טירה / צילום: איל יצהר
הרשות לאכיפה במקרקעין הטילה על חברת חומרי הבנייה "בלוק עיראקי" קנס מינהלי בגובה 600 אלף שקל בשל שימוש מסחרי אסור בקרקע חקלאית המשתרעת על כ־11,600 מ"ר. החברה ביקשה להישפט, וביום ראשון השבוע גזר עליה בית משפט השלום בכפר סבא קנס של 1.8 מיליון שקל - פי שלושה מהקנס המינהלי.
● המדריך לכיס | הטעויות בעריכת צוואה שעלולות לסכן את הירושה ולהוביל לסכסוכים
● הסטארט־אפ שתובע 10 מיליון שקל מהמנכ"ל לשעבר
החברה הורשעה לבסוף על־פי הודאתה בעבירה של שימוש מסחרי אסור בקרקע חקלאית להפעלת עסק לייצור ואחסנת בלוקים, זאת משנת 2019. שווי הקרקע בייעוד החקלאי הוא 1.4 מיליון שקל, וכתוצאה מהשימוש האסור עלה השווי לכ־16 מיליון שקל. גם בעל החברה הואשם, אך המדינה חזרה בה מכתב האישום נגדו נוכח מצבו הרפואי.
"מבנים וציוד במקום שדה פורח"
הסיבה להטלת הקנס הגבוה היא הנסיבות החמורות של התיק - מדובר בשטח נרחב ביותר, והשימוש האסור נמשך 5.5 שנים ולא פסק גם אחרי צו הפסקת שימוש.
השופט גיל גבאי קבע כי "במקום בו היה אמור להיות שדה פורח פסטורלי או שדה נטוי גידול חקלאי בהיקף נרחב של למעלה מ־11.5 דונם, התקיים במשך שנים רבות מפעל גדול לייצור בלוקים, ועד היום פזורים במקרקעין מבנים, ציוד ומצבורי בלוקים".
החברה טענה כי ביישוב טירה אין אזור תעשייה, כך שבעלי העסקים עובדים בשטחים חקלאיים, ועל אף שמדובר בעבירה - זו המציאות. השופט דחה את הטענה וקבע כי היה על החברה למקם את הפעילות במקום שבו היא מותרת.
החברה טענה גם כי היא פועלת לפינוי הקרקע, והשופט ציין כי על־פי תמונות שהוצגו היא אכן פועלת להפסקת השימוש האסור, אך גם בעת הזו השימוש טרם פסק, בהיבט של אחסנת בלוקים, מכונות וחומרי גלם.
בית המשפט קבע כי מתחם הענישה נע בין 800 אלף שקל ועד 3 מיליון שקל, וגזר על החברה 1.8 מיליון שקל. המדינה טענה להטלת קנס של 850 אלף שקל, אך בית המשפט קבע באופן חריג כי סכום זה לא עולה עם חומרת המקרה, ויש בו תמריץ להגשת בקשות להישפט. "אין במתחם שהציעה המאשימה משום תג מחיר כלכלי כבד, אין בו כדי לשלול את המוטיבציה הכלכלית לביצוע העבירות". על החברה הוטלו גם התחייבויות להימנע מביצוע עבירות וצו להפסקת השימוש האסור.
פסק הדין החמור מתיישב עם המגמה שהתווה בית המשפט העליון לאחרונה בנוגע לעונש המינימום בעבירות קנס מינהלי כאשר הנאשם מבקש להישפט. פסק הדין קבע כי עונש המינימום ככלל הוא הקנס המינהלי, כך שביקש להחמיר עם עברייני הבנייה.
את המחלקה להנחיית תובעים במשרד המשפטים ייצג עו"ד משה שמיר. את חברת "בלוק עיראקי" ייצג עו"ד דוד דותן, שמסר: "נבחן ונלמד את גזר הדין לעומקו, ולאחר מכן נקבל החלטה בדבר הערעור עליו".