אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock
בספטמבר האחרון הודיעה הבורסה בתל אביב כי היא בדרך לשינוי דרמטי. החל משנת 2026 ימי המסחר בבורסה לא יהיו עוד ראשון עד חמישי, אלא יתאחדו עם העולם המערבי ויהיו שני עד שישי. הטיעונים בעד המהלך היו הגברת הנזילות בבורסה המקומית, צמצום פערים מול העולם וכניסה למדדים מובילים כמו אלה של MCSI. אבל דווקא המשבר הנוכחי עשוי לשפוך זווית מעניינת נוספת על המהלך. האם דווקא המבנה הייחודי של שבוע המסחר התל אביבי והעובדה שהוא מנותק במידה מסוימת מזה שבוול סטריט, מאפשר למשקיעים בישראל אורך נשימה?
● איבדו את האומץ לקנות בשפל: כשמדדי המניות נופלים אפיקי המזומן עולים
● ראיון | נגיד בנק ישראל: "סערת המכסים עלולה לגרום לאינפלציה לא לרדת כפי שאנו רוצים"
וול סטריט סוערת בימים האחרונים. מאז הכריז טראמפ על רפורמת המכסים, השווקים בצניחה חופשית. S&P 500 ירד ביותר מ־10% ביומיים כשגם מדד נאסד"ק צלל בשיעור דומה. גם באירופה המשקיעים הגיבו בבהלה עם ירידות חדות, אבל בבורסה בתל אביב הירידות היו מתונות בהרבה. ביום ראשון אמנם היו ירידות של כ־4%, אך מדובר בשיעור נמוך משמעותית מזה שנרשם בוול סטריט. ביום שני הבורסה התאפיינה במסחר תנודתי.
העובדה שלמשקיעים בישראל היו שלושה יומיים להתרגל לירידות בוול סטריט, סייעה להם לא למכור את הקרנות שלהם בפאניקה, כך אומרים מומחים בשוק.
קונים קרנות כספיות
לפי הערכות של גורם בכיר בענף הקרנות, נכון ליום שני בצהריים נרשמו פדיונות של כמה מאות מיליוני שקלים - סכום יחסית שולי לענף שלא מלמד על פאניקה של המשקיעים. אייל גורן, משנה למנכ"ל אי.בי.אי קרנות נאמנות, מחזק את הדברים: "ביום ראשון כמעט ולא היו פדיונות בענף קרנות הנאמנות בארץ, לכל היותר כ־100 מיליון שקל. גם ביום שני, לפי שעה, המצב נראה יציב. הקרן עם הפדיון הכי גדול אצלנו זה כ־3 מיליון שקל, וזה כלום.
"השוק (בארץ) מפתיע לטובה. אני חושב שבאיזשהו מקום יצא טוב שלא עברנו עדיין לימי מסחר בין שני לשישי. זה מקטין את הימים שבהם יש סיכוי שאנשים יפעלו מאמוציות. לציבור היה הרבה זמן לעכל ולחשוב (בסוף השבוע וגם בראשון, כשבעולם אין מסחר במניות).
"אם אני משווה את הפדיונות ביומיים האחרונים לאלה שנרשמו בתקופת הקורונה (בתחילת 2020), אז היה יום בודד שבו נפדו מענף קרנות הנאמנות 9 מיליארד שקל. גם אם היום ייפדו, בתרחיש קיצון, 400 מיליון שקל, זה כאילו שאין אירוע. זה כמו יום 'פחות טוב' לפני חודש. אני סבור שהשוק בארץ חזק, כאשר עיקר הכסף בקרנות האקטיביות אצלנו מושקע בישראל".
פעיל ותיק אחר בשוק ההון מוסיף כי, "זה טבעם של משברים, כל כמה שנים מגיעה ירידה של עשרות אחוזים בשוק ההון. באינטואיציה שלי אני מעריך שהירידות יובילו לכך שכסף יחזור ויזרום הביתה, לאחר שבשנתיים האחרונות הייתה תנועה חדה, גם בקרנות, להשקעה במסלולי S&P 500. בסה"כ הכלכלה בארץ תפקדה בסדר בתקופה הזאת, למרות המלחמה.
"המשקיעים הישראלים עברנו פה תופת בשנתיים האחרונות, ולכן פיתחו עור של פיל", אומר ערן פסטרנק, מנכ"ל ומייסד משותף של בית ההשקעות פסטרנק שהם. לדבריו, המשקיעים, "לא רצים למכור קרנות נאמנות - עדיין. הם כן קונים הרבה קרנות כספיות. עשיתי בדיקה בשטח (ביום שני, ח"ש), ואין מבול של טלפונים שבו כולם מתקשרים ודורשים לצאת ולמכור. בסוף המשקיעים לומדים שהשוק מתקן ומי שבחוץ מפספס את התיקון שיגיע אחר כך. עברנו לא מעט משברים בשנים האחרונות. כך שיש בגרות של המשקיע הישראלי".
פסטרנק מזכיר כי "הטריגר לירידות האחרונות הייתה הכרזת המכסים של הנשיא טראמפ. השחקנים בשוק באופיים הם אנשים אופטימיים, אחרת מאוד קשה לשרוד בשוק ההון. אני סבור שהם מעריכים שהנשיא טראמפ יתפשר ויעשה מו"מ וימצאו את עמק השווה (בנוגע למכסים, ח"ש)".
ואם לא?
"אם בשווקים יבינו שטראמפ הולך כאן עד הסוף, אז יהיה כמו בתקופת הקורונה - כשהבינו שזה משהו אמיתי, החלו ירידות חדות".
באשר לירידות המתונות יחסית בת"א לעומת שאר העולם, פסטרנק, מפסטרנק שהם אומר כי "מי שחוטף הכי חזק הן חברות הטכנולוגיה בארה"ב, שנסחרו ערב המשבר במכפילים גבוהים בעקבות טרנד ה־AI והן מושכות את השוק האמריקאי למטה כיום. אם מסתכלים על עסקי הפיננסים, הנדל"ן והתשתיות שמובילים את הבורסה בת"א, הם עסקים תזרימיים ויציבים בסה"כ".
גם אייל גורן מאיי.בי.איי מציין את השוני במבנה הסקטוריאלי של מדדי הבורסה המקומית, "שרמת הפגיעות שלה לאירוע המכסים של טראמפ היא נגזרת שנייה. בישראל רוב השוק מורכב מהתעשייה הפיננסית, שבה הנכסים פחות מושפעים מזה בינתיים.
"גם לחברות הנדל"ן המקומיות אין קשר ישיר לאירוע המכסים, וכך גם חברות שירותים. מעבר לזה, אין לנו שוק רכב שיותר נפגע באירוע וגם לא תעשיית שבבים מטורפת. לחברות כאן אין פעילות גדולה מול סין שהיא כנראה הנפגעת הגדולה מהמכסים. כך שישראל יכולה להיפגע מהנגזרת השנייה, שזה תרחיש בו העולם נכנס למיתון. ועדיין השוק המקומי מתאפיין בצמיחה טובה וילודה גבוהה, ולכן ברגעי מיתון גלובלי גם הוא דפנסיבי יחסית".
"אלה ימים של הזדמנויות"
ולמרות המסחר הרגוע יחסית ביומיים הראשונים של השבוע, מתריע ערן פסטרנק כי הסכנה עדיין לא חלפה ועלולה להחריף. לדבריו זה הזמן למי שלא נמצא בשוק, להתחיל לאתר 'מציאות': "אלה ימים של הזדמנויות. לא צריך לרוץ ולקנות כל דבר, אבל צריך לזכור כי ישנן מניות שלא קשורות לאירוע מלחמת הסחר, נגיד הבנקים. הרי הם לא מייצאים, ומרוויחים מהריבית במשק. למה המניות שלהם צריכות להתממש בכ־15% בתוך שבועיים? ועדיין, אלה לא ימים קלים למשקיע".