גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בפייננשל טיימס בטוחים: זה מה שמניע את נתניהו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: "טילים בין-יבשתיים ושיגור לוויינים": איראן מתקדמת בתוכנית החלל בסיוע רוסיה, הפייננשל טיימס טוען: כך נתניהו עובר מהגנה להתקפה, והאם המאבק של טראמפ באנטישמיות פוגע ביהודים ● כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

כותרות העיתונים | מערכת הטילים האיראנית שישראל טענה שהשמידה ומוצגת כעת לראווה
כותרות העיתונים | הניו יורק טיימס: ארה"ב מנעה תקיפה ישראלית באיראן

1 הפייננשל טיימס: כך נתניהו עובר מהגנה להתקפה

כתבה מקיפה שכותרתה "מה יעשה נתניהו הבטוח בעצמו עכשיו?" בפייננשל טיימס מציגה את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר בפוליטיקה הישראלית, שבו ראש הממשלה, בנימין נתניהו לא רק פיטר את ראש השב"כ, רונן בר בעיצומה של לחימה בעזה - אלא גם שילב זאת בשורת מהלכים פנימיים וחיצוניים שמאותתים על תפנית אסטרטגית בה, "הוא עובר מהגנה להתקפה". בפייננשל טיימס נכתב כי נתניהו מתמודד במגרש הביתי עם "זירה שברירית" שהוא דואג "להצית" ומתכונן לתפנית גאו-פוליטית.

"לאחר שנה שבה היה בעמדת מגננה בעקבות מתקפת חמאס ההרסנית ב-7 באוקטובר 2023, נתניהו עבר בחודשים האחרונים להתקפה בזירה המקומית והבינלאומית - שינוי שדיפלומטים ואנליסטים סבורים שיש לו השלכות מרחיקות לכת לישראל ולמזרח התיכון", נכתב.

לפי הפייננשל טיימס, נתניהו החל בשורת מהלכים כמו מתקפה על מערכת המשפט וכן פיטור ראש השב"כ בגלל "חזרתו של טראמפ לבית הלבן". "בהיותה חתומה על כישלונות ה-7 באוקטובר, ממשלת נתניהו אימצה דוקטרינה צבאית אולטרה-תוקפנית, שעליה התגאה החודש כמי ש'משנה את פני המזרח התיכון'".

"בזירה הפנימית, ממשלת נתניהו, שמוגדרת בעיני רבים כימנית ביותר בתולדות המדינה, חידשה את המאבק הממושך מול מערכת המשפט ועמודי התווך האחרים של המדינה - מאבק שטרם המלחמה הוציא מאות אלפים להפגנות והצית את המשבר הפנימי הגדול בתולדות ישראל. העימות המתחדש מעורר חשש שהמדינה עלולה להידרדר למשבר חוקתי. אך עבור רבים, חידוש הקרע הפנימי על טיבו וזהותו של המרחב הישראלי מדאיג אף יותר", נכתב.

יש מי שטוענים שהמשבר האמיתי "הוא איזו גרסה של ישראל תנצח: המערכת הקיימת עם איזונים ובלמים חלשים, או חזון ממשלת נתניהו של רשות מבצעת חסרת רסן".

לפי אנליסטים ודיפלומטים, הציפייה של נתניהו היא "להמשיך בקו הלוחמני. בזירה הפנימית, חברי קואליציה רואים במאבק מול מערכת המשפט דרך לחיזוק הבסיס הפוליטי".

בזירה הבינלאומית, "הגישה התוקפנית של הממשלה מורגשת דווקא מעבר לגבולות ישראל". חידוש הלחימה בעזה, עקירה של אלפי פלסטינים והשתלטות על קרקעות, זכו לגינויים בינלאומיים. הממשלה לא מראה סימני מתינות בזירה הבינלאומית. "בעוד מתווכים ניסו לחדש את שיחות הפסקת האש, שר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז שכוחות ישראליים יישארו באדמות שכבשו בעזה, לבנון וסוריה. אך השאלה הגדולה והמשמעותית ביותר: מה תעשה ישראל מול איראן, המרחיבה באגרסיביות את פעילותה הגרעינית", נכתב.

האסטרטג נדב שטרוכלר אמר לפייננשל טיימס, "איראן היא מה שמניע את נתניהו יותר מעזה, מסוריה או מלבנון - היא ראש הנחש". ומוסיף, "מאז ה-7 באוקטובר הוא מנסה לכתוב מחדש את המורשת שלו... אי אפשר לשכוח מה שקרה. זה קרה במשמרת שלו. אבל אם ישנה את המצב עם איראן - גם ההיסטוריה שלו תשתנה".

מתוך הפייננשל טיימס, מאת ג'יימס שוטר. לקריאת הכתבה המלאה.

2 "טילים בין-יבשתיים ושיגור לוויינים": איראן מתקדמת בתוכנית החלל בסיוע רוסיה

בעוד עיני העולם נשואות לעבר תוכנית הגרעין של איראן ולמשא ומתן עם ארה"ב, התפתחה במקביל חזית טכנולוגית שקטה, אך לא פחות אסטרטגית: תוכנית החלל האיראנית. בבלומברג פורסם כי איראן בונה "יכולות לשיגור לוויינים ורקטות בסיוע רוסיה", והדבר "שארה"ב חוששת ממנו - טילים בליסטיים".

כחלק ממאמציה של איראן לפתח את תוכנית החלל, במשך מספר שנים היא מנסה להפוך את נמל צ'אהבהאר שבדרום-מזרח איראן "למוקד כלכלי, כולל נמל חלל שצפוי להיפתח השנה. התוכנית היא לבנות את המקבילה האיראנית לקייפ קנוורל שבפלורידה - מרכז לשאיפות החלל של הרפובליקה האסלאמית".

עבודה על טילים גדולים לשיגור לחלל "מציבה את איראן בעמדה טובה יותר לפתח טילים בליסטיים בין-יבשתיים", אמר לבלומברג, ג'ון קייבס, חוקר בכיר בפרויקט ויסקונסין לפיקוח על נשק גרעיני בוושינגטון. "גם רקטות חלל וגם טילים בליסטיים בין-יבשתיים יוצאים מעבר לאטמוספירה של כדור הארץ".

תוכנית החלל של איראן, עלולה לעורר חששות בארה"ב משום שבכהונתו הראשונה, הנשיא טראמפ הטיל סנקציות על סוכנות החלל האיראנית, "אך הדבר לא מנע מאיראן לפתח אחת מהתוכניות המתקדמות ביותר במזרח התיכון - כאשר הן סוכנות החלל האיראנית והן משמרות המהפכה שיגרו רקטות ולוויינים לחלל".

אז מה על הפרק? "פרויקטים חדשים כוללים רשת של 20 לווייני אינטרנט הקרויים על שמו של קאסם סולימאני, הגנרל שנהרג בתקיפת מל"ט אמריקאית בהוראת טראמפ ב-2020".

לאחר שהפרוקסי של איראן נחלשו בלבנון ובעזה בעקבות תקיפות ישראל, ומשטר אסד, בעל בריתה הסורי של איראן נפל, אנליסטים טוענים כי איראן נאלצת להעריך מחדש את כוחותיה ורואים בתוכנית החלל "חלק מרכזי מיכולות ההגנה שלה".

בבלומברג נכתב כי כרגע "אין נתונים רשמיים על סך עלויות תוכנית החלל של איראן עד כה. למרות הלחץ הכלכלי מהסנקציות האמריקאיות, הממשלה ממשיכה לתמוך בתוכנית החלל, אם כי בתקציבים מצומצמים: בנובמבר האחרון, בכיר איראני מסר שסוכנות החלל תקבל מימון של כ-11 מיליון דולר כדי לקדם את התחום".

המערב מודאג מההשלכות האסטרטגיות והצבאיות של ההתקדמות האיראנית. ממשלת בריטניה הטילה סנקציות בספטמבר האחרון על "תת-אלוף עלי ג'עפרבאדי, ראש אגף החלל של זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה, ועל סוכנות החלל האיראנית". גם האיחוד האירופי הטיל סנקציות על ג'עפרבאדי באוקטובר, והודיע שיחידתו "מעורבת בפיתוח ועתיד שיגור של משגרי לוויינים, שהם חיוניים לפיתוח מערכות טילים בליסטיים ארוכי טווח".

כעת "למרות שאיראן תמיד הכחישה שהיא שואפת להשיג נשק גרעיני, וטוענת שהעשרת האורניום היא לצורכי שלום בלבד, ההתקדמות בחלל עשויה לאפשר לטהרן להפגין עמידות ועוצמה". אנליסטים אומרים שזו הדרך החדשה של איראן "להפגין כוח".

מתוך בלומברג, מאת ברוס איינהורן וגולנאר מוטוואלי. לקריאת הכתבה המלאה.

3 יחסי ישראל-מצרים: אפשרות להסלמה, אך לא לעימות ישיר

בניתוח של The National שכותרתו "מצרים וישראל קרובות לנקודת עוינות גלויה אך לא לעימות מלא", נכתב כי המתיחות בין מצרים לישראל הולכת ומגיעה לנקודת רתיחה, על רקע הלחימה המתמשכת בעזה, מהלכים חד-צדדיים של ישראל בגבול המצרי, והצעות בינלאומיות שנחשבות בקהיר לאיום ישיר על ביטחונה הלאומי. השיח הדיפלומטי בין המדינות מדשדש והחשדנות ההדדית מעמיקה.

לפי The National מה שאחראי על המתיחות הגוברת בין המדינות הוא "הכעס המצרי על מלחמת עזה והתגבור הצבאי בסיני". בנוסף ל"אי-האמון בין המדינות מונע מהצעות ליישב פלסטינים בסיני והטענות שקהיר מגבירה את כוחותיה סמוך לגבול עם ישראל כהכנה למלחמה". מצד שני, מקורות המקורבים לנושא אמרו ל-The National כי עסקאות הנשק האחרונות של מצרים "תורמות להסלמה" כמעוררות חשש בישראל לגבי כוונותיה של קהיר.

בפגישתם של טראמפ ונתניהו בבית הלבן, נתניהו התלונן על ההתבססות הצבאית המצרית והתשתיות בסיני וביקש מטראמפ לשכנע את המצרים לסגת מהגבול.

האנליסט המצרי חאלד עוכאשה, ראש המרכז המצרי ללימודים אסטרטגיים, מכון חשיבה המזוהה עם השלטון המצרי אמר ל-The National, "מצרים מתמודדת עם האירועים המתפתחים במזרח התיכון בבגרות, בחוכמה מדינית ובאיפוק, אך בו-זמנית אינה שוללת שימוש בכוח צבאי כדי להגן על האינטרסים שלה".

"במקביל, משרד החוץ המצרי נקט בלשון חריפה כדי לגנות כל פעולה ישראלית הנתפסת בקהיר כתוקפנית, התפשטותית או כזו שמתעלמת מסבלם של אזרחים, בין אם בעזה, בלבנון או בסוריה", נכתב.

"בעוד עבד אל-פתאח א-סיסי וממשלתו מגלים איפוק יחסי בהתבטאויותיהם הפומביות נגד ישראל, הוטלה על פרשנים מקורבים למשטר - בהם גנרלים בדימוס - המשימה לשדר את העוינות הגוברת כלפי ישראל, ולעתים קרובות אף איומים גלויים", נכתב.

בין המסרים: אזהרות חמורות מפני ניסיון להעביר את תושבי עזה המעטים לסיני, "מהלך שמוגדר כאיום על ביטחון לאומי שמצרים לא תקבל", וזאת בנוסף לתיאורים על עוצמת הצבא המצרי.

מתוך The National, מאת חמזה הנדאווי. לקריאת הכתבה המלאה.

4 האם המאבק של טראמפ באנטישמיות פוגע ביהודים, וגם איך הניו יורק טיימס מגביר אנטישמיות

המהלכים האחרונים של הנשיא טראמפ להתמודד עם האנטישמיות במוסדות האקדמיים כללו שלילת ויזות, גירוש סטודנטים והקפאת מימון. כעת, סטודנטים יהודים התראיינו למדיה-ליין ואמרו כי הם חלוקים בדעתם עד כמה המדיניות החדשה של טראמפ מסייעת לאנטישמיות, או בעצם פוגעת בה.

עדן ידגר, בת 21, סטודנטית שנה אחרונה באוניברסיטת קולומביה אמרה למדיה-ליין "זה מצער שהנהלות האוניברסיטאות לא היו מוכנות או לא הצליחו להגן על סטודנטים יהודים, מה שאילץ את הממשלה הפדרלית להתערב". והוסיפה "זה כתם על ההשכלה הגבוהה שהגענו למצב שבו הממשלה צריכה להתערב, לצערי, זו הפכה לאפשרות היחידה". ידגר אופטימית לגבי המדיניות החדשה ורואה אותה "כאפקטיבית".

אולם, סטודנטים אחרים טוענים "כי יש חשש מהדרך בה זה נעשה", אמרה למדיה-ליין, רותם שפיגלר, בוגרת משפטים מהארוורד. "למרות שחלק מהצעדים נראים ממוקדים במאבק באנטישמיות, אחרים פחות ברורים. היא הביעה חשש שחלק מהמדיניות עלולה דווקא לעורר עוינות נוספת כלפי יהודים וישראל", נכתב. שרון קנפלמן, סטודנטית בברקלי, אמרה שהמצב בקמפוס השתפר מאז שטראמפ נכנס לתפקיד והחל לפעול נגד אנטישמיות.

האנטישמיות לא פוסחת גם על הניו יורק טיימס, שם "תגובות הקוראים מראות על קהל גלובלי שעוין לישראל", כך פורסם ב-The Algemeiner. רבות מהתגובות העוינות לישראל מגיעות מקוראים מחוץ לארה"ב ביניהם "ריצ'רד סמית' קורא מהעיר אדינבורו שבסקוטלנד, כתב: "נראה שאין שום חוק כשזה מגיע לניהול מלחמות של ישראל. אין מגבלות. אין לחץ בינלאומי אמיתי שינסה לבלום את ההפרות התכופות הללו." הוא כינה את ההתנהגות הישראלית "מחליאה". גם הלן וולה מפריז כתבה: "בכל פעם שחשבתי שראיתי את הגרוע מכל, ישראל מצליחה להפתיע אותי מחדש". מישל ממונטריאול כתבה: "אני לעולם לא אקנה שוב דבר שמיוצר בישראל". "לאחר שמיצה את קהל הקוראים האנטי-ישראלי בקמפוסים אמריקאים שבהם יש גישה מלאה לעיתון, מנסה הניו יורק טיימס כעת להגדיל את הכנסותיו על ידי פנייה לקוראים אנטי-ישראלים באירופה ובקנדה. כאסטרטגיה עסקית, ייתכן שיש בכך היגיון - אך המחיר הוא הפיכת מדור התגובות למרחב אנטי-ישראלי מובהק", נכתב שם.

מתוך המדיה-ליין, מאת מעין הופמן. לקריאת הכתבה המלאה.

מתוך ה-The Algemeiner, מאת אירה סטול. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; למונייד מזנקת ב-9%, נייס ב-6%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"