השבוע בעולם/ צילומים: רויטרס/Shutterstock, Kevin Mohatt, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
1 Please, Sir
ראש הממשלה אמנם יצא השבוע מן הבית הלבן, כאשר ידיו הריקות אוחזות עותק חתום של "אמנות העסקה", ספרו של טראמפ, אבל החותם לא הפליא באמנותו השבוע. סחרחורת של הצהרות ושל מהלכים, טבועה בחותם הקפריזה, העמידה את העולם בשעות הראשונות של מלחמת־סחר, לפני שהוא נמשך מן הסף, וקיבל ארכה של 90 להניח את דעתו של האמן.
● לסין יש נשק כלכלי רב־עוצמה נגד ארה"ב, האם היא תעשה בו שימוש?
● פרשנות | טראמפ בירך את ישראל, אבל התכוון להגיד: סידרתם אותנו כל כך הרבה שנים
זה היה השבוע של דונלד טראמפ, עוד יותר מן השבוע שעבר, כנראה פחות מן השבוע הבא. עוצמתה של הנשיאות האמריקאית מוסיפה לסנוור את כל רואיה, קרובים ורחוקים.
זקן, עייף, מאופר עד זרא, שערו המלאכותי אסוף בהקפדה מופרזת, טראמפ עמד השבוע בארוחת ערב חגיגית של מפלגתו, והדהים אפילו את מעריציו בשיעורי הוולגריות שלו. העולם כולו "בא ללקק לי את התחת", אמר הנשיא, וחיקה את הטון של המדינאים המתחננים לפניו לפטור אותם ממכסים. Please Sir, please, sir.
הוא לא יפטור אותם, הוא אמר, המכסים יישארו. לפחות עוד עשר שעות. ובזכות הקפריזה הבאה, הבורסה שהוא הפיל מתחת לקרשים התרוממה בקפיצה דרמטית, נכון ליום רביעי אחה"צ.
סיקור חדשות העולם הפך לסיקור גחמותיו. כתבנו כאן מן היום הראשון של נשיאותו, כי משימתנו העיקרית לא תהיה לפרש אותו, אלא לנחש אותו. במשימה הזו מובטח לנו כנראה כישלון יומי.
2 מלך החובות
הסבר אחד לשינוי הפתאומי בדעתו של הנשיא הוא התנהגות אגרות החוב של האוצר האמריקאי. בדרך כלל הן הכלי הפיננסי הרציונלי ביותר בשוק ניירות הערך. כשהמניות יורדות אנשים נמלטים אל 'הביטחון' שמספקים ה־T-bills.
לא הפעם. אנשים נפטרו ממניות בהמוניהן, אבל גם מאגרות חוב ממשלתיות. החוב הלאומי של ארה"ב עומד על 36 טריליון דולר, ומימונו מחייב אג"חים אמינים ושוויקים. דונלד טראמפ העיד על עצמו כי הוא 'מלך החובות'. ידענותו שכנעה אותו, מתישהו במהלך הלילה שבין שלישי לרביעי, שזה סיכון גדול מדי. ואו אז, אחורה פנה הנשיא, ואנחת רווחה עצומת ממדים בקעה מכל החזות הלא־סיניים. בינתיים.
3 רק סין
הבית הלבן מיהר לנסות את כוחו ב'ספין': זה לא היה שינוי פתאומי וקפריזי; זו הייתה כוונתו של הנשיא מלכתחילה. דוברת הבית הלבן אפילו לגלגה על העיתונות. איך לא הבחנתם, היא אמרה. הנשיא פשוט רצה לתפוס את סין על חם, ולקומם את שאר העולם נגדה. וזה בדיוק מה שיצא: סין איבדה את קור רוחה, הטילה מכסי־עונשין, ואפשרה לטראמפ להעלות את מכסי העונשין שלו עד 125%. ועכשיו שאר העולם בא בריצה אל אמריקה. רק סין הפסידה, וזה מה שהוא רצה.
4 20 אקוואדורים
אקוואדור היא עכשיו הצינור שדרכו עוברים 70% מן הקוקאין בעולם, אמר השבוע נשיאה, דניאל נובואה, לבי.בי.סי. הם מגיעים אליה מקולומביה ומפרו השכנות, ומפליגים ממנה אל החוף המערבי של ארה"ב ואל אירופה. נובואה אומר, כי כל שאיפת קוקאין מענגת באירופה נעשית על 20 גוויות של אקוואדורים.
את עיקר ההברחה מנהלת 'המאפיה האלבנית', עוד אחד מגידולי הפרא הלא־חזויים של התמוטטות הקומוניזם באירופה לפני 35 שנה. אגב, נובואה ינסה ביום א' לחזור ולהיבחר לנשיא על בסיס מלחמתו נגד האלבנים. הסקרים מראים שוויון מלא בינו למועמדת השמאל.
5גלקסיית העכבר
ידיעה מדעית שכמו הוצאה מן הסרט "גברים בשחור": זוכרים את החיפושים אחרי ה'גלקסיה על חגורת אוראיון', שהתבררה לבסוף כגולה זעירה על צווארו של חתול?
ובכן כתב העת נייצ'ר מפרסם השבוע תוצאות מיפוי של מוח עכבר, "קטן כגרגיר פרג". הוא מראה כיצד 84,000 תאי-עצב (ניירונים) מתקשרים דרך חצי מיליארד מיצמתים (סינפסות). מורכבותו ויופיו של מוח העכבר מזכירים לחוקרים הממפים "אוסף של גלקסיות".
כדי להגיע לתוצאות האלה החוקרים הוסיפו גן לעכבר, המאיר את הניירונים כל אימת שהם נכנסים לפעולה. הם פיצלו רקמת־מוח קטנה ל־25,000 שכבות, כל אחת דקה משערת אדם; צילמו את הרקמה ברזולוציה של מאה מיליון, והסבו אותה לתמונה תלת־ממדית. אילו נפרשו הסיבים, אורכם היה 5 ק"מ. יום אחד הם ימפו מוח שלם של עכבר. אז תהיה נחוצה להם כנראה ספינת חלל.