מה עשו קופות הגמל והפנסיה שלכם ברבעון הראשון? / צילום: Shutterstock, Monster Ztudio
הירידות של חודש מרץ בשוקי ההון פגעו בחוסכים בישראל, אחרי יותר משנתיים של תשואות חיוביות. החוסכים במסלולים הכלליים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות צפויים לספוג ירידה בתיק של 1% בממוצע (טווח ירידות של 0.8% עד 1.5%) ואלה במסלולים המנייתיים צפויים לספוג בחודש מרץ ירידה ממוצעת של 3.1% (טווח של מינוס 2.6% עד 3.6%). כך על פי הערכת אבי ברקוביץ, המשנה למנהל ההשקעות הראשי במיטב גמל ופנסיה.
● הכלכלנים בלחץ, השווקים רועדים, אבל לטראמפ לא אכפת. כל מה שכדאי לדעת על התוכנית שתוכרז הערב
● מומחים כותבים | כשנאסד"ק שוב חווה תיקון: לקחים למשקיעים מהתפוצצות בועת הדוט.קום
זהו גם הרבעון הראשון שבו נרשמת ירידה במסלולים המנייתיים במצטבר - מאז הרבעון השלישי של שנת 2022. באותו רבעון, על פי מיטב, המסלולים המנייתיים ירדו ב־3.5% ומחקי מדד S&P נחלשו ב־2.1%.
מי שבכל זאת הצליחו לשמור על יציבות הם מסלולי הפנסיה, שבהם עדיין נרשמו עליות מתחילת השנה. כך למשל במסלול לבני 50 ומטה התשואה במרץ אמנם שלילית ברמה של 1% אך מתחילת השנה התשואה חיובית, בשיעור של 0.9%. במסלולים לבני 60 ומעלה התשואה בחודש מרץ הייתה שלילית רק מעט (ירידה של 0.3%) ומתחילת השנה מדובר על תשואה חיובית של 0.9%. הסיבה היא שמסלולים אלה כוללים "אג"ח מיועדות" המבטיחות תשואה על חלק מכספי החיסכון, המספקות תשואה קבועה וממתנות ירידות.
אג"ח מיועדות: כרית הביטחון של קרנות הפנסיה
אג"ח מיועדות הן איגרות חוב שהנפיקה ממשלת ישראל לקרנות הפנסיה עד אוקטובר 2022. האג"ח הונפקו בריבית אטרקטיבית מאוד של 4.86% בתוספת הצמדה למדד. היות ומדד המחירים לצרכן עומד על מעל - 3% כיום, מדובר בתשואה נומינאלי של כמעט 8% בשנה, גבוה מאוד ביחס לאג"ח ממשלתיות.
אותן איגרות חוב היוו כרית בטחון לקרנות הפנסיה, וסייעו הן להציג תשואה סולידית ויציבה לאורך שנים. מאידך, הן יקרות מאוד לקופת המדינה. עד שנת 2022 היו זכאיות קרנות הפנסיה החדשות (שהושקו בשנת 1995) להחזיק עד 30% מנכסיהן באג"ח מיועדות. בעקבות רפורמה שנכנסה לתוקף באוקטובר אותה שנה, הופסקה הנפקתן של אג"ח מיועדות חדשות לקרנות הפנסיה ובמקביל הובטחה להן רשת ביטחון מהמדינה - על 30% מנכסיהן מובטחות בתשואה שנתית של 5.15% בתוספת הצמדה למדד.
כחלק מהרפורמה נקבע כי בתקופה של חמש שנים, אם קרנות הפנסיה ירשמו תשואה נמוכה מהיעד שנקבע, המדינה תשלים את הפער לטובת החוסכים. במאי לפני שנה, העלה חישוב של החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג, שלפי שעה הרפורמה באג"ח המיועדות חסכה מעל ל-300 מיליון שקל לקופה הציבורית. זאת משום שקרנות הפנסיה השיגו תשואה עודפת מהשקעותיהן בשוק ההון מעל מה שנדרש לצורך הפעלת רשת הביטחון.
היום שהציל את התשואות של מרץ
הירידות החודש התמתנו בחלקן בזכות התחזקות הדולר מול השקל, וגם העובדה שרוב הקופות "סגרו" את החודש הקודם, פברואר, ביום חמישי האחרון של אותו חודש, וביום שישי שלמחרת השוק האמריקאי קפץ. כך שהתשואות החיוביות באותו היום השתרשרו לתשואות של מרץ ומיתנו את הפגיעה בחוסכים.
באופן אולי מפתיע, ולראשונה מזה יותר מחצי שנה, מי שנפגעו הכי פחות הם החוסכים במסלולים מחקי מדד S&P 500. זאת הודות להתחזקות הדולר מול השקל שמתרחשת תמיד במקביל לירידות בוול סטריט, ומהווה מעין "פוליסת ביטוח" והגנה מסוימת לחוסכים. החוסכים במסלול זה ספגו ירידה של 0.5% בלבד במרץ. הדולר קפץ מול השקל בחודש החולף ב־3.6% והאירו קפץ ב־7.7%. מתחילת השנה הדולר התחזק מול השקל בכמעט 2% והאירו משלים עלייה של כ־6%.
רבעון שלילי למנייתיים
על פי ההערכה של ברקוביץ ממיטב, הירידות של מרץ מחקו את רוב התשואה של תחילת השנה, וזאת אחרי שחודש ינואר עוד היה חיובי בשווקים, והירידות החלו באמצע פברואר. כך, בסיכום הרבעון הראשון של שנת 2025 החוסכים במסלולים הכלליים הצליחו לרשום תשואה חיובית קלה של 0.3% (טווח תשואה רחב, החל מחיובי עם עליה של 1% עד שלילי עם ירידה של 0.5% לגופים שחשופים בעיקר לארה"ב).
במסלול המנייתי נרשמו מתחילת השנה ירידות של 1.5% בממוצע (טווח של פלוס 0.1% עד מינוס 3.2%) עם בולטות למסלולים שמחקים את ה־S&P 500, בהם נרשמו ירידות של 2.8% מתחילת השנה (טווח של מינוס 2.6% עד מינוס 3%).
עם זאת, הירידות הללו מגיעות אחרי שנתיים חזקות במיוחד בוול סטריט, כך שחוסכים שנכנסו להשקעה רק לפני שנה או שנתיים עדיין נהנים מתשואה חיובית של עשרות אחוזים.
הירידות התמתנו בחלקן בזכות התחזקות הדולר מול השקל, וגם העובדה שרוב הקופות "סגרו" את החודש הקודם, פברואר, ביום חמישי האחרון של אותו חודש, וביום שישי שלמחרת השוק האמריקאי קפץ. כך שהתשואות החיוביות באותו היום השתרשרו לתשואות של מרץ ומיתנו את הפגיעה בחוסכים.
ירידות בשווקים במרץ
בחודש מרץ נרשמו ירידות חדות בוול סטריט וירידות מתונות יותר בישראל ובאירופה. כך, מדד S&P 500 האמריקאי צנח ב־5.8% והנאסד"ק צלל ב־8.2% ונכנס לטריטוריה של 'תיקון' (ירידה של יותר מ־10% מהשיא האחרון). באירופה מדד הדאקס הגרמני ירד ב־1.7% ויורוסטוקס 50 איבד 3.8%. בארץ, מדד ת"א 35 ירד ב־2.1% ות"א 90 צנח ב־8.4%, בדומה לנאסד"ק.
גם האג"ח הקונצרניות והממשלתיות לא באו הפעם לעזרת החוסכים. מדדי תל בונד ירדו ב־0.7% עד 1.2% ומדד האג"ח הממשלתיות ירד ב־0.8%.
מתי יחזרו העליות לשווקים? האנליסטים חלוקים. מתחילת השנה S&P 500 ירד ב־4.6% והנאסד"ק ב־10.4%. מנגד הדאקס משלים עלייה של 11.3, ובארץ מדד ת"א 35 עלה ב־1%. נזכיר כי הירידות בארה"ב השנה מגיעות על רקע נתונים מאקרו כלכליים חלשים מעט, וכן בעקבות המכסים שהנשיא דונלד טראמפ מטיל על שותפויות הסחר העיקריות של המעצמה הגדולה בעולם. בישראל הירידות מגיעות על רקע החזרה ללחימה בעזה וחזרת הרפורמה המשפטית והמחאה נגדה.
היום (ד') צפוי טראמפ להכריז על המכסים שיוטלו על סחורות ממדינות כמו קנדה, מקסיקו, אירופה וסין, במה שהוא מכנה "יום השחרור", והשווקים נמצאים במתח שיא.