה מטילה על סחורות אמריקאיות. דוח של כלכלני UBS העריך כי מדיניות מכסים הדדיים תחייב קביעת 2.5 מיליון שיעורי מכס נפרדים - לפי כל מוצר ומדינה.
בישראל ערכו ועורכים מספר ניסיונות לקרוץ לממשל טראמפ ולפטור את ישראל ממשטר המכסים החדש שבדרך, למרות ההצהרה שלא יהיו חריגות. הצעד הראשון היה הרחבת הרפורמה בהקלות ליבוא מוצרים לישראל בימים האחרונים. בהליך בזק עודכנה רפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל" שהרגיזה את השלטונות בארה"ב, כך שתכיר גם במוצרים תחת תקינה אמריקאית כמאושרים אוטומטית ליבוא לארץ.
הרחבת הרפורמה התאפשרה בהליך פשוט יחסית, מכיוון שהמשמעות שלה יותר הצהרתית מאשר מעשית. במציאות, ממילא רובם ככולם של המוצרים האמריקאים ליצוא מותאמים לתקינה אירופית, כך שהיה ניתן לייבא אותם לארץ גם תחת כללי הרפורמה המקורית.
הצעד השני שביקשו לקדם בממשלה כדי לשפר את סיכויי המוצרים כחול-לבן לזכות בפטור במכס האמריקאי, הוא לגמול לאמריקאים באותו המטבע. ואכן שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חתם ביום שלישי על צו לביטול מכסים ישראליים על יבוא סחורות מארה"ב. לצו דרוש אישור של ועדת הכספים של הכנסת. גביית המכס כיום מארה"ב היא זניחה יחסית ועומדת על כ־42 מיליון שקל בשנה, כאשר עיקר סעיפי המכס הרלוונטים נמצאים ביבוא סחורה חקלאית. "מטרת המהלך היא לקדם מדיניות אפס מכסים בין המדינות ולשמור על יחסי הסחר החיוביים עם ארה"ב", ציין שר האוצר, בהודעה שפרסם בשבוע שעבר.
"אין סף כניסה"
בעוד שטראמפ מציג את המכסים החדשים כאמצעי לתיקון "אי הצדק" שכללי הסחר גרמו לארה"ב בעשורים האחרונים ולאיפוס היחסים הכלכליים שלה עם העולם, כמה מבכירי ממשלו רומזים למיקוד צר יותר במספר מצומצם של מטרות.
מי על הכוונת? שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר החודש בראיון לרשת פוקס כי יש להתמקד בקבוצה שהוא כינה "15 המלוכלכות", אך לא נקב בשמות. הכוונה היא ל־15% מהמדינות שאחראיות לעיקר נפח הסחר של ארה"ב, תוך שהן מטילות מכסים כבדים ומכשולים נוספים על מוצרים אמריקאים.
קווין האסט, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אמר בראיון נוסף כי הממשל בוחן 10־15 מדינות שאחראיות לכל הגירעון המסחרי של ארה"ב - בהיקף של טריליון דולר. גירעון כזה הוא מצב שבו מדינה מייבאת יותר סחורות ושירותים מאשר היא מייצאת.
נתוני משרד המסחר האמריקאי מראים שב־2024, הגירעון הגבוה ביותר בסחר היה מול סין, ואחריה האיחוד האירופי, מקסיקו, וייטנאם, אירלנד, גרמניה, טאיוואן, יפן, דרום קוריאה, קנדה, הודו, תאילנד, איטליה, שווייץ, מלזיה, אינדונזיה, צרפת, אוסטריה ושוודיה.
בנוסף לכך, נציג משרד הסחר של ארה"ב פרסם הודעה לציבור כחלק מסקירה על מדיניות סחר לא הוגנת ובה נכתב כי יש "עניין מיוחד" ב־21 מדינות. ביום ראשון סיבך טראמפ עוד יותר את התמונה, כשדחה את הרעיון שרק 10 או 15 מדינות ייפגעו מהמכסים. "נתחיל עם כל המדינות", אמר לכתבים במטוס הנשיאותי, והוסיף כי "אין סף כניסה".
זה לא הסוף
המכסים החדשים צפויים להצטרף לשורת צעדים שכבר הוכרזו, כולל מכסים גורפים על סין, מכסים גבוהים על סחורות מקנדה וממקסיקו, מכסים על פלדה ואלומיניום, ולבסוף מכסים על מכוניות זרות וחלקי חילוף חיוניים. בימים האחרונים טראמפ הכריז כי צפויים עוד מכסים בענפים מסוימים, כולל תעשיית התרופות.
