כשיצאנו לדרך עם הכתבה הזאת, היינו בטוחים שהמסקנה תהיה ברורה: "תם עידן המייל". קבוצות וואטסאפ, טלגרם, פייסבוק ואפילו הודעות טקסט - העולם מלא באפליקציות ותוכנות שהופכות את העברת המסרים למהירה ויעילה יותר. לכאורה, נגמרו הסיבות להשתמש בפלטפורמה הישנה כדי להודיע על פגישה בעבודה או כדי לעדכן על שינוי זמני מבחנים באקדמיה.
● ראש ה-NSA לשעבר שמצא את דרכו להייטק הישראלי: "בונים כאן פתרונות עולמיים מתוך המקלטים"
● האם זה אחד ממעלימי המס הגדולים של ארה"ב?
אלא שלמעשה, כשצוללים קצת למספרים, מגלים מציאות אחרת לגמרי: לא רק שהשימוש במייל לא דועך, הוא אפילו גובר. על פי נתוני statista, בשנת 2018 מספר חשבונות הדואר האלקטרוני ברחבי העולם עמד על 3.8 מיליארד, ב־2023 המספר הזה כבר גדל ל־4.4 מיליארד, ולפי ההערכות עד 2027 הוא יגיע ל־4.89 מיליארד. גם מספר ההודעות שנשלחות בכל יום גדל מ־281 מיליארד ב־2018 ל־347 מיליארד ב־2023. בהיבט הכלכלי שוק השיווק העולמי בעזרת הדואר האלקטרוני הוערך ב־8.3 מיליארד דולר, והוא צפוי לגדול עד ל־19 מיליארד דולר ב־2028.
כך למעשה, מאז 1971, שבה המהנדס ריי טומלינסון העביר את המסר הראשון בין שני מחשבים והתחיל את מהפכת הדואר האלקטרוני, המספרים מתחזקים משנה לשנה. אז איך זה הגיוני שלמרות שהחלופות הרבה יותר נוחות וזמינות ובפועל אנחנו מכלים את רוב זמננו בהן, עדיין המייל נשאר במקום יציב כל כך?
"הרבה יותר קל להתעלם ממייל"
באופן מעט פרודקסלי, ככל שיותר חברות הופכות לדיגיטליות, כך שירותי הדואר האלקטרוני הופכים לנצרכים וקריטיים יותר. כך למשל, במקום לחכות לפירוט החשבונות שלכם בתיבת הדואר, הוא יגיע אליכם ישירות למייל. גם קבלות הרכישות מהאינטרנט - על מכשיר חדש מאמזון, חשבונות חשמל או הזמנה מוולט - כבר מגיעות לרוב בדואר האלקטרוני. אפילו באקדמיה נראה שעוד הרבה מאוד דברים קורים במייל. כך למשל, הרשתות החברתיות מלאות בסרטונים של צעירים אמריקאים שיושבים מול מחשב ומרפרשים את האינבוקס שלהם כדי לראות אם הם התקבלו לאוניברסיטת החלומות שלהם.
"כשאנחנו מסתכלים על מדרג של תקשורת בין אנשים, אז מובן שאפליקציית וואטסאפ היא הפתרון הכי נגיש והדרך הכי קלה ופשוטה", אומרת ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי ומרצה באוניברסיטת רייכמן. "אם כבר, מה שמת זה ה־SMS (ראו מסגרת), אבל ככל שאנחנו מדברים על מיילים, יש להם מקום בחיים שלנו".
למה בעצם? לכאורה כל מה שבמייל היום יכול לעבור לוואטסאפ.
"יש שני מאפיינים ברורים לשימוש במיילים. הראשון קשור לתוכן - ככל שהמסר לא דחוף ולא מחייב מענה כאן ועכשיו, אז אפשר להעביר אותו במייל, ולפעמים אנשים יעדיפו את זה. הדבר השני קשור לרמת הקרבה בין הצדדים - אם אני לא קרובה אליך, אז ייתכן שארגיש פחות בנוח לשלוח וואטסאפ. ככל שאנשים נורמטיביים, הם עדיין ישתמשו במייל. הודעה בוואטסאפ היא יותר אינטימית, והמייל שומר על המרחק. מה שכן, יש לזה מחיר - הרבה יותר קל להתעלם ממייל רשמי מאשר מוואטסאפ אישי".
את חושבת שלדור הצעיר, שהתחנך בעולם הדיגיטלי, עדיין יש את הרגישות הזאת?
"הדור הצעיר איבד את הרשמיות הזאת, אין להם את הרגישות, וחבל. סטודנטים היום מסוגלים לשלוח הודעות למרצים ולפעול בצורה שלא הייתה בעבר". ולא בטוח שזו רק חוצפה - דור ה־Z מורגל לצורות תקשורת מהירות, חזותיות ואינטראקטיביות, והמייל עשוי להיראות להם קצת מיושן. לכך צריך להוסיף את הודעות הספאם שעשויות להציף את הדואר האלקטרוני ולהרחיק את המשתמשים.
"צריך לומר שאנחנו רואים הפחתה של מיילים גם במקומות עבודה", ממשיכה ד"ר מרגלית. "מה שנעשה בעבר בדוא"ל הוחלף בפתרונות כמו Slack (שירות פנימי של העברת הודעות בחברות - נ"ט) או טימס ותחליפים אחרים. מה שכן, המיילים עדיין מחזיקים בתפקיד חשוב של סיכומים רשמיים או תפוצה רחבה. משמע, הודעה שהיא רשמית, מסכמת, מיידעת, אינפורמטיבית, כללית ולא דחופה לזה הרגע - תישאר במייל".
ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע באוניברסיטת בר אילן מציין שאמנם אנחנו לא רואים ירידה בשימוש בדואר האלקטרוני, אבל כן ניתן להצביע על מגמה אחרת. "אנחנו נמצאים בתקופה של Information Overload, הצפה של מידע ונתונים. אז אולי אנחנו לא מחליפים את השימוש במייל, אבל אנחנו בהחלט מרגישים רתיעה מכל המידע שתוקף אותנו. ולכן, אם בעבר היינו דואגים לענות לכל המיילים, היום זה פחות מפריע לנו. נגרור את זה. ועדיין, ככל שמדובר בתכתובות מקצועיות, המייל היה ונשאר האולר השוויצרי של 2025".
"פריט ההזדהות הכי בסיסי"
גם באיגוד האינטרנט הישראלי עוקבים אחרי הנתונים ומנסים לצייר תמונת מצב. "אין ספק שבעבר דואר אלקטרוני היה פריט ההזדהות הכי בסיסי לכל מי שהשתמש באינטרנט", אומר ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מחקר ומדיניות ציבורית באיגוד האינטרנט הישראלי. "אנחנו מכירים את זה גם כשאנחנו נרשמים לשירותים אינטרנטיים וצריכים להזדהות באמצעות דוא"ל או כדי לקבל חשבונות וקבלות באינטרנט. עם זאת, בשנים האחרונות הטלפון הסלולרי מתחיל להחליף את המייל כאמצעי שנקבל בעזרתו שירות. משמע, כיום ישנם שירותים שיקבלו את מספר הטלפון שלנו ודרכו נשחזר את הכול ".
כאן גם המקום לציין שלא לכל האוכלוסיות בישראל יש דוא"ל בתפוצה רחבה. מתוך כלל האנשים בחברה הערבית שמשתמשים באינטרנט - ל־31% אין כתובת מייל או שהם מצהירים שהם לא עושים בו שימוש; גם בקרב משתמשי האינטרנט בחברה החרדית - ל־23% אין דואר אלקטרוני ועוד 6% מעידים שיש להם אך הם אינם משתמשים בו. "אלה אוכלוסיות מיעוט דיגיטליות שהצטרפו בעשור האחרון לזירה האינטרנטית", אומר ד"ר וינר.
הסוגיה הזאת אף עלתה בדיונים האחרונים בוועדות הכנסת על דיגיטציה בשירותי ממשל: איך מדינת ישראל הופכת דיגיטלית כשהיא נותנת שירות לאזרחים? התוכנית המקורית הייתה להזדהות רק דרך דואר אלקטרוני, אבל שם הבינו שחלקים נרחבים בישראל, בחברה הערבית והחרדית למשל, לא משתמשים כלל בדואר אלקטרוני - ולכן חיפשו דרך הזדהות אחרת, כמו מספר הטלפון.
בשורה התחתונה, בהסתכלות גלובלית ורחבה, המייל חי וקיים. אם זה בגלל הרשמיות, אם זה בגלל הרצון והצורך לשמור על דיסטנס ואם זה בגלל הדיגיטציה - הוא ימשיך ללוות אותנו גם בשנים הבאות.
