גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האנליסט שטוען: "איראן יכולה לייצר פצצה גרעינית בשבוע", ומאשים את ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האם מאמצי השיקום בלבנון שוב נשלטים בידי אינטרסים פוליטיים; יוזמה חדשה: מחקר רפואי שיחרים את ישראל לא יקבל מימון; ומחקר חדש: הפגנות אנטי-ישראליות הפכו לאנטי-אמריקאיות • כותרות העיתונים בעולם

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.

כותרות העיתונים | בפייננשל טיימס בטוחים: זה מה שמניע את נתניהו
גרמניה משנה את התפיסה הצבאית, ושתי ישראליות ירוויחו במיוחד
צרפת מתקרבת לספק 30 מטוסי קרב לשכנה של ישראל

1 המכון הלאומי לבריאות בארה"ב: הפסקת מימיון למחקרים שמחרימים את ישראל

המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH), אחד ממכוני המחקר הביו-רפואי המובילים בעולם, הודיע כי יפסיק לממן מחקר באוניברסיטאות שיש בהן תוכניות לשוויון והכללה (DEI) או שמעורבות בחרמות על חברות ישראליות, כך פורסם ב-CNN. המדיניות החדשה התחילה ב-21 באפריל והיא חלה על "מקבלי מענקים, חדשים, משלימים או ממשיכים".

בהצהרה של הארגון נאמר כי ה-NIH "שומרת לעצמה את הזכות לסיים מענקי סיוע כספי ולדרוש את כל הכספים חזרה", וזאת במידה ומקבלי המענקים לא יעמדו "בהנחיות הפדרליות האוסרות מחקר בנושא גיוון ושוויון ו'חרמות אסורים'".

ההנחיה של הארגון מגיעה על רקע הקפאת המימון שהטיל ממשל טראמפ על מוסדות להשכלה גבוהה כמו הרווארד וקולומביה.

ה-NIH "מעניק מדי שנה כ-60 אלף מענקים לכ-3,000 אוניברסיטאות ובתי חולים. יותר מ־80% מתקציבו השנתי, העומד על 48 מיליארד דולר, מועברים דרך מענקי מחקרים אלו", נכתב.

בעיתון הסטודנטים של הרווארד נכתב כי האוניברסיטה קיבלה בשנה האחרונה מה-NIH "כ-488 מיליון דולר, המהווים את רוב הסכום הכולל של 686 מיליון דולר שהיא קיבלה במימון פדרלי למחקר". במידה והרווארד לא תציית להנחיות הפדרליות מי שעלול להיפגע במיוחד הוא בית הספר לרפואה שרק בשנה האחרונה קיבל מעל "171 מיליון דולר".

המדיניות החדשה של הארגון הביאה להפסקה פתאומית של "מאות פרויקטים מחקריים במימונו של ה-NIH - רבים מהם פועלים כבר שנים, מייצגים מיליוני שעות עבודה והשקעות של מאות מיליוני דולרים, ללא הסבר או סיבה מדעית תקפה".

"איגוד בתי הספר לרפואה האמריקאים (AAMC), ארגון ללא מטרות רווח המשרת בתי ספר לרפואה ובתי חולים ללימוד רפואי בארה"ב, אמר כי הוא מודע לתנאים חדשים שנוספו לאחרונה למענקי NIH ו-HHS"והתחייב לשיתוף־פעולה עם הארגון למטרת "ההתקדמות המדעית".

מתוך ה-CNN מאת שרה אוורמול, מג טירל ומאט איגן. לקריאת הכתבה המלאה.

2 האנליסט הותיק למזה"ת: "איראן יכולה לייצר פצצה גרעינית תוך 3 עד 7 ימים"

בראיון בלעדי לאתר החדשות המשפיע בהודו, India Today, אמר מייסד המועצה הלאומית איראנית-אמריקאית, טריטה פארסי כי "איראן יכולה לייצר פצצה גרעינית תוך 3 עד 7 ימים".

פארסי, אנליסט ותיק למזרח התיכון אמר את הדברים על רקע שיחות הגרעין של ארה"ב ואיראן. בראיון הוא אמר כי "הדיפלומטיה קורסת" והפנה אצבע מאשימה לישראל שלטענתו "מעדיפה מלחמה על פני שלום". פארסי הצהיר כי איראן מתקרבת במהירות ליכולת גרעינית "יש לה את היכולת הטכנית לבנות או לייצר אורניום מועשר ברמת נשק, ויש לה מספיק אורניום מועשר ברמה גבוהה משמעותית כדי לייצר מספיק חומר לפצצה אחת, כנראה תוך 3 עד 7 ימים", אמר.

עם זאת, פארסי הבהיר כי "יש הבדל גדול בין שיהיה לך את החומר לפצצה, החומר הבקיע, לבין שיהיה לה ממש פצצה. ייקח להם כנראה בין שנה וחצי לשלוש שנים להגיע לשם. ועוד יותר חשוב, לפי שירותי המודיעין של ארה"ב מה שהדהדו גם שירותי מודיעין אירופיים ואחרים - הם עדיין לא קיבלו החלטה לבנות פצצה".

פארסי אמר כי המשבר הדיפלומטי קורה בגלל ישראל, "מהזווית שלהם, הם מסתכלים על זה ואומרים: אם יש הסכם והוא מונע מאיראן להשיג נשק גרעיני, הוא יפחית את המתיחות בין ארה"ב לאיראן. הוא יאפשר לארה"ב לעזוב את המזרח התיכון מבחינה צבאית ולהפחית משמעותית את כוחה הצבאי שם. אבל האם זה בהכרח יוביל להפחתה מקבילה במתיחות בין איראן לישראל?".

כאשר נשאל כיצד איראן תגיב ללחץ צבאי, אמר פארסי שהאיראנים לא מחפשת מלחמה, "אבל הם כן מוכנים לגרום לנזק" והזהיר כי "יכולת הטילים של איראן אפקטיבית מאוד".

פארסי אמר כי במידה ותפרוץ מלחמה הוא לא חושב שהסינים או הרוסים "יספקו תמיכה משמעותית", אלא ימכרו נשק ודברים מהסוג הזה, אבל הרעיון שהם ייכנסו למלחמה פשוט לא בא בחשבון".

לפי פארסי הישראלים לא רואים את הנשק הגרעיני "כאיום קיומי", למרות שהם אומרים זאת. "ההתנהגות של ישראל לא מעידה שהם באמת מאמינים שזה איום קיומי. כמה ראשי מוסד ברצף: אפרים הלוי, תמיר פרדו, מאיר דגן - אמרו בפומבי שהתוכנית הגרעינית אינה איום קיומי על ישראל. אהוד ברק חזר ואמר זאת גם הוא - שזה לא איום קיומי, אלא איום שמערער את כוחה של ישראל, שהוא כבר חזק מאוד". פארסי הבהיר כי האופציה הצבאית של ישראל "דוחה את תוכנית של איראן בשנה". כשהסכם הגרעין "דחה אותה בלפחות ל-10 שנים".

מתוך האינדייה טודיי מאת גיטה מוהן. לקריאת הכתבה המלאה.

3 שיקום לבנון מוערך ב-11 מיליארד דולר. ובמדינה חוששים משחיתות

לאחר הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל, לבנון החלה במאמצי שיקום של הפסדים כלכליים הנאמדים בכ-5.1 מיליארד דולר. משימת השיקום המאתגרת ביותר של לבנון נותרה השיקום הפיזי שדורש מימון מוערך של 11 מיליארד דולר. כעת, "העקורים בלבנון חוששים מהמורשת הארוכה של כישלונות השיקום" של ארץ הארזים, נכתב ב-The New Arab. אלפי משפחות עדיין עקורות מבתיהן ולא ברור מתי ישובו בעתיד הקרוב.

כעת, אנליסטים טוענים שללבנון נותרו אתגרים נוספים משום ש"מאמצי השיקום עלולים שוב להפוך לכלי שליטה פוליטית וכלכלית, ולא לתהליך אמיתי של התאוששות ציבורית".

"למרות שמרבית ממיליון האנשים שגורשו ממקום מגוריהם במהלך מלחמת ישראל־חיזבאללה שבו לכפריהם, אלפי משפחות טרם חזרו. עבורם, הטראומה של העקירה מחריפה בשל חוסר הוודאות אם ישובו אי־פעם. עם מוסדות מדינה משותקים, גוברים החששות כי השיקום ילך שוב באותה הדרך, בידי אינטרסים פרטיים או גופים פוליטיים, במקום לצרכי הציבור", נכתב.

אמין אל־חאג', עקור מהעיירה אל־זלוטיה, בדרום לבנון אמר ל־The New Arab "כל הבית שלי נהרס. אני אפילו לא יכול לחזור לכפר שלי - פוזרנו לאזורים שאנחנו לא מכירים, בין אנשים שאנחנו לא מכירים, בלי תקווה לחזור".

במשך שנים לבנון נחלה כישלונות ואתגרי שיקום, שנוצלו על ידי אינטרסים פוליטיים. "בין אם מדובר במרכז ביירות, במעוזי חיזבאללה בדרום או במחנה פליטים פלסטיני, אומרים המומחים, השיקום בלבנון אחרי מלחמות, שיקף פעמים רבות את האינטרסים של בעלי הכוח: מפלגות, חברות פרטיות או גופים צבאיים - ולא את צרכי הקהילות שנפגעו", נכתב.

לאחר מלחמת האזרחים בלבנון, אחמד מואסי, כיום בשנות השישים לחייו, היה אחד מהתושבים הרבים שאולצו לעזוב את ביתם באותה תקופה ולא שבו אליו מעולם, כך הוא אמר ל־The New Arab, "זה שובר לי את הלב לראות את המדינה שלי מעוצבת שוב ושוב לפי אינטרסים של קבוצות ולא של אנשיה".

מתוך The New Arab מאת עלי עואדה. לקריאת הכתבה המלאה.

4 מחקר חדש: הפגנות "אנטי-ישראליות" הפכו ל"אנטי-אמריקאיות"

בראיון לפוקס ניוז, ריאן מאורו, חוקר של קבוצות קיצוניות, ממכון המחקר קפיטל (Capital Research Center), מזהיר במחקר חדש שכותרתו "צועדים לעבר אלימות - התנועה האנטי־ישראלית מבית", כי הפגנות אנטי-ישראליות הפכו ל"אנטי-אמריקאיות ואנטי-משטרה".

בראיון חושף מאורו כיצד קבוצות קיצוניות תומכות חמאס נוטעות שורשים בארה"ב מההפגנות בקמפוסים ועד לרחובות. "עם רשתות תמיכה, כיסוי אידיאולוגי והסטה תקשורתית, הקבוצות הקיצוניות האלה מנצלות את ההגנות של חופש הביטוי כדי לדחוף אג'נדה אנטי־אמריקאית ואנטי־ישראלית".

המחקר בוחן "רטוריקה מקוונת מצד קבוצות ופעילים פרו־פלסטינים בארה"ב, לפני ואחרי מתקפת חמאס על ישראל ב־7 באוקטובר 2023, והוא מסיק שהמחאות של הפעילים התפתחו לתנועה אנטי־אמריקאית ואנטי־משטרתית".

"המחקר מנתח אלפי פוסטים ברשתות החברתיות על ידי 496 מקבוצות ופעילים פרו־פלסטיניים הפעילים ביותר. רבים מהם קשורים לארגוני צדקה ועמותות, ונמצאה עלייה של 3,000% בקריאות לאלימות נגד ארה"ב, ועלייה של 186% בשימוש בביטויים אנטי־אמריקאים ואנטי־משטרתיים, מאז מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023", מצוין בראיון.

ריאן טוען כי כעת בארה"ב, "תחת המעטפת של "פרו־פלסטינים", יש מספר עצום של קבוצות, מספר עצום של אנשים, סכומי כסף עצומים, שמנסים לערער, להשתלט ולהפיל את המדינה", ומבהיר, אנחנו לא רק מתארים את זה, אלא מראים במחקרים שלנו שזה עניין אמיתי "אנחנו טוענים את זה".

ריאן סיפר בראיון כי "במחקר הראשון, 'צועדים לעבר אלימות', בדקתי את כל הארגונים שיכולתי למצוא שהיו מעורבים בהפגנות האנטישמיות והאנטי־ישראליות ברחבי המדינה. זיהיתי מעל 150 קבוצות, כולל כ־70 עמותות שמארגנות את ההפגנות האלה - שהן פרו־טרור, כלומר תומכות במפורש בחמאס, ובמקרים רבים גם מרקסיסטיות, אנרכיסטיות או אסלאמיסטיות באופן גלוי - כמו רשת האחים המוסלמים בארה"ב שהיא אנטי־אמריקאית קיצונית.

"במחקר נוסף, בשם 'עמותות בוגדות באמריקה', בדקנו את הרטוריקה של הקבוצות האלה במשך 15 החודשים שלפני מתקפת ה-7 באוקטובר, ו־15 החודשים שאחריה. ושם מצאנו כמעט עלייה של 200% ברטוריקה אנטי־אמריקאית ואנטי־משטרתית מצד כ־500 מהארגונים והפעילים האנטי־ישראליים או ה"פרו־פלסטיניים" המובילים".

כלומר, כעת יש "עלייה של 200% באנטי־אמריקאיות בתוך הרשת הזו לאחר ה-7 באוקטובר - כולל עלייה של 3,000% בקריאות לאלימות בתוך ארה"ב, במיוחד כלפי שוטרים וזה פשוט לא ייאמן", מוסיף ריאן.

בסוף הראיון, ריאן מציין שאף אחד בתקשורת האמריקאית לא רצה לראיין אותו בעקבות ממצאי המחקר ואמר "באורח מדהים, אחד הממצאים של הדוח "צועדים לעבר אלימות", היה שקראתי כמעט כל כתבה מרכזית על הקבוצות האלה -וברוב המקרים, לא הוזכר שהקבוצות האלה תומכות בחמאס, מקושרות לחמאס, או תומכות בסין, איראן או רוסיה. אין הקשר בכלל - כך שהקוראים חושבים שמדובר בארגוני זכויות אזרח אמינים, במקום לדעת שמדובר בקריאה לטרור, שנאמנים יותר לאויבי ארה"ב מאשר לארה"ב עצמה".

מתוך פוקס ניוז. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

חן ומוטי ריכטר, זכייני פאפא ג'ונס ישראל / צילום: אלדד נמדר

מנכ"ל פאפא ג'ונס מתרחב להולנד וטוען: "וולט הורסים את תחום המסעדנות"

מוטי ריכטר, שמשמש כזכיין רשת הפיצות בארץ, יפעיל מעתה גם את 15 סניפיה בהולנד, עם תוכנית להגדיל אותם ל–50 סניפים תוך חמש שנים ● בארץ הוא מתכנן לוותר על משלוחי וולט ● תגובת וולט: "בזכות וולט ופלטפורמות דומות, לעסקים קטנים יש גישה ליכולות שבעבר היו זמינות רק לרשתות הגדולות כמו פאפא ג'ונס"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות במסחר בבורסת ת"א; השקל נסחר ביציבות

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?