סם אלטמן, מנכ''ל OpenAI / צילום: Reuters, Eliot Blondet
לעיתים נדמה כי בעולם הבינה המלאכותית, הכסף זורם כמים. אבל אפילו לפי הסטנדרטים הגבוהים של התעשייה, ההודעה של OpenAI על גיוס 40 מיליארד דולר בהובלת סופטבנק היפנית, היא חסרת תקדים. החברה, שהביאה לעולם את ChatGPT הפופולרי, מוערכת כעת בשווי של 300 מיליארד דולר - מה שממקם אותה בתור אחת מהחברות הפרטיות היקרות בעולם, יותר מענקיות ותיקות דוגמת קוקה-קולה ושברון.
● חדשות ההייטק | היא הוחרמה בגלל הקשר ליאנדקס, היום האנליסטים מהללים אותה: חברת ה-AI הישראלית המפתיעה
● ראיון | בכיר באנבידיה מכריז: נתחרה במובילאיי הישראלית עם מוצר בטיחות חדש לרכב
העיתוי של הגיוס הענק אינו מקרי. לפני חודשים ספורים בלבד, חברת דיפסיק (DeepSeek) הסינית חוללה רעידת אדמה בעולם הטכנולוגיה כשהציגה מודל בינה מלאכותית פתוח בשם R1, שהדגים יכולות מתקדמות בעלות פיתוח נמוכה משמעותית ממתחרותיה האמריקאיות. התגובה בוול סטריט הייתה חריפה ומיידית - מיליארדי דולרים נמחקו משווי השוק של חברות הטכנולוגיה הגדולות, והיסטריה של ממש אחזה בתעשייה האמריקאית - שחששה מאיבוד הבכורה בתחום האסטרטגי.
הפרדוקס בולט - מצד אחד דיפסיק הסינית הוכיחה שניתן לפתח מודלי בינה מלאכותית מתקדמים בעלות נמוכה יחסית, ומצד שני OpenAI מגייסת 40 מיליארד דולר. אז מה עומד מאחוריו? בבלומברג נחשפת תמונה כלכלית מאתגרת - למרות הכנסות צפויות של 12.7 מיליארד דולר השנה, החברה אינה צופה להגיע לתזרים מזומנים חיובי עד 2029, מה שמסביר את הצורך בהון רב. ואולם, הסיפור האמיתי הוא התשתיות.
מחסור במעבדים לאימון ולהרצת מודלים
חלק ניכר מהכסף, כמעט מחצית ממנו אם לדייק, כ־18 מיליארד דולר, מיועד למיזם "שער הכוכבים" (Stargate) - פרויקט ענק בשווי 500 מיליארד דולר שהוכרז בינואר האחרון, שמטרתו הקמת מרכזי נתונים עצומים עבור AI בארה"ב, שישרתו את צרכי העתיד. הפרויקט כולל שותפות אסטרטגית בין OpenAI, סופטבנק, אורקל וקרן MGX מאבו דאבי.
זהו מהלך נגדי מובהק לגישת ה'זיקוק' של דיפסיק - גישה שבה "מזקקים" מודל גדול למודל קטן וחסכוני יותר שמשמר את רוב היכולות. בעוד הסינים מציגים יעילות טקטית באמצעות אותו "מיחזור חכם" של טכנולוגיות קיימות, OpenAI מהמרת על השקעת ענק בתשתיות לטווח ארוך.
"השקעה זו עוזרת לנו לדחוף את הגבולות ולהפוך את הבינה המלאכותית לשימושית יותר בחיי היומיום", כתב סאם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, בהודעה הרשמית על הגיוס. מיסיושי סאן, מייסד ומנכ"ל סופטבנק, כינה באותה הודעה את הבינה המלאכותית כ"כוח מגדיר המעצב את עתיד האנושות", וציין כי "השותפות עם OpenAI מאיצה את החזון שלנו לשחרר את מלוא הפוטנציאל של טכנולוגיה זו".
גם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית, סבור כי אין בגיוס העתק של OpenAI שום פרדוקס, והוא מסביר זאת באמצעות הציוצים האחרונים של אלטמן ברשת X, לאחר ההצלחה הכבירה שרשם מחולל התמונות החדש ב־ChatGPT.
"תוכלו בבקשה להירגע עם יצירת התמונות? זה מטורף, הצוות שלנו צריך לישון", כתב אטלמן בהקשר לטרנד סגנון האנימה של סטודיו ג'יבלי. בציוץ אחר כתב כי "כיף לראות שאנשים אוהבים את התמונות ב־ChatGPT, אבל המעבדים שלנו נמסים. אנחנו עומדים להכניס זמנית מגבלות קצב בזמן שאנחנו עובדים על היעילות. מקווה שזה לא ייקח הרבה זמן".
אליאבייב מנתח את המצב כך - למרות ההתקדמות של מתחרות דוגמת דיפסיק, OpenAI עדיין מתמודדת עם מחסור משמעותי במעבדי GPU, הן לאימון והן להרצת המודלים. כבר מאז שהצ'אט הושק, הוא שבר את האינטרנט והפך למוצר עם קצב הצמיחה המהיר בעולם תוך זמן קצר. לכן, החברה עדיין זקוקה להון עתק לרכישת חומרה, גיוס החוקרים המובילים בתחום, רכישת חברות, ופיתוח מיזם השבבים העצמאי שלה. אליאבייב מסביר כי "אין כאן פרדוקס. אפשר אולי להתווכח אם השווי המוערך גבוה מדי ואם החברה באמת זקוקה לכל הכסף הזה, אבל למעשה צרכי המימון שלה אכן עצומים - רכישת מעבדי GPU, גיוס טאלנטים מעולים וחוקרים מובילים או רכישת חברות ופיתוח שבבים עצמאיים".
בעוד שענקיות מגייסות מיליארדים ומשקיעות סכומי עתק בתשתיות מחשוב, חברות קטנות וסטארט-אפים בתחום מוצאים את עצמם בפני שוקת שבורה. הגיוס של OpenAI מסמן קפיצת מדרגה בריכוזיות השוק, כאשר לדברי גיל לוריא, אנליסט ב־D.A. Davidson & Co, "אין הרבה חברות שיכולות לגייס 40 מיליארד דולר, או אפילו עשירית מהסכום הזה". הוא מוסיף כי "רשימת המשקיעים שרוצים לתמוך בהיקף כזה הצטמצמה ועשויה להיות מוגבלת בעיקר לסופטבנק, שלעצמה אולי אין את ההון הדרוש".
המשמעות היא שחברות קטנות בתחום צריכות לחפש ולמצוא נישות ויתרונות ייחודיים כדי להמשיך לשרוד.
לדידו של אליאבייב, "OpenAI עצמה הייתה חברה קטנה שהגיעה לענקית מיקרוסופט וביקשה ממנה מימון. אם התשובה לשאלה האם חברות קטנות יכולות להמשיך להתחרות בענקיות הייתה שלילית אז חברות כמו אנתרופיק למשל גם לא היו קיימות". עם זאת, הוא מוסיף כי "מצד שני, חשוב לזכור שלפני פחות משנה, OpenAI כמעט התפרקה בעקבות ניסיון ההדחה הכושל של סם אלטמן. בעולם העסקים, אי אפשר לחזות בוודאות מה יקרה בעתיד".
החדשנות שעשויה לשנות את כללי המשחק
עם זאת, ואל מול גיוסי העתק - אותה חדשנות טכנולוגית בשם "זיקוק" (distillation) עשויה, כמו במקרה של דיפסיק, לשנות את כללי המשחק ולספק פתח לתקווה עבור חברות קטנות. במונחים פשוטים, טכניקת הזיקוק מקבילה להעברת ידע ממורה מנוסה לתלמיד - לוקחים מודל בינה מלאכותית גדול ויקר להפעלה (המורה) ומשתמשים בו כדי לאמן מודל קטן וחסכוני יותר (התלמיד).
כלומר, במקום להשקיע מאות מיליוני דולרים באימון מודל מתחילתו - דבר שרק חברות ענק יכולות להרשות לעצמן - חברות קטנות יכולות להשתמש בטכניקת הזיקוק כדי ליצור מודלים יעילים בעלות נמוכה בהרבה. זה כאמור בדיוק מה שעשתה דיפסיק הסינית, כשבנתה מודלים חזקים המבוססים על מערכות קוד פתוח שפותחו על ידי מתחרותיה. "בכל פעם שאתה יכול להוזיל עלויות והתוצאה עדיין נותנת לך את הביצועים הרצויים, יש מעט מאוד סיבות לא לעשות זאת", אמר דיוויד קוקס, סגן נשיא למודלי בינה מלאכותית ב־IBM Research, לפייננשל טיימס. הוא הוסיף כי "רוב העסקים לא צריכים מודל ענק להפעלת המוצרים שלהם, ומודלים מזוקקים חזקים מספיק למטרות כמו צ'אטבוטים לשירות לקוחות או הרצה על מכשירים קטנים יותר כמו טלפונים".
השיטה הזו מעוררת דאגה בקרב החברות הגדולות. "OpenAI מנסה להגן על עצמה מפני זיקוק כבר זמן רב, אבל קשה מאוד להימנע מכך לחלוטין", מעיד דאווה קיילה, מנכ"ל Contextual AI, חברת סטארט-אפ שבונה כלי אחזור מידע לארגונים, בשיחה עם הפייננשל טיימס. לפי הדיווחים באותו עיתון, OpenAI כבר נקטה בצעדים נגד חשבונות שלטענתה קשורים לדיפסיק הסינית ומשתמשים במודלים שלה לאיסוף נתונים לאימון מודלים מתחרים.
מצד שני, מי שמברך על התפתחות זו הם התומכים במודלים פתוחים. "אנחנו הולכים להשתמש ב'זיקוק' ולהכניס אותו למוצרים שלנו מיד", הכריז לאחרונה יאן לקון, מדען הבינה המלאכותית הראשי של מטא. עוד אמר כי "זה כל הרעיון של קוד פתוח. אתה מרוויח מההתקדמות של כולם וכל אחד אחר, כל עוד התהליכים האלה פתוחים".
שינוי גישה בחברה: כבר לא קוד סגור
כאמור, ההפתעה שטרם שככה מהמודל הסיני הובילה את אלטמן להודות בפורום ציבורי ברדיט כי "OpenAI הייתה בצד הלא נכון של ההיסטוריה" בכל הנוגע לקוד פתוח. בד בבד עם הודעת הגיוס, הכריז אלטמן בפוסט ברשת X כי החברה תשחרר בקרוב מודל שפה עם "משקולות גלויות", כלומר היא תחשוף לציבור את ה"תוצר המוגמר" של המודל - המשקולות הסופיות (מעין "מתכון מוכן") - אך תשאיר את הטכנולוגיה והתהליכים שיצרו אותו חסויים, כלומר לא מדובר בקוד פתוח.
מפתחים יוכלו להשתמש במודל ואף להתאים אותו במידה מסוימת, אך לא יוכלו לבנות בדיוק כמותו מאפס. המהלך מייצג תפנית משמעותית מהגישה המסורתית והסגורה של OpenAI - שגובה תשלום ממשתמשים וארגונים באמצעות מנויים למוצריה, כמו גם תשלום ממפתחים באמצעות גישה לממשק התכנות שלה.
במקביל, התחרות בשוק הבינה המלאכותית כבר משפיעה על החלטות עסקיות של חברות טכנולוגיה מובילות. חברת הסייבר פאלו אלטו נטוורקס לדוגמה החליטה לעבור ממודלים יקרים של OpenAI למודל הקוד הפתוח של דיפסיק הסינית עצמה - מודל שמספק ביצועים דומים בעלות של 5% בלבד מהמחיר שמציעה OpenAI. כפי שציין מנכ"ל החברה ניקש ארורה "עבור המשימות שלנו, אני לא צריך מודל עם IQ גבוה במיוחד. אני מעדיף לשלם חמישה סנט במקום דולר."