יום הדין של הפארמה מתקרב / אילוסטרציה: Shutterstock
תעשיית הפארמה קיבלה פטור מסבב המכסים הראשון שהטיל ממשל טראמפ, אולם יום הדין קרב ובא. בתחילת אפריל החלו פקידי הממשל לחקור את ההשפעה האפשרית של מכסי פארמה על הביטחון הלאומי של ארה"ב. השבוע צפוי להתפרסם להערות הציבור מסמך רשמי המאשר את דבר החקירה. החקירה כולה יכולה להימשך עד 270 יום, אך הממשל הצהיר כי הוא צפוי להגיש את מסקנותיו מהר יותר, בתוך חודש או חודשיים.
● החוקר שטרף את הקלפים והמסקנה: כסף יכול לקנות אושר
● חמישה דברים שלא כדאי לספר ל-ChatGPT שלכם
למרות ההצהרות, מדדי המניות של חברות התרופות והביוטק רשמו עליות קלות בימים האחרונים, מתוך מחשבה שהמהלך יהיה איטי ושקול יותר מכפי שחשבו עד כה.
המטרה המוצהרת של המכסים היא להעביר את ייצור התרופות לארה"ב, אולם לא בטוח שתוצאה כזאת אכן תושג. מבחינה כלכלית, המכסים שהוטלו על חומרי בנייה צפויים לייקר הקמת מפעלים חדשים, וחומרי הגלם לתרופות צפויים גם הם להיות ממוסים.
ישנה גם שאלת הזמן וחוסר הוודאות. הקמת מפעל פארמה אורכת ארבע-חמש שנים לפחות. כל מפעל חדש דורש אישור FDA, שפועל כיום בכוח־אדם מוגבל, כך שעשויים להיווצר צווארי בקבוק משמעותיים. כל זה אומר שהמפעלים התאורטיים החדשים ייפתחו רק אחרי סיום הקדנציה של הנשיא דונלד טראמפ. האם חברות התרופות יסתכנו בהעברת מפעליהן לארה"ב כדי להתמודד עם מכסים שאולי יבוטלו בהמשך?
חלק מהמוצרים האינובטיביים (תרופות מקוריות או ממותגות) של חברות הפארמה האמריקאיות הם למעשה "מונופולים" בתחומם, עובדה שתאפשר לחברות לגלגל חלק מעלות המכסים לחברות הביטוח, לבתי החולים ולצרכנים. בכל זאת, המכסים צפויים לפגוע ברווחיות החברות הללו, ומבחינת הסטארט־אפים הישראליים, המשמעות היא שלחברות יהיה פחות כסף פנוי להשקיע ברכישת חדשנות.
מצבה של טבע טוב מאחרות
בשוק הגנריקה, שארה"ב תופסת כשליש ממנו, החברות לרוב מייצרות בסין ובהודו, ומתח הרווחים שלהן נמוך. הן עלולות לוותר חלקית על השוק האמריקאי, באופן שיוביל למחסור בתרופות או לעליית מחירים.
טבע , חברת הגנריקה הישראלית, נמצאת בעמדה נוחה יותר להתמודדות עם המכסים לעומת התחרות שלה, כי היא מייצרת גם בארה"ב, ותמהיל המוצרים שלה כולל יותר תרופות ייחודיות, כך שכושר המיקוח שלה לגלגל את המכסים אל חברות הביטוח ובתי החולים בארה"ב גבוה יותר. עם זאת, יש לה מה להפסיד, וכך גם לחברות ישראליות אחרות המייצרות מוצרים גנריים, כמו תרו או דקסון.
תחום המכשור הרפואי לא הוחרג מתוכנית המכסים. בישראל פועלות כמה חברות בינלאומיות, כמו GE ופיליפס, וקיים סיכון מסוים שהן יעדיפו להחזיר חלק מהייצור לארה"ב, אך זה מהלך מורכב.
מבחינת חברות המכשור הרפואי והבריאות הדיגיטלית הישראליות, צפויה בעיקר פגיעה עקיפה: הלחץ שממנו יסבלו מערכות הבריאות, בשל התייקרות הציוד הרפואי שהן רוכשות, עלול להוביל להפחתת הוצאות, ביניהן רכישת טכנולוגיות חדשות, גם אם אינן כפופות ישירות למכסים.