גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכתבי המילואימניקים: האם מותר להם להביע דעה, והאם ניתן להדיח אותם?

המכתבים השונים של אנשי המילואים בעד שחרור החטופים, לצד ההחלטה להדיחם משירות, מחוללים סערה ● הדבר העלה את השאלה: מה אומר החוק לגבי זכותם של משרתי מילואים לא פעילים לחתום על מכתב כזה, והאם יש למודחים דרך לערער על החלטת הרמטכ"ל?

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דוברות משרד הביטחון
הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דוברות משרד הביטחון

לאחרונה אנו עדים לעוד ועוד אנשים החותמים על עצומות הקוראות להשבת החטופים כולם, גם במחיר של הפסקת המלחמה בעזה. המשותף למכתבים השונים, בניגוד למה שנראה עד כה, הוא שהחותמים עושים זאת בשם תפקידם הצבאי במילואים: מכתב הטייסים, מכתב הרופאים ועוד. למרות שלא איימו בסרבנות או באי-ציות, מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר והרמטכ"ל אייל זמיר הודיעו על הדחת הטייסים. "הניסיון לגרור את צה"ל, ובכלל זה לדבר כקבוצה בשם יחידה צבאית - פסול ולא נאפשר זאת", נימק רא"ל זמיר. הסאגה הזו מעוררת מספר שאלות לגבי מילואים ופוליטיקה, היכולת להדיח את אנשי המילואים ועוד. באנו לעשות קצת סדר.

מה מותר למילואימניק?

פקודת מטכ"ל 8.0105, שעניינה "פעילות ציבורית של אנשי צבא, התבטאויות פומביות וקשר עם עיתונאים, עם הציבור ועם הדרג הממלכתי הבכיר", אוסרת על חיילים בסדיר או בשירות מילואים פעיל להביע דעות פוליטיות, להתאגד או להשתתף במחאות כשהם על מדים. אבל מה לגבי המקרה שלפנינו, בו החותמים הם אנשי מילואים שלא משרתים בזה הרגע?

"בכל זמן נתון חלק ניכר מאזרחי המדינה הם מילואימניקים שאינם בשירות פעיל, אלא רק נמנים עם מערך המילואים", מסביר עו"ד ואל"מ (מיל') רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ומומחה בדיני צבא. "אי אפשר כמובן לשלול מהם את זכויותיהם הדמוקרטיות להביע את קולם. עדיין חלות עליהם חובות מסוימות ביחס לצבא, אך הן מאוד מצומצמות ביחס למשרתים".

ומהן אותן חובות? "החובות על משרתי מילואים שאינם בשירות פעיל נובעות משני מקורות: תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים) ופקודת מטכ"ל 8.0105", מסביר כהן רוכברגר. "תקנה 9 לתקנות - שאליה מפנה גם פקודת מטכ"ל - אוסרת על חייל מילואים שאינו בשירות לפנות, במישרין או בעקיפין, לאדם שאינו בצבא 'בעניינים הנוגעים לצבא', אלא באמצעות הגורמים הצבאיים. לכאורה, מתקנה זו ניתן לייחס לחותמי העצומות פעולה אסורה. אך נוסח התקנה כוללני ועמום מאוד. מלבד זאת, 'מכתב פתוח' אינו בדיוק בגדר פנייה וספק אם זו הייתה תכלית התקנה".

"חייל במהלך שירות המילואים שלו לא יכול להביע עמדה", מוסיף תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר קצין המילואים הראשי. "אך הדיון הוא האם הוא יכול להציג את עמדתו כשהוא לא מחויל. האם זה בכלל ראוי להדיח חייל שהתייצב מאז תחילת המלחמה למען המדינה, בעקבות כך שהביע עמדה? והעמדה שלו אינה קשורה לפעולתו - המילואימניק אינו מאיים בסרבנות, רק מביע דעה.

"בעיניי, המהלך שקרה כאן מוצדק ולגיטימי. מטאפורית, המילואימניקים חזרו מטיסה, יצאו לאזרחות, חתמו על המכתב, ואז אחרי כמה ימים חזרו לטיסה הבאה. אי אפשר לעצור את המילואימניק מהבעת עמדה כשהוא אזרח. כמו שניתן לו ללכת להפגנה באותו זמן, או לחתום על מכתב מהצד השני התומך במלחמה. כל אלה מוצדקים כל עוד הוא בין מערכות - כפי שהיו הטייסים כשחתמו".

"מכתב הטייסים"

איך מותר להדיח?

עוד שאלה היא האם מותר לרמטכ"ל, או לגורם אחר בצבא, להדיח חיילים משירות מילואים באווחת יד. סעיף 47 לפקודת מטכ"ל 03.0226 קובע: "ניתן להדיח חייל אם קיים יסוד סביר להניח, כי התנהגותו היא אחת מאלה (אף אם לא נפתחו הליכים): א) התנהגות הפוגעת במשמעת היחידה, במורל היחידה או ביעילות פעולתה; ב) התנהגות הפוגעת בטוהר המידות או בערכי הצבא; ג) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו או במעמדו בצבא, או שיש בה משום סטייה בולטת מהנדרש מהחייל במילוי תפקידו".

כלומר, הסמכות הפורמלית קיימת. אבל, הדבר מעלה מספר שאלות משנה. ראשית, מה בכלל אומרת ההדחה הזו? האם היא מוגבלת בזמן והאם היא תקפה לכל החותמים? על כך השיב לנו דובר צה"ל: "את הטייסים שחתמו ניתן לחלק לשתי קבוצות. הראשונה, הוזהרו כי אם יחתמו - יודחו. קבוצה זו החליטה לחתום בכל מקרה, ובכך אינם יכולים להמשיך לשרת. הקבוצה השנייה - טייסים שלא הוזהרו. אלו הם הקבוצה שנמצאת כעת בשיחות לגבי השאלה איך ממשיכים מפה".

שנית, מהו הליך ההדחה? "ניתן להדיח חייל מבלי שיעבור בבית דין צבאי", אומרת סא"ל (מיל') עו"ד אפרת נחמני-בר, לשעבר סגנית הסנגור הצבאי הראשי ושותפה-מייסדת בנחמני-בר, משרד עו''ד העוסק בדיני צבא וביטחון. "אם הוא עובר לבי"ד, פירוש הדבר שהוא ביצע עבירה פלילית. הבעת דעה אינה פלילית, והחתימה לא נעשתה כשהמילואימניקים היו פעילים. גם כתוב בפקודת מטכ"ל 'קיים יסוד סביר להניח', ולכן אין צורך במשפט. תאורטית, ניתן לטעון ש'ההתנהגות חורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו או במעמדו בצבא'. כלומר, טייס אינו אמור לחתום על מכתב כזה גם כשאינו במדים, בעקבות מעמדו המיוחד. מנגד, קיימת טענה, שבעיניי צודקת יותר: הם אזרחים במדינת ישראל. הבעת דעה אינה רק זכות אלא גם חובה דמוקרטית".

השאלה הבאה היא האם ניתן לערער איכשהו על החלטה להדיח. "הדחה היא הליך מינהלי", מסבירה נחמני-בר. "לכן הטייסים יכולים לפנות לבית דין מנהלי כאזרחים ולא כמילואימניקים על העניין". לעומתה, עו"ד כהן רוכברגר סבור שמנעד האפשרויות של המודחים קטן יותר: "המודח רשאי לערער על ההחלטה והערעור יידון על ידי מפקדו של המפקד שהורה על ההדחה. בעוד שמשרתי קבע יכולים להשיג על החלטת הצבא גם בערעור שיישמע בפני בית משפט אזרחי - ביהמ"ש לעניינים מינהליים - ביחס להחלטות הדחה שפוגעות באופן חריף בשירותם (למעשה, ב'העסקה' שלהם), למילואימניקים אין אפשרות כזו והחלטת גורמי הצבא היא סופית. יש להם אפשרות לפנות בעתירה לבג"ץ, אבל ניתן להניח שמידת ההתערבות של בג"ץ בהקשר זה תהיה נמוכה".

ומה לגבי אופן קבלת ההחלטה? לעו"ד נחמני-בר יש ביקורת: "רשות מינהלית, כולל הצבא, מחויבת לסבירות, שוויון, מידתיות וכללי הצדק הטבעי. אלו מחייבים שלפני שפוגעים באדם חייבים לתת לו זכות טיעון מראש. ההחלטה להדיח מיידית הייתה נמהרת ובעייתית. היה צריך לקיים שימוע לפני קבלת החלטה מרחיקת לכת כזו. לא התקיימו כללי הצדק הטבעי. גיבשו דעה לפני שנתנו להם הזדמנות לשכנע אחרת. כעת מתקיים שימוע בדיעבד, ויש שאלה מה ערכו, כיוון שכבר פורסם שהם מודחים. בנוסף, הסנקציה אמורה להיות שוויונית. ניתן לטעון שהסנקציות האלו מופעלות רק על צד אחד של המפה הפוליטית, שכן אם יש חיילים שתמכו בהמשך המלחמה או פרסמו תיעוד שלהם מעזה, ואולי נגדם לא ננקט הליך. אם זה נכון, ייתכנו טענות לשיקולים זרים, פגיעה בשוויון ואפליה, וכדומה. עוד טענה היא המידתיות: הסנקציה צריכה להתאים למעשה. בנושא ההדחה אפשר לשאול: האם זה מידתי?"

לעומת זאת, כהן רוכברגר יותר מסויג: "הפקודה מבהירה שאין מניעה להדיח גם מילואימניק שאינו בשירות פעיל. נקודת המוצא היא שיש למפקדים שיקול דעת רחב בהפעלת סמכות ההדחה, שהיא עניין שבלב השיקול הפיקודי. אם מפקד סבור שפקוד פועל באופן לא ראוי, על יסוד העילות הרחבות המפורטות בפקודה, ניתן להדיחו, כשברור שיש לעשות שימוש בסמכות חריפה זו גם ברגישות ובשום שכל. משמעות ההדחה היא בתוך הצבא עצמו, ללא השלכות למודח בחיים האזרחיים והיא אפשרית גם בלא הליך משמעתי או פלילי".

איך מתמודדים?

זו לא הפעם הראשונה בה אנשי מילואים משתמשים במעמדם כדי למחות. כך היה במחאת המילואימניקים אחרי מלחמת לבנון השנייה, וכמובן ב-2023 עם הקריאה להפסיק התנדבות למילואים בשל הרפורמה המשפטית. זה מעלה את השאלה איך נכון להתמודד עם הסיטואציה הזו.

"ברור שמשרתי מילואים שאינם פעילים הם בראש ובראשונה אזרחי המדינה, שנתונה להם זכות הביטוי והביקורת", אומר כהן רוכברגר. אבל, הוא מוסיף, "דווקא לאור הקיטוב החברתי והמתחים המפלגים מתחדד הערך של שימור הצבא מחוץ להקשר הפוליטי, וביתר שאת לאחר 7 באוקטובר. ניתן לערוך הבחנה בין משרתי מילואים החותמים על עצומות ביקורתיות בהקשרים מדיניים וביטחוניים ב'כובעם' כאזרחים, לבין מי שכורכים את התבטאותם בהקשרים צבאיים בעצם הדגשת תפקידם הצבאי, דרגתם ושיוכם היחידתי. הסוג האחרון של ההתבטאות עלול חלילה לעורר מתחים בין יחידות בצבא, בין מפקדים לפקודים ובין המשרתים בפועל כתף אל כתף ובעיניי נכון להימנע ממנו".

"למרות שלדעתי חייל במילואים הוא חייל בכל השנה עם עשרה חודשי חופשה, אי אפשר לומר לאזרח שאסור לו לחתום על מכתב" מוסיף על הדברים ד"ר היימן. "בכך, אתה אומר לכל מערך המילואים שאסור להם להביע עמדה בשום צורה. ההשלכות של ההדחה במערכת הן קצרות טווח, אך הן יכולות לחלחל למקומות אחרים. לדוגמה, זה עלול להקשות על מערך המילואים, שהוא ממילא מערך מתוח, וכל טלטול שבו גורם ליותר קושי. הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר יאמרו שהמילואימניקים התחילו את זה עם החתימה שלהם - אך זו לא סיבה להכביד על כל המערכת".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

קומפלקס City Atlantic בים המלח / צילום: 3Dblender

בהשקעה של 800 מיליון שקל: פרויקט הענק החדש בים המלח

​קבוצת ברקליס מקימה ליד חוף הפטריות בים המלח קומפלקס תיירות ענק שייקרא City Atlantic, ויתפרס על פני 110 אלף מ"ר ● השטח נרכש ב-2019, והפרויקט הוא חלק מתנופת הפיתוח באזור שבין עין בוקק לנווה זוהר ● ענקית הסייבר Tenable חנכה השבוע את משרדיה בבניין Landmark TLV, המנכ"ל "נתקע" בארה"ב לאחר שטיסתו בוטלה ● אירועים ומינויים

תחבורה ציבורית / צילום: Shutterstock, defotoberg

בעלות של מיליוני שקלים: משרד התחבורה מפקיע תחב"צ להילולה בהר מירון

משרד התחבורה מסיט רכבות ואוטובוסים לטובת מבצע ההילולה בהר מירון, שתתקיים בלילה שבין הימים חמישי ושישי בשבוע הבא ● בין היתר, תחנת כרמיאל תיסגר לשירות, ולא יופעלו רכבות בקו באר שבע-ת"א בין השעות 9:00-13:00 ● מדובר בהיערכות חריגה בהיקפה לעומת שנים קודמות

קמפיין בזק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

פרסומת ה-AI של בזק היא הזכורה ביותר השבוע, החתונה של הוט - האהובה ביותר

הפרסומת של הוט היא האהובה ביותר בפעם הרביעית, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טורנדו מתברגת במקום השני בזכירות עם "טכנאי תוך יום", הפרסומת השנויה במחלוקת שבה מככב אליהו יוסיאן עלתה לאוויר לאחר ביצוע הסקר ● הפרסומות הזכורות והאהובות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

טראמפ הקפיץ את וול סטריט ואת הביטקוין; סולאראדג' זינקה ב-24%, סטרטסיס ב-14%

בורסות אירופה ננעלו בעליות ● טראמפ הודיע על הסכם סחר עם בריטניה ואמר: "רוצו לקנות מניות" ● מוקדם יותר טראמפ כינה את פאוול "אידיוט, אין לו מושג", לאחר שהותיר את הריבית על כנה ● הישראליות שזינקו, וזו שנפלה ● מניית המחשוב הקוונטי שזינקה ב-50% ● בואינג זינקה לאחר ההבטחה שהסכם הסחר עם בריטניה כולל רכישה של מטוסי החברה ● תשומת הלב תופנה בסופ"ש לשיחות הסחר בין סין לארה"ב

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

עובדי "דלק" השביתו את התחנות למשך שעתיים בדרישה לתוספת שכר

תחנות הדלק של קבוצת "דלק" הושבתו היום במשך שעתיים, במחאה על חוסר ההתקדמות במו"מ על השכר ● עובדי תחנות הדלק מרוויחים שכר מינימום, והם דורשים העלאה לעובדים הוותיקים ● על פי הוועד, תחנות הדלק של מרוויחות עשרות מיליוני שקלים בשנה ● בוועד מאיימים: "אם ההנהלה לא תבין את המסר הפעם הבאה תהיה ארוכה ומורגשת יותר"

קריית אונו / צילום: Shutterstock, Alex Lerner

עסקת הענק של מקורות: במו"מ לרכישת משרדים ב-240 מיליון שקל

חברת מקורות נמצאת במגעים לרכישת שטח משרדים למטה חדש, בשטח כולל של 18,000-23,000 מ"ר ברוטו ● 3 שנים אחרי שהושלמה הרכישה: אקרו נדל"ן חתמה על הסכם אופציה למכירת קרקע במתחם מנדרין ● הוועדה המחוזית דרום אישרה הקמת שישה יישובים חדשים בדרום  ● חדשות השבוע בנדל"ן

ביל גייטס / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ביל גייטס הודיע: יחלק את רוב הונו ויסגור את קרן הפילנתרופיה שלו ב-2045

יחד עם העובדה שהוא מתכוון לחלק את כל 200 מיליארד הדולר בקופת הקרן, גייטס יהיה אחראי על חלוקה של כ-300 מיליארד דולר עד שיגיע לגיל 89 ● "אנשים יגידו עליי הרבה דברים כשאמות, אבל אני נחוש בדעתי שהאמירה 'הוא מת עשיר' לא תהיה אחת מהם", כתב 

יוני ורונן אסיא, מייסדי איטורו / צילום: איל יצהר

המתנה שקיבלו בבר מצווה סללה לאחים אסיא את הדרך להנפקת ענק בנאסד"ק

אחרי ניסיון מיזוג כושל, קשיי רגולציה, נפילות בשוק הקריפטו וסדרה של דחיות - איטורו, שהוקמה על ידי האחים יוני ורונן אסיא והייתה בין הראשונות לאפשר מסחר בקריפטו - תהפוך בימים הקרובים לחברה ציבורית ● המטרה: לאתגר את המערכת הבנקאית המסורתית ● ומה למדה איטורו מהעבודה לצד מי שבהמשך המציא את האת'ריום

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

סטארט-אפ הבינה המלאכותית של אמנון שעשוע מגייס עוד 300 מיליון דולר

לא נמסרו פרטים לגבי זהותם של משקיעים חדשים או שווי החברה בגיוס החדש, ומהחברה לא נמסרה תגובה ● יחד עם הגיוס הנוכחי, מגיעים סך הגיוסים של AI21 ל- 637 מיליון דולר, כאשר הגיוס האחרון שנערך בנובמבר 2023 שיקף לחברה שווי של 1.4 מיליארד דולר, כך לפי PitchBook

מטוס לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

האיום החות'י: חברת התעופה החזקה הודיעה - לא חוזרת בינתיים לטוס לישראל

רשימת חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לטווחי זמן ארוכים מתארכת ● כעת גם לופטהנזה מודיעה על הארכה נוספת, מה שעלול להוביל חברות נוספות בעקבותיה ● גם ריינאייר הודיעה הערב על הארכה

יונדאי סנטה פה הייבריד 2025 / צילום: יח''צ

לשלם 400 אלף שקל על יונדאי? הרכב שמציג עיצוב נועז אך תג מחיר מאתגר

הדור החדש של יונדאי סנטה פה מציג עיצוב נועז, שמהווה מחווה לשוק האמריקאי ● יש לו תא נוסעים איכותי ומרווח, יכולות דינמיות טובות ומנוע די חסכוני ● אבל המחיר דוחק את גבולות התדמית העממית של המותג ומציב אותו בתחרות קשה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בעליות; המדדים המרכזיים עלו השבוע ב-4%

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● טבע בלטה בזינוק של כ-6% בעקבות המלצה של לידר באפסייד של 48% ● דלק עתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה על חברת הבת איתקה ● עליות בוול סטריט לאחר שטראמפ הודיע על הסכם סחר ראשון מאז תוכנית המכסים

לואו והדור השלישי של המכשיר. ''קיבלנו פניות מכל ארגוני הביון ומהמשטרה'' / צילום: צילום מסך

החתול השחור והפוסט שהגיע למאות אלפים: חוקר המוח שהסתכסך עם אילון מאסק

התקף פסיכוטי שחווה אביו שלח את ד"ר פיליפ לואו לחפש טכנולוגיה שתסייע לחולים כמוהו • החברה שהקים לניטור המוח מוערכת היום ב–6 מיליארד דולר - ובין משקיעיה: אילון מאסק, שגם שימש בה כיועץ • עד שניצת בין השניים סכסוך מתוקשר: "מרגע שטראמפ סימן אותו כיד ימינו, הוא נכנס לאופוריה"

תמיר נמרודי. 580 ימים בשבי

תמיר נמרודי הוא החטוף הישראלי שיש חשש לחייו

ברויטרס דווח כי נשיא ארה"ב החליט לזנוח את הדרישה האמריקנית לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, במסגרת הסכמה אמריקנית לפרויקט גרעין סעודי ● בכיר ישראלי: יש חלון הזדמנויות של 9 ימים להגיע לעסקה ● קטאר קיבלה אור ירוק מארה"ב ותעביר כסף לממשלה בסוריה ● 59 חטופים - 580 ימים בשבי • עדכונים שוטפים  

גם זה קרה פה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף

תיקון בשווקים? חלק מהמשקיעים הבינו, וחלק עדיין תופסים את הראש

מה אפשר ללמוד מפסק הדין של חניון הברזל ● בהסתדרות המורים העדיפו את הוותיקים על הצעירים ● והתשואות לא התרגשו מהטלטלה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איור: גיל ג'יבלי

סעודיה מנסה להביא לירידה של מחירי הנפט. וזאת הסיבה

משיא של כ־90 דולר לחבית מחיר הנפט ירד בשליש לרמה שלא נראתה מאז שנת 2021 ● למה זה קרה? מי אחראי לכך? ומה המשמעויות לכיס שלנו, לכלכלה העולמית ולעוצמה של יצואניות הנפט במזרח התיכון ומעבר לו? ● נתון בשבוע

יירוטים / צילום: Shutterstock, Shimon Gabai

בעקבות שיגור מתימן: אזעקות הופעלו במרכז, בשרון ובאזור ירושלים

אזעקות הופעלו במרכז ובירושלים, יורט טיל אחד על ידי מערכת חץ ● סמל ישי אליקים אורבך וסמ"ר ים פריד נפלו בדרום הרצועה ● שני קצינים ושני לוחמים נוספים נפצעו קשה ופונו לבית החולים, משפחותיהם עודכנו ● משפחתו של החטוף תמיר נמרודי: אין מידע חדש - הוא עודנו מוגדר כחי ● לבקשת טראמפ: שגריר ארה"ב בישראל הודיע על התנעת תהליך הזרמת הסיוע לעזה ● 59 חטופים - 581 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

ליאור שיף ואייל חיימדס, מייסדי Tripeldot / צילום: ap, Business Wire

שני ישראלים רכשו חברת משחקים ב-800 מיליון דולר

חברת המשחקים הבריטית טריפלדוט, בבעלות ליאור שיף ואייל חיימדס, רכשה את חטיבת המשחקים של חברת אפלובין האמריקאית ב-800 מיליון דולר ● העסקה תביא את טריפלדוט למעמד של אחת מחברות משחקי המובייל הפרטיות הגדולות בשוק

השבוע בעולם / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Thomas Padilla, Shutterstock, רויטרס, goodgoodgood.com

פקיסטן מאיימת על הודו במלחמה גרעינית, ואיך למצוא ׳חיים מלאים׳ ב-8 חודשים

הימין גואה באירופה, אבל השמאל באוסטרליה והמרכז בקנדה גילו נוסחת ניצחון: אנטי טראמפ ● הצוללות שקוריאה רוצה למכור ב־24 מיליארד דולר ● שר ההגנה הפקיסטני אומר שהודו מתנהגת כמו נתניהו ומאיים במלחמה גרעינית ● דאג "מת לשרת" ● ארבעה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

הפגנת חרדים / צילום: ap, Maya Hitij

אי-תעסוקת החרדים: כמה זה עולה לכלכלה הישראלית?

מה שהתחיל ככותרת על עלות אי־ההשתלבות החרדית בשוק העבודה, התלהט לכדי ויכוח על הדרך הנכונה לחשב אותה ● ניסיון ליישב בין העמדות העלה שהרבה תלוי בשאלה ששואלים ● וגם: האם הגיע הזמן לעדכן את התחזית לגבי האוכלוסייה החרדית?