גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השלב הבא בשיחות הגרעין ומדוע איראן יכולה לנשום לרווחה בינתיים

פניהם של השליח האמריקאי סטיב וויטקוף ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אל הסבב השלישי של שיחות הגרעין המחודשות, והצדדים משדרים אופטימיות זהירה ● מה ארה"ב ואיראן מנסות להשיג, והאם פתרון צבאי מצד ישראל עדיין על השולחן?

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ושר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני בסבב שיחות הגרעין השני / צילום: Reuters
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י ושר החוץ האיטלקי אנטוניו טאיאני בסבב שיחות הגרעין השני / צילום: Reuters

ארה"ב ואיראן ממשיכות לקיים משא־ומתן לכינון הסכם גרעין חדש, למורת רוחה, לפחות כלפי חוץ, של ישראל. השיחות נמצאות בשלבים ראשוניים והן מתנהלות בזמן שרוחות מלחמה עדיין מנשבות, אך הצדדים משדרים אופטימיות זהירה. בצל כל זאת עולות שאלות רבות, חלקן כבדות משקל - האם זו ציפייה סבירה שאיראן תזנח כליל את תוכנית הגרעין שלה? מה דרוש כדי לבנות פצצה גרעינית? האם משטר האייתוללות קרוב יותר ממה שנדמה להשגת יעדו? ומהו מודל איחוד האמירויות שמוזכר כעת באותן שיחות? גלובס עושה סדר.

כותרות העיתונים | האנליסט שטוען: "איראן יכולה לייצר פצצה גרעינית בשבוע", ומאשים את ישראל
גרמניה משנה את התפיסה הצבאית, ושתי ישראליות ירוויחו במיוחד

מה סטטוס תוכנית הגרעין?

לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), בתחילת חודש פברואר איראן החזיקה ב־275 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 60%, אותו ניתן להעשיר בתהליך מהיר יחסית לדרגה של 90%. ברמה התאורטית, כמות כזו, אם תועשר ל־85%, תספיק לייצור שש פצצות גרעיניות. לשם ההשוואה, ערב החתימה על הסכם המעצמות לפני כעשור, איראן החזיקה בכ־8,710 ק"ג אורניום מועשר בשיעור נמוך (3.67%) ובכ־195 ק"ג ברמת העשרה בינונית (20%).

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

מהי העשרת אורניום?

באורניום מן הטבע, שיעור האיזוטופ הבקיע אורניום־235 עומד על שבע אלפיות - והעשרת אורניום נועדה להגביר אותו כדי לייצר תגובת שרשרת גרעינית. בכורים גרעיניים אזרחיים, להפקת חשמל למשל, משתמשים באורניום מועשר ל־3%־5%, כאשר עבור כורים מתקדמים נדרשת העשרה של עד 20%. לטובת פצצות גרעיניות, נושאות מטוסים וצוללות דרוש מלאי אורניום שמועשר לרמות גבוהות של 85%־90%.

"ישנם שלושה מרכיבים מרכזיים לפצצת גרעין", מסביר לגלובס אל"מ (במיל') ד"ר אוֹרי נסים לוי, יו"ר הפורום הגרעיני ומרצה באפקה - המכללה האקדמית להנדסה בת"א, "האורניום המועשר, ושני מרכיבים שהם קבוצת הנשק: מערכת שינוע וראש קרב. מערכת שינוע עשויה להיות טיל בליסטי או מטוס כדי להוביל, וראש קרב נועד לפיצוץ כשרוצים בו. לאיראנים יש את הידע הנדרש ברמת העשרת האורניום ל־85% וברמה הנדרשת ליצירת פצצה. הם עברו את שלב המחקר הראשוני, ועל כן ההסכם המתגבש צפוי להיות לא טוב לישראל".

עוד מציין לוי, כי "פצצת אורניום, באופן יחסי, היא פצצת אטום חלשה יותר מפצצות פלוטוניום ומימן, שאין לאיראן את היכולות עבורן. על הירושימה, למשל, הטילו פצצת אורניום, ועל נגסאקי פלוטוניום".

איפה עומדים המגעים?

שליחו של טראמפ למזרח התיכון סטיב וויטקוף ושר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, קיימו בינתיים שני סבבי שיחות: הראשון בעומאן והשני באיטליה. דובר משרד החוץ האיראני אסמעיל בקאאי התייחס השבוע לחשש של איראן מהסכם שארה"ב תיסוג ממנו, כפי שעשה דונלד טראמפ ב־2018, וסיפר כי סבב השיחות הבא שיכלול את הצוותים הטכניים ואת הדרג הבכיר יתקיים בבירת עומאן, מוסקט.

האם קיימים תקדימים לוויתור על נשק גרעיני?

במקרה הלובי, החשש של מועמר קדאפי מתקיפות נרחבות נגד מדינתו לאחר פיגועי 11 בספטמבר ופלישת ארה"ב לעיראק ב־2003, הוביל אותו להחלטה המפתיעה להתפרק באופן חד צדדי מכל נשק להשמדה המונית. ברפובליקה האסלאמית הבהירו כי אותו מודל, אליו התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא רלוונטי.

מודל אחר הוא מיקוד בגרעין אזרחי, נוסח איחוד האמירויות. "האמירותים שקופים לחלוטין בכל הנוגע לגרעין", מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). "איחוד האמירויות ויתרה ב־2009 על יכולת העשרת האורניום והפרדת הפלוטוניום בשטחה. האורניום מגיע מאוסטרליה, ארבעה כורים באיחוד האמירויות כבר מחוברים לרשת החשמל - והם מעוניינים להקים נוספים. בעקבות כך, הם קיבלו סיוע מסבא"א וממדינות העולם. המודל האמירותי נקבע כמודל הזהב, המודל המיטבי לעולם, שאם מאמצים אותו אז קשה מאוד להגיע לנשק גרעיני".

מה ארה"ב ואיראן מעוניינות להשיג?

שליחו של טראמפ למזרח התיכון, סטיב וויטקוף, הבהיר בראיון לרשת "פוקס ניוז", כי הממשל שואף להחזיר את איראן להעשרת אורניום ברמה של 3.67% לכל היותר - השיעור שנקבע בהסכם הגרעין הקודם, לפני שטראמפ פרש ממנו.

מן העבר השני, דובר משרד החוץ האיראני אסמעיל בקאאי הבהיר כי "הדרישה המהותית של איראן היא הסרת הסנקציות הלא מוצדקות. המגבלות הללו, שהוטלו תחת מסגרת הסכם הגרעין, הם נטולי תשתית חוקית". בנוסף, עלי שמח'אני, לשעבר ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי ויועצו של המנהיג העליון עלי חמינאי, דחה את מודל לוב ואת מודל איחוד האמירויות, וכן דרש את "הפסקת איומי ארה"ב, התקדמות מהירה, בלימת שחקנים מפריעים כמו ישראל והקלת השקעות זרות".

מי שהמחיש את ה"צמא" של הרפובליקה האסלאמית להשקעות זרות הוא אראש נג'פי, ראש מנהלת האנרגיה בלשכת המסחר. "בשנים האחרונות, בעקבות הסנקציות, היינו מנותקים או בעלי גישה מוגבלת לטכנולוגיות המובילות בעולם... אנחנו זקוקים להשקעה בסך כ־250־200 מיליארד דולר בשביל להביא את סקטור הנפט והגז למקום יציב. השקעות נחוצות מהובלת האנרגיה ועד לבתי הזיקוק והמפעלים הפטרוכימיים, וגם לתשתיות הנדרשות".

לצד זאת, במאמר בעיתון "שארק" שכותרתו "השקעות זרות: אשליה או מציאות?", תוארו טענות שעלו בחוגים איראניים, לפיהם משטר האייתוללות דורש מממשל טראמפ התחייבות להשקעה אמריקאית באיראן בסך טריליון דולר במשך עשרים שנה. "הטענה הזו אומרת כי ארה"ב תידרש להשקיע 50 מיליארד דולר באיראן מדי שנה", כתבו בעיתון האיראני, תוך שציינו כי הבטחות בעבר להשקעה סינית בסך 400 מיליארד דולר במגזרי הנפט, הגז והפטרוכימיה במדינה לא התממשו.

מהי עמדת ישראל?

ישראל הרשמית עדינה מאוד בהתבטאויותיה לגבי השיחות. לעמדתה, את איום הגרעין צריך לנטרל, בדרכים דיפלומטיות או צבאיות, אבל כל עוד וושינגטון תתנגד לתקיפה ישראלית באיראן - קשה לראות באופק המיידי מצב שבו ישראל תוציא אותה לפועל. במקרה או לא, בתקופה האחרונה צצו דיווחים על כך שישראל תכננה ואולי עודנה מתכוונת לעשות כן. מי עומד מאחוריהם והאם מדובר באמצעי להפעלת לחץ על ארה"ב או איראן? זה עדיין לא ברור.

כיצד מגיבים השווקים האיראניים למגעים?

השווקים האיראניים משקפים אופטימיות רבה מאז תחילת השיחות הישירות בין ארה"ב לבין איראן. כך, למשל, הריאל האיראני התרומם משפל היסטורי של 1.05 מיליון ריאל לדולר בתחילת אפריל לכ־830 אלף. הבורסה בטהרן שופעת מסכים ירוקים כשהמדד המרכזי, TEDPIX, עלה ב־2.16% ביום ראשון. ברמה הבינלאומית, מחירי הנפט ירדו ביום שני ביותר מ־2.5%.

עוד כתבות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים