גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנשיא טראמפ מקיים את הבטחת הבחירות שלו: "הם דופקים אותנו, אנחנו נדפוק אותם"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מכריז על "יום שחרור אמריקה" ומטיל מכסים כבדים על 25 מדינות, כולל ישראל ● הוא מאשים אותן שהן "שדדו, בזזו ואנסו את אמריקה" - ומבטיח להחזיר את 90 אלף בתי החרושת שסחר לא הוגן גזל מארה"ב ● מי בעצם ישלם את המכסים, וכמה זמן יידרש עד ש"אמריקה תחזור ותהיה עשירה"?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ מציג את תוכנית המכסים / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"מדינות זרות שדדו, בזזו ואנסו" את אמריקה, הכריז הנשיא טראמפ לפני חצות (שעון ישראל), בנאום בגן הוורדים של הבית הלבן, במעמד מאות מוזמנים.

והוא הגיש למדינות ההן את החשבון: מכסים כלליים ואינדיבידואליים, מ-10% עד 49%, העתידים להכניס לממשלת ארה"ב בסביבות 700 מיליארד דולר. הפורענות נפקדה על כל אחת מן השודדות, על יסוד המכסים שהיא עצמה מטילה, לדברי טראמפ, על יבוא מארה"ב.

תוכנית המכסים שמסעירה את העולם: המדינה שנפגעה הכי הרבה, והאם יש פה הזדמנות קנייה

המכס הגבוה ביותר נופל בחיקה של קמבודיה הקטנה, שהיבוא ממנה מגיע רק ל-0.4% מסך כל היבוא האמריקאי. נענשות רציניות יותר הן סין, 34% מכס (היבוא ממנה מגיע ל-13.4%); האיחוד האירופי, 20% על 18.5% יבוא; אחר-כך באות האסיאניות (יפן, דרום קוריאה, טייוואן, הודו).

גם לישראל היה הכבוד להופיע ברשימת 25 הסוררות הבכירות, ששמותיהן הופיעו על לוח לבן. לישראל נועד מכס של 17%, שהוא, לפי הרשימה, חצי המכס שהיא מטילה על סחורות אמריקאיות. לישראל יש עודף של 8 מיליארד דולר במאזן המסחרי עם ארה"ב, פחות מאחוז אחד של סך כל היבוא האמריקאי.

אגב, טראמפ לא נקב בשמה של ישראל, בשעה שנקב בשמותיהן של רוב המדינות הסוררות האחרות על הלוח, אולי מפני שראש הממשלה הקדים להודיע ברשת X-טוויטר, שישראל תפטור סחורות אמריקאיות ממלוא המכס שהוטל עליהן עד כה.

הואיל והמכסים של טראמפ מסווגים כ"מכסי גומלין" (או "מכסים הדדיים", בתרגום מכאני מאנגלית), הנחת נתניהו הייתה שאם ישראל לא תטיל אותם על ארה"ב, אף ארה"ב לא תטיל אותם על ישראל. אבל נראה שראש הממשלה לא נחפז מספיק להודיע, וממילא ישראל תיזכר על מקומה ה-18 ברשימת המדינות הזרות ש"שדדו, בזזו ואנסו". נשיאת מקסיקו היטיבה יותר: היא ניהלה משא-ומתן ארוך עם טראמפ, והוא נמנע לכלול אותה ברשימה. גם קנדה לא הופיעה שם, אם כי לשתיהן מחכים מכסים ניכרים מקטגוריות אחרות.

העתיד מתחיל ב-1913

הנאום הזה, כמו נאומיו הפרוגרמטיים האחרים של טראמפ במרוצת השנים, היה משופע בהפלגות לשון, ושזור בטפיחות עצמיות על השכם. "זה אחד הימים החשובים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. זו הכרזת עצמאות אמריקאית", הוא אמר. "מקומות עבודה ובתי חרושת ישובו בקול תרועה, ואמריקה תחזור ותהיה עשירה".

הנשיא הבטיח, לא בפעם הראשונה, לחזור ולכונן את "תור הזהב של אמריקה". התור הקודם, הוא הכריז, הסתיים לפני 112 שנה. הוא שרר בין הקמת הרפובליקה האמריקאית, ב-1789, לבין 1913, שבה "מסיבות מסתוריות", לפי טראמפ, אמריקה הנהיגה מס הכנסה פדרלי (יש גם מס הכנסה ברוב המדינות, אם כי לא בכולן). עד אז, ארה"ב נהנתה מ"שגשוג דיספרופורציונלי".

הוא הזכיר כי בסוף המאה ה-19 היה צריך אפילו להקים ועדה מיוחדת למצוא דרכים להשתמש בעודפי הכנסותיה של הממשלה. אחרי 1913 התמוטטו חומות המכס שהגנו על אמריקה מפני זרים, והתחיל המהלך שהוביל אל השפל הגדול של שנות ה-30.

התיאור הזה הביא שורה של היסטוריונים לכעכע בגרונם. בתקופה שהוא תיאר, ממשלת ארה"ב לא הגישה כמעט שום שירותים לאזרחיה, כמו למשל ביטוח בריאות או ביטוח סוציאלי, ולא החזיקה צבא סדיר. היא לא הייתה זקוקה למסי הכנסה. זה היה גם עידן שבו הממשלה הפדרלית לא פיקחה על שוקי הכספים, הניחה לבנקים להתמוטט, ולא נקפה אצבע כדי למנוע מחזורי שפל ומיתון.

"לא סחר חופשי, אלא סחר טיפשי"

הנשיא מביע נוסטלגיה לימי הזוהר של התעשייה הכבדה, שהייתה מקור עושרה של אמריקה. בהשפעת סחר חופשי ("זה לא סחר חופשי, זה סחר טיפשי", הוא אמר בהזדמנות אחת) התעשייה התחילה לקרוס לפני 50 שנה. לפי טראמפ, בחצי המאה האחרונה נסגרו 90 אלף בתי חרושת בארה"ב, וקווי הייצור שלהם נדדו אל מעבר לגבול, והעשירו זרים, על חשבון מיליוני עובדים אמריקאים.

הוא גמר אומר להחזיר אותם. בין המוזמנים לכר הדשא של הבית הלבן היו פעילים של איגוד פועלי הרכב. הם הריעו להודעת הנשיא כי הוא מטיל מכס של 25% על כל הרכב המיובא לארה"ב. היום (ה') הוא עומד להטיל אותו מכס גם על חלפים לרכב, המגיעים ברובם מקנדה וממקסיקו. ההיגיון פשוט: התייקרות הרכב הזר תגדיל את התעניינות הצרכנים ברכב מתוצרת בית; והיא תעודד עוד יצרנים זרים לפתוח מפעלים בארה"ב (כמעט 50% מהרכב הזר הנרכש בארה"ב כבר מיוצרים על אדמת אמריקה).

לא ברור כלל כמה זמן יידרש להעתקת קווי ייצור זרים אל ארה"ב, לא רק ברכב כי אם גם בפלדה, באלומיניום ובטכנולוגיה עלית. ארה"ב איבדה במרוצת השנים את היכולת לחזור אל רמות ייצור קודמות, מפני שאבדו לה כוח העבודה המיומן והכלים הטכניים.

חזרה אל ייצור מלא תחייב שנים של מאמץ. כשלעצמו, אין כל פגם בתכנון ארוך-טווח. אדרבא. אבל האומנם טראמפ הוא פוליטיקאי כזה?

בשבועות האחרונים הוא אמר, או שדובריו אמרו בשמו כי תיתכן תקופת-מעבר שתהיה כרוכה ב"הפרעה" (disturbance), או ב"שיבוש" (disruption). הוא אפילו נמנע מלסתור עיתונאית ששאלה אותו על הסכנה של מיתון. לפחות פעם אחת הוא קרא לאמריקאים להבין, שקצת כאב בהווה יבטיח מקומות עבודה משגשגים "לנכדיהם".

בדרך אל אינפלציה?

אבל טראמפ מיטיב לדעת יותר מרוב האנשים את היתרונות ואת החסרונות שמשברי-ביניים מניבים. הוא יצא נשכר מאינפלציה זמנית תחת קודמו, ג'ו ביידן. טראמפ גם מטופל במפלגה, שנציגיה בקונגרס מתעניינים מאוד בתוצאות של משברים זמניים, שתיוודע להם השפעה על יכולתם לחזור ולהיבחר.

מיד לאחר נאומו, ארבעה סנטורים רפובליקאים הצטרפו אל הדמוקרטים באימוץ חוק, האוסר על הנשיא להטיל מכסים על קנדה. אומנם ברור שלא יימצא להצעה רוב בבית הנבחרים, אבל העריקה ממחישה את אי-הוודאויות הפוליטיות המעיקות על מכסי טראמפ.

הנשיא מתאר את המכסים כתשלומי זרים לקופת ארה"ב. רוב הכלכלנים חולקים עליו, אומרים שהצרכן הוא שישלם, וממילא האינפלציה תגבר. הערכה המצוטטת הבוקר ב"וול סטריט ג'ורנל" מעמידה את השיעור החזוי של האינפלציה עד סוף השנה על 4%, כמעט כפליים משיעורה הנוכחי. הכלכלנים האלה מעריכים, שהמכסים יכניסו לממשלה בערך 700 מיליארד דולר, או 2.3 של התוצר המקומי הגולמי, כאין וכאפס לעומת אובדן ההכנסות הצפויות מקיצוצי המס של טראמפ.

טראמפ אומר כי 2 באפריל יזכר עוד דורות רבים כ"יום השחרור האמריקאי". באחת מעצרות הבחירות שלו בשנה שעברה הוא נקט לשון קצת יותר מחוספסת, כדי להסביר את תוכנית המכסים שלו: "הם דופקים אותנו, אנחנו נדפוק אותם". נראה שהוא עמד בהבטחת הבחירות הזו.

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

מה חושב ניר ברקת על הבורסה בת"א? "רק חברות נכות מנפיקות בישראל"

שר הכלכלה טען כי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף, ברקת קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● רק בשבוע שעבר הודיעה פאלו אלטו כי תבצע רישום כפול בבורסה ● לאחר הפרסום ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אנלייט מזנקת, מניות חברות האופנה נופלות

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"