ילדים בלונדון, 1906 / צילום: https://www.europeana.eu/en/item/9200579/duevakpu
ביצירות רבות על העולם העתיק נראה שתוחלת החיים אז הייתה נמוכה מאוד, משהו כמו 30 וקצת שנים. בהתאם, בתיאורים אלו מי שהגיע לגיל "מופלג" של 40 ומעלה נחשב לבר־מזל, כמעט "זקן השבט". אלא שזהו מיתוס. מתקופת התנ"ך ועד ליוון ורומא, לא היה נדיר לראות אנשים בני 60 ו־70 המהווים חלק פעיל וחשוב בחברה. מהיכן הטעות? מהתעקשותנו לא להבין את משמעות המושג "ממוצע".
● בודקים את המיתוס | למי היה צבא גדול יותר במלחמת העצמאות?
● בודקים את המיתוס | עגבניית השרי לא הומצאה בישראל. אז מה המקור שלה, ואיזה קרדיט בכל זאת מגיע לישראלים?
● בודקים את המיתוס | אלברט איינשטיין לא נכשל בלימודיו בבית הספר
מהי תוחלת חיים ממוצעת? זהו מדד סטטיסטי, אשר מחשב את ההסתברות שאדם בגיל מסוים ימות בשנה ספציפית. כיצד? בעיקר לפי מספר הנפטרים מכל קבוצת גיל, בהתאם לגודל היחסי של קבוצת הגיל באוכלוסייה. אם לא מציינים קבוצת גיל, לרוב הכוונה היא ל"תוחלת חיים בלידה". להמחשה, בעולם בן שלושה אנשים בו אחד הגיע לגיל 60, אחד ל־70 ואחד ל־80, תוחלת החיים הממוצעת היא 70. אך מה היא כאשר אחד משלושת האנשים נפטר כבר בגיל שנה?
כאן המפתח להבנת המיתוס. לא תמותת מבוגרים בגיל צעיר אחראית לתוחלת החיים הממוצעת בימי קדם, אלא תמותת תינוקות מסיבית. כה מסיבית, שעד לפני רגע במונחים היסטוריים, כמעט כל משפחה, מכל מעמד, עברה את הטרגדיה של אובדן ילד לפני שהגיע לבגרות. המהפכה האנושית הגדולה ביותר שהביאה הרפואה המודרנית היא לא בהארכת חיינו בעוד כמה שנים, אלא בהגדלה דרמטית של סיכויי תינוק להגיע לבגרות, לצד הקטנת הסיכונים בלידה עצמה.
ולא רק בימי קדם: בבריטניה הוויקטוריאנית, לפני כ־150 שנה, בשל מחלות, תזונה לקויה והיגיינה ירודה, רק 3 מכל 4 ילדים הגיע לגיל 5. עובדה זו הורידה את תוחלת החיים הממוצעת לגיל 42. אך תוחלת החיים ה"אמיתית" הייתה קרובה יותר ל־60, וכעשירית ממי שנולד ב־1850 הגיע לגיל 80. כיום, 996 מכל 1,000 ילדים בריטים מגיע לגיל 5, ותוחלת החיים הממוצעת בממלכה עומדת על כמעט 80 שנה.
בישראל, אגב, תוחלת החיים בפסגה העולמית מזה עשורים רבים. ילדים ישראלים שנולדו השנה צפויים להגיע לגיל גבוה מ־90, ואולי תכף הברכה "עד 120 שנה" לא תראה כה נדיבה.
הרעיון שבימי קדם כמעט לא היו אנשים מבוגרים לא עומד במבחן ההיסטוריה או ההיגיון. ברפובליקה הרומית גיל המינימום להיבחר לקונסול היה 42, והמסורת העברית מלאה ב"זקני העם" ששימשו כמנהיגים, שופטים, וחלק אינטגרלי מקהילתם. תוחלת החיים הממוצעת הייתה נמוכה בגלל תמותת ילדים, אך הבוגרים חיו כמעט אותו מספר שנים כמונו. אולי לא הייתה להם סניטריה ורפואה מוצלחת, אבל גם לא את האינטרנט להפיץ מיתוסים האחד לשני.