גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המכה המפתיעה שהפכה את סין למעצמת חדשנות שמאיימת על המערב

המעבר לעידן הפיאט והדפסת הכסף המסיבית בארה"ב הובילו לזינוק בחוב האמריקאי ולגירעון מסחרי אדיר מול סין ● סין ניצלה את טריליוני הדולרים שהגיעו אליה והשקיעה הון בתשתיות גלובליות ובהשפעה בינלאומית - ואט אט מתקרבת להובלה עולמית בכלכלה ובטכנולוגיה ● בינתיים, ממשל טראמפ מקצץ במחקר מדעי ובהשכלה גבוהה בשביל חיסכון מזערי ● כתבה ראשונה בסדרה על סין-אמריקה ועתיד הדולר

הדפסת דולרים / צילום: Shutterstock
הדפסת דולרים / צילום: Shutterstock

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart

בשנת 1971 קרסה "שיטת ברטון וודס" שהייתה הבסיס לשיטה המוניטרית של פוסט מלחמת העולם. בבסיס השיטה הזו הייתה הצמדת הדולר לזהב ושל שאר המטבעות בעולם לדולר. עם ביטול השיטה ע"י הנשיא ריצ'רד ניקסון, בא לעולם לראשונה עידן הפיאט, שבבסיסו כסף המיוצר על ידי הבנקים המסחריים והמרכזיים מן האוויר וזאת בדמות חוב.

הוא חזה את אחד המשברים הגדולים. למה הפעם הוא אופטימי
הבנקים הגדולים: ארה״ב בדרך למיתון, והאם וול סטריט בתחתית?

בעולם הפיאט כסף הוא חוב, וחוב הוא כסף. לכן כאשר בסוף 2001 לאחר משבר הדוטקום, וביתר שאת לאחר אירועי הטרור בניו יורק, כשהפדרל ריזרב הוריד את הריבית הבסיסית מתחת ל־2%, הוסר החסם העיקרי, קרי העלות, לגידול עצום בביקושים לאותו חוב-כסף. כך גדל פי ארבעה החוב של כל כלכלת ארה"ב מ־26.8 טריליון דולר בתחילת שנת 2000 לכ־103 טריליון כיום. לייצור הדולרים המסיבי היו השפעות דרמטיות על הכלכלה והחברה האמריקאית - אך לא פחות על הכלכלה העולמית ובפרט של סין.

המאזן המסחרי בארה"ב קרס, בעוד סין צמחה

עם הייצור האדיר של הכסף הזה, אותו היו מוכנים בכל העולם לקבל כתשלום בתמורה לסחורות ושירותים, קרס המאזן המסחרי של ארה"ב. בעוד שבשנת 1991 עמד הגירעון במאזן זה על פחות מ־30 מיליארד דולר, עד 2001 הוא כבר טיפס ל־375 מיליארד דולר, זינק כדי ממוצע שנתי של כ־650 מיליארד בעשורים שמאז, עד שהגיע להיקף של כטריליון דולר לשנה מאז 2022.

שותפת הסחר עימה יש לאמריקה את הגירעון הגדול ביותר הייתה סין. בשנת 1990 יבאה ארה"ב מסין 15 מיליארד דולר של סחורות ושירותים וייצאה 5 מיליארד דולר. הגירעון עמד איפוא על 10 מיליארד דולר. בשנת 2002 חצה הגרעון את קו המאה מיליארד דולר, ב־2005 את קו ה־200 מיליארד דולר ומאז 2007 ועד 2024 הוא עמד בממוצע על מעל 300 מיליארד דולר לשנה. בשנות כהונתו הראשונה של טראמפ עמד הגירעון בממוצע על כ־375 מיליארד דולר לשנה.

בסך־הכול אמריקה קנתה מסין במאה הזו, בדולרים של היום, כ־12 טריליון דולר של סחורות ושירותים. כ־9 טריליון דולר מסכום זה הפכו לעודפים בקופתה של סין, כסף זמין לבניית כלכלתה, צבאה ורכישת השפעה בכל רחבי העולם.

מעל הכול, טריליוני הדולרים הללו, ובמיוחד נוכח ערכם במונחי כוח קנייה מקומי בסין, הפיחו רוח חיים בכלכלה הסינית. בשנת 1990 היה התמ"ג הסיני 6% מזה האמריקאי, בשנת 2000 הוא הפך ל־12%, בשנת 2022 הוא כבר עמד על 75% מגודל התוצר האמריקאי. אך השוואה זו מטעה: כשמתרגמים את התוצר ליחס כוח הקנייה המקומי, מדד המכונה PPP והנכון לחישוב במיוחד לסין בשל המניפולציה הסינית בשער החליפין של היואן, הרי שאפילו לפי ספר הנתונים של ה־CIA, סין הינה כבר היום הכלכלה הגדולה בעולם.

על פי הספר האמור, בשנת 2023 כלכלת סין עמדה על כ־31 טריליון דולר מתואמים לכוח הקנייה, לעומת 25 טריליון דולר של ארה"ב. הנה כי כן, הייצור המסיבי של כסף-החוב האמריקאי בשלושים השנים האחרונות, אפשר לסין לזנק קדימה ולהפך ליצרנית הגדולה בעולם עם כ־33% מכושר הייצור העולמי - יותר מארה"ב, אירופה ויפן יחדיו. אך כפי שמיד נראה, ההתפתחות הסינית העצומה לא הוגבלה רק לייצור.

כך ה"הלם של ניקסון" שהפך את הדולר האמריקאי למטבע הרזרבה העולמי, מחליפו של הזהב, הביא בסופו של דבר חורבן על אמריקה. הוא גידל את סין למעמד של מתחרה מובילה מול ארה"ב, הביא להתמכרות אמריקאית לחוב ולצרכנות חסרות מעצורים או בסיס, ואגב כך גם רושש את מעמד העובדים ואת מעמד הביניים. ובעקבות כל אלו, הביא גם לעליית הפופוליזם הפוליטי, עתה בימין, ובקרוב מאד גם בשמאל, זה המבטיח תרופות פלא בין לילה, למחלה קשה בת דור וחצי.

הנשיא ניקסון מכריז על ביטול תקן הזהב כבסיס לדולר ב־1971 / צילום: ap, HWG

החזית הבינלאומית הופקרה לטובת הסינים

אך את הנעשה אין להשיב. באשר לאתגרים העומדים היום בפני ארה"ב, צעדים נמהרים ופופוליסטיים עלולים רק להחריף את הבעיות. כך למשל אילון מאסק כראש מחלקת DOGE המקצצת, והסוכנות הממשלתית לסיוע חוץ (USAID) שנסגרה כמעט לחלוטין ורוב עובדיה פוטרו.

בין 2013 ו־2022 סין השקיעה 679 מיליארד דולר בפרויקטי תשתיות ב־150 מדינות ברחבי העולם, כולל אגב בישראל. בין השאר היא בנתה 226 תחנות כוח ב־64 מדינות, והשקיעה כ־400 מיליארד דולר במאות מכרות, מחצבים, ופרויקטים של תשתיות, תחבורה וכיוב'. השקעות אלו, פעמים רבות בתחרות ישירה עם מוקדי כוח אמריקאיים, סייעו דרמטית למדינות מתפתחות רבות - אך הן נעשו ברובן באשראי. כך מחזיקה סין מדינות רבות כבעלות חוב אליה, על כל המשתמע פוליטית וכלכלית.

בינתיים, ארה"ב הוציאה בתקופה האמורה פחות מ־600 מיליארד על סיוע בינ"ל (מזה כ־40 מיליארד דולר לישראל). הבעיה של סיוע החוץ של אמריקה היא, אולי, שהוא לא מספיק אסטרטגי, וגם אולי שאינו מבוזר דיו. אך בוודאות לא שיש יותר מדי ממנו.

כעת, מאסק חיסל בין לילה וללא שום עבודת מטה יסודית את הסוכנות הממשלתית היחידה לה הידע, הניסיון, והכלים בתחום זה. וחסך אגב כך בסה"כ פחות מאחוז מתקציב הממשלה הפדרלית. והתוצאה, עתה שכמעט כל העובדים והקבלנים פוטרו ו־90% מהתקציב קוצצו? הפקרת החזית הבינלאומית אקסקלוסיבית לסינים. זו מיהרה כבר להיכנס לחלל שהותירה אחריה הסוכנות, והודיעה כי תממן שני פרויקטים בקמבודיה שארה"ב החלה אך נטשה עתה.

אך לא רק בסיוע ופעילות בינ"ל אמריקה איבדה את ההובלה לסין. בספטמבר 2024 פורסם מחקר מקיף שערך גוף מחקר בשם ITIF, שניסה לענות על שאלה קריטית אחת: האם סין יכולה לא רק לייצר אלא גם לחדש - ובכך להתחרות עם ארה"ב בקרב על העליונות הטכנולוגית. בניסיון לענות על השאלה, בדק המחקר במשך 20 חודשים 44 חברות סיניות גדולות בתחומי טכנולוגיה מרכזיים, כמו כוח גרעיני, שבבים, בינה מלאכותית, כלי רכב חשמליים, מדע החומרים וכיוב'.

החוקרים הסבירו: "אם סין יכולה להצטיין גם בחדשנות באותה רמה כמו ארה"ב ובעלות בריתה במערב, יש לה סיכוי של ממש להחליף את ארה"ב ואת חברותיה כמרכז טכנולוגי. זאת נוכח מדיניות ממשלתה הממוקדת בלהפוך את המדינה להיות הטובה ביותר במדע וטכנולוגיה, בנוסף ליתרונות אחרים כמו גודלה והתשתית התעשייתית הענקית".

מסקנת החוקרים הייתה מדאיגה: "זה כמו להסתכל החוצה ולראות אוקיינוס שקט נטול גלים, אבל מעבר לאופק גל צונמי ענקי של מאות חברות סיניות, חזקות, חדשניות, תחרותיות במחיר, שנערכות לקחת נתחי שוק גדולים בעשרות תחומים מהמובילים העולמיים כיום", שהם מערביים־אמריקאים ברובם.

סין, כך המשיך והסביר הדוח, "הגיעה לשלב חדש בהתפתחותה הכלכלית. עם הרבה יותר חדשנות באוניברסיטאות ובחברות המקומיות ... בהרבה אינדיקטורים לחדשנות היא מובילה או שווה לארה"ב". בין תחומים אלו מנה הדוח כוח גרעיני לצרכי מסחר ואנרגיה, כלי רכב חשמליים וסוללות לאגירת אנרגיה. אומנם, פירט הדוח, היא עדיין מאחור בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה וכימיקלים - "אך התקדמותה בתחומים אלו הינה מהירה ביותר".

לקיצוצים של מאסק כבר יש השלכות קשות

מול אתגר זה ללב היתרון היחסי האמריקאי, קשה להבין מדוע גופים ותוכניות של הממשל, שמטרתם לעודד חדשנות ומחקר מדעי, היוו יעד לקיצוצי מאסק. כך הוקפאו עשרות תוכניות העוסקות במתן מימון לפרויקטים של מחקר מדעי בסיסי, ממנו חברות מסחריות נמנעות, והמהווה את היסוד למה שאח"כ הופך למוצרים וחברות (כזו הייתה למשל בזמנו תרופת הקופקסון שיצרה את חברת טבע, אך נולדה במעבדות מכון ויצמן).

במסגרת קיצוצי מאסק פוטרו, במהירות שיא וללא בחינה ספציפית יסודית ומעמיקה, אלפי עובדים העוסקים במדע או קידומו, וידע שנצבר במהלך עשורים פוזר או התאדה. כך בוטל כמעט כל המימון לענפי מחקר בהם אמריקה הצטיינה, כמו מחקר ביו־רפואי.

התוצאות בשטח לא איחרו להגיע. אוניברסיטאות כבר החלו להקפיא ולקצץ בתוכניות המתקדמות, כולל לימודי דוקטורט במדעים, נוכח הקיצוץ בתקצוב הממשלתי לתוכניות אלו. כך למשל אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו הודיעה כי תקצץ 30% ממספר המתקבלים לתוכנית הדוקטורט לביולוגיה, והאוניברסיטה של פנסילבניה הודיעה לסטודנטים שכבר התקבלו לתארים מתקדמים במדעים כי קבלתם בוטלה.

והתופעה הולכת ומתפשטת. בשנת 2021 הצהיר ג'יי.די ואנס, מי שהיום הוא סגן נשיא ארה"ב, כי "האוניברסיטאות הן האויב", ומדיניות הממשל משקפת תפיסה זו. כך היא מחזקת מגמה בת עשורים של היחלשות אמריקאית והתחזקות סינית בתחום המדעים. למשל, בשנת 2000 היה מספר הבוגרים בארה"ב לתואר דוקטור במדעים גדול פי שניים ממספרם בסין. השנה צפוי המצב להתהפך, ומספר הבוגרים עם תואר דוקטור במדעים בסין יעמוד על קרוב לפי שניים (77.1 אלף) מזה שבארה"ב (39.9 אלף), כך על פי דוח של המרכז למדעים באוניברסיטת ג'ורג'טאון שבוושינגטון.

וזה לא התחום היחידי שבו סין מתעלה על ארה"ב. על פי ניתוח של המכון האסטרטגי של אוסטרליה, במספר טכנולוגיות חשובות כל 10 מכוני המחקר המובילים בעולם נמצאים בסין, והם ביחד מפיקים פי תשעה ניירות מחקר משמעותיים מאשר המדורגת השנייה, בדרך כלל ארה"ב.

גם האקדמיה הסינית מדורגת במיקום גבוה, בדרך־כלל הראשונה או השנייה בעולם, ברובם של 44 מתחומי הטכנולוגיה החשובים ביותר, כך על פי הדוח. כמו כן, על פי יו.אס ניוז, דירוג מקובל של אוניברסיטאות ברחבי העולם, מתוך חמש מהאוניברסיטאות המובילות בתחום מדעי המחשב, שתיים הן בסין (מספר 1 ו־4) ורק אחת (מספר 5) נמצאת בארה"ב. מתוך 21 המובילות בעולם, 11 נמצאות בסין ורק ארבע בארה"ב.

אם בעבר סין הייתה המובילה העולמית בייצור צעצועים ונעליים, כיום היא הפכה למובילה בתחומים חשובים בהרבה. בזכות החיבור של הגודל, המחירים, המדיניות הממשלתית, והדגש הגדול על השכלה, חברות סיניות הפכו תחרותיות בתחומים עתירי טכנולוגיה כמו ציוד תקשורת, מחשבים, פאנלים סולריים, רכבות מהירות, כלי רכב חשמליים, חלל ועוד.

על פי אינדקס המילטון, המודד את ביצועי 40 מדינות בעשרה תחומים של טכנולוגיה מתקדמת ובעלי חשיבות אסטרטגית כמו כימיקלים, אלקטרוניקה, פארמה ועוד, לסין נתח השוק הגדול ביותר בשבעה מתוך עשרת התחומים, וארה"ב מובילה בשלושת הנותרים. בשנת 2020 השוק של עשרת התחומים הללו הגיע לכ־10 טריליון דולר, שהם כ־12% מהכלכלה העולמית. בסך־הכול, סין ייצרה כרבע מהתפוקה העולמית בתחומים אלו.

להתקדמות האדירה הזו בעוצמתה הכלכלית והטכנולוגית של סין משמעויות גיאופוליטיות וכלכליות מרחיקות לכת. אלו עלולות להתרכז בשנים הבאות סביב טייוואן, השער להפיכת אסיה כולה לאזור השפעה סיני. איך, מדוע, ומה המשמעויות לכלכלת ארה"ב והעולם? במאמר הבא בסדרה.

עוד כתבות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון