צילום: אביעד בר נס, Laurian Ghinitoiu, באדיבות הספרייה הלאומית
מבנה ציבור: הספרייה הלאומית, ירושלים
מן שנער והרצוג ודה מרון אדריכלים
הספרייה הלאומית החדשה בירושלים ממוקמת בקריית הלאום, מול בניין הכנסת ובסמוך למוזיאון ישראל. הבניין, שתוכנן על ידי משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מרון בשיתוף המשרד הישראלי מן שנער, משתרע על פני כ-45 אלף מטרים רבועים, מתוכם עשר קומות - שש מעל הקרקע וארבע מתחתיה.
אות האדריכלות בקטגוריית מבנה ציבור הוענק לאדריכלי המבנה החדש "על מגה פרויקט לאומי, מרשים, מרגש ואייקוני, שיש בו הכול מהכול - החל מפונקציונאליות מרשימה, תחושת חלל חווייתי ופרטים מדהימים ואסתטיים, היושב נכון בסביבתו המונומנטלית ומציג איכויות תכנון וביצוע תוך תשומת לב יתרה למחקר, לפיתוח הרעיון האדריכלי ודרכי יישומו, לאיזון ולמכלול השלם".
הספרייה מציעה אולמות קריאה מרווחים, אודיטוריום שבו 480 מקומות ישיבה לאירועי תרבות, מרכז חינוך, חדרי לימוד ומתחמי עבודה וכן בית כנסת ומרחבי תפילה לדתות
נוספות. מרבית האוספים, הכוללים כארבעה מיליון ספרים, מאוחסנים ב'מטמון', מעין
מחסן אוטומטי שבו ניתן לשלוף כל ספר בקלות ובמהירות. הבניין מתאפיין בעיצוב מודרני המשתלב בנוף הירושלמי, עם חזיתות אבן וגרם מדרגות פיסולי במרכזו. הקמת הספרייה התאפשרה בזכות תרומות משמעותיות של קרן 'יד הנדיב' - משפחת רוטשילד, משפחת גוטסמן ותורמים נוספים, ובשיתוף ממשלת ישראל. הפרויקט נועד ליצור מרכז תרבותי וחינוכי המנגיש את אוצרות הרוח והתרבות של העם היהודי והמדינה לכלל הציבור.
מבנה חינוך: תיכון וחטיבת ביניים, גליל ים, הרצליה
רגבים + אדריכלים
בית הספר התיכון וחטיבת הביניים בגליל ים, הרצליה, נבנה כחלק מקריית חינוך רחבה בשטח של 32 דונם, הכוללת גם בית ספר יסודי, אולמות ספורט, חניון ומגרשי כדורסל.
המבנים, שתוכננו על ידי אדר' ערן זילברמן וצוותו מרגבים + אדריכלים, ממוקמים במרכז
המגרש ומשלבים בין תפיסות חדשניות של חינוך ועיצוב מרחבי.
את המקום הראשון בקטגוריית מבנה החינוך קטף הפרויקט לדברי השופטים "עבור פיתוח ויישום שפה אדריכלית טוטאלית שמעניקה בנדיבות לתלמיד גאווה וכתוצאה מכך תחושת שייכות. על אדריכלות עשירה מבחינת ארגון התוכנית, עיצוב החזיתות, חללי הפנים והריהוט, ההעמדה במגרש ביחס לסביבה החיצונית ושתואמת את תפיסות החינוך
החדשניות שפותחו באירופה ובעולם".
"מה שנכון להייטק ולחברות סטארט אפ שמייצרות את העתיד נכון גם לתלמידים. העידן האינסטגרמי שינה את תפיסת המרחב כשחשף אותנו למבני משרדים דוגמת גוגל או פייסבוק. גם התפיסה של החינוך השתנתה והדרישה להשקעה בסביבת הלמידה מגיעה
היום גם ממשרד החינוך, ממחלקות החינוך ברשויות המקומיות ומההורים", מסביר זילברמן.
בהשראת סביבת העבודה של חברות היי טק, עיצוב בית הספר מתמקד ביצירת סביבה
גמישה ומזמינה ללמידה. המבנים תוכננו כ'מבנים תאומים', כדימוי לשתי אונות המוח - נפרדים אך משלימים זה את זה. ביניהם מחבר גשר פלדה עם זכוכית אקלימית וספרייה
קהילתית דו־קומתית המייצרת אינטראקציות בין התלמידים. החזיתות מחופות בלוחות אלומיניום לבנים ולוחות HPL במראה עץ, המספקים בידוד תרמי וחזות מודרנית. חלונות שקועים ואלכסוניים מאפשרים חדירת אור טבעי ושילוב הנוף הירוק בסביבת הלמידה. בתוך המבנים, חללים מרכזיים מרווחים כוללים 'תיבות לימוד' שקופות, המשמשות ללמידה פרטנית וקבוצתית בהתאם לדרישות משרד החינוך. עיצוב הפנים מדגיש גמישות ופונקציונליות, עם רהיטים ניידים, מחיצות מודולריות, שימוש בגוונים פסטליים וחיפויי עץ. סביבת הלימוד החדשה מציעה חוויית לימוד חדשנית, מעשירה ונעימה, התואמת את הצרכים המשתנים של התלמידים בעידן הנוכחי.
אדריכלות נוף במרחב הפתוח: גן לאומי צבעי מכתש רמון
ברוידא מעוז אדריכלות נוף
אזור החציבה במכתש רמון הוקם בשנות ה-50 לצורך חציבת חרסית, חומר ששימש כבסיס לתעשיית הקרמיקה ואבני שמוט. בתחילת המאה הנוכחית ננטש והוכרז כגן לאומי בשטח של כ-4,000 דונם. הפרויקט, שבוצע בין 2018 ל-2020, כלל שיקום האתר והנגשתו לשם פתיחתו לציבור, דרך יצירת מערכת תנועה, נקודות עצירה ותצפית, פינות ישיבה, שבילים נגישים וגני סלעים.
לדברי השופטים, שבחרו בפרויקט זה למקום הראשון בקטגוריה "הפרויקט ממשיך את העיסוק ביחסי אדם־טבע, ונותן לו פרשנות מחודשת, ההופכת את החציבה
ההיסטורית לאקט נופי, דרכו נגלות השכבות הגיאולוגיות שבטבע וכך נוצרת חוויה
חדשה של מבט, גילוי וצבע".
"עקבות החציבה שנותרו במקום יצרו הזדמנות למפגש בין האדם, התעשייה ההיסטורית, והמכתש המדברי. שכבות הסלע הצבעוניות מספרות את סיפור הזמן הגיאולוגי, מעין מוזיאון טבעי", מספרת אדריכלית הנוף עליזה ברוידא. הפרויקט הוזמן על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף הקרן לשיקום מחצבות. מאז שנפתח ב-2020 הוא מהווה מקור משיכה למבקרים מכל חלקי הארץ וגם לתיירים מבחוץ. "פני השטח המשוקמים משתלבים עם השטח הטבעי, ערוצים זורמים שוב בתוואי הטבעי שלהם וצמחיית המדבר הדלילה מתפתחת בעדינות. קל לשכוח ששטח זה היה מופר, והמטיילים מקבלים בטבעיות את המראות הנפלאים של צבעי המדבר".
מבנה ציבור: מבנה הכניסה למדבריום, באר שבע
אסף לרמן אדריכלים
מבנה הכניסה למדבריום, פרויקט אדריכלי חדשני הממוקם בפאתי באר שבע, המתמקד בשילוב בין העיר למדבר, זיכה את אדריכליו במקום הראשון בקטגוריות מבנה ציבור "עבור
פרויקט מצטיין, מקורי וטוטאלי המצטיין בשימוש בחומרים, בגיאומטריה ובפרטים, תוך
השתלבות מכבדת בסביבה. השימוש האמיץ בסבכה הענקית והמוקפדת אדריכלית מהווה
מכולל אדריכלי מרשים ונוכח לכל הפארק ומאווררת את החללים הסגורים בצורה אלגנטית
לכדי פרויקט זכיר, שמעלה למבקר תמונה אדריכלית ברורה".
המבנה המרכזי מתהדר בפרגולת בטון עצומה בעיצוב גריד משולשים, המספקת צל טבעי למבקרים תוך יצירת מרחב ציבורי פתוח ואוורירי. המתחם כולל מרכז חינוך, כיתות לימוד ומשרדים, ללא הפרדה קשיחה בין הפנים והחוץ, תוך שימוש בעקרונות אקלימיים של אוורור טבעי. המבנה מנצל את תנאי הסביבה כדי להפחית משמעותית את הצורך במיזוג אוויר. במקום קיימת סינרגיה בין המבנה לנוף, עם עיצוב המתייחס לסביבתו המדברית ומאפשר חוויית ביקור טבעית ובלתי מופרעת. האדריכלות מגלמת גישה מקיימת, הנשענת על עקרונות בנייה מדבריים מסורתיים תוך שימוש בטכנולוגיות עכשוויות. המדבריום מנסח מחדש את היחסים בין העיר והמדבר, ומציג תפיסה חדשנית של תכנון ציבורי המתמזג עם הטבע.
אדריכלות המחר: שכונת המחצבה, הר חרת
גרנובסקי & זבולון אדריכלים
שכונת המחצבה בהר חרת הסמוכה למבשרת ציון זיכתה את גרנובסקי & זבולון
אדריכלים במקום הראשון בקטגוריית אדריכלות המחר "עבור פרויקט חדשני העושה שימוש בקרקע שלא משתמשים בה בדרך כלל, ולוקח את האתגר המחשבתי למקומות לא צפויים אך פתורים וישימים - קונקרטית ופואטית. התכנון מעלים את פציעת הטבע, חדשני, לא מתייפייף ומסתכל למציאות בעיניים ונותן פתרון חדשני הנטוע בהיסטוריה וחי ונושם בשטח מתוך קרקע מנוצלת".
"זהו פרויקט אדריכלי רעיוני המשקף את תפיסת עולמנו: אדריכלות שמתבוננת במרחב
בחמלה, מזהה את פצעיו ומציעה להם עתיד. במקום שבו החציבה פערה צלקת בנוף ושברה את שלמותו, אנו יוצרים מרחב מגורים חדש שמקבל את הכאב כחלק מהסיפור,
לא כמשהו שיש להעלים", כך מספר אדר' רועי זבולון. קירות הסלע החשופים, המשמרים את עקבות העבר, משתלבים בנוף העירוני ומשמשים רקע לחיי היום-יום של התושבים. הרחובות מתמזגים עם תוואי המחצבה, שהפכה לדברי האדריכל למרחב המחבר בין עבר להווה ומשמרת את הזיכרון ההיסטורי. "הזכייה בפרס היא הוכחה לכך שאנו שותפים לשינוי שמבקשת התאחדות האדריכלים להציע למרחב הישראלי - אדריכלות אינה רק כלי לבנייה, אלא גם כוח ריפוי המסוגל ליצור מרחבים איכותיים, מעוררי השראה. אנו גאים להיות חלק מהשינוי המבורך הזה".
מבנה מגורים - בנייה רוויה: שינקין 74 תל אביב-יפו
הופלר אדריכלים
הבניין ברחוב שינקין 74 בתל אביב, במרכז ההיסטורי של העיר, בולט בזכות המשרביות שבחזיתו, אלמנט אדריכלי שמקורו בארצות האיסלם ושהשימוש האדריכלי בו התפתח בסגנון הבין־לאומי המאוחר בישראל של שנות ה-50 וה-60, אלמנט היוצר פרטיות והצללה בחלקי הבניין הפונים למרחב הציבורי ופתוחים אל החוץ. הבניין זיכה את האדריכלים במקום הראשון "עבור פרויקט שתוכנן ונעשה בקפידה מכל הבחינות ובאופן מאוד ייחודי, תוך שימוש מעולה באלמנטים מסורתיים ביישום חדש ומעודכן הנותן תרגום חדשני ומודרני לבלוקים של שנות ה-50 וה-60, בפעולות צנועות לצד חיבור טוב מאד ונדיב לרחוב", כפי שמנמקים השופטים. "העיצוב של שינקין 74 שואב את השראתו משורשים תכנוניים היסטוריים המאפיינים בניינים רבים באזור, תוך הצגת פרשנות חדשה ומודרנית לשימוש בחומרים ובאלמנטים אדריכליים מסורתיים להתמודדות עם תנאי האקלים והמגורים בלב העיר", מספרים האדריכלים חגי הופלר וגלעד אולמן. במבנה שולבו חומרים מסורתיים כמו טיח וושפוץ ואלמנטים מאוחרים יותר כמו בטון חשוף, המחברים בין ההיסטוריה האדריכלית המקומית לסגנון הברוטליסטי המאוחר. "אנו מקווים שהזכייה תעודד יזמים ואדריכלים נוספים להמשיך ולתכנן בניינים חדשים המשלבים מסורת תכנונית וחדשנות טכנולוגית ליצירת חוויית מגורים עירונית איכותית, המעשירה את המרקם העירוני והמתאימה לדרישות המגורים במאה ה-21, תוך שמירה על ערכים של קיימות, התאמה לאקלים המקומי וכבוד למסורת האדריכלית הישראלית", מסכמים האדריכלים.
מבנה לשימור: בית ליבלינג תל אביב-יפו
רבקה כרמי אדריכלים
בית ליבלינג, הממוקם בלב 'העיר הלבנה' בתל אביב, מרכז תרבותי המשמר את המורשת האדריכלית של העיר, תוכנן במקור על ידי דב כרמי בשנות ה-30 ושופץ ביוזמת עיריית תל אביב וממשלת גרמניה, תוך התאמתו לשימוש ציבורי. הפרויקט זיכה את אדריכלי השימור במקום הראשון "עבור מבנה בעל השפעה חברתית ותרבותית בכל הרבדים שהפך לסמל המציג את השימוש הקונטקסטואלי בעיר הלבנה ומשרת את הרצון ועצם השימור ויתרונותיו. מצטיין ברמת הביצוע וההחלטות התכנוניות על אופן השימוש באיכויותיו כבית מגורים שהופך לחלל ציבורי תוך יצירת היררכיה של אינטימיות ראויה לציון ומכלול שמצליח להוסיף רבדים רבים על הקיים".
"הבית עבר שיפוץ מקיף, שבמסגרתו שונה ייעודו ממבנה מגורים למבנה ציבור, תוך שמירה על הפרופורציות המקוריות והאיכויות האדריכליות של המבנה, ברוח דרכו האדריכלית של דב כרמי", מספרת אדר' רבקה כרמי. "השימור היה תהליך רגיש ומורכב, שהוקדש לשמירה על המאפיינים האדריכליים של בית ליבלינג מבלי לפגוע באיכויות תכנונו המקורי. האדריכלות של דב כרמי, התאפיינה בפרופורציות מדויקות ויכולת לשלב בין פונקציונליות לאסתטיקה, ולכן אחד האתגרים של השיפוץ היה לשמור על אותן פרופורציות, על תחושת האינטימיות והדיוק האדריכלי, תוך התאמה לצורכי הזמן הנוכחי".
בית ליבלינג הוא דוגמה לשימור איכותי המשלב מסורת עם חדשנות ומשמש מוקד מחקר ואוצרות בתחומי האדריכלות וההיסטוריה העירונית. הפרויקט בוצע על ידי צוות אדריכלים בהובלת רבקה כרמי, תוך שיתוף פעולה עם מומחים לשימור מהארץ ומגרמניה.