על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● תרחיש האימים לכלכלה שצופים הבנקים הגדולים, ויש גם סיבות לאופטימיות
● ביל אקמן: ״מחר יהיה אחד הימים המסקרנים בכלכלה האמריקאית"
1קולומביה האנטי-ישראלית מחליפה מטוסי קרב ישראלים במתחרה השבדית
לאחר מערכת יחסים של ארבעה עשורים עם התעשייה האווירית, קולומביה מחליפה את מטוסי הקרב "העייפים" מדגם כפיר, במטוס קרב שבדי חדש. "מטוס קרב מסוג JAS 39 Gripen E/F שמיוצר בברזיל ובשבדיה נבחר להחליף את מטוסי הקרב תוצרת ישראל", פורסם ב-(TWZ (The War Zone, אתר חדשות אמריקאי שמתמקד בנושאי ביטחון.
הרכישה, שאושרה על-ידי נשיא קולומביה גוסטבו פטרו, מגיעה על רקע עשור של לבטים. קולומביה התחבטה בשאלה כיצד יש להחליף את צי מטוסי הכפיר שלה תוצרת התעשייה האווירית, "שצפויים לסיים את חיי המדף שלהם ב-2023".
על-מנת לשמר את מטוסי הכפיר, קולומביה יזמה תוכנית בשם Colosseum, שמטרתה הייתה שדרוג המטוסים לדגם C10/C12, "שהוסיף מכ"ם בקרת אש רב-מצבי מדגם Elta EL/M-2032, מערכות לוחמה אלקטרונית, טילי אוויר-אוויר מדגם Rafael Derby לטווח שמעבר לקו הראייה, טילי אוויר-אוויר מדגם Python 5 מונחי אינפרה-אדום ואת קסדת DASH של אלביט. המטוסים המשודרגים קיבלו גם פצצות מונחות מדויקת מדגם Rafael Spice 1000", נכתב.
עד שתוכנית השדרוג הושלמה, קולומביה החליטה, בשל מגבלות תקציב ומגפה עולמית, לרכוש מטוסים דניים משומשים או מטוסים תוצרת צרפת. בסופו של דבר ההצעה של שבדים ניצחה.
באתר הביטחוני נכתב כי צי המטוסים הישראלי "סבל מתקלות, וההשגה של חלקי חילוף הפכה יקרה ומורכבת".
מערכת היחסים בין קולומביה לתעשייה האווירית הישראלית החמירה במיוחד לאחר שממשלת פטרו ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל, כמחאה על הלחימה בעזה.
"רכישת מטוס הקרב השבדי תאפשר סוף-סוף את הוצאתו לגמלאות של מטוס כפיר הוותיק מחיל האוויר הקולומביאני", נכתב באתר.
מתוך ה-TWZ, מאת תומאס נדוויק. לקריאת הכתבה המלאה
2עיתונאי הטלגרף שמפריך את נתוני חמאס וטוען "צה"ל הורג פחות אזרחים מצבאות אחרים"
חמאס ממשיך לזייף את מספרי ההרוגים ברצועת עזה ומשכנע את העולם כי צה"ל מבצע פשעי מלחמה. אולם במאמר של ג'ייק ווליס סיימונס, העיתונאי הבריטי והעורך לשעבר של ה-"Jewish Chronicle", נכתב כי בלחימה בעזה צה"ל השיג "הישג הומניטרי שלא הושג על-ידי שום צבא אחר", בזמן ש"המערב הנאיבי נופל בפח של מספרי ההרוגים הדמיוניים של חמאס", שממשיך לדחוף את האזרחים לקו האש.
סיימונס כותב כי "החשיפות האחרונות" שמראות שחמאס מזייף את נתוני ההרוגים "מדגישות את המציאות: צה"ל הורג פחות אזרחים מאשר צבאות אחרים".
סיימונס כותב כי אם תשאלו כל אחד כמה פלסטינים נהרגו בעזה, הם יצטטו את המספרים של חמאס שעומדים על יותר מ-50 אלף. אבל אם תשאלו אותם כמה מבין "הנשמות האומללות האלה נלחמו בישראל, תגלו מיד שהם שותקים".
שלושה שבועות לאחר ה-7 באוקטובר כתב סיימונס ב"טלגרף" טור בשם "המערב הנאיבי נופל בפח של מספרי ההרוגים הבדיוניים של חמאס", נושא שהוא שב אליו שוב ושוב. לפני כשנה הוא כתב טור על "ההוכחה ההרסנית לכך שחמאס מזייף את מספרי ההרוגים שלו", על רקע ההוכחה של מדען הנתונים האמריקאי, פרופ' אברהם ויינר, שהפריך את המספרים של חמאס.
גם בשבוע שעבר התברר בדוח של הארגון Honest Reporting כי חמאס מסיר אלפי מקרי מוות מהנתונים שלו שלעולם לא התרחשו. הניתוח של הנתונים מראה כי צה"ל הרג בעיקר מחבלים "בשדה קרב שמלא לעתים קרובות במגנים אנושיים".
סיימונס כותב כי "אם נביא בחשבון את נתוני ישראל, הקובעים כי כ-20 אלף מההרוגים היו מחבלים, המשמעות היא שאזרח אחד נהרג על כל מחבל, זוהי האמת על המלחמה הזו. אך לפי מחקר של מכון הנרי ג'קסון, הנתונים המאזנים של ישראל מצוטטים רק ב-5% מהדיווחים בתקשורת (ולכן רוב האנשים אינם מודעים להם), בעוד ש-98% מדווחים על מספרים שמגיעים מחמאס".
כך, לפי סיימונס, "המערב ממשיך לעשות הכול כדי לכפות על הציבור את אג'נדת התעמולה שלהם".
סיימונס מסיים את מאמרו בשאלה "ננסח זאת כך: האם יש לכם מושג כמה אזרחים נהרגו כשחיסלנו את דאעש, או כשניהלנו מלחמות באפגניסטן ובעיראק? לא? זה אומר משהו".
מתוך ה"טלגרף", מאת ג'ייק ווליס סיימונס. לקריאת הכתבה המלאה
3המכ"ם האיראני שיכול להתמודד עם תקיפה אמריקאית וישראלית
על רקע המתיחות עם ישראל וארה"ב, "חיל האוויר של משמרות המהפכה האסלאמית של איראן מרחיב את רשת מכ"מי ההתראה המוקדמת "גדיר" - כך פורסם ב-Bulgarian Military, אתר חדשות ביטחוני.
במקביל, בתמונות לוויין זוהו "אתרי בנייה חדשים שאותרו בצפון-מערב המדינה סמוך לטבריז ולאורך חוף המפרץ הפרסי". פריסת רשת המכ"מים ובניית האתרים "מאותתות על מאמציה של איראן לחזק את מערך ההגנה האווירית מפני איומים פוטנציאליים".
המכ"מים האיראניים "תוכננו לזהות מטוסי תקיפה נכנסים, טילי שיוט וטילים בליסטיים למרחקים ארוכים, ומהווים שדרוג משמעותי לתשתיות הצבאיות של איראן".
הפריסה האיראנית עשויה לשנות את האסטרטגיה של כל מדינה שמתכוננת לתקוף את טהרן.
מערכת המכ"ם "גדיר" פותחה על-ידי ארגון של חיל האוויר של משמרות המהפכה. "גדיר הוא מכ"ם תלת-ממדי, עם טווח של 1,100 ק"מ לזיהוי טילים בליסטיים, ו-600 ק"מ למטוסים".
גורמים ובכירים איראניים טענו כי המכ"ם "מסוגל לעקוב אחר מטוסי חמקנים, טילי שיוט ואפילו כטב"מים קטנים, בזכות יכולתו להפעיל תהודת תדרים ולעקוב אחר מטרות בגובה של עד 300 ק"מ".
בעבר האיראנים הצהירו כי מערכת גדיר יכולה להתמודד עם לוחמה אלקטרונית, ויש "סיכוי מזערי" שתושמד או שתתגלה. "השילוב בין גילוי ארוך-טווח לעמידות מדווחת לשיבוש הופך את הגדיר לאבן-יסוד במאמציה של איראן להגן על המרחב האווירי שלה".
אנליסטים אומרים כי אתרי הפריסה של המערכת אינם מקריים וממוקמים באופן אסטרטגי נגד איומים ימיים "כמו מטוסים משוגרים מנושאות מטוסים או טילי טומהוק שמגיעים מאוניות מלחמה אמריקאיות במפרץ".
מתוך ה-Bulgarian Military, מאת בוקיו ניקולוב. לקריאת הכתבה המלאה
4העיתונאי שטוען: טראמפ לא באמת דואג ליהודים
מאז כניסתו לכהונה שנייה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצהיר כי יעשה הכול כדי להתמודד עם האנטישמיות, והחל לפעול נגד סטודנטים אנטי-ישראליים ולשלול תקציבים ממוסדות להשכלה גבוהה שלא התמודדו כראוי עם האנטישמיות בין כותליהן. אולם במאמר דעה של העיתונאי יאיר רוזנברג ל"אטלנטיק" נכתב כי טראמפ משתמש באנטישמיות "כסיפור כיסוי". "הממשל טוען כי הוא מגן על יהודים - תוך כדי קידום סדר יום שרוב היהודים מתנגדים לו", טוען רוזנברג.
רוזנברג טוען כי המיתוג של טראמפ, בו כל פעולותיו נגד המוסדות להשכלה גבוהה מוצדקות תחת המאבק באנטישמיות, אינו אלא "הטעיה". לדבריו, "טראמפ ובעלי בריתו משתמשים באנטישמיות כתירוץ לקדם סדר יום רדיקלי שאין לו שום קשר ליהודים - וסדר יום שרוב היהודים האמריקאים כלל לא תומכים בו".
רוזנברג מביא לדוגמה את המעצרים של אנשים שלכאורה נעצרו על אנטישמיות, אך בפועל הם פשוט ביקרו את ממשל טראמפ. "קחו למשל את המעצרים והגירושים. מספר מקרים מתוקשרים מתיימרים להתייחס להתנהגות אנטישמית של המגורשים, אבל רובם לא".
רוזנברג מסביר כי ציד המכשפות של טראמפ "מדגיש שמסע הגירושים של הממשל אינו עוסק בהגנה על יהודים, אלא הוא חלק מסדר יום נרחב יותר נגד זרים, שמטרתו להפוך את אמריקה למדינה עבור קבוצת אזרחים מצומצמת ומוגדרת היטב".
לדברי רוזנברג, "סדר היום הלאומני הזה מסביר מדוע אחת הפעולות הראשונות של טראמפ עם כניסתו לתפקיד הייתה לחתום על צווים נשיאותיים לביטול אזרחות לפי לידה ולהשעות את קליטת הפליטים. לאחר מכן הוא החל בגירוש תושבים ילידי חוץ מכל תירוץ אפשרי. הלחימה באנטישמיות אינה הסיבה לשכתוב הזה של הניסוי האמריקאי - אלא פשוט כלי נוח לפתוח את הדלת לשאיפות מרחיקות לכת יותר. ההחמרה כלפי סטודנטים זרים היא דוגמה מובהקת".
רוזנברג טוען כי טראמפ מנצל את החששות והדאגות של הקהילה היהודית "כדי להסתיר מטרות תוקפניות יותר במאבקו לייבש את המימון של האוניברסיטאות האמריקאיות. המוצג כניסיון להגן על יהודים בקמפוס הוא למעשה חלק ממלחמה רחבה בהרבה על ההשכלה הגבוהה, אותה טראמפ ובני בריתו רואים כמבצר של כוח תרבותי עוין".
"תהיינה מעלותיו אשר תהיינה של סדר היום המקיף הזה, רוב היהודים האמריקאים לא הצביעו עבורו. במהלך הקמפיין של 2024, טראמפ הבטיח שוב ושוב לגרש מפגינים אנטי-ישראלים, ואף כלל התחייבות במצע המפלגה הרפובליקאית. ובכל זאת, בפעם השלישית ברציפות בבחירות לנשיאות, יהודים הצביעו ברוב עצום עבור יריבו הדמוקרטי של טראמפ", מסביר רוזנברג.
מתוך "האטלנטיק", מאת יאיר רוזנברג. לקריאת הכתבה המלאה