שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ושר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני בסבב שיחות הגרעין השני / צילום: Reuters
ארה"ב ואיראן ממשיכות לקיים משא־ומתן לכינון הסכם גרעין חדש, למורת רוחה, לפחות כלפי חוץ, של ישראל. השיחות נמצאות בשלבים ראשוניים והן מתנהלות בזמן שרוחות מלחמה עדיין מנשבות, אך הצדדים משדרים אופטימיות זהירה. בצל כל זאת עולות שאלות רבות, חלקן כבדות משקל - האם זו ציפייה סבירה שאיראן תזנח כליל את תוכנית הגרעין שלה? מה דרוש כדי לבנות פצצה גרעינית? האם משטר האייתוללות קרוב יותר ממה שנדמה להשגת יעדו? ומהו מודל איחוד האמירויות שמוזכר כעת באותן שיחות? גלובס עושה סדר.
● כותרות העיתונים | האנליסט שטוען: "איראן יכולה לייצר פצצה גרעינית בשבוע", ומאשים את ישראל
● גרמניה משנה את התפיסה הצבאית, ושתי ישראליות ירוויחו במיוחד
מה סטטוס תוכנית הגרעין?
לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), בתחילת חודש פברואר איראן החזיקה ב־275 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60%, אותו ניתן להעשיר בתהליך מהיר יחסית לדרגה של 90%. ברמה התאורטית, כמות כזו, אם תועשר ל־85%, תספיק לייצור שש פצצות גרעיניות. לשם ההשוואה, ערב החתימה על הסכם המעצמות לפני כעשור, איראן החזיקה בכ־8,710 ק"ג אורניום מועשר בשיעור נמוך (3.67%) ובכ־195 ק"ג ברמת העשרה בינונית (20%).
מהי העשרת אורניום?
באורניום מן הטבע, שיעור האיזוטופ הבקיע אורניום־235 עומד על שבע אלפיות - והעשרת אורניום נועדה להגביר אותו כדי לייצר תגובת שרשרת גרעינית. בכורים גרעיניים אזרחיים, להפקת חשמל למשל, משתמשים באורניום מועשר ל־3%־5%, כאשר עבור כורים מתקדמים נדרשת העשרה של עד 20%. לטובת פצצות גרעיניות, נושאות מטוסים וצוללות דרוש מלאי אורניום שמועשר לרמות גבוהות של 85%־90%.
"ישנם שלושה מרכיבים מרכזיים לפצצת גרעין", מסביר לגלובס אל"מ (במיל') ד"ר אוֹרי נסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני ומרצה באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בת"א, "האורניום המועשר, ושני מרכיבים שהם קבוצת הנשק: מערכת שינוע וראש קרב. מערכת שינוע עשויה להיות טיל בליסטי או מטוס כדי להוביל, וראש קרב נועד לפיצוץ כשרוצים בו. לאיראנים יש את הידע הנדרש ברמת העשרת האורניום ל־85% וברמה הנדרשת ליצירת פצצה. הם עברו את שלב המחקר הראשוני, ועל כן ההסכם המתגבש צפוי להיות לא טוב לישראל".
עוד מציין לוי, כי "פצצת אורניום, באופן יחסי, היא פצצת אטום חלשה יותר מפצצות פלוטוניום ומימן, שאין לאיראן את היכולות עבורן. על הירושימה, למשל, הטילו פצצת אורניום, ועל נגסאקי פלוטוניום".
איפה עומדים המגעים?
שליחו של טראמפ למזרח התיכון סטיב וויטקוף ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, קיימו בינתיים שני סבבי שיחות: הראשון בעומאן והשני באיטליה. דובר משרד החוץ האיראני אסמעיל בקאאי התייחס השבוע לחשש של איראן מהסכם שארה"ב תיסוג ממנו, כפי שעשה דונלד טראמפ ב־2018, וסיפר כי סבב השיחות הבא שיכלול את הצוותים הטכניים ואת הדרג הבכיר יתקיים בבירת עומאן, מוסקט.
האם קיימים תקדימים לוויתור על נשק גרעיני?
במקרה הלובי, החשש של מועמר קדאפי מתקיפות נרחבות נגד מדינתו לאחר פיגועי 11 בספטמבר ופלישת ארה"ב לעיראק ב־2003, הוביל אותו להחלטה המפתיעה להתפרק באופן חד צדדי מכל נשק להשמדה המונית. ברפובליקה האסלאמית הבהירו כי אותו מודל, אליו התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא רלוונטי.
מודל אחר הוא מיקוד בגרעין אזרחי, נוסח איחוד האמירויות. "האמירותים שקופים לחלוטין בכל הנוגע לגרעין", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "איחוד האמירויות ויתרה ב־2009 על יכולת העשרת האורניום והפרדת הפלוטוניום בשטחה. האורניום מגיע מאוסטרליה, ארבעה כורים באיחוד האמירויות כבר מחוברים לרשת החשמל - והם מעוניינים להקים נוספים. בעקבות כך, הם קיבלו סיוע מסבא"א וממדינות העולם. המודל האמירותי נקבע כמודל הזהב, המודל המיטבי לעולם, שאם מאמצים אותו אז קשה מאוד להגיע לנשק גרעיני".
מה ארה"ב ואיראן מעוניינות להשיג?
שליחו של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, הבהיר בראיון לרשת "פוקס ניוז", כי הממשל שואף להחזיר את איראן להעשרת אורניום ברמה של 3.67% לכל היותר - השיעור שנקבע בהסכם הגרעין הקודם, לפני שטראמפ פרש ממנו.
מן העבר השני, דובר משרד החוץ האיראני אסמעיל בקאאי הבהיר כי "הדרישה המהותית של איראן היא הסרת הסנקציות הלא מוצדקות. המגבלות הללו, שהוטלו תחת מסגרת הסכם הגרעין, הם נטולי תשתית חוקית". בנוסף, עלי שמח'אני, לשעבר ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי ויועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, דחה את מודל לוב ואת מודל איחוד האמירויות, וכן דרש את "הפסקת איומי ארה"ב, התקדמות מהירה, בלימת שחקנים מפריעים כמו ישראל והקלת השקעות זרות".
מי שהמחיש את ה"צמא" של הרפובליקה האסלאמית להשקעות זרות הוא אראש נג'פי, ראש מנהלת האנרגיה בלשכת המסחר. "בשנים האחרונות, בעקבות הסנקציות, היינו מנותקים או בעלי גישה מוגבלת לטכנולוגיות המובילות בעולם... אנחנו זקוקים להשקעה בסך כ־250־200 מיליארד דולר בשביל להביא את סקטור הנפט והגז למקום יציב. השקעות נחוצות מהובלת האנרגיה ועד לבתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים, וגם לתשתיות הנדרשות".
לצד זאת, במאמר בעיתון "שארק" שכותרתו "השקעות זרות: אשליה או מציאות?", תוארו טענות שעלו בחוגים איראניים, לפיהם משטר האייתוללות דורש מממשל טראמפ התחייבות להשקעה אמריקאית באיראן בסך טריליון דולר במשך עשרים שנה. "הטענה הזו אומרת כי ארה"ב תידרש להשקיע 50 מיליארד דולר באיראן מדי שנה", כתבו בעיתון האיראני, תוך שציינו כי הבטחות בעבר להשקעה סינית בסך 400 מיליארד דולר במגזרי הנפט, הגז והפטרוכימיה במדינה לא התממשו.
מהי עמדת ישראל?
ישראל הרשמית עדינה מאוד בהתבטאויותיה לגבי השיחות. לעמדתה, את איום הגרעין צריך לנטרל, בדרכים דיפלומטיות או צבאיות, אבל כל עוד וושינגטון תתנגד לתקיפה ישראלית באיראן - קשה לראות באופק המיידי מצב שבו ישראל תוציא אותה לפועל. במקרה או לא, בתקופה האחרונה צצו דיווחים על כך שישראל תכננה ואולי עודנה מתכוונת לעשות כן. מי עומד מאחוריהם והאם מדובר באמצעי להפעלת לחץ על ארה"ב או איראן? זה עדיין לא ברור.
כיצד מגיבים השווקים האיראניים למגעים?
השווקים האיראניים משקפים אופטימיות רבה מאז תחילת השיחות הישירות בין ארה"ב לבין איראן. כך, למשל, הריאל האיראני התרומם משפל היסטורי של 1.05 מיליון ריאל לדולר בתחילת אפריל לכ־830 אלף. הבורסה בטהרן שופעת מסכים ירוקים כשהמדד המרכזי, TEDPIX, עלה ב־2.16% ביום ראשון. ברמה הבינלאומית, מחירי הנפט ירדו ביום שני ביותר מ־2.5%.