תכנון והדמיות: GAB אדריכלים מקבוצת אורבך הלוי אדריכלים / צילום: א.א. הנדסה
מאז ומתמיד שימשו מבני ספורט ואצטדיונים לחוויות תרבותיות שמטרתן לאכלס אלפי צופים ולשעשע את המגיעים אליהם באירועי ספורט ובידור, אבל עד שמגיע הקהל
ומתיישב במתח ביציעים לצפות באירועים יש דרך ארוכה ששותפים לה עשרות גורמים, אלפי החלטות ושיקולים ולפעמים גם הרבה זמן ולא מעט כסף.
תהליכים מסקרנים מתרחשים באשדוד, שבתהליך שנמשך כעשר שנים החלה להצעיד את העיר קדימה ולהפוך לעיר הספורט של ישראל. בימים אלה ממש הולכת ונשלמת בה בניית קריית הספורט מהגדולות שראתה מדינת ישראל. הקריה שבפארק לכיש, רובע המגורים החדש בצידה הצפון-מערבי של העיר, נמצאת בסמוך לאזורי התעשייה והנמל על פני שטח מכובד של כ-85 דונם. היא מכילה אצטדיון מפואר, ארנת כדורסל, בריכה אולימפית יחידה מסוגה בישראל, מגרשי אימונים ושלל אטרקציות נוספות בהקשרים של ספורט ופנאי. ואם לא די בכך, בצידה הדרום-מערבי של העיר, בין חוף הים ורובע י"ז, תוקם קריית טניס המשתרעת על לא פחות מ-30 דונם, שתכלול גם היא חוויות ספורט מגוונות. שני בסיסי הספורט הללו עתידים לספק למשתמשים לא רק חוויות שימוש וספורט ברמה שטרם נראתה בישראל, אלא גם מבנים ארכיטקטוניים יוצאי דופן, שבזכות הגודל והאיכויות שלהם יעודדו את התושבים לעסוק בספורט ויביאו להישגים בעקבות השימוש בהם.
אם כן, איך קורה שהעיר אשדוד, הגדולה במחוז הדרומי והשביעית בגודלה בישראל, עולה על דרך המלך והופכת לעיר הספורט של ישראל? נראה שיש לכך כמה סיבות עיקריות: הראשונה, 'אשדוד 2035' - תוכנית האב מ-2015, שמטרתה לענות על צורכי העיר עם גידול האוכלוסייה בה וליצור עבורה דרכי התפתחות, בין היתר על ידי פיתוח עתודות קרקע חדשות; השנייה, חזון העיר המתפתחת מאותה שנה שהנהיגו ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, רופא במקצועו והממונה על רשות הספורט בעיר, ויורם אסרף, מנכ"ל רשות הספורט העירונית, הדוגל בתפיסה אקטיבית לקידום ועידוד הספורט המקומי, המהווה כלי חינוכי וערכי ראשון במעלה.
"הסכם הגג של העיר אשדוד, שנחתם ב-2017 בין עיריית אשדוד ומדינת ישראל לטובת תוספת של עשרות יחידות דיור בעיר, מכיל בתוכו גם את קריית הספורט הגדולה המשולבת בשכונת פארק לכיש החדשה וגם את קריית הטניס כמענה משלים", אומר אייל
דוידוביץ', ראש מנהלת הגג של העיר אשדוד וההקמה ההנדסית של מתקני הספורט הגדולים בעיר. "החזון של ראש העיר היה לעודד ולקדם את הספורט החובבני והמקצועי בעיר לצד מתחמי תעסוקה, מסחר ומגורים".
באיזה אופן מתקנים גדולים כל כך מתחברים לרקמה עירונית קיימת?
"קריית הספורט, המחוברת גם לפארק לכיש, אומנם נמצאת בשטח המרוחק מהעיר הבנויה ועם זאת היא נהנית מתשתיות חדשות של כבישים, ניקוז, מים, חשמל וכדומה,
שמתפתחים במסגרת השכונה החדשה. קריית הטניס, כחלק ממתחם של ספורט ונופש, נהנית גם היא מתשתיות קיימות וחדשות".
המתקנים הללו עשויים למשוך אליהם קהל רב. איך אתם מתכננים את דרכי הגישה אליהם?
"זה כרוך בראייה עתידית של שינוי הרגלים. לגבי קריית הספורט, בהסתמכות על מדיניות התכנון הארצית והעירונית לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, ובדומה לאצטדיון בלומפילד למשל, ההגעה תהיה מבוססת בעיקר על תחבורה ציבורית ושאטלים. בנוסף, במסגרת תוכנית רובע לכיש, מקודם תכנון להקמת תחנת רכבת צפונית חדשה שתוביל היישר אל קריית הספורט. בסמוך לקריה הוקצו מקומות חניה ייעודיים עבור אנשים עם מוגבלויות ועבור נושאי תפקידים מיוחדים, כשבפועל, בזמן אירוע, לא תתאפשר הגעה בכלי רכב פרטיים לאזור האצטדיון, כדי שהצירים שמובילים אליו יוכלו לשמש רכבי חירום בעת הצורך. בסביבת הקריה קיימת חניה ברדיוס של עד כקילומטר ממנה גם לכלי רכב פרטיים, בעיקר באזורי התעשייה הקרובים. בעת קיום אירועים מרובי קהל, יבוצעו הסדרי חניה וניתוב קהל בהתאם. בקריית הטניס, לעומת זאת, האתגר קטן הרבה יותר, שכן מספר המשתמשים והצופים קטן יותר ולכן אפשר יהיה להסתפק בחניה הקיימת או לעשות שימוש בתחבורה ציבורית".
עיר בתאוצה
עם תמיכה רחבה, הכוללת תקצוב שוטף, סיוע לעמותות הספורט הבכירות, עידוד מצוינות ותמיכה כלכלית באלופים אולימפיים, לאשדוד יש היום קבוצות ספורט בכירות ביותר מ-30 ענפים. למעשה, באולימפיאדה האחרונה ייצגו את העיר חמישה ספורטאים אולימפיים.
המשימה להקמת כלל מתקני הספורט הוטלה על רשות הספורט העירונית, שמתנהלת לצד מנהלת הסכם הגג לפיתוח האזורים השונים ובתמיכה מלאה של מר משה בוטרשוילי,
המשנה לראש העיר והממונה על תיק הספורט. "היוזמה להקמת מתקני הספורט בעיר של ראש העיר נוצרה מתוך ייחוס החשיבות העצומה של הספורט והשפעותיו החיוביות על הגוף והנפש ומתוך רצון למשוך אל הספורט כמה שיותר ילדים, בני נוער ומבוגרים שיעסקו בו על בסיס קבוע", אומר יורם אסרף, מנכ"ל רשות הספורט באשדוד. "לצד מתקני הספורט הגדולים, אנחנו מקדמים עשייה ספורטיבית גם בפארקים, בטיילות ובאולמות הספורט בשכונות השונות. רק בשנתיים האחרונות השלמנו בנייה של אולמות ספורט ייעודיים בארבעה בתי ספר בעיר, שאת אחד מהם תכנן האדריכל זאב דרוקמן. בשנה הקרובה תושלם בנייתה של בריכה איכותית ברובע ט' בעיר וכן הושלמה קריית ספורט רב־תחומית ברובע י"ג, הולמס פלייס פמילי, שהתבססה על מכרז של בנייה ותפעול".
איך מתקנים כאלה תורמים לקידומה של עיר?
"ראשית, מדובר בחוויית משתמש. לצד המתקנים החדשים שיכילו את כל השירותים הספורטיביים הנדרשים, מדובר במתחמים חווייתיים, תרבותיים וקהילתיים לכל המשפחה, שיכללו גם פעילות לבני כל הגילאים לצד מסחר, צמחייה ואזורים מוצלים. בנוסף, המתקנים תומכים בפיתוח ענפי ספורט שונים בעיר ובחיזוק המצוינות הספורטיבית לקראת ליגות, אליפויות עולם ואולימפיאדות".
לצד הראייה העתידית, המחשבה התכנונית העומדת מאחורי בנייתם של מתקני ספורט בסדר גודל שכזה חייבת הייתה להיות מעמיקה, מהודקת ומדויקת ולכלול היבטים ומשתנים, החל ברמת המקרו העירונית ועד המושב ברמת המיקרו. אל תוך זה נכנסת פרוגרמה עשירה ואין-ספור שיקולים, כמו תקציב ונאמנות לכספי הציבור, היבטים תכנוניים, הנדסיים ועיצוביים, תפעול, סטנדרטים בין־לאומיים, הנחיות התאגדויות הספורט השונות לתכנון מתקנים מסוג זה, תקנות בטיחות והתקהלות שבחוק התכנון והבנייה, מערכות יחסים בין הקהל למגרש, זוויות צפייה, אקוסטיקה, ארגונומיה וכן הלאה. אל תכנון ובניית האצטדיון קדמו סיורים מקצועיים באצטדיונים הבולטים שנבנו לאחרונה בישראל, כדוגמת סמי עופר בחיפה וטרנר בבאר שבע. עוד הגדילו לעשות באשדוד כשהוציאו צוות מקצועי לברצלונה, כדי ללמוד מהטובים ביותר על צרכים עתידיים - מעברי ספקים, תקשורת ועוד אין-ספור פרטים ודקויות טכניות. שתי החלטות משמעותיות נלקחו בעקבות הביקור: הראשונה, שטחים סטריליים שיווסתו את כמויות הקהל וישפרו את חוויית הכניסה והיציאה; והשנייה - שילובה של אקדמיה אופציונלית לנוער בסמוך למתחם האצטדיון. מטרת הסיורים הייתה ברורה: ״סוף מעשה במחשבה תחילה״, כשהמוטו שהניע את ראשי רשות הספורט הוא: "מכל מלמדי השכלתי". ואכן, עשרות תוספות נכנסו לתכנון הסופי של האצטדיון, הארנה והבריכה האולימפית, ושינויים רבים נעשים גם תוך כדי תנועה במטרה לחסוך ולמנוע כמה שיותר תקלות עתידיות.
מבנה האצטדיון, שבו 20 אלף מקומות ישיבה, נבנה על במה מוגבהת ממפלס הרחוב, שבה מתוכננות רחבות הקהל החיצוניות. בחלקה התחתון של הבמה, במפלס הרחוב, מתוכננות פונקציות מסחריות לטובת מבקרי קריית הספורט וכן אזורים לשימושים עירוניים
נוספים שייקבעו בהמשך. במפלס זה יהיו גם כניסות השחקנים והמנהלה אל המבנה. היציע המערבי יכלול פונקציות שימושיות, שבהן: קומת משרדים ומנהלה וקומת לובי
היקפית עבור הקהל, שבה כניסות נוספות גם משלושת היציעים האחרים. לובי הקהל המערבי יחובר גם לקומת האח"מים, שתכלול תאי צפייה ואולם VIP, ומעליה קומה נוספת
עבור חדרי הבקרה והשדרים, מצוידים במערכות תקשורת ובטכנולוגיות חדישות ביותר. כר הדשא ההיברידי באצטדיון עשוי דשא טבעי המחוזק בזכות סיבים השזורים בו. "יציעי האצטדיון ההיקפיים יהיו מקורים בגג שיעטוף אותם מכל עבר ויעצים את תחושת ה'ביחד' בקרב הצופים, גג שיאפשר את קיומו של אירוע הספורט בניתוק מחולט מהמתרחש בחוץ", אומר רועי זך ישראלי, אדריכל שותף במשרד 'גולדשמידט ארדיטי בן נעים אדריכלים' (GAB) מקבוצת אורבך-הלוי אדריכלים, מובילי פרויקט האצטדיון.
מהם תפקידי הגג הנוספים?
"הגג הייחודי עשוי מקונסטרוקציית פלדה מעוגלת, שעליה מותקנת מעטפת חיצונית בצורת מעוינים המייצרים משחקים של אור וצל. כפועל יוצא, המבנה עתיד לקבל נראות
דינמית שתשתנה לאורך היום. העיטוף של הגג את כלל המבנה עד לרחבות החיצוניות
מייצר את הקונכייה האקוסטית המחברת את הקהל לרחשי האירוע כבר בהגעתו לפאתי
האצטדיון".
על מרכיבים נוספים בקריית הספורט אחראים משרדי אדריכלים שונים, ובהם 'HQ אדריכלים' האחראים על ארנת הכדורסל, 'אפי כוינה אדריכלים' האחראים על מגרשי
האימונים 'ו-V5 אדריכלים' האחראים על בריכת השחייה האולימפית, השנייה בגודלה
בישראל. "הבריכה, שתושלם בעוד כשנה, היא ללא ספק אחד המתקנים החשובים ובהחלט יוצאי הדופן בקריית הספורט", אומר אדריכל מידד גנדלר, שותף במשרד V5 אדריכלים. "מדובר בבריכה התחרותית המתקדמת ביותר בארץ, מה שהופך אותה למוקד מעניין וחשוב עבור שחיינים מקצועיים. מידות הבריכה מותאמות לדרישות איגוד השחייה הבין-לאומי ומאפשרות קיום תחרויות בין־לאומיות. ייחודה העיקרי של הבריכה הוא בכך שהיא הראשונה בארץ ששליש מתחתיתה עשוי רצפה מתכווננת המאפשרת שליטה בעומק המים, ובכך היא מייצרת גמישות מקסימלית בשימוש השוטף עבור שחיינים מקצוענים וחובבים".
גם פרויקט קריית הטניס, שמועד השלמתו המתוכנן הוא עד שנתיים מהיום, תוכנן על ידי
משרד V5 אדריכלים. קריית הטניס תכלול מבנה אצטדיון טניס מקורה לאלף צופים, שבנוסף ליציע הקהל כולל גם מלתחות שחקנים, חדרי ניהול, שירותי קהל, חנות, בית קפה ועוד. עוד בקריה ייבנו מגרש מרכזי מקורה ו-18 מגרשי טניס פתוחים. בנוסף ייבנו ארבעה מגרשי פאדל ושני מגרשי סקווש סגורים וחדרי פעילות רב־תכליתיים. בין שני המבנים תמוקם שדרת הכניסה הראשית של הפרויקט, כך שיחד ייצרו שלושתם חלל אורבני רב-תכליתי לפעילויות שונות.
אחרי ההשקעות, התכנונים והחזון, התקווה היא שקריית הספורט, קריית הטניס והפרויקטים השאפתניים באשדוד ימנפו את עיר הנמל הקטנה למעמד עולמי; ממש כפי שאדריכלות גאודי הפכה את ברצלונה לסמל תרבותי לפני 150 שנה, כפי שמוזיאון גוגנהיים של פרנק גרי שינה את דמותה של בילבאו מעיר תעשייתית למוקד תיירות בין-לאומי וכפי שעיר האומנות והמדע בוולנסיה הגדירה מחדש את זהותה - כך גם אשדוד עשויה להפוך למוקד ספורטיבי ותיירותי שאין להתעלם ממנו.