פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: ענבל מרמרי
לפני חודשיים בלבד, כשהבורסות היו בשיא וטראמפ רק החל את הקדנציה השנייה, סיפר פרופ' ליאו ליידרמן לגלובס, כי להערכתו "2025 עלולה להיות שנת 'הברבור השחור' של השווקים. זאת, על רקע ההצהרות אז של הנשיא טראמפ לגבי כוונתו להעלות את שיעורי המכס על היבוא לארה"ב, במטרה להגן על התוצרת המקומית". התסריט הזה מתממש כרגע לנגד עינינו.
● "מי שימכור יקבע הפסדים": מנהלי השקעות ממליצים מה כדאי לעשות עכשיו עם התיק
● ראיון | לא הכלכלה מדאיגה את נדין טרכטנברג: "אנחנו עלולים להיכנס לעידן שבו כל העולם נתפס כאויב פוטנציאלי"
ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, הוא אחד מכלכלני המאקרו המנוסים ביותר בישראל, כזה שראה כבר משבר רציני או שניים. הוא מסתכל על הצעדים של טראמפ בביקורת חריפה ("טראמפ עושה טעות גדולה"), מעריך כי ארה"ב הולכת לכיוון של תרחיש האימים של הכלכלנים ("סטגפלציה"), וטוען כי ישראל תצטרך להבין שהכללים השתנו. ויש לו גם עצה למשקיעים.
"משיאים של כל הזמנים לטריטוריה שלילית"
אפשר לומר שהברבור השחור שדיברת עליו הגיע.
"לצערנו התשובה חיובית. משיאים של כל הזמנים במדדי המניות העיקריים בארה"ב ב-19 בפברואר ועד היום נכנסנו לטריטוריה שלילית משמעותית, כאשר במקביל הבורסות העיקריות באירופה וגם בהונג קונג עלו בשיעורים נאים.
"אומנם חלק מהירידות האלו מהוות תיקון מסוים של המגמות הקודמות, אך אין לי ספק שהברבור השחור הגיע, ולא רק לשווקים, אלא גם למשק האמריקאי ולכלכלה הגלובלית".
תוכל לפרט?
"ארה"ב, הכלכלה המובילה בעולם, הולכת חזק לכיוון של האצת האינפלציה והאטה בפעילות ובתעסוקה, מה שמכונה תהליך של סטגפלציה. צפויה גם האטה ניכרת בסחר הבינלאומי, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה העולמית. טראמפ פתח במלחמת סחר מול כל העולם. כולם יפסידו, ובעיקר ארה"ב.
"בינתיים האי-ודאות נותרה גבוהה מאוד, שהרי טרם ידוע כיצד סין, האיחוד האירופי וגושים אחרים יגיבו לצעדים של טראמפ. במצב הזה, הבנק הפדרלי יצטרך להמתין זמן רב לפני שהוא בכלל ישקול להפחית את הריבית מהרמה הנוכחית של 4.5%".
מהן נקודות הביקורת העיקריות שלך ושל עמיתיך למדיניות של טראמפ?
"התפיסה הכלכלית שלפיה ניתן לעודד את הייצור המקומי על ידי העלאת שיעורי המכס על היבוא היא מיושנת, ואינה מתאימה לארה"ב של שנת 2025. העלאת המכסים תעלה את מחירי היבוא של מוצרים סופיים, מוצרי ביניים, חומרי גלם ותשומות בארה"ב. הדבר יפגע במשקי הבית, במשקיעים ובחברות היצרניות.
"זאת ועוד, טראמפ מעוניין לעודד את התעשייה האמריקאית, ועם כל הכבוד לענף הזה, הוא מהווה 'רק' כ-12% מהתמ"ג השנתי האמריקאי, ו'רק' 8% מסך התעסוקה.
"אם לארה"ב יש רמת יבוא גבוהה יחסית, זה בעיקר בסעיפי השירותים, ולא בסחורות או מוצרים. העובדה הפשוטה היא שמרבית השירותים (למשל שירותי ייעוץ) אינם עוברים גבולות דרך המכס.
"גישת טראמפ מתעלמת מהיתרונות הגדולים של הסחר הבינלאומי: התמחות מדינות על פי עקרון היתרון היחסי. ארה"ב לא נמצאת במשבר דוגמת 1929, נהפוך הוא, היא צמחה בשיעור נאה תוך תעסוקה מלאה בשנים האחרונות. אם בתעשיות מסוימות חלה ירידה בתעסוקה, זה לא בגלל הפרשי המכסים אלא בעיקר בגלל מהפכת הרובוטיזציה והאוטומציה בעידן הטכנולוגי החדש".
טראמפ שמר את הקלפים קרוב לחזה, ובשווקים הייתה אי-ודאות גדולה. עכשיו זה ישתנה?
"מכיוון ששותפות הסחר המושפעות באופן שלילי במיוחד מהצעדים - כגון סין, האיחוד האירופי ויפן - טרם הגיבו לצעדים של טראמפ, רמת האי-ודאות נותרת גבוהה מאוד. העולם נכנס למלחמת סחר. יש הטוענים שייתכן שחלק מהמדינות הנפגעות יהיו מוכנות להגיע להסכמים עם ארה"ב, תוך הפחתות דו-צדדיות של המכסים".
"סוחר ששם על השולחן הצעות למיקוח"
לדברי ליידרמן, "יש המדגישים את התנהגות טראמפ כ'סוחר', אשר שם על השולחן הצעות שיהיו בסיס למיקוח. כדאי להזכיר גם שטראמפ נוטה לשנות את דעתו לעתים קרובות, אם כי הפעם הוא נראה נחוש לגבי כיוון המדיניות שלו".
כלומר, אנחנו בדרך לסדר עולמי חדש.
"אנחנו כבר שם. אולי מדובר באי-סדר עולמי חדש. במקום להיות המנהיגה של העולם הכלכלי החופשי, ארה"ב הולכת לכיוון של סגירות, ומשאירה מגרש פתוח למדינות אירופה ואסיה לתפוס יותר דומיננטיות בזירה הגלובלית. למעשה, צפויים שיתופי פעולה יותר אינטנסיביים בין גושים אלה. חשוב שבמגזר הממשלתי והעסקי דברים אלה יובאו בחשבון. עלינו למצוא את מקומנו בסדר העולמי החדש".
בקטע הזה אתה נשמע יותר אופטימי, לא?
"לא בהכרח. צריך להדגיש שבהשפעות העקיפות, אנחנו ניפגע מהאטה בצמיחה העולמית ובסחר הבינלאומי. חשוב ללמוד את הסדר העולמי החדש, שבו לאיחוד האירופי ולמדינות באסיה יהיו שיתופי פעולה הדוקים יותר, ולבדוק אסטרטגית כיצד ניתן להגדיל את הפעילות מולם".
ומה עם ישראל? באוצר מאמינים שניתן יהיה לרכך את המכה.
"מכיוון שעדיין לא ברור כיצד עולם הסחר הבינלאומי ישתנה, כולל תגובות נגד של האיחוד האירופי ומדינות באסיה, ובראשן סין, הודו ויפן, מוקדם לקבוע באופן כמותי את ההשפעות על ישראל. יש מקום להניח שאפשר יהיה לשכנע את הממשל לרדת מה-17% מכס שהוטלו עלינו.
"עם זאת, ברור ששיעור המכס על היצוא שלנו יהיה הרבה יותר נמוך מזה שיוטל על מדינות אחרות, כגון טייוואן. כלומר, אם סין וטייוואן מייצאות שבבים, המחיר היחסי שלנו מול טייוואן יירד, דבר שיהפוך אותנו ליותר תחרותיים בשוק הבינלאומי. כמו כן, חלק ניכר מהיצוא שלנו לארה"ב זה בענפי השירותים, ועליהם אין מכס".
השלכות של ירידות חדות בבורסה האמריקאית
ליידרמן מציין השפעה נוספת שעשויה להיות לצעדי טראמפ, והיא השלכות של ירידות חדות בבורסה האמריקאית: "אם מדדי המניות בוול סטריט ימשיכו לרדת, או לא יתאוששו, עלולה להיות השפעת עושר שלילית עלינו (דרך קרנות נאמנות, פנסיה וכו') - דבר שעלול להאט את הצריכה הפרטית והתוצר".
לסיכום, לאן לדעתך הולכים מכאן?
"ממשל טראמפ עושה טעות גדולה מאוד במדיניות הכלכלית שלו. אומנם הכלכלה העולמית צפויה להמשיך לצמוח גם אחרי שיתבררו הפרטים על משטר הסחר הבינלאומי החדש, אך אין ספק שהצמיחה תהיה חיוורת ומדשדשת יותר מבעבר. מבחינת השווקים, ייקח קצת זמן עד להתבהרות מצב מלחמת הסחר. ממליץ לא להסיק מסקנות חד-משמעיות רק מהתנהגות השווקים בימים הקרובים".