חממת קנאביס / צילום: Shutterstock
אם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא יכריע בנושא עד ה־25.4, היטל היצף בגובה של עד 165% יושת על יבוא קנאביס מקנדה. שר הכלכלה ניר ברקת אישר את המהלך למרות התנגדות משרד הבריאות, רשות התחרות ואף חוות דעת שפרסם פרופ' יוג'ין קנדל, לשעבר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה והיום יו"ר הבורסה, בהזמנת ממשלת קנדה.
● הטבה שתעלה ביוקר? ההבהרה החדשה של רשות המסים מעוררת סערה בשוק
● ארבעה כפרים ב־4 מיליארד שקל: מה קרה לסיוע לדרוזים בגולן?
היוזמה הגיעה מהממונה על היטלי סחר ומנהל מינהל היבוא במשרד הכלכלה, דני טל, ששואף להגן על תעשיית הקנאביס המקומית שנפגעת, לדבריו, מהיבוא. "יש עודף כושר ייצור גדול בקנדה", אמר לגלובס טל. "הקנדים צריכים להיפטר מהסחורה. זה יוצר תמריץ למכור החוצה במחירים נמוכים מעלויות הייצור". היצף מתאר יצוא סחורות במחירים נמוכים מהמחירים בהם נמכרות הסחורות בארץ המקור.
על פי בדיקת משרד הכלכלה, 90% מיבוא הקנאביס לישראל מגיע מקנדה. לדברי טל, ניתן להוכיח את שלושת המרכיבים של יבוא בהיצף, שאסור על פי תקנות ארגון הסחר העולמי: מחיר היצף, נזק לתעשייה המקומית, וקשר סיבתי ביניהם. הוא סיפר כי "יש חברה שמייבאת את מרבית הקנאביס לישראל, במחירים מאוד נמוכים של 2־3 שקלים לגרם בשוק הסיטוני, בזמן שעלות הגידול היא 10־11 שקלים לגרם". לדבריו, זה עלול לגרום לקריסת התעשייה הישראלית, וכדי למנוע זאת, יושת היטל היצף של עד 165% על יבוא הקנאביס מקנדה, כאשר חברות מסוימות ששיתפו פעולה עם הבדיקה זכו לשיעור היטל נמוך בהרבה, עד כדי 12% לחברת "דציבל" (Decibel) למשל.
פגיעה מיידית בצרכנים
ואולם, גופים רבים מתנגדים להחלטה ואף טוענים שבעיית ההיצף כלל לא קיימת: משרד הבריאות הוציא חוות דעת שמפקפקת בתשתית העובדתית והמתודולוגית של הניתוח של משרד הכלכלה, לרבות העובדה שנתח היבוא מתוך צריכת הקנאביס הרפואי בישראל רק יורד, לעומת הייצור המקומי שנמצא בעלייה. אם ב־2020 יבוא הקנאביס עמד על 68% מהשוק והשאר מייצור מקומי, הרי שב־2023 שיעור היבוא צנח ל־28%, והייצור המקומי טיפס ל־72%. גם רשות התחרות הזהירה ש"הטלת היטל היצף עלולה לצנן את התחרות בתחום ולשלול מהמטופלים את פירותיה, מבלי שהונח הבסיס לחשש כי יבוא הקנאביס הרפואי מקנדה עלול להביא לנזקים לתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל".
עוד נכתב כי צרכני הקנאביס הרפואי, לרבות פצועי ונכי צה"ל, יסבלו מעליית המחירים: "הטלת היטל ההיצף, שמממצאי הממונה על היטלי הסחר נדרש אף לעמוד על מאות אחוזים, תגולגל בסופו של דבר גם לצרכנים". גם פרופ' יוג'ין קנדל ביקר את החישוב של משרד הכלכלה, וציין שהוא "נעשה על בסיס מתודולוגיה והעמסות שהממונה סירב לשתף, תוך הגעה למחירים סיטונאים גבוהים מאוד". לדבריו, תיקון הבעיות המתודולוגיות "למעשה שולל את הטענה בדבר קיומו של היצף".
השוק השחור יפרח?
ומה לגבי משרד האוצר, שהשר שעומד בראשו צפוי לקבל את ההחלטה הסופית? כאן יש פיצול מעניין: בעוד שנציגת החשב הכללי בוועדת ההיטלים הצביעה בעד ההיטל על יבוא הקנאביס, באגף תקציבים מתנגדים נחרצות. הם סבורים כי המהלך הינו שגוי ביסודו, יפגע אנושות בצרכני הקנאביס הרפואי ובתוכם רבים מפצועי מלחמת חרבות ברזל, ויעלה את מחירי הקנאביס הרפואי באופן משמעותי.
ואולם, ממשרד הכלכלה נמסר כי "רוב גדול של חברי הוועדה המייעצת השתכנעו כי ההיטל יאפשר ליצרנים הישראליים להוזיל את עלויות הייצור ולהגיע לרווח סביר גם במחירים הנוכחיים ואפילו מחירים מופחתים לצרכן".
כעת, כאמור, ההחלטה עוברת לשר האוצר סמוטריץ'. אם הוא לא יתנגד באופן פעיל עד ה־25.4, הרי שהדבר ייחשב כהסכמה שבשתיקה. אם זה יקרה, המרוויחים הגדולים יהיו קודם כל חברות גידול הקנאביס הישראליות, שסובלות מהתפוצצות בועה בתחום בשנים האחרונות.
"חשבו שיהיו הרבה יותר מטופלים, שה־CBD יהיה חוקי לגמרי, ושאפילו תהיה לגליזציה לצריכת פנאי", אמרו לגלובס גורמים בתעשייה. באפריל 2019 נרשמו בבורסה בתל אביב חברות קנאביס בשווי מצטבר של 3 מיליארד שקל. אך בחלוף הזמן, שולי הרווח הצטמצמו: "חברות נסגרו על ימין ועל שמאל, גם בגלל התנהלות עסקית. חברות התנהלו בצורה לא הגיונית, וכשהמשקיעים התחילו לסגור ברזים ואמרו לעבור לרווחיות, זה לא קרה", אמר עומרי רונן מקבוצת גרין שרה, שאף קנתה בעצמה מספר חברות קנאביס שקרסו. כעת אומרים בגרין שרה שהם לומדים את ההחלטה, אך "כחברה המגדלת בשני מתקנים בארץ, אנחנו מברכים כמובן. בדיוק בשביל מצבים כאלה נועד הכלי של היטלי היצף".
מן העבר השני, יבואני הקנאביס, שחלקם גם מגדלים בישראל במקביל, חוששים מאוד מההיטל. גורם בתעשייה שלח מכתב למשרד האוצר ובו הביע חששות רבים: "ההיטל עלול להוביל לכך שמחירי הקנאביס הרפואי החוקיים יהיו גבוהים יותר מאשר מחירי הקנאביס בשוק השחור", מה שיוביל לפריחתו, ויעודד גם יבוא מוצרים מוגמרים (ולא תפרחות שמשמשות כחומר גלם) על חשבון התעשייה הישראלית.
עוד לדבריו, התייקרות המחירים לצרכן תביא גם לעלייה בהוצאות המדינה, בשל העובדה שרבים מקבלים החזר מלא מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון. גם ברמה הפרקטית, הוא מעלה חשש ל"מעקפים" של החוק דרך מדינות שלישיות או חברות ספציפיות שנתונות להיטל נמוך יותר.
סמוטריץ' יהיה נתון ללחצים של משרד הכלכלה והיצרנים הישראלים מצד אחד, ומשרד הבריאות, רשות התחרות והיבואנים מצד שני.
משר האוצר לא התקבלה תגובה.