אסף עזרא וטל סייג, מייסדי גרנולייט / צילום: כדיה לוי
מה הופך חברת סטארט־אפ למבטיחה? התשובה נמצאת לא רק במוצר שפוגש ביקוש, בצמיחה מהירה ובמשקיעים נלהבים - אלא גם ביכולת להגיב במהירות לטרנדים טכנולוגיים ולזעזועים גאו־פוליטיים בלתי צפויים. בשנה האחרונה הייתה זו ההתפתחות הדוהרת של ה־AI מחד ומלחמת הסחר מאידך שטרפו את הקלפים.
● מהפכת הרובוטים האנושיים עוד בחיתוליה, אבל השמות הגדולים כבר מתחממים על הקווים
● ה"שייח' המרגל" שמכניס את עולם ה־AI לסערה
דירוג 10 חברות הסטארט־אפ המבטיחות לשנת 2025, שייחשף השבוע במסגרת כנס TECH IL של גלובס, מהווה הזדמנות לראות מה קרה להבטחות מהעבר, ולבחון מה מעניין את המשקיעים בימים אלה - שבהם מאותגר הסדר העולמי במלחמת סחר ובהשקות חדשות לבקרים של מודלים מתקדמים לעיבוד בינה מלאכותית.
הפינטק מאבד גובה
בתחילת העשור הפכו חברות שהתמחו בפיתוח מוצרים שאפשרו עבודה מרחוק להצלחות גדולות כשהקורונה אילצה מיליונים להסתגר בבתים - כך נבחרו במקומות גבוהים בדירוגי העבר חברות כמו ביזאבו, שפיתחה טכנולוגיה לניהול כנסים מקצועיים מרחוק (מקום 1 בדירוג 2020), וחברות כמו וולנט (מקום 3 בדירוג 2022) שהשיקה מערכת המאפשרת לבנות בקלות מצגות מכירה של מוצרים וזכו להצלחה גדולה ב־2022־2022. עם היחלשותה של המגפה והעלאת הריביות - החל ממאי 2022 - החלה האדמה לרעוד תחת החברות שנאלצו לבצע חישוב מסלול מחדש.
יציאת האוויר מבועת הטכנולוגיה ב־2022 אילצה חברות רבות לחשוב מחדש על כל דולר שהן מוציאות ולחתור לרווחיות על פני צמיחה מהירה במחיר הפסד - כך עלתה, למשל, חברת מאש פיימנטס (Mesh Payments - מקום 7 ברשימת 2022 ), שמסייעת לסמנכ"לי כספים בחברות לפקח על הוצאות העובדים באמצעות הנפקת כרטיס אשראי, משימה שתקפה גם לחברה ישראלית אחרת, נבאן ( לשעבר Tripactions) שמתמקדת בהוצאות הנסיעות עסקיות של עובדים, ושוקלת הנפקה כבר כמה שנים. אבל עם הצורך לחסוך הפכה הזירה תחרותית מאוד והתמלאה בחברות המספקות פתרונות דומים, והשוק הפך צפוף מאוד.
הסיפור של מאש הוא במידה רבה הסיפור של שוק הפינטק כולו - שספג את ירידת השווי הגדולה מאז ביחס לענפים אחרים כמו סייבר או תוכנה ארגונית. מערכת התשלומים של מליו (Melio - מקום 3 בדירוג של שנת 2020) עדיין חיה בנישה - היא אמנם צמחה פי 10 בהכנסות בשנה האחרונה, כפי שנחשף בגלובס, אך נאלצה לחתוך את השווי בכמחצית; וכך גם חברת ראפיד (Rapyd), ששוויה ירד השנה ב- 60% לראשונה מאז 2021 .
למכור בעיתוי נכון
אחת הדרכים לממש את ההבטחה שגלומה בחברה היא זיהוי של הזדמנות נכונה למכור, גם אם הדבר קורה בשלב מוקדם יחסית. זהו המקרה של גרנולייט (Granulate - מקום 4 בדירוג של שנת 2021 ), שהייתה מהחלוצות העולמיות בתחום החיסכון בצריכת משאבי ענן ומחשוב - טרנד טכנולוגי שמסייע לחברות להתמודד עם עומס העלויות שכרוך במעבר מפעילות על שרתים מקומיים לשרתי ענן מרוחקים .
גרנולייט סייעה לדור החברות החדש שנאלץ לרכוש שירותי תוכנה מרוחקים ממספר גדל והולך של מקורות - כמו אמזון, סנואופלייק או קוברנטיס - להקצות משאבי מחשוב לפי קריטריונים קבועים מראש ואגב כך לחסוך 60% מהעלויות. היא שירתה כמה לקוחות בישראל, בהם גם את מובילאיי ואינטל - עבודה משותפת שהבשילה להצעת רכישה ב־2022 בתמורה ל־650 מיליון דולר. רגע לפני המפולת הגדולה בהייטק, השכילו היזמים אסף עזרא וטל סייג לקחת בשתי ידיים את ההצעה שהיטיבה איתם ועם המשקיעות שהשקיעו בה קודם לכן 50 מיליון דולר בלבד : TLV פרטנרס, רד דוט, אינסייט וחץ.
עיתוי העסקה וההיקף שלה היו אופטימליים, כיוון שזמן קצר לאחר מכן, החלו חברות ההייטק הישראליות במגמת צמצומים והורדת שווי, וגם אינטל הפכה מחברת קורונה צומחת לשק החבטות של ענף השבבים. היא התקשתה למזג את גרנולייט לפעילויותיה ובסופו של דבר וויתרה על החלום לספק תמיכה בשירותי ענן וסגרה את החברה. עם זאת, רבים רואים בחברה סיפור הצלחה: למרות כשלון ההטמעה מצד אינטל, שימשה גרנולייט דוגמה לדור חדש של חברות שעוסקות בניטור הוצאות הענן והמחשוב.
הענן לא צומח
שתי חברות ישראליות - אנב־זירו (env0) וסקיילאופס (ScaleOps) מדגימות מגמות סותרות ומסקרנות במחיר שמשלמות חברות הענן בשל צמיחת ה־ AI: בעוד הראשונה (מקום 7 בדירוג 2024) הימרה על תשתיות ענן מסורתי, ובפרט על טכנולוגיית הקוברנטיס מה שהקשה על יכולתה לצמוח בשנה האחרונה; בסקיילאופס (חביבת הקהל לשנת 2024) רשמו זינוק בהכנסות בזכות מיקוד בתשתיות עיבוד (Compute) שלו יישומים גם בעולם ה -AI. הקושי של אנב־זירו והצמיחה האדירה של סקיילאופס השנה מדגימים תופעה שכמעט ואינה מדוברת בתעשייה: חזרה לשרתי עיבוד מקומיים או בחירה בחברות שמתמחות בעיבוד AI כמו קורוויב, הכוכבת החדשה, שיצאה להנפקה בחודש שעבר .
ההזדמנות של החברות
השקות מכיוונן של OpenAI או גוגל, שמוציאות לשוק סוכני AI או מודלים בעלי בינה מלאכותית חדשים כמעט מדי חודש הופכות את זירת ההשקעות בתחום לחסרת ודאות עבור סטארט־אפים. ינאי אורון, שותף בקרן ההון סיכון ורטקס מסמן את האזורים שבהן הן יכולות לצמוח ולשרוד את הטלטלות: "אלה חברות שפיתחו יישומים ורטיקליים בתחומי תוכן מסוימים בטריטוריות שפחות מעניינות את הענקיות, והצליחו להתמקם היטב בנישה שלהן ולפתוח ערוצי הפצה יעילים - חברות כמו דאטה ריילס (מקום1 בדירוג 2021; א־ג) בתחום החשבונאות או קונקטים (מקום 2 בדירוג 2022; א־ג) בתחום ניהול העבודה", אומר אורון. "יש גם מקום רב לחברות דיפ־טק, שיש להן טכנולוגיה עמוקה מאוד בעולמות מיוחדים, כמו אקסודיגו (מקום 1 בדירוג 2024; א־ג) שפיתחה טכנולוגיה עמוקה לסריקה תת קרקעית או פאנדגארד (מקום 5 באותו הדירוג; א־ג) שממפה תיקי השקעות. אחרות, שפיתחו מוצרים שהתבררו בסך הכל כ'פיצ'ר' שתופס אולי 20% ממערכת שלמה, יתקשו לעמוד בתחרות מול הפלטפורמות הגדולות".
"עד השיח על הטלת המכסים חשנו שיש ניצוצות של אור באופק, ושהנה אנחנו יוצאים מהמשבר של 2022, אבל עכשיו אנחנו כבר באירוע אחר של חוסר ודאות, כזו שאין לנו אפשרות לצפות ולדעת איך יתקדם", אומר יאיר שניר, שותף מנהל בקרן Dell Technologies Capital.
"בתקופה הזו אנחנו חייבים להשתדל ולהשקיע בחברות AI, בדגש על המהפכה של סוכני ה־ AI שמהווה שיבוש אמיתי לתעשייה - שהיא הניסיון הראשון של AI להחליף ידיים אנושיות", הוא מוסיף, "לכן צריך לבנות סביבת חברות בנושאי תחזוקה, ניהול וסייבר לאותם סוכנים - תחומים שבהם קיימת הובלה ישראלית".