במסגרת תוכנית ההתכנסות התקציבית לשנת 2025 שאושרה בכנסת במרץ האחרון, הוחלט להפחית יום הבראה אחד משכרם של כמעט כל העובדים בישראל. זוהי השנה השנייה ברציפות שבה נוקטת הממשלה צעד כזה, לאחר שבשנה שעברה הופחת יום הבראה אחד לטובת מימון מתווה המילואים. מהו ההסדר החדש, כמה כסף תאבדו, ומי יהיה פטור מהגזירה? גלובס עושה סדר.
מהם דמי הבראה?
דמי הבראה הם תשלום נוסף שכל מעסיק בישראל מחויב לתת לעובדיו על פי חוק, בהתאם לוותק שלהם במקום העבודה. עובדים עם ותק של שנה אחת לפחות מקבלים חמישה ימי הבראה, אחרי שנתיים - שישה ימים, אחרי ארבע עד עשר שנים - שבעה ימים, וכן הלאה עד למקסימום של עשרה ימי הבראה בשנה לעובדים בעלי ותק של עשרים שנה ומעלה.
כמה כסף יאבד כל עובד?
עובד במגזר הפרטי יאבד 418 שקל, ועובד במגזר הציבורי יאבד 471 שקל - בהתאם לשווי יום הבראה בכל מגזר. סכום זה הוא ברוטו, כך שהפגיעה בנטו תהיה נמוכה יותר, בהתאם לדרגת המס של העובד.
במקומות עבודה שבהם דמי ההבראה משולמים באופן חודשי כחלק מהשכר, הניכוי יתבצע באופן פרופורציונלי במשך כל חודשי השנה. כלומר, הפחתה של כ־35 שקל בחודש לעובד במגזר הפרטי ושל כ־39 שקל בחודש לעובד במגזר הציבורי. במקומות עבודה שבהם משולמים דמי ההבראה בתשלום אחד מרוכז (בדרך־כלל בקיץ), הסכום יופחת במלואו מאותו תשלום.
לאן יגיע הכסף שהופחת?
המעסיקים עדיין יידרשו להפריש את הסכום, אך למעשה הוא ייגבה כמס על ידי המדינה. הגזירה אמורה להכניס לקופת המדינה כ־1.3 מיליארד שקל בשנת 2025.
לפי משרד האוצר, הצעד נדרש לטובת סגירת הגירעון התקציבי שנוצר בעקבות ההוצאות הגדולות של המדינה מאז תחילת המלחמה, ולקראת הגידול הקבוע בהוצאות הביטחון בשנים הקרובות. צעד זה הוא חלק מחבילת קיצוצים וגזירות בהיקף של יותר מ־30 מיליארד שקל.
האם יש מי שפטור מהגזירה?
עובדים שמרוויחים פחות מ־6,150 שקל בחודש יזכו להקלה חלקית - מהם תנכה המדינה חצי יום הבראה (כלומר כ־209 שקל במגזר הפרטי ו־235 שקל במגזר הציבורי).
אחת הביקורות המרכזיות על ניכוי יום ההבראה היא שמדובר במס רגרסיבי, ששוחק משמעותית את ההכנסה הפנויה של עובדים המרוויחים שכר נמוך מעל הרף של 6,150 שקל בחודש, בעוד שבעלי הכנסה גבוהה בהרבה בקושי מרגישים בהבדל.