גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכתבי המילואימניקים: האם מותר להם להביע דעה, והאם ניתן להדיח אותם?

המכתבים השונים של אנשי המילואים בעד שחרור החטופים, לצד ההחלטה להדיחם משירות, מחוללים סערה ● הדבר העלה את השאלה: מה אומר החוק לגבי זכותם של משרתי מילואים לא פעילים לחתום על מכתב כזה, והאם יש למודחים דרך לערער על החלטת הרמטכ"ל?

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דוברות משרד הביטחון
הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר / צילום: דוברות משרד הביטחון

לאחרונה אנו עדים לעוד ועוד אנשים החותמים על עצומות הקוראות להשבת החטופים כולם, גם במחיר של הפסקת המלחמה בעזה. המשותף למכתבים השונים, בניגוד למה שנראה עד כה, הוא שהחותמים עושים זאת בשם תפקידם הצבאי במילואים: מכתב הטייסים, מכתב הרופאים ועוד. למרות שלא איימו בסרבנות או באי-ציות, מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר והרמטכ"ל אייל זמיר הודיעו על הדחת הטייסים. "הניסיון לגרור את צה"ל, ובכלל זה לדבר כקבוצה בשם יחידה צבאית - פסול ולא נאפשר זאת", נימק רא"ל זמיר. הסאגה הזו מעוררת מספר שאלות לגבי מילואים ופוליטיקה, היכולת להדיח את אנשי המילואים ועוד. באנו לעשות קצת סדר.

מה מותר למילואימניק?

פקודת מטכ"ל 8.0105, שעניינה "פעילות ציבורית של אנשי צבא, התבטאויות פומביות וקשר עם עיתונאים, עם הציבור ועם הדרג הממלכתי הבכיר", אוסרת על חיילים בסדיר או בשירות מילואים פעיל להביע דעות פוליטיות, להתאגד או להשתתף במחאות כשהם על מדים. אבל מה לגבי המקרה שלפנינו, בו החותמים הם אנשי מילואים שלא משרתים בזה הרגע?

"בכל זמן נתון חלק ניכר מאזרחי המדינה הם מילואימניקים שאינם בשירות פעיל, אלא רק נמנים עם מערך המילואים", מסביר עו"ד ואל"מ (מיל') רן כהן רוכברגר, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי ומומחה בדיני צבא. "אי אפשר כמובן לשלול מהם את זכויותיהם הדמוקרטיות להביע את קולם. עדיין חלות עליהם חובות מסוימות ביחס לצבא, אך הן מאוד מצומצמות ביחס למשרתים".

ומהן אותן חובות? "החובות על משרתי מילואים שאינם בשירות פעיל נובעות משני מקורות: תקנות שירות המילואים (חובות חיילי המילואים) ופקודת מטכ"ל 8.0105", מסביר כהן רוכברגר. "תקנה 9 לתקנות - שאליה מפנה גם פקודת מטכ"ל - אוסרת על חייל מילואים שאינו בשירות לפנות, במישרין או בעקיפין, לאדם שאינו בצבא 'בעניינים הנוגעים לצבא', אלא באמצעות הגורמים הצבאיים. לכאורה, מתקנה זו ניתן לייחס לחותמי העצומות פעולה אסורה. אך נוסח התקנה כוללני ועמום מאוד. מלבד זאת, 'מכתב פתוח' אינו בדיוק בגדר פנייה וספק אם זו הייתה תכלית התקנה".

"חייל במהלך שירות המילואים שלו לא יכול להביע עמדה", מוסיף תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ולשעבר קצין המילואים הראשי. "אך הדיון הוא האם הוא יכול להציג את עמדתו כשהוא לא מחויל. האם זה בכלל ראוי להדיח חייל שהתייצב מאז תחילת המלחמה למען המדינה, בעקבות כך שהביע עמדה? והעמדה שלו אינה קשורה לפעולתו - המילואימניק אינו מאיים בסרבנות, רק מביע דעה.

"בעיניי, המהלך שקרה כאן מוצדק ולגיטימי. מטאפורית, המילואימניקים חזרו מטיסה, יצאו לאזרחות, חתמו על המכתב, ואז אחרי כמה ימים חזרו לטיסה הבאה. אי אפשר לעצור את המילואימניק מהבעת עמדה כשהוא אזרח. כמו שניתן לו ללכת להפגנה באותו זמן, או לחתום על מכתב מהצד השני התומך במלחמה. כל אלה מוצדקים כל עוד הוא בין מערכות - כפי שהיו הטייסים כשחתמו".

"מכתב הטייסים"

איך מותר להדיח?

עוד שאלה היא האם מותר לרמטכ"ל, או לגורם אחר בצבא, להדיח חיילים משירות מילואים באווחת יד. סעיף 47 לפקודת מטכ"ל 03.0226 קובע: "ניתן להדיח חייל אם קיים יסוד סביר להניח, כי התנהגותו היא אחת מאלה (אף אם לא נפתחו הליכים): א) התנהגות הפוגעת במשמעת היחידה, במורל היחידה או ביעילות פעולתה; ב) התנהגות הפוגעת בטוהר המידות או בערכי הצבא; ג) התנהגות החורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו או במעמדו בצבא, או שיש בה משום סטייה בולטת מהנדרש מהחייל במילוי תפקידו".

כלומר, הסמכות הפורמלית קיימת. אבל, הדבר מעלה מספר שאלות משנה. ראשית, מה בכלל אומרת ההדחה הזו? האם היא מוגבלת בזמן והאם היא תקפה לכל החותמים? על כך השיב לנו דובר צה"ל: "את הטייסים שחתמו ניתן לחלק לשתי קבוצות. הראשונה, הוזהרו כי אם יחתמו - יודחו. קבוצה זו החליטה לחתום בכל מקרה, ובכך אינם יכולים להמשיך לשרת. הקבוצה השנייה - טייסים שלא הוזהרו. אלו הם הקבוצה שנמצאת כעת בשיחות לגבי השאלה איך ממשיכים מפה".

שנית, מהו הליך ההדחה? "ניתן להדיח חייל מבלי שיעבור בבית דין צבאי", אומרת סא"ל (מיל') עו"ד אפרת נחמני-בר, לשעבר סגנית הסנגור הצבאי הראשי ושותפה-מייסדת בנחמני-בר, משרד עו''ד העוסק בדיני צבא וביטחון. "אם הוא עובר לבי"ד, פירוש הדבר שהוא ביצע עבירה פלילית. הבעת דעה אינה פלילית, והחתימה לא נעשתה כשהמילואימניקים היו פעילים. גם כתוב בפקודת מטכ"ל 'קיים יסוד סביר להניח', ולכן אין צורך במשפט. תאורטית, ניתן לטעון ש'ההתנהגות חורגת מאמות המידה הנדרשות מחייל בדרגתו או במעמדו בצבא'. כלומר, טייס אינו אמור לחתום על מכתב כזה גם כשאינו במדים, בעקבות מעמדו המיוחד. מנגד, קיימת טענה, שבעיניי צודקת יותר: הם אזרחים במדינת ישראל. הבעת דעה אינה רק זכות אלא גם חובה דמוקרטית".

השאלה הבאה היא האם ניתן לערער איכשהו על החלטה להדיח. "הדחה היא הליך מינהלי", מסבירה נחמני-בר. "לכן הטייסים יכולים לפנות לבית דין מנהלי כאזרחים ולא כמילואימניקים על העניין". לעומתה, עו"ד כהן רוכברגר סבור שמנעד האפשרויות של המודחים קטן יותר: "המודח רשאי לערער על ההחלטה והערעור יידון על ידי מפקדו של המפקד שהורה על ההדחה. בעוד שמשרתי קבע יכולים להשיג על החלטת הצבא גם בערעור שיישמע בפני בית משפט אזרחי - ביהמ"ש לעניינים מינהליים - ביחס להחלטות הדחה שפוגעות באופן חריף בשירותם (למעשה, ב'העסקה' שלהם), למילואימניקים אין אפשרות כזו והחלטת גורמי הצבא היא סופית. יש להם אפשרות לפנות בעתירה לבג"ץ, אבל ניתן להניח שמידת ההתערבות של בג"ץ בהקשר זה תהיה נמוכה".

ומה לגבי אופן קבלת ההחלטה? לעו"ד נחמני-בר יש ביקורת: "רשות מינהלית, כולל הצבא, מחויבת לסבירות, שוויון, מידתיות וכללי הצדק הטבעי. אלו מחייבים שלפני שפוגעים באדם חייבים לתת לו זכות טיעון מראש. ההחלטה להדיח מיידית הייתה נמהרת ובעייתית. היה צריך לקיים שימוע לפני קבלת החלטה מרחיקת לכת כזו. לא התקיימו כללי הצדק הטבעי. גיבשו דעה לפני שנתנו להם הזדמנות לשכנע אחרת. כעת מתקיים שימוע בדיעבד, ויש שאלה מה ערכו, כיוון שכבר פורסם שהם מודחים. בנוסף, הסנקציה אמורה להיות שוויונית. ניתן לטעון שהסנקציות האלו מופעלות רק על צד אחד של המפה הפוליטית, שכן אם יש חיילים שתמכו בהמשך המלחמה או פרסמו תיעוד שלהם מעזה, ואולי נגדם לא ננקט הליך. אם זה נכון, ייתכנו טענות לשיקולים זרים, פגיעה בשוויון ואפליה, וכדומה. עוד טענה היא המידתיות: הסנקציה צריכה להתאים למעשה. בנושא ההדחה אפשר לשאול: האם זה מידתי?"

לעומת זאת, כהן רוכברגר יותר מסויג: "הפקודה מבהירה שאין מניעה להדיח גם מילואימניק שאינו בשירות פעיל. נקודת המוצא היא שיש למפקדים שיקול דעת רחב בהפעלת סמכות ההדחה, שהיא עניין שבלב השיקול הפיקודי. אם מפקד סבור שפקוד פועל באופן לא ראוי, על יסוד העילות הרחבות המפורטות בפקודה, ניתן להדיחו, כשברור שיש לעשות שימוש בסמכות חריפה זו גם ברגישות ובשום שכל. משמעות ההדחה היא בתוך הצבא עצמו, ללא השלכות למודח בחיים האזרחיים והיא אפשרית גם בלא הליך משמעתי או פלילי".

איך מתמודדים?

זו לא הפעם הראשונה בה אנשי מילואים משתמשים במעמדם כדי למחות. כך היה במחאת המילואימניקים אחרי מלחמת לבנון השנייה, וכמובן ב-2023 עם הקריאה להפסיק התנדבות למילואים בשל הרפורמה המשפטית. זה מעלה את השאלה איך נכון להתמודד עם הסיטואציה הזו.

"ברור שמשרתי מילואים שאינם פעילים הם בראש ובראשונה אזרחי המדינה, שנתונה להם זכות הביטוי והביקורת", אומר כהן רוכברגר. אבל, הוא מוסיף, "דווקא לאור הקיטוב החברתי והמתחים המפלגים מתחדד הערך של שימור הצבא מחוץ להקשר הפוליטי, וביתר שאת לאחר 7 באוקטובר. ניתן לערוך הבחנה בין משרתי מילואים החותמים על עצומות ביקורתיות בהקשרים מדיניים וביטחוניים ב'כובעם' כאזרחים, לבין מי שכורכים את התבטאותם בהקשרים צבאיים בעצם הדגשת תפקידם הצבאי, דרגתם ושיוכם היחידתי. הסוג האחרון של ההתבטאות עלול חלילה לעורר מתחים בין יחידות בצבא, בין מפקדים לפקודים ובין המשרתים בפועל כתף אל כתף ובעיניי נכון להימנע ממנו".

"למרות שלדעתי חייל במילואים הוא חייל בכל השנה עם עשרה חודשי חופשה, אי אפשר לומר לאזרח שאסור לו לחתום על מכתב" מוסיף על הדברים ד"ר היימן. "בכך, אתה אומר לכל מערך המילואים שאסור להם להביע עמדה בשום צורה. ההשלכות של ההדחה במערכת הן קצרות טווח, אך הן יכולות לחלחל למקומות אחרים. לדוגמה, זה עלול להקשות על מערך המילואים, שהוא ממילא מערך מתוח, וכל טלטול שבו גורם ליותר קושי. הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר יאמרו שהמילואימניקים התחילו את זה עם החתימה שלהם - אך זו לא סיבה להכביד על כל המערכת".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"