גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בפייננשל טיימס בטוחים: זה מה שמניע את נתניהו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: "טילים בין-יבשתיים ושיגור לוויינים": איראן מתקדמת בתוכנית החלל בסיוע רוסיה, הפייננשל טיימס טוען: כך נתניהו עובר מהגנה להתקפה, והאם המאבק של טראמפ באנטישמיות פוגע ביהודים ● כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

כותרות העיתונים | מערכת הטילים האיראנית שישראל טענה שהשמידה ומוצגת כעת לראווה
כותרות העיתונים | הניו יורק טיימס: ארה"ב מנעה תקיפה ישראלית באיראן

1 הפייננשל טיימס: כך נתניהו עובר מהגנה להתקפה

כתבה מקיפה שכותרתה "מה יעשה נתניהו הבטוח בעצמו עכשיו?" בפייננשל טיימס מציגה את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בפוליטיקה הישראלית, שבו ראש הממשלה, בנימין נתניהו לא רק פיטר את ראש השב"כ, רונן בר בעיצומה של לחימה בעזה - אלא גם שילב זאת בשורת מהלכים פנימיים וחיצוניים שמאותתים על תפנית אסטרטגית בה, "הוא עובר מהגנה להתקפה". בפייננשל טיימס נכתב כי נתניהו מתמודד במגרש הביתי עם "זירה שברירית" שהוא דואג "להצית" ומתכונן לתפנית גאו-פוליטית.

"לאחר שנה שבה היה בעמדת מגננה בעקבות מתקפת חמאס ההרסנית ב-7 באוקטובר 2023, נתניהו עבר בחודשים האחרונים להתקפה בזירה המקומית והבינלאומית - שינוי שדיפלומטים ואנליסטים סבורים שיש לו השלכות מרחיקות לכת לישראל ולמזרח התיכון", נכתב.

לפי הפייננשל טיימס, נתניהו החל בשורת מהלכים כמו מתקפה על מערכת המשפט וכן פיטור ראש השב"כ בגלל "חזרתו של טראמפ לבית הלבן". "בהיותה חתומה על כישלונות ה-7 באוקטובר, ממשלת נתניהו אימצה דוקטרינה צבאית אולטרה-תוקפנית, שעליה התגאה החודש כמי ש'משנה את פני המזרח התיכון'".

"בזירה הפנימית, ממשלת נתניהו, שמוגדרת בעיני רבים כימנית ביותר בתולדות המדינה, חידשה את המאבק הממושך מול מערכת המשפט ועמודי התווך האחרים של המדינה - מאבק שטרם המלחמה הוציא מאות אלפים להפגנות והצית את המשבר הפנימי הגדול בתולדות ישראל. העימות המתחדש מעורר חשש שהמדינה עלולה להידרדר למשבר חוקתי. אך עבור רבים, חידוש הקרע הפנימי על טיבו וזהותו של המרחב הישראלי מדאיג אף יותר", נכתב.

יש מי שטוענים שהמשבר האמיתי "הוא איזו גרסה של ישראל תנצח: המערכת הקיימת עם איזונים ובלמים חלשים, או חזון ממשלת נתניהו של רשות מבצעת חסרת רסן".

לפי אנליסטים ודיפלומטים, הציפייה של נתניהו היא "להמשיך בקו הלוחמני. בזירה הפנימית, חברי קואליציה רואים במאבק מול מערכת המשפט דרך לחיזוק הבסיס הפוליטי".

בזירה הבינלאומית, "הגישה התוקפנית של הממשלה מורגשת דווקא מעבר לגבולות ישראל". חידוש הלחימה בעזה, עקירה של אלפי פלסטינים והשתלטות על קרקעות, זכו לגינויים בינלאומיים. הממשלה לא מראה סימני מתינות בזירה הבינלאומית. "בעוד מתווכים ניסו לחדש את שיחות הפסקת האש, שר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז שכוחות ישראליים יישארו באדמות שכבשו בעזה, לבנון וסוריה. אך השאלה הגדולה והמשמעותית ביותר: מה תעשה ישראל מול איראן, המרחיבה באגרסיביות את פעילותה הגרעינית", נכתב.

האסטרטג נדב שטרוכלר אמר לפייננשל טיימס, "איראן היא מה שמניע את נתניהו יותר מעזה, מסוריה או מלבנון - היא ראש הנחש". ומוסיף, "מאז ה-7 באוקטובר הוא מנסה לכתוב מחדש את המורשת שלו... אי אפשר לשכוח מה שקרה. זה קרה במשמרת שלו. אבל אם ישנה את המצב עם איראן - גם ההיסטוריה שלו תשתנה".

מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר. לקריאת הכתבה המלאה.

2 "טילים בין-יבשתיים ושיגור לוויינים": איראן מתקדמת בתוכנית החלל בסיוע רוסיה

בעוד עיני העולם נשואות לעבר תוכנית הגרעין של איראן ולמשא ומתן עם ארה"ב, התפתחה במקביל חזית טכנולוגית שקטה, אך לא פחות אסטרטגית: תוכנית החלל האיראנית. בבלומברג פורסם כי איראן בונה "יכולות לשיגור לוויינים ורקטות בסיוע רוסיה", והדבר "שארה"ב חוששת ממנו - טילים בליסטיים".

כחלק ממאמציה של איראן לפתח את תוכנית החלל, במשך מספר שנים היא מנסה להפוך את נמל צ'אהבהאר שבדרום-מזרח איראן "למוקד כלכלי, כולל נמל חלל שצפוי להיפתח השנה. התוכנית היא לבנות את המקבילה האיראנית לקייפ קנוורל שבפלורידה - מרכז לשאיפות החלל של הרפובליקה האסלאמית".

עבודה על טילים גדולים לשיגור לחלל "מציבה את איראן בעמדה טובה יותר לפתח טילים בליסטיים בין-יבשתיים", אמר לבלומברג, ג'ון קייבס, חוקר בכיר בפרויקט ויסקונסין לפיקוח על נשק גרעיני בוושינגטון. "גם רקטות חלל וגם טילים בליסטיים בין-יבשתיים יוצאים מעבר לאטמוספירה של כדור הארץ".

תוכנית החלל של איראן, עלולה לעורר חששות בארה"ב משום שבכהונתו הראשונה, הנשיא טראמפ הטיל סנקציות על סוכנות החלל האיראנית, "אך הדבר לא מנע מאיראן לפתח אחת מהתוכניות המתקדמות ביותר במזרח התיכון - כאשר הן סוכנות החלל האיראנית והן משמרות המהפכה שיגרו רקטות ולוויינים לחלל".

אז מה על הפרק? "פרויקטים חדשים כוללים רשת של 20 לווייני אינטרנט הקרויים על שמו של קאסם סולימאני, הגנרל שנהרג בתקיפת מל"ט אמריקאית בהוראת טראמפ ב-2020".

לאחר שהפרוקסי של איראן נחלשו בלבנון ובעזה בעקבות תקיפות ישראל, ומשטר אסד, בעל בריתה הסורי של איראן נפל, אנליסטים טוענים כי איראן נאלצת להעריך מחדש את כוחותיה ורואים בתוכנית החלל "חלק מרכזי מיכולות ההגנה שלה".

בבלומברג נכתב כי כרגע "אין נתונים רשמיים על סך עלויות תוכנית החלל של איראן עד כה. למרות הלחץ הכלכלי מהסנקציות האמריקאיות, הממשלה ממשיכה לתמוך בתוכנית החלל, אם כי בתקציבים מצומצמים: בנובמבר האחרון, בכיר איראני מסר שסוכנות החלל תקבל מימון של כ-11 מיליון דולר כדי לקדם את התחום".

המערב מודאג מההשלכות האסטרטגיות והצבאיות של ההתקדמות האיראנית. ממשלת בריטניה הטילה סנקציות בספטמבר האחרון על "תת-אלוף עלי ג'עפרבאדי, ראש אגף החלל של זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ועל סוכנות החלל האיראנית". גם האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ג'עפרבאדי באוקטובר, והודיע שיחידתו "מעורבת בפיתוח ועתיד שיגור של משגרי לוויינים, שהם חיוניים לפיתוח מערכות טילים בליסטיים ארוכי טווח".

כעת "למרות שאיראן תמיד הכחישה שהיא שואפת להשיג נשק גרעיני, וטוענת שהעשרת האורניום היא לצורכי שלום בלבד, ההתקדמות בחלל עשויה לאפשר לטהרן להפגין עמידות ועוצמה". אנליסטים אומרים שזו הדרך החדשה של איראן "להפגין כוח".

מתוך בלומברג, מאת ברוס איינהורן וגולנאר מוטוואלי. לקריאת הכתבה המלאה.

3 יחסי ישראל-מצרים: אפשרות להסלמה, אך לא לעימות ישיר

בניתוח של The National שכותרתו "מצרים וישראל קרובות לנקודת עוינות גלויה אך לא לעימות מלא", נכתב כי המתיחות בין מצרים לישראל הולכת ומגיעה לנקודת רתיחה, על רקע הלחימה המתמשכת בעזה, מהלכים חד-צדדיים של ישראל בגבול המצרי, והצעות בינלאומיות שנחשבות בקהיר לאיום ישיר על ביטחונה הלאומי. השיח הדיפלומטי בין המדינות מדשדש והחשדנות ההדדית מעמיקה.

לפי The National מה שאחראי על המתיחות הגוברת בין המדינות הוא "הכעס המצרי על מלחמת עזה והתגבור הצבאי בסיני". בנוסף ל"אי-האמון בין המדינות מונע מהצעות ליישב פלסטינים בסיני והטענות שקהיר מגבירה את כוחותיה סמוך לגבול עם ישראל כהכנה למלחמה". מצד שני, מקורות המקורבים לנושא אמרו ל-The National כי עסקאות הנשק האחרונות של מצרים "תורמות להסלמה" כמעוררות חשש בישראל לגבי כוונותיה של קהיר.

בפגישתם של טראמפ ונתניהו בבית הלבן, נתניהו התלונן על ההתבססות הצבאית המצרית והתשתיות בסיני וביקש מטראמפ לשכנע את המצרים לסגת מהגבול.

האנליסט המצרי חאלד עוכאשה, ראש המרכז המצרי ללימודים אסטרטגיים, מכון חשיבה המזוהה עם השלטון המצרי אמר ל-The National, "מצרים מתמודדת עם האירועים המתפתחים במזרח התיכון בבגרות, בחוכמה מדינית ובאיפוק, אך בו-זמנית אינה שוללת שימוש בכוח צבאי כדי להגן על האינטרסים שלה".

"במקביל, משרד החוץ המצרי נקט בלשון חריפה כדי לגנות כל פעולה ישראלית הנתפסת בקהיר כתוקפנית, התפשטותית או כזו שמתעלמת מסבלם של אזרחים, בין אם בעזה, בלבנון או בסוריה", נכתב.

"בעוד עבד אל-פתאח א-סיסי וממשלתו מגלים איפוק יחסי בהתבטאויותיהם הפומביות נגד ישראל, הוטלה על פרשנים מקורבים למשטר - בהם גנרלים בדימוס - המשימה לשדר את העוינות הגוברת כלפי ישראל, ולעתים קרובות אף איומים גלויים", נכתב.

בין המסרים: אזהרות חמורות מפני ניסיון להעביר את תושבי עזה המעטים לסיני, "מהלך שמוגדר כאיום על ביטחון לאומי שמצרים לא תקבל", וזאת בנוסף לתיאורים על עוצמת הצבא המצרי.

מתוך The National, מאת חמזה הנדאווי. לקריאת הכתבה המלאה.

4 האם המאבק של טראמפ באנטישמיות פוגע ביהודים, וגם איך הניו יורק טיימס מגביר אנטישמיות

המהלכים האחרונים של הנשיא טראמפ להתמודד עם האנטישמיות במוסדות האקדמיים כללו שלילת ויזות, גירוש סטודנטים והקפאת מימון. כעת, סטודנטים יהודים התראיינו למדיה-ליין ואמרו כי הם חלוקים בדעתם עד כמה המדיניות החדשה של טראמפ מסייעת לאנטישמיות, או בעצם פוגעת בה.

עדן ידגר, בת 21, סטודנטית שנה אחרונה באוניברסיטת קולומביה אמרה למדיה-ליין "זה מצער שהנהלות האוניברסיטאות לא היו מוכנות או לא הצליחו להגן על סטודנטים יהודים, מה שאילץ את הממשלה הפדרלית להתערב". והוסיפה "זה כתם על ההשכלה הגבוהה שהגענו למצב שבו הממשלה צריכה להתערב, לצערי, זו הפכה לאפשרות היחידה". ידגר אופטימית לגבי המדיניות החדשה ורואה אותה "כאפקטיבית".

אולם, סטודנטים אחרים טוענים "כי יש חשש מהדרך בה זה נעשה", אמרה למדיה-ליין, רותם שפיגלר, בוגרת משפטים מהארוורד. "למרות שחלק מהצעדים נראים ממוקדים במאבק באנטישמיות, אחרים פחות ברורים. היא הביעה חשש שחלק מהמדיניות עלולה דווקא לעורר עוינות נוספת כלפי יהודים וישראל", נכתב. שרון קנפלמן, סטודנטית בברקלי, אמרה שהמצב בקמפוס השתפר מאז שטראמפ נכנס לתפקיד והחל לפעול נגד אנטישמיות.

האנטישמיות לא פוסחת גם על הניו יורק טיימס, שם "תגובות הקוראים מראות על קהל גלובלי שעוין לישראל", כך פורסם ב-The Algemeiner. רבות מהתגובות העוינות לישראל מגיעות מקוראים מחוץ לארה"ב ביניהם "ריצ'רד סמית' קורא מהעיר אדינבורו שבסקוטלנד, כתב: "נראה שאין שום חוק כשזה מגיע לניהול מלחמות של ישראל. אין מגבלות. אין לחץ בינלאומי אמיתי שינסה לבלום את ההפרות התכופות הללו." הוא כינה את ההתנהגות הישראלית "מחליאה". גם הלן וולה מפריז כתבה: "בכל פעם שחשבתי שראיתי את הגרוע מכל, ישראל מצליחה להפתיע אותי מחדש". מישל ממונטריאול כתבה: "אני לעולם לא אקנה שוב דבר שמיוצר בישראל". "לאחר שמיצה את קהל הקוראים האנטי-ישראלי בקמפוסים אמריקאים שבהם יש גישה מלאה לעיתון, מנסה הניו יורק טיימס כעת להגדיל את הכנסותיו על ידי פנייה לקוראים אנטי-ישראלים באירופה ובקנדה. כאסטרטגיה עסקית, ייתכן שיש בכך היגיון - אך המחיר הוא הפיכת מדור התגובות למרחב אנטי-ישראלי מובהק", נכתב שם.

מתוך המדיה-ליין, מאת מעין הופמן. לקריאת הכתבה המלאה.

מתוך ה-The Algemeiner, מאת אירה סטול. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

חדר מיון בקליפורניה, ארה''ב / צילום: ap, Ashley Landis

כך הפכו חוליי מערכת הבריאות בארה"ב לשוק שמושך חברות ישראליות

ב־15 השנים האחרונות גילו סטארט־אפים ישראליים שיש להם יתרון בשוק שמנסה לפתור את חוליי מערכת הבריאות האמריקאית בעזרת ביג דאטה ● איך הם עושים את זה, והאם היתרון הזה הולך ונשחק?

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

התחזית השלילית של S&P נשארת: "הצמיחה תתאושש אבל המצב הביטחוני מסכן את כלכלת ישראל"

החלטת הדירוג הניטרלית שפירסמה הפעם S&P מגיעה לאחר שתי הורדות דירוג רצופות שרשמה למדינה ● בחברת הדירוג כתבו כי ההחלטה להותיר את התחזית שלילית נובעת מהסיכונים הגיאו פוליטיים ● מדובר בהחלטה שתואמת את הקו שבו בחרו שתי החברות המתחרות מודי'ס ופיץ' בסבב הדירוג הנוכחי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הרפורמה שלא מורגשת: מה קרה להבטחה לחסוך 6,000 שקל למשפחה?

קרוב לחצי שנה חלפה מאז שרפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" נכנסה לתוקף, אבל בינתיים המחירים כמעט בכל קטגוריה רק מטפסים ● במשרד הבריאות, אחד הגופים האמונים על התוכנית, נשמעים יותר מסויגים לגבי היעד: "אם יהיו השפעות על יוקר המחיה - מבורך"

כוחות צה''ל מסיירים על הגבול ברצועת עזה. אין מודל דיפרנצאלי / צילום: דובר צה''ל

כיף של מילואים: הישראלים שהפכו את תגמולי הצבא לפרנסה משגשגת

לא מעט נותני שירותים ליחידות מילואים מבקשים ומקבלים שכר בימ"מים במקום בכסף ● המנגנון שלא מבחין בין קרביים לטרמפיסטים מנפח שכר ללא הצדקה ● במקביל לתודות ולשבחים לאלה שמתייצבים שוב ושוב למילואים, הגיע הזמן לנהל טוב יותר את חגיגת הימ"מים

גם זה קרה פה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף

תיקון בשווקים? חלק מהמשקיעים הבינו, וחלק עדיין תופסים את הראש

מה אפשר ללמוד מפסק הדין של חניון הברזל ● בהסתדרות המורים העדיפו את הוותיקים על הצעירים ● והתשואות לא התרגשו מהטלטלה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: Shutterstock

התחרות של המותגים היא על 6 שעות מדיה ביום. כך הם יוכלו לנצח

צפייה בטלוויזיה, גלישה ברשתות החברתיות ובאינטרנט לצד האזנה למוזיקה - כל אלה מתכנסים כיום לשש שעות בממוצע של צריכת מדיה, שבהן למפרסמים יש הזדמנות להגיע לכיס של הצרכנים ● הדוח השנתי של חברת הייעוץ דלויט מציע כיצד לעשות את זה

אחרי צרפת: המדינה האירופית שצפויה להכיר במדינה פלסטינית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמהוהפעם: הארגון המסתורי שאמור לנהל את הסיוע ההומניטרי בעזה, הנזק שספגה נושאת המטוסים האמריקאית בים האדום ובלגיה תומכת בהכרה במדינה פלסטינית ● כותרות העיתונים בעולם

קומפלקס City Atlantic בים המלח / צילום: 3Dblender

בהשקעה של 800 מיליון שקל: פרויקט הענק החדש בים המלח

​קבוצת ברקליס מקימה ליד חוף הפטריות בים המלח קומפלקס תיירות ענק שייקרא City Atlantic, ויתפרס על פני 110 אלף מ"ר ● השטח נרכש ב-2019, והפרויקט הוא חלק מתנופת הפיתוח באזור שבין עין בוקק לנווה זוהר ● ענקית הסייבר Tenable חנכה השבוע את משרדיה בבניין Landmark TLV, המנכ"ל "נתקע" בארה"ב לאחר שטיסתו בוטלה ● אירועים ומינויים

רכב חשמלי בטעינה / צילום: Shutterstock

הערכות: צי הרכב הממשלתי לא יעבור לחשמל בשנה וחצי הקרובות

למרות החלטת הממשלה, כל מכרזי ההצטיידות שפורסמו מתחילת 2025 היו לרכבי בנזין או הייבריד ● קבוצת צ'רי חשפה החודש באירופה דגמים חדשים ● השנה צפוי לנחות בישראל מותג חדש של NIO, שמתומחר ב-150 אלף שקל ● ועוד חדשות מענף הרכב

ביל גייטס / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ביל גייטס הודיע: יחלק את רוב הונו ויסגור את קרן הפילנתרופיה שלו ב-2045

יחד עם העובדה שהוא מתכוון לחלק את כל 200 מיליארד הדולר בקופת הקרן, גייטס יהיה אחראי על חלוקה של כ-300 מיליארד דולר עד שיגיע לגיל 89 ● "אנשים יגידו עליי הרבה דברים כשאמות, אבל אני נחוש בדעתי שהאמירה 'הוא מת עשיר' לא תהיה אחת מהם", כתב 

רוני אשורי (מימין), שי כהן, רענן גבירצמן, אוולין לנדמן, קית' מורטון. הנהלת פרוטאנטקס / צילום: איל יצהר

החברה של יוצאי מלאנוקס מגייסת לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר

פרוטאנטקס, שמנכ"ל אינטל העולמית נמצא בדירקטוריון שלה, מייצרת רכיב להוזלת עיבוד ה־AI ומגייסת כ־50 מיליון דולר לפי שווי של מעל ל־600 מיליון דולר ● אנבידיה במו"מ לרכישת מוצריה

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: Associated Press, Nic Coury

"תזנק ב-40%": האם אנבידיה תחזור להיות הכוכבת הלוהטת בוול סטריט

לאחר פתיחת שנה עגומה, מניית אנבידיה מציגה התאוששות בחודש האחרון ● במקביל, הדיווחים כי טראמפ מתכנן לבטל את הגבלות יצוא השבבים בארה"ב צפויים לתת רוח גבית למניה ● ב-FactSet מעריכים כי לאנבידיה יש פוטנציאל אפסייד עצום ● ואילו עוד מניות טכנולוגיה צפויות לעלות?

הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית

TSG חתמה על עסקה שמוערכת במיליוני שקלים עם חברה ביטחונית גדולה ● טורקיה ערכה תצוגת מוצרים ביטחוניים ומל"טים וגם רוצה לפתח צוללת גרעינית ● לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק ● וג'נרל דיינמיקס קיבל חוזה צוללות הענק עם צבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אליהו יוסיאן בפרסומת של מזגני טורנדו / צילום: צילום מסך

משרד הפרסום של טורנדו: "שגינו. הטעות נעשתה בתום לב"

לאחר שהבעלים של מזגני טורנדו הגן על הבחירה בהשתתפות אליהו יוסיאן ואמר כי לדעתו אין סיבה להוריד את הפרסומת מהאוויר, מנכ"ל קבוצת מקאן, שאחראית על הפרסומת, הודה שהבחירה הזו דווקא הייתה טעות

יבקר הפעם רק במדינות המפרץ. נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ חוזר למזרח התיכון - וישראל כבר לא בראש סדרי העדיפויות

נשיא ארה"ב פותח את סבב ביקוריו במדינות האזור - ללא עצירה בישראל ● במוקד הביקור: ערב הסעודית, אם כי המלחמה בעזה מעמידה בספק את הסיכויים לנורמליזציה בינה לבין ישראל שטראמפ שואף לקדם ● האם הוא יקדם את מסדרון הסחר שיכול לשנות את פני המזרח התיכון, ואיך הסכם הגרעין עם איראן עלול להצית מרוץ חימוש אזורי

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א ננעלה בעליות; המדדים המרכזיים עלו השבוע ב-4%

מדד ת"א 35 עלה ב-1% ● טבע בלטה בזינוק של כ-6% בעקבות המלצה של לידר באפסייד של 48% ● דלק עתה בעקבות המלצה של בנק אוף אמריקה על חברת הבת איתקה ● עליות בוול סטריט לאחר שטראמפ הודיע על הסכם סחר ראשון מאז תוכנית המכסים

האפיפיור החדש, ליאו ה-14, היום / צילום: ap, Alessandra Tarantino

האפיפיור החדש: הקרדינל האמריקני רוברט פרנסיס פרבוסט

האפיפיור החדש צפוי לצאת למרפסת מעל כיכר פטרוס ולהציג עצמו להמונים שממתינים במקום • שאגות שמחה ובכי: הקהל הגדול מתרגש מהבשורה בוותיקן • מותו של האפיפיור פרנציסקוס נכנס הוותיקן למצב חירום, ובמהלכו ביצע שורה של פעולות ופרוטוקולים – שעיקרם הוא בחירתו הטובה ביותר של האפיפיור החדש

יונדאי סנטה פה הייבריד 2025 / צילום: יח''צ

הרכב הזה טוב וראוי מכל בחינה, למעט תג המחיר

הדור החדש של יונדאי סנטה פה מציג עיצוב נועז, שמהווה מחווה לשוק האמריקאי ● יש לו תא נוסעים איכותי ומרווח, יכולות דינמיות טובות ומנוע די חסכוני ● אבל המחיר דוחק את גבולות התדמית העממית של המותג ומציב אותו בתחרות קשה

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ הביע תמיכה בהפחתת המכסים הנוכחיים על סין; המסחר בוול סטריט ננעל בירידות

טראמפ כתב ברשתות החברתיות כי מכס של 80% על סחורות סיניות "נראה נכון" לקראת שיחות סחר מרכזיות שצפויות להתקיים בסוף השבוע ● דאו ג'ונס נחלש ב-0.3%, S&P 500 איבד 0.1% והנאסד"ק נותר ללא שינוי ממשי ● ענקית הפארמה הישראלית טבע נחתכה ב-6.4%

תמיר נמרודי. 580 ימים בשבי

תמיר נמרודי הוא החטוף הישראלי שיש חשש לחייו

ברויטרס דווח כי נשיא ארה"ב החליט לזנוח את הדרישה האמריקנית לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, במסגרת הסכמה אמריקנית לפרויקט גרעין סעודי ● בכיר ישראלי: יש חלון הזדמנויות של 9 ימים להגיע לעסקה ● קטאר קיבלה אור ירוק מארה"ב ותעביר כסף לממשלה בסוריה ● 59 חטופים - 580 ימים בשבי • עדכונים שוטפים