יחס ההיצע לביקוש בשוק העבודה, כלומר כמה מבקשי עבודה יש על כל משרה פנויה, הגיע ל-2, שהוא היחס הנמוך ביותר שנמדד, מאז שהלמ"ס התחילו לבחון את היחס הזה ב-2012. מספר זה מעיד על מחסור חסר תקדים בעובדים שסובל ממנו שוק העבודה הישראלי, אך כזה שהעובדים המבוקשים דווקא עשויים להרוויח ממנו בהעלאות שכר. מצד שני, דינמיקה זאת תומכת בהגברת האינפלציה, שתוסיף על יוקר המחיה הכבד מלכתחילה בישראל.
● המכה הכפולה מארה"ב שבדרך לחברות הביטחוניות הקטנות
● מאבק הקנאביס: סמוטריץ' חוסם את היטל היבוא שקידם ברקת
● שופרסל והמנכ"ל לשעבר זומנו לשימוע בפרשת תיאום המחירים. אלה החשדות
בעוד שמספר המשרות הפנויות נמצא בירידה קלה בשנה האחרונה, מספר מחפשי העבודה נמצא בשפל אדיר: שנת 2024 הסתיימה עם אבטלה זניחה של 2.6% בלבד. כלומר, מספר מחפשי העבודה קטן במיוחד לעומת המשרות הפנויות שהלמ"ס עוקב אחריהן. המשמעות היא מחסור כבד בעובדים. ברמה השנתית, היחס בין היצע העובדים לביקוש לעבודה עמד על 2.3, שיעור זהה ל-2022, אך ברבעון האחרון של 2024 שיעור זה ירד ל-2 בלבד. לשם השוואה, השיעור הכולל ל-2012 (שנת המדידות הראשונה) עמד על 6, כלומר פי שלושה מהשיעור היום.
פי 2 משרות פנויות על כל עובד: עובדי תעשייה וניקיון
התחומים שבהם המחסור בעובדים הוא הניכר ביותר הוא מפעילים של מתקנים ומכונות נייחים (כלומר, עובדי תעשיה) ובקרב עובדי ניקיון ועוזרים. בתחומים אלו, ישנם פי שניים משרות פנויות על כל עובד. כלומר, היחס הוא פחות מ-0.5. גם בקרב עובדי בניין הביקוש לעובדים דרמטי, והיחס עומד על 0.9. כלומר, על כל משרה פנויה יש רק 0.9 מבקשי עבודה. לעומת זאת, בתחומי המזכירות היחס עומד על יותר מ-5. כלומר, יש רק משרה אחת על כל 5 מחפשי עבודה. עם זאת, חשוב לציין שחלק ניכר ממחפשי העבודה לא מחפשים בתחומים שידועים ללמ"ס, כך שהנתון הכללי הוא החשוב.
בנתון זה, כאמור, ישראל רושמת שיא ברבעון הרביעי של 2024. זאת בין השאר על רקע שוק עבודה הדוק במיוחד שנרשם במלחמה, בה נחסמו למשל עובדים מהרשות הפלסטינית, ועובדים רבים מגויסים למילואים ומעסיקים נאלצים לחפש אלטרנטיבות.
