לפי מיטב, גלישה למיתון או להאטה חריפה הוא התרחיש המרכזי לכלכלה האמריקאית / צילום: Shutterstock
מאז שהוכרזה ב־2 באפריל, רפורמת המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצליחה לטלטל את השווקים והחזירה לשולחן את תחזיות המיתון. הבנקים הגדולים בארה"ב העלו את ההסתברות למיתון מתקרב ואף הזהירו מתרחיש של סטגפלציה - מיתון בשילוב אינפלציה. עם זאת, הם עוד משוכנעים ששינוי במדיניות של טראמפ והסכמים דיפלומטיים שיעדנו את הרפורמה עשויים להציל את הכלכלה האמריקאית מהאטה חריפה. אבל יש גם דעות פחות אופטימיות.
● את מה שטראמפ למד כעת, מנהיגים בכל העולם יודעים כבר שנים
● חנן שטיינהרט, פרשנות | אף חברה או מדינה לא תוכל להחליף את טייוואן בתחום הייצור הזה
● "כבר לא מתחת לרדאר": הישראלית שזינקה בכ־30% מתחילת השנה
בסקירה שפרסם הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס זבז'ינסקי, הוא מתריע כי נתוני המאקרו האמריקאים הם מעין אשליה, וכי מיתון והאטה חריפה הפכו לתרחיש הבסיס עבור כלכלת ארה"ב.
האשליה בנתוני המאקרו
"נתוני הפעילות ("הקשים") בכלכלה האמריקאית ממשיכים להיות טובים ואף טובים מאוד. העלייה במכירות הקמעונאיות במרץ הייתה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2023... גם מדד הייצור התעשייתי עלה בחדות בחודשים האחרונים. היבוא לארה"ב גדל בחדות, וגם היצוא ממנה השתפר. אולם כל השיפור בנתונים הוא רק ביטוי של הניסיון להקדים את העלאת המכסים ובסיכוי גבוה מאוד יתהפך במהירות בחודשים הקרובים". כלומר, בעלי עסקים וצרכנים הקדימו רכישות שונות כדי לחמוק מהעלאות המכסים.
"הירידה בפעילות תתרחש לא רק בגלל הזזת העיתוי", מסביר זבז'ינסקי. "סקרי הפד מצביעים על ירידה חדה בכוונות החברות התעשייתיות לבצע השקעות חדשות, ענף שדווקא אמור ליהנות מצעדי הממשלה. סקר אחר עדכני ביותר שנערך פעם בשבועיים על־ידי הלשכה לסטטיסטיקה האמריקאית משקף ציפיות העסקים לירידה משמעותית בביקוש למוצרים ושירותים שהם מוכרים בחצי השנה הקרובה".
כלומר, הנזק למשק האמריקאי למעשה כבר קרה, אבל עדיין לא מתבטא במספרים. לכן, במיטב מעריכים כי "גם אם יהיו בקרוב הודעות לגבי הגעה להסכמות בין הממשל האמריקאי לחלק משותפי הסחר, מה שעשוי להקפיץ את השווקים, מיתון, או האטה חריפה, הוא התרחיש המרכזי לכלכלת ארה"ב בשנה הקרובה" - ויש לכך מספר סיבות.
הראשונה היא שגם אם כל המדינות למעט סין יגיעו לסיכום עם הממשל בארה"ב על המכסים, והיבוא לתוך ארה"ב יישאר ברמתו הנוכחית, עדיין "מדובר בזעזוע של הטלת מס בגובה של 20%-25% (גובה המכס הממוצע הצפוי) על כ־15% מהביקושים המקומיים באופן ישיר. היצוא האמריקאי ייפגע, גם כי הוא הופך לפחות אמין, וגם כי חלק מהמדינות יטילו מכסים נגדיים. בכלל, הדימוי השלילי שנוצר לארה"ב יפגע ביכולתה לעשות עסקים. בנוסף, עצירת ההגירה והפיכתה לשלילית תוביל לירידה בצמיחה בשיעור של כ־0.3% בשנה לעומת תחזית בסיס".
במיטב מצביעים גם על מדיניות פיסקאלית בולמת צמיחה. "קיצוצי העובדים בממשל (DOGE) צפויים להגדיל את כמות המובטלים ולהוריד את קצב הצמיחה... הירידות בשווקים יפגעו בתחושת העושר של הציבור, ועלות גיוס החוב לממשל ולמגזר הפרטי תתייקר (בשל עליית הסיכון בשווקים הפיננסיים)", מסביר זבז'ינסקי ומציין את פרמיית הסיכון על אג"ח ממשלתיות של ארה"ב ל־10 שנים, שזינקה לשיא של שנה.
לדבריו, "הייחודיות של המצב הנוכחי נובעת גם מכך שבניגוד לתקופות האחרות של האטה משמעותית בכלכלה, אין כעת רגולטור שמתכוון להפעיל בקרוב את הכלים של המדיניות האנטי־מחזורית. המדיניות הפיסקאלית היא זאת שיוצרת את התנאים למיתון. תגובת הפד צפויה להיות מאוחרת מהמשברים הקודמים בגלל התמקדותו באינפלציה והעובדה שהוא לא פועל בשנים האחרונות בהתבסס על התחזיות, אלא רק על סמך נתונים בפועל. לכן, גם כעת נגידי הפד ממשיכים לטעון שהמצב הכלכלי עדיין טוב".
זבז'ינסקי מעריך כי השפעת המכסים תשתרש בדרכים שונות לתחומי פעילות שלא מייבאים ישירות, ואף תגרום לעליית מחירים בתחומים שלא קשורים ליבוא. הוא מעריך עוד כי היצוא האמריקאי יפגע, משום שהוא הופך לדבריו "לפחות אמין, בגלל שהממשל משתמש במגבלות עליו להפעלת לחצים מדיניים, וגם כי חלק מהמדינות יטילו מכסים נגדיים".
לדברי הכלכלן הראשי של מיטב, הדימוי השלילי שנוצר לארה"ב צפוי לפגוע ביכולתה לעשות עסקים. "אחד הסימנים לכך הייתה הירידה החדה בכמות המבקרים הנכנסים לארה"ב בחודש מרץ בשיעור דו־ספרתי, במיוחד מאירופה".
הורדות הריבית בישראל מתקרבות
זבז'ינסקי מציין כי מלחמת הסחר צפויה להקדים הורדות ריבית בישראל. "בשבועות האחרונים מתברר כי מרבית הבנקים המרכזיים בעולם, למעט הפד, חושבים שמלחמת הסחר המחריפה מהווה סיכון גדול יותר לצמיחה מאשר לעלייה באינפלציה. עובדה זו באה לידי ביטוי בהורדות ריבית שנעשו בגוש האירו, בדנמרק, בניו זילנד, בהודו ובפיליפינים בימים האחרונים.
"אנו מעריכים שגם בישראל עלה הסיכוי להורדות ריבית, כמובן בהתחשב בנסיבות הביטחוניות פוליטיות המקומיות. הורדנו את התחזית לריבית בנק ישראל בעוד שנה מ־4.0% ל־3.75% (לעומת 4.5% היום, ח"ש)".