המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה אתמול לדחות את הקמתם של שני חניוני ענק בפרויקט הנתיבים המהירים ולמעשה למסמס את ההחלטה להקמתם.
פרויקט הנתיבים המהירים שמקודם על ידי החשב הכללי וחברת נתיבי איילון נועד ליצור נתיבים מהירים בכניסות למטרופולין גוש דן עם חניוני ענק בפאתי המטרופולין, כששאטלים חינמיים יסיעו את החונים. דוגמה לפרויקט כזה קיימת כבר היום בכביש 1 עם חניון שפירים.
בשנה הקרובה ייפתח הפרויקט שנסלל בשנים האחרונות לאורך כביש החוף ונתיבי ישראל משפיים לראשון לציון. בשנה שעברה פורסמו מכרזי הביצוע של החלק האחרון בפרויקט לאורך כביש 5 והוא כולל שלושה חניוני ענק במחלפים קסם, תקווה ומורשה. עלות שני שלבי הפרויקט נאמדת בכ־5 מיליארד שקלים והוא מבוצע בשיתוף המגזר הפרטי בשיטת PPP, כך שחלק ממימון הפרויקט מגיע מהמגזר הפרטי שמקבל שנות זיכיון על ההכנסות מהנתיבים.
ההתנגדות שהובילה לקרע בממשלה
מי שהוביל את ההתנגדות לפרויקט הוא ראש עיריית תל אביב רון חולדאי שטען ש"דגל שחור מתנוסס מעליו" ושמדובר בבזבוז כספי ציבור שיובילו לזניחת התחבורה הציבורית ולהמשך התלות ברכב הפרטי שגודש את הכבישים.
את הטענות השמיע חולדאי בראיון לגלובס, במכתב לשרים, אבל יותר מכל בעבודה שביצעו בעירייה מאחורי הקלעים שהובילה לתמיכה בעמדתם גם מטעם הרשויות המקומיות, שעשויות להנות לכאורה מהקמת החניונים בהובלת מנהל רשות התחבורה אופיר כהן.
המאמצים עלו יפה עד כדי כך שנוצר קרע גם בעמדה הממשלתית. בסוף העשור הקודם, היה קונצנזוס בממשלה שמדובר בפרויקט מופת. אז נשאו עיניים לחניון שפירים, שהיה כל כך מלא עד שהחליטו להגדיל אותו, השאטלים היו בתפוסה מלאה והנוסעים דיווחו על קיצור זמני נסיעה משמעותי ועל פתרון לאזורים מנותקים כמו שוהם ויישובי הסביבה.
אלא שמאז הנסיבות השתנו, נפתח הקו המהיר לירושלים, פרצה מגפת הקורונה, החניון נשאר ריק והשאטלים נזנחו. דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה הראה שמספר הנוסעים בשאטלים צנח ב־34%, ושיעור המשתמשים מדי יום ביומו צנח מ־50% ל־14% בלבד. גם מספר הנסיעות בנתיב לא ממריא - ולכן למרות שהפרויקט נבנה בשיתוף המגזר הפרטי, הציבור מסבסד את הנסיעות בכביש האגרה באמצעות קופת המדינה, כדי לפצות על הנסיעות החסרות בסך של 170 מיליון שקל במשך חמש שנים.
בעוד שבחשכ"ל ובנתיבי איילון, שיזמו את פרויקט הנתיבים המהירים, תמכו בו עד הרגע האחרון, ברשות לתחבורה ציבורית ובאגף תקציבים הביעו התנגדות נחרצת לקידומו.
ערב הדיון הקודם שתוכנן במועצה הארצית לתכנון ובנייה בחודש שעבר, עלתה הצעה לפשרה והדיון נדחה עד שהתקיים שוב ביום שלישי השבוע. במשרד התחבורה עבדו על פשרה יחד עם נתן אלנתן, יו"ר מטה התכנון הלאומי ולפיה חניון מורשה לא יוקם מיד אלא יידחה לאחר שיוקם חניון קסם שעליו אין מחלוקת, ורק אם תהיה בדיקה תחבורתית שתצדיק את הקמתו. בעיריית תל אביב המשיכו להתנגד לפשרה ונפלו על אוזניים קשובות באגף תקציבים במשרד האוצר.
המספרים מאחורי הפרויקט
במהלך הדיון באגף תקציבים חשפו את המספרים שהניעו אותם להתנגד לפרויקט: אף שמדובר בפרויקט זכייני, לנוכח עלויות התפעול וההקמה, הסבסוד הממשלתי של כל נסיעה מהחניון למרכז המטרופולין תעלה לקופת המדינה 85 שקלים לכל נוסע שיחנה את רכבו בחניון מורשה ו־89 שקלים בחניון תקווה, פי 8 מעלות סבסוד המדינה קווי תחבורה ציבורית.
כל זאת, כשהחניונים נהגו בשנת 2018 ואמורים היו להיפתח בשנת 2025, אלא שמאז נפתח הקו האדום שמהווה עוגן תחבורתי בפתח תקווה, וישנה התקדמות בעבודות על המסילה הרביעית באיילון, שתגדיל דרמטית את מספר הרכבות ושל המסילה המזרחית - אלו צפויים להתחיל לפעול לפני שהחניונים יוקמו.
חניונים אלו לעומת זאת יוסיפו גודש בכבישים 4,5,40 ובעלות הקמת החניונים ניתן להקים מסופי אוטובוסים ולתגבר את שירות התחבורה הציבורית. במחקר שערכו באגף עלה שתגבור התחבורה הציבורית בשרון בשנת 2024 הביא לעלייה משמעותית במספר הנוסעים - 20 נוסעים נוספים לכל תוספת של נסיעת אוטובוס, בעוד שהנתונים שעליהם הסתמך משרד התחבורה מעודכנים לשנת 2014.
בנוסף, במסגרת רפורמת אגרות הגודש הכניסות לגוש דן יעלו כסף אבל החניונים ממוקמים בתוך טבעות האגרה באופן שחותר תחת הכדאיות שלהם עבור הנוסעים.
בענף כינו את הצגת הדברים כ"שואו" של אגף תקציבים שטרף את הקלפים בוועדה, האגף הוביל החלטה חלופית לאופציית הפשרה שעלתה על השולחן ועל הראש של משרד התחבורה ולפיה שני החניונים גם יחד יידחו ולא יוקמו.
גורמים בענף ביקרו את הכוחניות של האגף ואף הצביעו על כך שבמהלך הישיבה באגף תרגמו לראשי רשויות כמה כסף הם יקבלו בתוספות שירות אם החניונים יבוטלו - באופן שדומה ל"שוחד". מנגד, קודם לכן הוסבר לראשי הרשויות שאם יתנגדו לחניונים הם לא יקבלו שום דבר במקומם ולכן מוטב להם לתמוך. בכל אופן, המכרז שכבר פורסם בעלות של מיליארדי שקלים צפוי להתבטל משום שהוצאת החלק התפעולי בו חותרת תחת היסודות הכלכליים שלו.
