עופר ינאי / צילום: אבישג שאר ישוב
נראה שעופר ינאי בעיקר נהנה להפתיע ולזעזע מערכות. "גם משרד החינוך עוד לא החליט אם אני גיבור או נבל", הוא אומר בראיון לחג. "שלחו לי מתכונת באזרחות שבה הציגו לתלמידים את הפגיעה שלי כביכול בשופטים, באיזו זכות יצאתי ככה על שופטי כדורסל (ינאי רמז שחצי גמר גביע המדינה היה "מכור", והקבוצה הועמדה לדין משמעתי - ד"מ). מנגד, שלחו לי מטלה אחרת, שם מציגים אותי כביטוי של יכולת להתקדם דרך נחישות והתמדה. אני פשוט דמות שקופה שיש בה כמה רבדים ושהטבע שלה הוא לאתגר את הסטטוס־קוו. זה אני".
● החברה משדרות שתהפוך לשחקן מרכזי בפרויקט הענק של טראמפ
● המהפכה של קופות החולים שמשנה את שוק הכושר הישראלי
בתוך שנים ספורות החריגה מהנורמה ו"אתגור הסטטוס־קוו" סייעו לינאי להפוך מאיש עסקים אנונימי לדמות עם פרופיל ציבורי גבוה במיוחד. בן למשפחה דתית מיבנה, שחבר לקיבוצניקים חילונים ושכנע אותם לייצר דווקא איתו שותפות סולארית; איש ימין שבחר לקנות דווקא את קבוצת הכדורסל שהכי מזוהה עם השמאל; והיה גם ניסיון לקנות חלק מהשליטה ברשת 13. בין לבין הוא לא מהסס לפתוח פה על מי שעשוי לחסום אותו במעלה הדרך.
אנשי שוק ההון מכירים את ינאי בעיקר מסוף 2020, כשהביא את נופר, חברת האנרגיה המתחדשת שהקים, לבורסה - בהנפקה הגדולה ביותר באותה השנה בתל אביב. בכותרות כיכבה אז גם החלטתו לצ'פר מיד שלושה מנהלים בתגמול של 280 מיליון שקל, שהפכה אותם באותה השנה לשיאני השכר בפער אדיר.
אבל את עיקר תשומת הלב הוא קיבל ומקבל בעקבות ההחלטה לקנות את הפועל תל אביב בכדורסל ביולי 2023 והכסף הגדול שהוא משקיע בה מאז. "גברים הם יצורים מאוד פשוטים. הם צורכים מדורי ספורט, כל הזמן ועל אוטומט", אומר ינאי. "יוצא שכל הזמן אתה שומע על עופר ינאי, אבל הכול בהקשר של ספורט, בזמן שהמציאות לגמרי הפוכה. אנחנו יושבים פה בשעה 16:00, היום שלי התחיל ב־7:30, ועד עכשיו היו לי עשר דקות הפועל תל אביב, כל השאר היה בענייני נופר".
חלום שעולה עשרות מיליונים
הראיון עם ינאי מתקיים רגע לפני נסיעתו לספרד, למשחק השלישי והמכריע של הפועל בחצי גמר היורוקאפ. יממה לאחר מכן השיגה הקבוצה את אחד הניצחונות הגדולים בתולדותיה. למנצחת בגמר מחכה פרס אטרקטיבי במיוחד - כרטיס לעונה הבאה ביורוליג, ליגת הכדורסל הבכירה באירופה, שם גם שמור מקום של קבע ליריבתה הגדולה מכבי תל אביב.
בוא נתחיל רגע דווקא מהמשקיע הקטן שמתלבט אם להשקיע בנופר. הוא רואה שבעל הבית שקוע כולו, ודאי אמוציונלית, בקבוצת כדורסל, שמה לה ולעסקים.
"לסיפור של הפועל בכלל לא הגעתי ממקום של ספורט. אני לא אוהד הקבוצה. הסיבה הראשונה שקניתי את הפועל היא עסקית. אני חושב שהכדורסל האירופי עומד לפני שינויים טקטוניים, ולכן קבוצת כדורסל מובילה, ככל שהשינויים האלה יתרחשו, תהפוך להיות עסק גדול. הפער בין אירופה לארה"ב, ליגת ה־NBA, גדול וקיצוני מדי. אנחנו כבר רואים זליגה של משקיעים לכיוון אירופה, והפועל יכולה להפוך להיות עסק גדול, בתנאי שתהיה מועדון מצוין, בהישגים, בתשתיות וכולי.
"אתה יודע למה כל האוהדים נמצאים בכדורגל? כי הכדורגל מתנהל כמו עסק, והכדורסל התנהל במשך שנים בידי חבורה של אנשים שאוהבים כדורסל וזהו. הייתי בפגישה ביוון אצל דימיטריס ינאקופולוס, הבעלים של פנאתינייקוס. הדבר שמטריד אותו הוא למה מועדון כמו גולדן סטייט בארה"ב שווה 10.5 מיליארד דולר, ו'מתי פנאתנאיקוס שלי תהיה שווה ככה'. הסיפור הזה מתחיל לזוז, וזה האלמנט שהביא אותי להפועל תל אביב.
"האלמנט השני שמשך אותי והתחדד מאוד אחרי 7 באוקטובר הוא שבסוף אנחנו יושבים במדינה מוכת צער, ומה שיכול להביא לנו שמחה ונחמה הוא קבוצת כדורסל שתהיה באמת מצטיינת. אין לנו את זה. למה שישראל, עם התמ"ג שלה, עם הכישרון שיש פה, לא תצליח להעמיד קבוצת ספורט ברמה הכי גבוהה? בעיניי זה אבסורד. אם אצליח לייצר אי של מצוינות, אמשוך אחריי את כל הענף וגם אביא הרבה שמחה להרבה מאוד אנשים".
כמה שרפת עד היום על החלום הזה?
"עשרות מיליונים, אבל חלק מהמטרות שלי הן להכניס עוד שותפי הון. הכניסה של גילי רענן (משקיע הטכנולוגיה ומייסד קרן סייברסטארטס, שרכש בפברואר 10% מהמועדון תמורת כ־10 מיליון שקל - ד"מ) היא התחלה. שותפים נוספים בדרך פנימה, להפוך את הפועל לארגון עם בעלים חזקים, עם יכולת ייצור הכנסות ועם הישגיות ברמה הכי גבוהה".
ועדיין במודל העסקי יש תאריך יעד, שאם עד אליו זה לא קורה מוותרים וממשיכים הלאה?
"לפי התוכנית שלי נגיע לאיזון הוצאות והכנסות בתוך שנתיים. את עליית הערך אני חושב שנצליח להשיג עוד קודם לכן. שים לב שהמהלכים שקורים בחודש האחרון כבר הופכים את עולם הכדורסל לאטרקטיבי מאוד למשקיעים נוספים. מבינים שיש פה מישהו שבא לנער את המערכות ולקדם את הענף. זה כבר לא קרב אבוד ויש סיכוי לשינוי. פתאום אנשי עסקים בכירים רוצים לאמץ קבוצות אחרות ולהשתתף במשהו שהוא גם חברתי וגם יכול להיות עסקי".
השיקולים העסקיים נתקלו די מהר בשיקולים האמוציונליים של מועדון האוהדים, מי שהחזיקו במושכות עד לא מזמן. נקודת הרתיחה הגיעה לפני כחצי שנה. האולם שבו שיחקה הקבוצה, היכל שלמה, כלל 3,500 מושבים, מה שלא התאים לחלומות של ינאי. כפתרון זמני, החליט הבעלים שהקבוצה תעבור לשחק באולמה של מכבי ביד אליהו, מה שנתפס כ"חילול הקודש" עבור רבים מאוהדי הפועל. בתגובה, הם פנו לבית משפט והוציאו צו מניעה. מאוחר יותר קבע פסק בוררות שלעמותה תישמר זכות וטו לגבי הישארות באולם בשנים הקרובות - מה שהוביל להודעה של ינאי בסוף 2024 כי ייאלץ לעזוב את המועדון, עד שהצדדים ירדו מהעץ הגבוה.
למרות ההישגים יש גרעין קשה של אוהדים שעדיין קורא לך ללכת ונלחם בך.
"בשלב מסוים פיתחתי חסינות. בהתחלה זה מאוד צרם, כי כשאתה משקיע הרבה מאוד, גם בקהילה, מטיס חיילים פצועים, מטיס משפחות שכולות על חשבונך, אתה שואל - מה אני מפספס? יצרתי את קבוצת הפועל הכי חזקה שיש ושהייתה. מה השנאה הזאת כלפיי? בסוף היו פה אנשים שהתרגלו להיות בעמדה מסוימת וקצת זזו הצידה בגלל שאני הגעתי. אני מקווה מאוד שעכשיו הם ישנו קצת את הגישה.
"הציבור הרחב של האוהדים דיבר בצורה מאוד ברורה. 96% הצביעו בעד המעבר להיכל מנורה ברגע שפתחנו מכירת מנויים. הרכבת יצאה מהתחנה, הקבוצה מצליחה ברוך השם, והאוהדים הללו צריכים להחליט אם הם רוצים להמשיך לפספס אותה או לחזור חזרה. אני מאוד אברך אם הם יחזרו".
הקבוצה שלך שופכת מיליונים, קונה את כל השחקנים גם כדי שלא יתחרו בה. בזמן שהסתייגת מעל כל במה מהכוחניות של היריבה העירונית, אולי הפכת לכזה בעצמך?
"אני אסביר את ההבדל. בתפיסה שלי כדי לשגשג - על המגרש מוכרחות להיות יריבות ספורטיבית, תחרות אמיתית ובריאה. בשביל זה, מחוץ למגרש אתה חייב לעבוד בשיתוף פעולה. מכבי תל אביב לא נמצאת ולא נמצאה אף פעם במקום הזה".
ואתה לא חולם שהפועל תהיה "הקבוצה של המדינה", כמו הימים הגדולים שבהם מכבי נהנתה מהכתר?
"אם אתה יודע בכל שנה מי תהיה אלופה, הענף מפסיק להיות פופולרי. זה הדבר הכי בסיסי. עכשיו אנחנו סוף סוף מאתגרים את הגורם הדומיננטי, והכדורסל הישראלי נמצא במצב הכי טוב שלו אי פעם. שלוש קבוצות מתחרות שווה בשווה. יש סיכוי לאליפות גם לנו, גם למכבי וגם להפועל ירושלים. עוד קפיצה של אנשי עסקים, ואתה תראה את כל הענף מתרומם. אני בטח לא רוצה הפועל שכל שנה לוקחת אליפות".
אנרגיה ירוקה בעידן טראמפ
את 2024 סיימה נופר אנרגיה עם הכנסות של 623 מיליון שקל ממכירת חשמל. במקביל היא עדכנה תחזיות וצופה כי עד 2026 הן יוכפלו ויותר ל־1.45 מיליארד שקל. בשורה התחתונה היא עדיין רושמת הפסד, שהסתכם אשתקד ב־46.5 מיליון שקל.
בינתיים שוק ההון המקומי לא מפרגן לכם. המניה ירדה ביותר מ־4% השנה (ומאז הראיון כבר השלימה ירידה של 6%) והסבה למשקיעים הפסד של 15% מאז ההנפקה.
"בסוף, כשאתה מסתכל על מדד חברות האנרגיה המתחדשת, מההנפקה ועד היום המדד ירד ב־39% ונופר ירדה ב־15%. נכון שזו נחמה זוטא, אבל זו נחמה. לשווי מניה יש כמה אלמנטים, והיה ידוע שיש קרנות שצריכות לצאת וזה רבץ כסוג של עננה. קרן נוי יצאה סופית בפברואר 2025, וזה מאחורינו. ככל שהערך ימשיך לעלות באופן עקבי, גם שער המניה יתיישר".
קרן נוי מכרה את יתרת המניות, 7.85% מהחברה, בפרמיה שלילית של 8% על השוק, לא משהו שמשדר ביטחון לבעלי המניות.
"אני רציתי מאוד שזה כבר יקרה, ואת המחיר קבע השוק. כקרן הם לא יכלו לפעול כמו גוף מוסדי ולקנות עוד מניות, כך שבעצם היה פה מישהו שמחזיק ב־10% אבל גם לא קונה, וזה יצר נטל. מה גם שמי שמחזיק בהם הם אותם גופים מוסדיים שמחזיקים בנו באופן ישיר. אז כן, זה אירוע, אבל אני חושב שהתגובה האמיתית של המוסדיים הייתה באותו היום, כשהם בחרו לקנות את נופר בכ־400 מיליון שקל. 12%-11% משווי החברה עברו ידיים בין בעלי עניין חזקים, וזה דבר מבורך. זו הייתה אמירה אמיתית של שוק ההון. באופן אישי קניתי מניות בערך ב־70 מיליון שקל, אבל גם לזה יש גבול וצריך שבסופו של דבר השוק יגיד את דברו. אני מקווה שזה יקרה בזמן הקרוב".
במקביל גם סמנכ"ל הכספים נועם פישר החליט לעזוב. כשנתת לו בהנפקה יותר מ־100 מיליון שקל דיברת על השאת ערך לאורך זמן. במקום זה גם הוא מימש את המניות ותרם לסנטימנט השלילי.
"נועם הצטרף לחברה ב־2014. זאת אומרת שהוא בילה פה יותר מעשור ותרם תרומה אדירה. לעבוד בנופר, תחת בוס כמוני, זו עבודה מאוד מאוד אינטנסיבית, הכי לא 9:00 עד 17:00, ומאוד מאוד שוחקת. בשלב מסוים הוא הגיע למיצוי ומימש את המניות בברכתנו. אנחנו עדיין חברים. אני מאחל לכל חברה שפעם בעשר שנים תרענן את המנהלים שלה.
"צריך לזכור שאנחנו אחרי ארבע שנים מההנפקה, ויישמנו את התוכנית שיצאנו איתה לדרך בהצלחה גדולה. בהסתכלות קדימה אנחנו יכולים להיות חברה הרבה יותר מבוססת שמייצרת תזרים עצום לבעלי המניות, בניגוד למצב היום, שבו היא מייצרת תזרים גבולי".
רק שאנחנו מדברים על אנרגיה מתחדשת. בינתיים נבחר נשיא בארה"ב שהשליך את כל הדיבורים על אפס פליטות והכריז על חזרה לקידוחי נפט וגז.
"זה נכון, אבל כבר אין סימני שאלה. 31% מייצור החשמל בעולם הוא מאנרגיה מתחדשת, ושנת 2023 הייתה הפעם הראשונה שבה כל הגדלת הצריכה הגיעה מאנרגיה מתחדשת. תוסיף ביקושים לבינה מלאכותית, מכוניות חשמליות, מיזוג, ואיך בדיוק תתמוך בכל תוספת הביקושים הזאת? גז טבעי הוא אלטרנטיבה, אבל גם שם הרגולציה נהיית מורכבת יותר.
"נוסף על כך, אחד הדברים שמאפיינים את נופר הוא שהיא לא מרוכזת בשוק אחד, אלא בעשרה שוקי חשמל. גם אם יש שינוי רגולציה בארה"ב, זה רק שוק אחד שנופר עובדת בו. וגם בתוך השוק הזה היא נמצאת במתקני אגירה ופרויקטים של ייצור מבוזר, שקצת חסינים לזה.
"ואני חייב להגיד משהו לגבי האמריקאים. בסופו של דבר יש להם שיטת עבודה מוזרה מאוד - מצד אחד מטילים מכסים ומצד שני נותנים זיכוי במס. אני אומר להם - תורידו הכול, תנו לדברים להתנהל לפי מחיר שוק אמיתי. אנרגיה מתחדשת כבר לא צריכה טובות מאף אחד.
"מעולם גם לא התעניינתי בסיסמאות. אני שואל רק דבר אחד - האם אני יודע לייצר אנרגיה במחיר תחרותי? והתשובה היא כן. האנרגיה המתחדשת היום תחרותית לגז. אגב, למעט בישראל. בכל מקום בעולם האנרגיה המתחדשת מפחיתה את מחירי החשמל, ובישראל, בגלל שגיאה מאוד קשה של הרגולטור, אנחנו בסיטואציה מופרכת שבה חיברנו המון מתקנים ומחיר החשמל עולה ב־10% בשנה".
למה?
"מה שעצוב לי זה שהאנומליה קרתה בישראל בזמן שעמדתי מול רשות החשמל וזעקתי קצת כמו הנביא ירמיה. לפני שנתיים אמרתי להם שהצעדים שהם עושים יובילו לעליית מחירי החשמל, וגם לעלייה בסיכון להפסקות חשמל. הם פשוט לא חיברו אחד ועוד אחד ולא צפו את העלייה בצריכה, וממילא לא התכוננו בצד ההיצע. הבעיה השנייה הייתה שהם לא מאפשרים לשוק להתפתח. הם קראו לזה הסדרה, קיבעו מחיר יקר בהרבה במכרזים וקיבלו תעריף גבוה.
"הגשנו בג"ץ בשנת 2023, ברקע ההפגנות בחוץ ושאלת הסבירות הבאנו לפתחו של בית המשפט טעות של המדינה, שגיאה של רגולטור שנותנת מתנה של מיליארד שקל בשנה לכמה יזמים. אבל בג"ץ בחר לא להתערב. זה היה רגע של שיברון לב אישי שלי.
"יכול להיות שהיו מאחורה גם לוביסטים שפעלו מטעם השחקנים הגדולים שמרוויחים פה, ורצו לייצר רגולציה שמיטיבה להם. אבל בסוף אתה מצפה שהרגולטור יהיה נבון יותר. הם המציאו סט של כללים חדשים, במקום ללכת לכל מדינה באירופה, מסרביה ועד גרמניה, ולראות איך עובד שם משק חשמל מודרני".
אני רואה שאתה מתלבט אם זו בינוניות או שחיתות המגזר הציבורי.
"בסוף בין בינוניות לשחיתות מפריד קו דק. אם יש מצוינות, השחיתות לא מתקרבת והבינוניות לא מתקרבת. זה המקום שאנחנו רוצים שהמגזר הציבורי יהיה בו, ולצערי אנחנו לא שם.
"למגזר יש חשיבות אדירה להתקדמות של המדינה. כרגע הוא בינוני, ואנחנו חייבים לחזור שם לסוג של אריסטוקרטיה. אפילו אויבינו ובעלי בריתנו המצוינים בשכונה כבר הבינו את זה. אם אני אדבר על איראן מצד אחד או סעודיה והאמירויות מצד שני, האנשים שמובילים שם את המגזר הציבורי הם ברמה הכי גבוהה שיש. כשאתה מגיע לישראל זה הפוך. זו נקודה שאנחנו חייבים למצוא דרך לתקן אותה".
כשמדלגים בין חברת אנרגיה לקבוצת כדורסל, יש גם סינרגיה ותובנות משותפות?
"בספורט העצימות והאנרגיה הרבה יותר גבוהות, וזה בהחלט מחדד את האינסטינקטים. ברגע שאתה מפתח אותם, זה בוודאי עוזר בחיים העסקיים. אם עובד או מנהל במפעל מחליט לעזוב, אתה יודע שיש לך לפחות חודש עד שהוא הולך או עד שתראה טעות. אם שחקן נפצע או מדבר לא יפה, אתה חותך אותו מיד. זה קצב אחר. מלבד זאת, בסוף אלה שני עולמות של משמעת עצמית, מצוינות והרבה אי־ודאות. אתה חייב כל הזמן להביא את עצמך, לא משנה מה עבר עליך יום קודם. וגם בריא להשתפשף באתגרים שונים, כדי להפוך להיות בן אדם שלם יותר, שיודע להכיל סיטואציות מגוונות".
"בינתיים אני קצת חייזר"
ואם כבר אתגרים שונים, בספטמבר 2024 הפתיע ינאי בהסכם לרכישת 10% מרשת 13 של איש העסקים לן בלווטניק תמורת 10 מיליון דולר. כמה שבועות אחר כך ההסכם התפוצץ ברעש גדול ובהגשת תביעה מצד ינאי, שדורש חזרה 15.8 מיליון שקל על הלוואה שהעמיד לרשת, בזמן שהם מצדם מאשימים אותו ב"התנהלות מבישה" והפרת התחייבות.
מה בכלל חיפשת שם? עוד הסחת דעת?
"הסחת דעת? יש אנשים שיש להם רוחב פס שהוא קצת יותר מהממוצע. אתה מכיר אותי לא מעט שנים ואני חושב שאתה יודע באיזו קבוצה אני נמצא. המחשבה הייתה בעיקר להשתמש ב־13 כדי לשדר ולהשביח את הפעילות של הפועל תל אביב, לייצר עוד אימפקט ולהגדיל את הערך ואת ההכנסות של הפועל. זה פשוט לא היה ישים במבנה הנוכחי של הערוץ, והם צריכים למצוא את הפתרון שלהם. במבט יותר מקרוב הבנתי שיהיה קשה מאוד להצליח שם, ולכן החלטתי לקחת צעד אחורה".
ועדיין יש תוכניות להיות חלק מעולם התקשורת?
"לא, כי זה עולם מאוד אמוציונלי ויקר, שמייצר סכומים מאוד מאוד נמוכים. כבר יש לי אחד כזה, וזה מספיק. גם האמוציות שיש בעולם התקשורת מאוד מזכירות לי את עולם הספורט, וזה פחות מתכנס לעשייה עסקית, בתפיסה שאני מאמין בה. אני מחפש מקום של טוב משותף, שבו אתה גורם לעשיית דברים שהציבור נהנה מהם".
אז מצאת את עצמך נכנס לקטטה עם עוד מישהו, ועוד איש עסקים חזק כמו בלווטניק.
"האירוע ברור לכולם, ולכן מאוד התאכזבתי שיש מגמה לערפל קצת את האירוע. אמרו לי שהם חשבו שאני לא אעז לתבוע, כי בלווטניק הוא אדם רב־עוצמה. אבל זה נורא פשוט. העברתי כסף, והוא צריך להחזיר אותו. אין לי עניין לפגוע בשמי הטוב ואני ילד גדול להתמודד עם זה. אני מאוד מקווה שהדבר ייגמר מהר".
אתה רואה פה קו מחבר? אולי אתה נהנה מדי מעימותים ומריבות.
"מי שסובל מהמהומות הללו הוא בעיקר אני, כי נורא נהנים להשחיר את השם שלי. בסוף אני בן אדם נורמטיבי, תורם לקהילה, כתבתי שלושה ספרים, הקמתי חברה מאפס ואני לא דמות של נבל. אבל מאוד מאוד קל לצייר אותך כנבל באירועים האלה. אני סופג באהבה, כי אני בסוף רוצה לתקן את המערכות. זה כנראה עובר דרך כמה קטטות.
"אני יודע שאני מעורר רגשות לכאן ולכאן. אני לא במקום שבא להרגיז מישהו, אבל אני גם לא סובל כשיש מהומה, בתנאי שיש לה תכלית. קח למשל את המאבק בכל הארגונים שקשורים לספורט. צריך להבין שאלה ארגונים מאוד מאוד לא שקופים. אין סרט כזה שאתה משקיע כסף והדברים מתנהלים בצורה כזו. זה לא מקובל בשום מקום בעולם העסקי וזה גם לא צריך להיות מקובל בספורט. אז בינתיים אני קצת חייזר, איש עסקים שבא לספורט עם נורמות עסקיות ולא נותן למשל לשחקן לעזוב ולהפר חוזה.
"גם לאיגוד השופטים בסוף הושטתי יד. אמרתי להם שאני חושב שהתפקיד של שופט זה כמו פקח, תפקיד כפוי טובה. אבל גם הסברתי להם שאני משקיע הרבה מאוד כסף ומצפה שהכול יהיה שקוף ומקצועי. אם רואים שיש טעויות ואף אחד לא לוקח אחריות ועונים לך בצורה יהירה, זה לא יכול לעבור אותי. כבר הבטיחו לי שיתחילו להוציא דוחות כמו שמקובל בכדורגל. אני מקווה שהם יעמדו בזה".
המשימה הבאה: זוגיות
דיברת על תיקון מערכות כשליחות. השלב הבא זה פוליטיקה?
"לא לשנים הקרובות, אבל בהסתכלות קדימה אני חושב שכל אדם בעל יכולת צריך לחשוב איך הוא יכול לקדם את ישראל ביחס למצב הלא טוב שלה היום, גם לפני 7 באוקטובר ובוודאי אחרי. אז כן, הפוליטיקה היא חלק מחיי, ואני חושב שמישהו שמצד אחד יש לו רגל בימין, שאלה הדעות שלי, גם ימין כלכלי וגם ימין ביטחוני, ומצד שני יש לו קשר מאוד מאוד עמוק של חברויות והיכרויות עם העולם של השמאל הסוציאליסטי בישראל, דרך הקיבוצים ובכלל, זו דמות שיכולה לעשות דברים; מישהו שיכול לייצר מכנה משותף, ובסוף אנחנו צריכים להתקדם דרך מכנה משותף. הפופוליזם מצליח לקבל עוצמה כשהממשלות לא מסוגלות לבצע. זה בסופו של דבר המבחן הכי גדול לדמוקרטיות, יכולת הביצוע".
כבר יש מפלגה או אדם שאתה מתחבר אליהם?
"בוא נגיד שאני לא שבע רצון מכל הבופה כרגע. אין פה שום דבר לטעמי, אבל זה לא מספיק בשביל שאני אחשוב שאני כבר צריך להיות חלק מהתפריט. היום אני ממש מתנזר מפוליטיקה. ביום שאחליט שאני נכנס לשם, הכול יהיה על השולחן. אני גם מסרב לכל הפניות שהגיעו אליי, והגיעו. אני חושב שנקודת המפנה הייתה ב־2023. מה שקרה פה ברחובות עם הרפורמה המשפטית - זה היה טרלול. אנשים איבדו את ההומור ואיבדו את הצפון. מאז אני מבחוץ. אני לא רוצה להיות קשור לאירוע הזה.
"הסביבה הפוליטית הפכה ממקום של החלפת דיונים למקום של החלפת האשמות, של ריב. ואני לא בנאדם של ריב. או יותר נכון - אני רוצה לבחור את הקרבות שלי במקום שבו אני מייצר אותם ובצורה מדודה ואפקטיבית. בסוף רוב היומיום שלי הוא עשייה שהיא בקונצנזוס. אז להיכנס לתוך קטטות פוליטיות כאלה ואחרות זה בעיניי חסר תכלית וחסר ערך".
בפברואר ציין ינאי 50, אבל החליט לקיים חגיגה משפחתית צנועה בלבד ("אנחנו לא בתקופה של חגיגות. במקום זה הטסתי 35 משפחות שכולות ופצועי צה"ל למשחק של הפועל"). כעת, הוא מגלה, המשימה הבאה היא למצוא זוגיות ולהרחיב את המשפחה. ינאי מגדל לבדו את בתו שירה (15), מאז פטירת אמה וזוגתו, העיתונאית טלי לאור (אביגדורוב), לאחר מאבק במחלת הסרטן בשנת 2018.
"זה אחד הלקחים הגדולים והשינוי הגדול שעברתי ב־7 באוקטובר. זה עורר בי המון מחשבות, והן הובילו להחלטה להקים משפחה. היה לי נוח לשים את זה בצד, וזה קיבל דחיפה ועדיפות גבוהה אחרי מה שעברנו".