גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגן הדמוקרטיה? כך התפתח תפקיד השב"כ לשמור על סדרי המשטר

שרשרת האירועים האחרונה הביאה את מתנגדי הממשלה לעמוד מאחורי ראש השב"כ רונן בר ● אבל בעבר הארגון דווקא שימש את השלטון נגד מתנגדיו, ורק בהמשך התפתח לכדי גוף בעל ארשת ממלכתית ● וגם: מה צריכים לדעת אלה שדורשים להפעיל את סעיף 7(א) לחוק השב"כ?

אבי דיכטר, הליכוד ("הפטריוטים", ערוץ 14, 17.3.25) / צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"
אבי דיכטר, הליכוד ("הפטריוטים", ערוץ 14, 17.3.25) / צילום: יריב כץ, "ידיעות אחרונות"

המתיחות בין השב"כ לראש הממשלה מגיעה לקצה: פרשת קטאר, פיטורי רונן בר, פארסת מינוי המחליף, ההודעה על מינוי ממלא־מקום, מעקב אחר ה"כהניזם" במשטרה ובשבוע הבא הדיון בבג"ץ בפיטורי בר - כל אלה לא תרמו ליחסי האמון בין השירות לממונה עליו מטעם הממשלה. ערעור היחסים הרגישים האלה הביאו רבים לחשוש מפני פגיעה בארגון שאחד מתפקידיו הוא, לתפיסתם, "הגנה על הדמוקרטיה". אבל מה באמת תפקיד השב"כ בתוך הדמוקרטיה הישראלית?

המשרוקית | פיטורי ראש השב"כ: מה יקרה אם הממשלה תתעלם מפסיקת בג"ץ?
המשרוקית | ליברמן הזהיר את נתניהו שישתמש נגדו בנשק יום הדין. האם באמת יש כזה?

פיקוח על מתנגדי ראש הממשלה

בספרם "מלחמות הצללים", יוסי מלמן ודן רביב חוזרים להתחלה. קהילת המודיעין של ישראל נוסדה על יסודות "שירות הידיעות" (ש"י), מחלקת המודיעין של ההגנה. ב־1948 הוחלט למזג את הש"י על יחידותיו לתוך צה"ל ולהפכו ליחידה צבאית.

כעבור כמה חודשים "התאזרחו" חלק מהיחידות, ואחת מהן, נקבע, תשמש לביטחון פנים (אף שקיומה הוסתר מעיני הציבור עד ל־1957). ב־1949 היא הפכה ל"שירות הביטחון, שיהיה אחראי לכל בעיות הביטחון במדינה", כהנחיית ראש הממשלה דוד בן גוריון. זה היה הצעד הראשון בדרך להקמת "שירות הביטחון הכללי" - שב"כ.

מי שמונה לנהל את שירות הביטחון היה סא"ל איסר הראל. ב־1952 הראל מונה להיות ראש המוסד. רשמית, הראל עזב את תפקידו בראשות השב"כ, אך בפועל הוא המשיך להיות אחראי על שני הארגונים, ושימש מעין "הממונה על שירותי הביטחון".

לפי מלמן ורביב, הראל זיהה את המדינה עם בן גוריון, ומי שהתנגד לו נחשב לחתרן פוליטי שיש לפקח עליו, גם אם הוא נבחר ציבור. הראל הקים בשב"כ משטרה פוליטית שעקבה אחר מפלגות, גייסה מתוכן מודיעים, שתלה במשרדיהן מכשירי האזנה וקראה אלפי מכתבים של פעיליהן. על הכוונת היו מפלגות הימין, כמו חירות, ואף הציונים הכלליים המתונים ומפלגות השמאל. מק"י הייתה בראש רשימת הארגונים החשודים, אך גם מפ"ם נחשדה בחוסר נאמנות למשטר הבן־גוריוניסטי.

עמוס מנור, שעמד בראש הארגון בשנים 1953-1963, הורה למתן את הרדיפות. הוא חדל מהמעקב אחר מנהיגים פוליטיים וסגר את היחידה שעסקה בכך. הוא ציווה לסגור את הארכיון שבו נאספו רישומים ופתקאות על מה שאותם מנהיגים אמרו לחבריהם בבתי קפה ובמשרדים. כך שחרר מנור את קהילת המודיעין ממשימות המאפיינות משטרה פוליטית במדינה דיקטטורית.

צילומים: ארכיון דן הדני, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

בסמכות וברשות?

בספרו "שב"כ במבחן: ביטחון, משפט וערכי הדמוקרטיה", שראה אור במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד אלי בכר, שהיה בעברו יועמ"ש השב"כ, כותב כי "המהפך המשמעותי ביותר באופיו של השירות ובדרך פעולתו חל בעקבות מלחמת ששת הימים".

בעקבות המלחמה, הועברו שטחים עצומים ומרובי אוכלוסין לאחריות השירות, והוא נאלץ להתאים במהירות את שיטותיו, הרכבו האנושי, הכשרת אנשיו, קצב עבודתו, מבנהו ופריסתו המבנית והארגונית למצב החדש. הדבר הביא את השב"כ לשנות באופן מיידי את עיקר עיסוקו: מסיכול ריגול לסיכול טרור.

הדבר לא מנע התנגשויות בין השירות לדרג הפוליטי. הבולטת שבהן היא פרשת קו 300 משנות ה־80, שבה ראש השב"כ אברהם שלום הורה להרוג שני מחבלים שנתפסו חיים. לאחר ששר הביטחון הורה על הקמת ועדת חקירה, שלום, שרצה להעלים מהוועדה את מעורבותו, דרש לצרף אליה ראש אגף בשב"כ. זה שימש כ"סוס טרויאני" ומדי ערב דיווח בחשאיות לצמרת השירות על המתרחש בוועדה. כל העדים מטעם השירות תודרכו להעלים את דבר הוראת ההריגה וביצועה.

כשהפרשה התפוצצה בעקבות התקוממות שלושה אנשי שב"כ, שלום פנה לנשיא חיים הרצוג בבקשת חנינה (שאכן ניתנה לו). בבקשה הוא טען כי כל מה שעשה היה "בסמכות וברשות" - צירוף שהיה מאז למטבע לשון. שלום טען כי יצחק שמיר, ראש הממשלה בעת ההשתלטות על האוטובוס, ידע ואישר מראש לראש השב"כ לפעול באופן זה.

לדברי עו"ד בכר, האשמה המשתמעת של הדרג הפוליטי במעורבות בעניין הביאה בפעם הראשונה לפגיעה באמון ובאינטימיות שאפיינו מאז קום המדינה את הקשר בין ראשי השירות לראשי הממשלה. הייתה זו מילה נגד מילה של ראש שירות מול ראש ממשלה. תוצאתו הראשונה של משבר זה הייתה הקביעה שאין לקיים מפגשים בארבע עיניים בין ראש הממשלה לבין ראש השב"כ, אלא תמיד בנוכחות קצרנית או גורם אחר, בדרך־כלל המזכיר הצבאי.

אבל היה גם צד חיובי. לפי בכר, "פרימת האינטימיות היתרה ששררה ביחסים בין הדרג הפוליטי לבין ראשי השירות" הביאה למניעת או צמצום פעולות החורגות מהמותר במשטר הדמוקרטי. ועוד, ההבנה שלדרג הפוליטי הבכיר אין יכולת לטאטא פרשות מעין אלה סימנה לראשי השירות כי אין בנמצא גורם שיש בכוחו לספק להם חסינות, מראש או בדיעבד, מפני חריגות קשות מהחוק.

פירוש סעיף הדמוקרטיה

בעקבות אירועים אלה ונוספים, נפלה ההבנה שיש להגדיר את פעולת השב"כ בחקיקה. ב־2002, בשיא האינתיפאדה השנייה ולאחר שנים של הכנות, התקבל בכנסת חוק שירות הביטחון הכללי, ובהמשך הוספו לו תקנות וכללים. יחד הם מהווים את הקורפוס המשפטי הראשי המאסדר את פעילות השב"כ וקובע את תפקידיו, ייעודו וסמכויותיו. החוק מסדיר את מעמד השירות מול הדרג המדיני והפרלמנטרי, קובע את מעמד ראש השירות, תפקידו וסמכויותיו ומפרט שורה ארוכה של הסדרי פיקוח על השב"כ.

סעיף אחד מושך עיניי רבים: סעיף 7(א), הקובע: "השירות מופקד על… סדרי המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו". בשיח הציבורי נוצק תוכן מגוון למילים אלה. איך אפשר להבין אותן?

יש להבחין בין שני מושגים: "סדרי המשטר הדמוקרטי" ו"מוסדות המשטר הדמוקרטי". נתחיל בראשון. לפי בכר, לשאלה מה נכלל במסגרת משימת השמירה על "סדרי המשטר הדמוקרטי" יינתנו תשובות שונות.

אפשרות אחת היא לראות בפעולות נגד סדרי המשטר הדמוקרטי ככאלה המוגדרות בפרק "פגיעות בסדרי המשטר והחברה" לחוק העונשין: עבירות שנאה, המרדה, אימונים צבאיים אסורים ועבירות בנשק. פרשנות אחרת קשורה בהגנה על הליך הבחירות. קרי, הפקדת השירות גם על מימוש החוק המרכזי הנוגע לקיום המשטר הדמוקרטי, העוסק בבחירות לכנסת, בעיקר בהיבטי הנימוקים למניעת היבחרות לכנסת (לאור חוק יסוד: הכנסת), כמו גם במניעת התערבות מדינה או ישות זרה בהן והגנה מפני ניסיונות לשיבושן. זאת, מדגיש בכר, בלי לחצות את הקו האדום ולבצע שוב מעקב יזום אחר גורמים פוליטיים.

ומה בנוגע לשמירה על "מוסדות המשטר הדמוקרטי"? האם זה אומר שהשב"כ צריך להגן על קיומה של תקשורת חופשית או על איתנות המערכת הפיננסית? בכר מזהיר מפני פרשנות מרחיבה כזו, וסבור כי הדרך שיש לנקוט היא פרשנות צרה לעניין מהות תפקידי השירות בתחום זה.

את המונח הזה בכר מבין בשני רבדים. האחד הוא אבטחה בפועל או הנחיית האבטחה של מוסדות החיוניים לתפקוד הדמוקרטיה - כגון משכן הנשיא, משכן ראש הממשלה ומוסדות ממשלה מרכזיים - הן כאבטחה פיזית והן כשמירה על סודות המדינה שבמוסדות אלה. הרובד השני מכוון להגנת בעלי תפקידים המסמלים את הדמוקרטיה או שפגיעה בהם תסכן את הדמוקרטיה, הם "סמלי השלטון": נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החוץ, ראש האופוזיציה, נשיא בית המשפט העליון ויו"ר הכנסת.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא ועמית גל את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס יורד בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב-14 אגורות בליל שבת

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל משבוע הבא

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פסק דין של בג"ץ עשוי לסלול את הדרך להוזלה קבועה במחירי ביטוח הרכב

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך