אריק לוי / צילום: באדיבות אריק לוי
לא בכל יום קיימת הזדמנות לשוחח עם אחת מאושיות העיצוב המובילות בעולם. אבל לרגל יריד העיצוב והאומנות הבין-לאומי (Tel Aviv Art and Design) TAAD, שייפתח בהיכל קבוצת שלמה בתל אביב-יפו בתאריכים 5 עד 11 במרץ, ערכתי שיחת טלפון מרגשת, מרתקת ומפתיעה עם אוצרת התערוכה המרכזית ב-TAAD, מריה כריסטינה
דידרו, מאוצרות העיצוב המובילות בעולם, ששיתפה פעולה עם מותגים בין-לאומיים כמו 'לואי ויטון' ומוזיאון העיצוב של 'ויטרה'. דידרו הביאה את חזונה לאין-ספור תערוכות מדוברות ברחבי העולם, כולל ניהול האוצרות ל-Design Miami, וכיהנה כעורכת מגזיני עיצוב מובילים, כמו Icon Design ,Domus ו-Wallpaper. דמות חשובה נוספת בעולם האומנות והעיצוב הבין-לאומי שייסדה, מובילה ומנהלת אומנותית את הפרויקט לצד דירדו היא מריה נסימוב, אוצרת בין־לאומית, היסטוריונית, ויועצת אומנות, שחיה ועובדת בתל אביב.
יריד TAAD משלב בין תערוכה אוצרותית לבין יריד שכל הפריטים בו מוצעים למכירה, ולדברי מפיקיו שואב השראה מאירועי עיצוב מובילים בעולם, כמו Milan Design Week ,Design Miami ו-PAD . מטרתו להביא לקהל הישראלי, מקצועי או חובב, חוויה ייחודית שתאפשר לו גישה מיוחדת וראשונה מסוגה לפריטי אספנות נדירים שמקורם בסצנת העיצוב העולמית. האוסף שיוצג ביריד המקומי נאצר והותאם במיוחד לקהל הישראלי, וזה כדי ליצור מרחב לדיאלוג בין תרבויות, אומנות ומסחר ולאפשר כך חיבור ישיר בין הציבור הרחב לסצנת העיצוב הגלובלית. כפועל יוצא מזה, יכלול היריד אוסף מקורי של פריטים ועבודות שנבחרו בקפידה ממיטב הגלריות, בתי מלאכה והסטודיות ברחבי העולם, של מובילי תעשיית העיצוב הבין-לאומית, מעצבים ומעצבות פורצי דרך ויוצרים ישראלים בין-לאומיים.
מהתבוננות על אין-ספור הפעילויות האוצרותיות והאחרות של דידרו בשדה העיצוב הבין-לאומי, ניתן להבחין בנושא מרכזי שמרחף מעל כולן - כמעט תמיד קיימת בהן נקודת מבט אופטימית ושמחה. כשאני שואלת אותה על זה, היא מציינת שרוב הזמן היא אכן מנסה להסתכל על הטוב שבדברים ושנקודתית, לעיצוב יש בהחלט יכולת לשקף רעיונות שכאלה. "עיצוב יכול לגמרי לשנות ולהשפיע על התנהגויות של אנשים", אומרת דידרו, "לא רק בפן של שיפור חפצים והפיכתם לטובים יותר, אלא בראיית העיצוב ככר שאפשר
ממש לצמוח ממנו ובכך להיטיב עם הציבור והסביבה".
גם הקונספט שנבחר עבור יריד Everyday Wonder ,TAAD, מציע נקודת מבט עם אופק מלא אופטימיות ותקווה ומעורר השראה, שנובעת מהפלא שעיצוב מעניק לכל אחד מאיתנו בחיי היום־יום. "אין ספק שבתקופה הנוכחית הרבה יותר קשה להיות אופטימי מפסימי", אומרת דידרו. "לכן, אני מנסה להתרכז בדברים הקטנים שעושים את חיי היום-יום לטובים יותר, כמו החפצים הביתיים הקטנים שמזכירים לנו את הרגעים החיוביים בחיים. הכוונה היא כמובן לא לערך הכספי של החפצים, אלא עצם היותם יקרים לליבנו וההקשר של מה שהם מזכירים לנו: היסטוריה, זיכרונות וסיפורים".
איך האירועים בישראל משפיעים על הלך הרוח שלך לגבי היריד?
"מאוד קשה לעקוב מחו"ל אחרי מה שבאמת מתרחש בישראל, אבל לעולם איני מאבדת תקווה, לא באופן כללי ולא ספציפית לגבי קיום האירוע, לכן אני חושבת שזה דווקא נחמד שברגע הזה שבו אתם מצויים, האירוע התרבותי הזה מתרחש. בין שאגיע לישראל או לא, אני כבר לא יכולה לחכות ליום הפתיחה ואני בטוחה שהשילוב בין תרבות ויצירה ימשוך אליו קהל רב".
ביריד, שתוכנן לפני למעלה משנה ונדחה בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, ישתתפו כוכבי עיצוב בין־לאומיים שחלקם יציגו לראשונה בישראל, כך למשל: האחים קמפנה הברזילאים, הנחשבים לפורצי דרך בעיצוב ומשלבים חומרים דלים ופסולת לתוך יצירות אומנות מלאות חיים; אטורה סוטסאס האיטלקי, אומן שיצר עיצובים מהפכניים המשלבים צורות גיאומטריות בשילוב השראות תרבותיות עתיקות; והמעצב האוונגרדי האמריקאי ריק אוונס, שמערער את גבולות העיצוב ויצר, בין היתר, את מיטת השינה המהפכנית והמדוברת של קים קרדשיאן. אל אלה מצטרפים השמות העולים של עולם העיצוב הבין-לאומי, שבהם: דרגה ואורל האיטלקים, המשלבים טכניקות מסורתיות עם טכנולוגיה עכשווית; אולגה טריואס הברזילאית, המעניקה משמעות אומנותית מעמיקה לחפצים יום-יומיים; ואלסה פולון הצרפתייה, שפיתחה טכניקות קרמיות חדשניות ליצירת פסלים מגופי תאורה. בין היוצרים הישראלים שיציגו ביריד: אריק לוי, גל גאון, אירנה גולדברג, שי אלפיה, ארז נאבי־פנה, סיגלית לנדאו, פבל וולברג, יפעת בצלאל ויוסי ברגר.
איך למעשה הגעת לאצור את TAAD?
"מריה נסימוב יצרה איתי קשר עוד לפני שבעה באוקטובר ובמשך תקופה דיברנו בינינו, עד שהבנו מה אנחנו רוצות לעשות. חשבתי שזה מאוד מעניין לעשות דבר כזה בישראל ואני מאוד שמחה לקחת בזה חלק. מתוקף האירועים, כמובן שהכול התעכב אבל הודות להיכרות העמוקה שלנו עם המציגים והגלריות בעולם, לקשר שלי עם מריה ולעבודת צוות ההפקה הנפלא שלה, הפרויקט הפך מרעיון לכזה שממש יוצא אל הפועל".
איך התבצעה עבודת האוצרות של היריד?
"מכיוון שהיריד נאצר על ידי מריה נסימוב ועל ידי, האוסף שיוצג בו משלב עיצוב עכשווי, פריטי וינטאג' נדירים, קראפט ואובייקטים במהדורות מוגבלות. יש בו אובייקטים מתחומים רבים, שבהם: אומנות ועיצוב, ריהוט ותאורה, כלי שולחן, קרמיקה, ציור, צילום, פיסול, טקסטיל ופריטים היסטוריים לצד פריטים עכשוויים. במרכז העשייה לקראת היריד התמקדנו הרבה באקט הבחירה וחשוב היה לנו להבין בדיוק מה ייכנס ומה לא, מה יעבוד יחד, מה יתאים ואיך זה ישפיע על ההקשר הכללי. כך, תחת הכותרת והרעיון שבחרנו ושנשארו כל הזמן בתודעה שלנו, בראנו מיקרו-קוסמוס של פריטי עיצוב ואומנות קטנים מאוד וגדולים מאוד, שמייצרים לקהל הזדמנות לרכוש אותם במנעד רחב מאוד של מחירי השוק שלהם היום בעולם. בשלב הבא, עבדנו יחד על עימוד הפריטים, כשלמעשה יצרנו משפחות של אובייקטים שניצבים יחד בסטים שונים. במרכז החלל ניצב עץ אמיתי - סמל לצמיחה, לעתיד ולמהדורה הבאה של היריד שאנחנו כבר מתכננות להשיק בישראל בנובמבר".
מריה כריסטינה דידרו, שביקרה בישראל לא מעט פעמים, גדלה ברימיני שבאיטליה. היא בוגרת ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה של בולוניה וגרה במילאנו כ-25 שנה. היא נחשבת כמומחית לעיצוב איטלקי בדגש על תקופת העיצוב הרדיקלי בארצה, תנועה
שהביאה להכרה הבין־לאומית במוניטין של העיצוב האיטלקי. בנוסף לכל זה ולא בכדי, המגזין הבין-לאומי Architectural Digest כינה אותה 'האוצרת המגניבה ביותר של מילאנו'.
איך את חווה את ישראל בשדות התרבות והעיצוב?
"אני מאוד נלהבת מהמדינה שלכם. הפעם הראשונה שלי בישראל הייתה כשהוזמנתי על ידי גלית גאון, ששימשה בזמנו כאוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, לאצור את התערוכה 'ננדו במוזיאון העיצוב חולון'. מאז הגעתי בהזדמנויות רבות נוספות גם לאצור, גם להשתתף בכנסים וגם להכיר ולעבוד עם יוצרים מקומיים. מנקודת המבט שלי, העיצוב הישראלי מאוד מובחן וייחודי ובוודאי שיש לו אסתטיקה מסוימת שאפשר לעקוב אחריה, למשל אצל מעצבים גדולים ומובילים כמו רון ארד ואריק לוי מצד אחד וארז נאבי־פנה מהצד האחר".
איך סצנת העיצוב בעולם עשויה להשפיע על זו שבישראל?
"יש בישראל גלריות חשובות ואני מיודעת דרך חברים שיש גם סצנת עיצוב שיוצרת הרבה עניין מקומי. האם מה שקורה בעולם יכול להשפיע על ישראל? כן, בהחלט. הסצנה בישראל יכולה בקלות לעקוב אחרי טרנדים בין-לאומיים, ללמוד מהם וליישר קו. אם כי אני חייבת לציין בהקשר הזה שאני באופן אישי לא מאמינה בטרנדים, לא עוקבת אחריהם ומנסה באדיקות להיות מחוץ להם".
כמי שנמצאת במרכז העשייה, למה ואיך לדעתך הפכו איטליה בכלל ומילאנו בפרט למרכזי עיצוב בין-לאומיים חשובים כל כך?
"איטליה ללא ספק ידועה כמובילת מסורת של עיצוב עם התפתחותם במאה האחרונה של תעשיית העיצוב, מותגי העיצוב וכמובן המעצבים הגדולים והידועים, כדוגמת אלסנדרו מנדיני, אקילה קסטליוני, פיארו ליסוני, אנזו מרי, גטנו פשה, ג'ו קולומבו ורבים נוספים. כל המכלול הזה, על קטגוריות העיצוב שמרכיבות אותו, מושך אליו כמובן ציבור גדול, בין שמדובר באנשי מקצוע או חובבים. במשך הזמן, וככל שהירידהשנתי Salone del Mobile, ואחריו גם שבוע העיצוב, הלכו ותפסו תאוצה, מילאנו הפכה למרכז עיצוב ולאחת מבירות העיצוב המעניינות והמרתקות הן בפן היצירתי והן בפן המסחרי.
לדעתי, איכות המותגים וההילה שנוצרה סביבם וסביב הסלוגן 'מייד אין איטלי' הצמיחו כנפיים, התפשטו לאט לאט אל מחוץ לאיטליה וטיפחו עניין בקרב אנשים מכל העולם. עם הזמן, המרכזיות שתפסה איטליה בשדה העיצוב הפכה חשובה כל כך עד שמי שרוצה לדבר על התפתחות העיצוב או לחקור אותו, לא יכול לעשות זאת מבלי להזכיר את איטליה ואת מעצביה הגדולים. עם ולצד זה, מעניין לראות איך צריכת והטמעת העיצוב מתבצעת, כמובן בהתאם לאישיות של כל אדם ואדם".
איך הרקע שלך כהיסטוריונית, פילוסופית ועיתונאית עוזר לך לזהות את הדבר הנכון הבא בשדה העיצוב הגלובלי?
"זו בהחלט שאלה נחמדה, אבל אני חושבת שזה יותר עניין של אינטואיציה וניסיון. במהלך הקריירה המקצועית שלי נסעתי המון, ראיתי דברים במקומם הטבעי, ביקרתי בסטודיות רבים ופגשתי בלי סוף יוצרים ומעצבים. כל זה מאפשר לי לראות את ההתרחשויות גם ברמת המקרו וגם ברמת המיקרו, בין שמדובר בעיצוב להמונים או בעיצוב יוקרתי יותר במהדורות מוגבלות. כך או כך, עיצוב טוב חייב סיפור חזק מאחוריו. אובייקט טוב חייב להיות מספיק חזק ומשכנע כך שיצדיק את קיומו. מעבר לזה, הוא צריך להיות גם מעניין, מקורי וייחודי. אני תמיד אומרת שעיצוב מדבר על אנשים ולא על כיסאות, ולכן צריך לבחון לעומק את הדברים ולשאול לגביהם הרבה מאוד שאלות, כמו למה? איך? מה היה הרעיון? איך הוא הגיע לתוצאה הסופית? וכדומה".
מהן באמת השאלות שמעסיקות עכשיו את שדה העיצוב הבין-לאומי?
"אני מאמינה ששדה העיצוב מתעסק לא מעט ברעיונות של קיימות וכל מה שנובע מכך, במטרה לשמור על כדור הארץ שעליו כולנו חיים. נושא הקיימות, לצד קריטריונים כמו ייצור ויצרנות, הם אלו שכולנו חייבים היום להביא בחשבון. כמובן שלצד זה ישנם נושאים משיקים נוספים, כמו חזרה לטבע ושיתופו, רגישות ותשומת לב לחומרים ולסביבה, אורגניות וכדומה. דוגמה יפה לכך היא מחקריו של ארז נאבי־פנה הישראלי, שיצא אל ים המלח ומתוך הרצון להשמיש את חומר הגלם הטבעי מתח את גבולותיו המוכרים של המלח והגדיר אותו מחדש".
אלו שינויים נראה בעולם העיצוב בעתיד הקרוב והרחוק יותר?
"כאמור, הקיימות תמשיך לתפוס תפקיד מרכזי וכך גם הבחירה והשימוש המובחנים בחומרים יהיו קריטיים וחשובים מאין כמותם. גם הציבור ימשיך להתיישר לפי הרעיונות האלה, יתפוס צד ויהיה יותר סלקטיבי בבחירות שלו. לצד הרצון שלו לרכוש איכותי, הוא לא יוותר על ערכים שמטרתם למנוע נזק לכדור הארץ".
מה הופך אוצר לטוב?
"חשוב מאוד לזהות את הסיפור שרוצים לספר ולהכיר אותו היטב. אני זוכרת שהתערוכה הראשונה שאצרתי, לפני כמעט 30 שנה, הייתה בנושא צילומים ממגזין נשיונל ג'יאוגרפיק האמריקאי. הייתי צעירה למדי והתרגשתי מהקהל שהגיע, התעניין ושאל שאלות. מאז ועד היום אני תמיד מתעסקת בנושאים מכריעים ורק אחרי שאני מבינה מה רלוונטי ונכון לי, אני יכולה להעביר את המסר שלי גם לאחרים. מבחינתי, אוצרות זה כמו לספר סיפור שחייב להיות קריא לכולם ולא רק לאלו שמגיעים מהתחום".
לא פעם אמרת שמי שלא מסתכן לא מרוויח. איך את מתרגמת את זה לעבודה שלך?
"כן, זה נכון כמובן. כל אחד חייב לדחוק את הגבולות שלו במקסימום, בין שמדובר בחיים הפרטיים, בקריירה או בכל מרכיב אחר בחיים. רק באמצעות השאיפה הזו קדימה והלאה ודרך הרצון להבין דברים לעומקם ולהתפתח, ניתן להשתפר ולהגיע לפסגות חדשות, אחרת הכול סטטי ושום דבר לא זז. הגישה הזו אולי טובה לאחדים ופחות לאחרים אבל זו הגישה שלי".
בשבוע העיצוב שיתקיים במילאנו באפריל הקרוב, תוביל דידרו שני פרויקטים: האחד, תערוכה של אומנים יפניים והשני, תערוכה במהדורה שלישית של עיצוב מסינגפור, והפעם סביב חגיגות ה-60 למדינה. לסיום, אני שואלת אותה איך היא הייתה מציעה לאנשי המקצוע ולחובבים הרבים שיגיעו אל שבוע העיצוב לנווט בין האירועים. "זו שאלה קשה, כי יש כ-300 אירועים שקשה לבחור ביניהם. אני מציעה בימים הראשונים להתמקד קודם כל במותגים הגדולים ובפרויקטים המעניינים ביותר ואז פשוט לזרום. אחרי שמסמנים 'וי' על דברים שחשוב לכם לא לפספס, הכי נכון זה פשוט להסתובב ולראות מה שבא. הכול כל כך קרוב ועשיר בתכנים, כך שאין סיכוי להשתעמם".