האם חיסון נגד שלבקת חוגרת יכול להוריד הסיכון לאלצהיימר?
"ניסוי טבעי" שנערך במקרה בויילס שבבריטניה, מספק את הראיות החזקות ביותר עד כה, לגבי הקשר בין חיסון נגד שלבקת חוגרת לבין מחלת האלצהייר.
בשנת 2013 משרד הבריאות הוולשי היה בבעיה. הם הזמינו חיסון חדש (באותו הזמן) לשלבקת, בשם Zostavax, אבל בכמות שלא תספיק לכלל האוכלוסיה. לכן הוחלט לא לתת את החיסון לבני 80 ומעלה, מתוך הערכה כי החיסון לא יהיה אפקטיבי מספיק בציבור הזה. נקודת החיתוך הייתה שרירותית. מי שנולד לפני ה-2 בספטמבר 1933, לא קיבל את החיסון, ומי שנולד אחרי תאריך זה, יכול היה לקבל את החיסון במשך שנה.
● החברות שבנו על חיסוני הקורונה מחפשות עכשיו חלומות חדשים
● בעקבות הטלטלות בשווקים: איטורו דוחה את ההנפקה המיוחלת
● המייל לא מת: השימוש בדואר האלקטרוני הולך ומתגבר. בדקנו למה
יותר מעשור אחרי כן, חוקרים חזרו אל האירוע הזה, ובחנו מה קרה לאנשים שנולדו בשבוע שלפני או אחרי התאריך השרירותי. בקבוצה שהחיסון היה זמין לה, כ-47% ניצלו את ההזדמנות, ובקבוצה השנייה איש לא התחסן. מלבד ההבדל הקטן בגיל, הקבוצות הללו היו דומות מאוד.
במאמר שפורסם השבוע בכתב העת Nature מתגלה כי שבע שנים לאחר האירוע, מי שקיבלו את החיסון לקו משמעותית פחות באלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה, לעומת מי שלא לקחו את החיסון.
כבר לפני חצי שנה זיהו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד את הקשר בין חיסון נגד שלבקת חוגרת לבין הפחתת הסיכון לאלצהיימר ברשומות רפואיות בארה"ב, ואף הראו כי חיסון חדש יותר (Shingrix) משפיע בעוצמה חזקה עוד יותר. אולם היה להם יותר קשה להראות כי הקשר הוא סיבתי.
מה היה יכול לגרום להשפעה של החיסון על הדמנציה? החוקרים מעלים שתי השערות. האחת היא שהחיסון עורר את המערכת החיסונית. בשנים האחרונות אלצהיימר מסתמנת כמחלה שקשורה בדלקתיות ובפעילות לא מווסתת של מערכת החיסון. ייתכן שהחיסון 'אתחל מחדש' לרגע את מערכת החיסון ומנע חלק מן הפעילות השלילית שלה על תאי העצב.
אולם, בשנים האחרונות עולה גם אפשרות נוספת, והיא שמחלת האלצהיימר קשורה בגורמים מזהמים. ספציפית, וירוסים ממשפחת ההרפס סומנו כחשודים, ובשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים במודלי חיה וברקמות אנושיות, הראו כי מערכת החיסון מגיבה לנוכחות של הוירוסים הללו, ביצור של עמילואיד בטא. חומר זה הוא הסמן הקליני האופייני לאלצהיימר. בעבר היה ויכוח האם הוא חלק ממנגנון האלצהיימר, או שהוא תופעת לוואי של המחלה או אפילו ניסיון של הגוף להילחם במחלה. כך או כך, בשנים האחרונות הוכח כי סילוק של העמילואיד משפר את תסמיני המחלה.
זאת ועוד, בשנים האחרונות נמצא כי לעימילואיד תכונות אנטי מיקרוביאליות, וכי רקמות אנושיות מיצרות אותו בנוכחות חיידקים.
כלומר, ישנה אפשרות ששתי האפשרויות הן נכונות: אלצהיימר נגרם על ידי מערכת חיסון לא מווסתת, אך הטריגר לפעילות הזו הוא מחלה מדבקת שאפשר למנוע. בניסיון להתמודד עם המחלה, הגוף מייצר כל מיני תהליכים דלקתיים, ואולי גם העמילואיד בטא הוא אחד מהם.
וירוסי הרפס הם וירוסים שנשארים בגוף גם לאחר שהתסמינים הקליניים של המחלה חלפו, כך שייתכן כי מערכת החיסון ממשיכה להגיב לנוכחותם. אם זה נכון, יכול להיות שלא רק החיסון אלא גם טיפול אנטי ויראלי שמפחית את רמות הוירוס בסוף, יכול גם לעזור להאטת ההתדרדרות אצל חולי אלצהיימר.
כך, שהמחקר הנוכחי משמעותי יותר מן השאלה האם לקחת חיסון לשלבקת חוגרת או לא. אם יפוענח המנגנון באמצעותו החיסון עוזר, הוא עשוי לשפוך אור גם על מנגנון המחלה, ולהוות בסיס לפיתוח טיפולים נוספים.
המכסים ושוק הביומד
כיצד משפיעים המכסים שהטילה ארה"ב על שותפות הסחר שלה ומטלטלות כרגע את השוק, ספציפית על תחום הביומד? בינתיים הוחרגה תעשיית הפארמה מן המכסים, אולם בשוק מאמינים שזו לא המילה האחרונה בנושא.
מדד נאסד"ק ביוטק איבד 14% בחודש האחרון, ומדד ה S&P Pharmaceutical Select- איבד 12%, שניהם במגמה ובעוצמה דומה לירידות במדד ה-S&P הכללי ובמדד ה- Nasdaq Composite. ירידות אלה מרמזות כי השוק מאמין כי תעשיית התרופות צפויה להיפגע לא פחות מן המהלכים המתרחשים בשוק האמריקאי מאשר תעשיות אחרות. המדדים הללו מגיבים גם לחשש כי בשוק כל כך תנודתי, יהיה הרבה יותר קשה לגייס הון לחברות שעדיין אינן יציבות, וכך הן עלולות להיפגע גם אם אין להן עדיין הכנסות שמושפעות ישירות מן המכסים.
ביום רביעי, עם פרסום תוכנית המכסים, כבר נאמר כי תוכנית מיוחדת לתחום הפארמה נמצאת בתהליכי עבודה. טראמפ הצהיר כי "חברות הפארמה יחזרו לארה"ב. אחרת יש להן מס גדול לשלם".
שוק התרופות האמריקאי הוא השוק הגדול ביותר עבור חברות פארמה בכל העולם, והמחירים הגבוהים שמשלמת ארה"ב על תרופות ומכשור רפואי הן חלק בלתי נפרד מן המודל העסקי של החברות וגם של מערכות הבריאות מחוץ לארה"ב, שזוכות למחירים נמוכים יותר.
גם אם בינתיים המכסים לא מוטלים על חברות התרופות, מחירי התרופות המיוצרות בארה"ב עלולים לעלות משום שחלק מחומרי הגלם והמכשירים המשמשים ליצור התרופות כן יתייקרו בשל המכסים. חברות תרופות עם מוצרים אינובטיביים מאוד המהווים למעשה מונופול בתחומם, יצליחו יותר בגלגול המכס על המשלם, כלומר חברות ביטוח הבריאות, הממשלה והחולים.
מנקודת המבט של שוק התרופות הישראלי, הגורם המעניין ביותר הוא טבע, לה מפעלים רבים מחוץ לארה"ב המספקים תרופות גנריות לשור האמריקאי, אך גם מפעלים בתוך ארה"ב. כך היא צפויה לסבול מהתייקרות אם המכסים אכן יוטלו, אבל ייתכן שמצבה ישתפר לעומת חברות מתחרות המוטות יותר ליצור מחוץ לארה"ב. חלק גדול מהכנסותיה מגיע ממוצרים אינובטיביים, אשר כאמור לעיל מאפשרים יותר יכולת מיקוח.
נציין כי ארה"ב תלויה בשוק התרופות הגנרי, ואפילו ספציפית בטבע, ליצירת תחרות בשוק התרופות כדי לווסת את עליית המחירים. לכן יש אפשרות כי דווקא תרופות גנריות יזכו למכסים נמוכים יותר.
תחום המכשור הרפואי לא הוחרג מתוכנית המכסים. בישראל פועלות כמה חברות בינלאומיות, כמו GE ופיליפס, שמייצאות מכאן לכל העולם וגם לארה"ב. מטרת המכסים היא לגרום להן להעביר את היצור לארה"ב. אולם, אלה לא החלטות שמתקבלות במהירות או גחמנות.
ישנן חברות ישראליות נוספות בתחום המכשור הרפואי המייצרות מחוץ לארה"ב וגם בישראל. כאלה הן למשל בריינסויי, אינמוד, סופווייב, נובוקיור ואחרות. החברות הללו תוכלנה לשקול ניתוב של יותר פעילות יצור לארה"ב, אולם לאור עלות חומרי הגלם שצפויה להתייקר גם כן, לא בטוח שזו החלטה משתלמת עבורן.
ההשפעה העיקרית על החברות הללו צפויה להיות הלחץ ממנו יסבלו מערכות הבריאות, בשל התייקרות הציוד הרפואי שהן רוכשות. לחץ כזה על מערכות חנוקות ממילא, עלול להוביל לכך שיהיה להן קשה יותר לקבל החלטה לקנות מוצרים חדשים או להטמיע טכנולוגיות חדשות.
מגמה זו עלולה להשפיע גם על חברות הבריאות הדיגיטלית הישראליות הפועלות מול ארה"ב, למרות שהן מציעות למערכת הבריאות שירות ולא מוצר ולכן המכסים לא מופנים אליהן ישירות.
כאמור, כלל החברות התלויות בגיוס הון צפויות לסבול משוק הון מדוכא, והדבר ישפיע במיוחד על חברות שנמצאות כעת במצוקה תזרימית. גם חברות פרטיות צפויות לסבול מכך, משום שלקרנות הון הסיכון צפוי להיות קשה יותר: שוק ההון יתקשה לתגמל אותן באקזיטים גדולים בהנפקה, וחברות מכשור רפואי ותרופות שיהיו במצוקה בגל המכסים, ייתכן ויבצעו פחות רכישות.
במקרים קודים של מצוקה בשוק ההון האמריקאי, חברות ישראליות הגיבו בגיוון מקורות ההכנסה וההשקעה לאירופה ואסיה, וייתכן שזו תהיה תגובתן גם במקרה הזה.
תאי גזע מרירית הפה יטפלו ברגל סוכרתית
חברת סיטורה (Cytora Stem), המפתחת טיפולים מבוססי תאי גזע, שפעלה עד כה מתחת לרדאר, נחשפת היום ומדווחת על תוצאות טובות בניסוי קליני שלב !/2a בכיבים ברגליים אצל חולי סוכרת. המוצר של סיטורה הוא מוצר אלוגנאי (מוצר מוכן מראש שאינו מבוסס על תאי המטופל או תורם ספציפי מותאם), הכולל תאי גזע מרירית הפה.
על פי הניסוי, הטיפול הוא בטוח ולא יצר תגובת נגד חיסונית, ובנוסף נראה בניסוי ראשוני זה כי המוצר יעיל יותר מאשר הטיפול המקובל במחלה.
החברה הוקמה ב-2018 על בסיס הטכנולוגיה שפותחה במעבדתו של פרופ' סנדו פיטרו מאוניברסיטת תל אביב. פיטרו הוא מיזמי החברה ומשמש גם כסמנכ"ל הטכנולוגיה שלה. היא מנוהלת על ידי ד"ר יונה גפן, בעבר מנכ"לית חברת אברהם פארמה ובכירה בחברות ביוליין, גמידה סל ותרופות תאי גזע. יו"ר החברה הוא ניסים דרוויש, בעבר שותף בקרן אורבימד ישראל. החברה גייסה עד היום 17 מיליון דולר, מהם 12 מיליון ממשקיעים פרטיים והיתר מרשות החדשנות ומענקים שקיבלה מחברת מרק סרונו.
פרופ' פיטרו אמר היום כי: "אנחנו בחזית הטיפול בתאי גזע, ומשתמשים באוכלוסיית תאים ייחודית שאותרה ברירית הפה, אך מקורה במוח העוברי המתפתח. אוכלוסיית תאים זו נשמרת ברירית הפה של המבוגר ועדיין יש לה מאפיינים המקוריים שלה, באופן שהופך אותה אפקטיבית בטיפול במחלות שונות, כמו פצעים כרוניים, מחלות נוירודגנרטיביות ומחלות אוטואימוניות". בחלל הפה, התאים הללו עוזרים לריפוי פצעים, ללא הצטלקות, צורך ריפוי שהיא ייחודית, ולא מושפעת מסוכרת או מגיל המטופל, בניגוד למנגנוני ריפוי אחרים.
החברה מצליחה להפיק כמות תאים המפסיקה לאלפי טיפולים מדגימה קטנה מפיו של תורם בריא.
לדברי גפן, החברה תבקש אישור לכניסה לניסויים קליניים מול ה-FDA במחצית השנייה של 2025 בתקווה להתחיל ניסוי גדול יותר במחלה ב-2026.
פלסאנמור תירשם למסחר בנאסד"ק
למרות התנודתיות הרבה בשוק ההון האמריקאי כפי שתואר לעיל, חברת פלסאנמור הנסחרת בתל אביב הודיעה על כוונתה להירש למסחר בבורסת נאסד"ק.
פלסאנמור פיתחה אולטרהסאונד ביתי לניטור הריון ומעקב זקיקים לצרכי טיפולי פוריות. לחברה הסכם שיווק עם הכללית שכבר הניב לה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים, והסכמים נוספים. ב-2024 רשמה הכנסות של 9.6 מיליון שקל, צמיחה של 57% לעומת השנה הקודמת, אולם גם הפסד תפעולי של כ-42 מיליון שקל והפסד נקי של כ-37 מיליון שקל. מאז הונפקה בבורסה בתל אביב ב-2021, רשמה המניה ירידה של 82% והחברה נסחרת לפי שווי של 156 מיליון שקל. בעקבות ההודעה עולה מנייתה כ-10%.
פלסאנמור נמצאת בתהליך אישור FDA לשיווק המוצר שלה בארה"ב, תהליך שהואץ משמעותית בתקופת הקורונה, בשל הצורך בפתרונות ניטור ביתיים, אך הואט לאחר שהקורונה הסתיימה. בעקבות העיכוב ונסיבות נוספות, הסתיים הסכם הבלעדיות של החברה מול תאגיד GE Healthcare .
ד"ר אלעזר זוננשיין, מנכ"ל פלסאנמור, אמר היום כי: "אנו רואים בארה"ב שוק יעד מרכזי של פעילות החברה בתחום האולטרסאונד הביתי, וסבורים כי רישום למסחר בבורסת נאסד"ק ישיא ערך לפעילותה ולבעלי מניותיה. היקף הלידות השנתי בארה"ב עומד על כ-3.6 מיליון לידות, וחלק משמעותי מהנשים ההרות בארה"ב מתגוררות באזורים בהם כמעט ולא קיימת גישה לשירותי רפואה קרובים, ובהתאם לכך אנו רואים בשוק האמריקאי פוטנציאל עסקי גדול. החברה תמשיך לעקוב בקפידה אחר השלכות השינויים הכלכליים בארה"ב כפי שבאו לידי ביטוי בשבוע האחרון".
אקסלרטור של מרקטווינץ' יעזור לכם להיכנס לשוק האמריקאי
כפי שניתן לראות גם בהודעתה של פלסאנמור, למרות אי הוודאות, השוק האמריקאי הוא עדיין החלום הגדול ביותר עבור חברות ביומד. חברת MarketWinch הודיעה על הקמת אקסלרטור ייעודי לתמיכה בחברות מכשור רפואי בחדירתן לשוק האמריקאי. מרקטווינץ' נוסדה על ידי רון מלץ, ישראלי המתגורר בארה"ב, שניהל את הפעילות בארה"ב חברת Equashield, שנמכרה לחברת הפרייבט אקוויטי הפינית נורדיק קפיטל לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר. זאת, לאחר שהצוות שבנה וניהל מלץ הטמיע את הטכנולוגיה בכ-1,200 בתי חולים. אחר כך שימש כמנכ"ל חברת Sight Diagnostics, שאמנם לא הגיעה להצלחה כזו, אך מוצריה נמכרו ב-100 מוסדות בריאות בארה"ב.
האקסלרטור המתפקד גם כמעין זרוע תפעולית של החברה בארה"ב, מציע לחברות שירותי שחרור ממכס, מרכז לוגיסטי ומחסנים מאושרי FDA לטיפול במכשור רפואי, שינוע למרכזים הרפואיים, שירותי ביטוח ושירות משפטי להקמת חברת בת, עזרה בפתיחת חשבון בנק, הסכמים מסחריים, עמידה בקגולציה, ניהול הזמנות ומלאי, חיוב מוסדות בריאות וקביה, גיוס עובדים, הקמת מערך מכירות והטעמת תוכנות לניהול מערכת המכירות וההפצה.
מלץ: "MarketWinch נוסדה על רקע הקשיים של יזמים ישראלים ואירופים בתחום המכשור הרפואי להיכנס לשוק הבריאות האמריקאי. אנחנו מאפשרים לסטארט-אפים בתחילת דרכם ליהנות ממקפצה תפעולית. השירות הוא מודולרי, לדוגמא, סטארט-אפ שהקים כבר מערך מכירות ושיווק יכול להסתייע במערך המחסנים וההובלה שלנו בלבד או בשירותי הביטוח והייעוץ המשפטי בלבד, וכן הלאה - על פי הצרכים המשתנים".
פרס מצויינות עסקית לחברת מיקה מדיקל
חברת MICA Medical שפיתחה טכנולוגיה לאבחון מוקדם של סרטן השד באמצעות בינה מלאכותית, קיבלה פרס למצויינות עסקים מארגון Worldcob. הפרס ניתן גם אישית למנכ"ל החברה ליאור ויין.
ארגון Wroldcob מעניק את תעודת ה Seal of Excellence לחברות ולמנהיגים עסקיים שמצטיינים בחדשנות, ניהול פורץ דרך ואחריות חברתית. חברת MICA פיתחה טכנולוגיה המאפשרת גילוי מוקדם של סרטן השד אצל נשים עם רקמת שד צפופה. החברה משתפת פעולה עם בית החולים שיבא ובתי חולים בארה"ב ואירופה.
