בתחילת 1997, תמונות של הנסיכה דיאנה פוסעת בזהירות בשביל בטוח בתוך שדה מוקשים באנגולה שבאפריקה, מוקפת בשלטי אזהרה ולבושה באפוד מגן - תרמו להעלאת המודעת לנושא לראש סדר היום הבינלאומי. הפעילות הציבורית של מי שהייתה אז אחת הדמויות המפורסמות בעולם, סייעה להשיק באותה שנה את "אמנת אוטווה" לאיסור על ייצור, סחר או שימוש במוקשים נגד אדם.
● כותרות העיתונים | האנליסט שטוען: "איראן יכולה לייצר פצצה גרעינית בשבוע", ומאשים את ישראל
● צרפת מתקרבת לספק 30 מטוסי קרב לשכנה של ישראל
העובדה כי נותרו מוקשים שכאלו בכמויות עתק במדינות כמו אנגולה, וייטנאם וקמבודיה, ואף גבו קורבנות גם אחרי שהעימותים שהביאו להטמנתם הסתיימו, סייעה להפנות את דעת הקהל הגלובלית נגדם. 164 מדינות חתמו מאז על אמנת אוטווה, כולל כל מדינות האיחוד האירופי, ולמעט קומץ מדינות ביניהן ישראל, ארה"ב, סין, רוסיה והודו.
אבל כעת, בשל האיום הנשקף לאירופה מרוסיה, הבהירו כמה מדינות מתוך האיחוד האירופי על פרישה קרובה מהאמנה. פינלנד, שלה גבול באורך 1,300 קילומטר עם רוסיה, יחד עם המדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה, וגם פולין - הודיעו כי הן מתעתדות לפרוש מהאמנה. המטרה היא, למרות שהדבר לא הוצהר באופן רשמי, לחזור ולהשתמש בנשק המוקשים כדי להגן את קו הגבול שלהן עם רוסיה ועם בעלת בריתה בלארוס, מחשש לפלישה צבאית נרחבת בעתיד הקרוב. כפי שהוכיחו תוכניות נוספות, זה אינו הצעד היחיד שהן עושות כדי לבצר את הגבול המזרחי של ברית נאט"ו.
באיחוד לא מתנגדים
"פינלנד מתכוונת להתכונן לפרוש מהאמנה", הודיע אלכסנדר שטאב, הנשיא הפיני, בתחילת החודש, "מדובר בהחלטה שהתקבלה בתום בחינה עמוקה של משרדי הממשלה הרלוונטיים". הוא הבהיר כי ללא קשר לאמנה, שגם אוסרת אגירה של מוקשים שימוש עתידי, "פינלנד נשארת מחויבת להתחייבויות הבינלאומיות שלה בנוגע לשימוש אחראי במוקשים". שר הביטחון הפיני היה גלוי יותר: "הפרישה מאמנת אוטווה תאפשר לנו להתכונן לשינויים במצב הביטחוני באזור בצורה גמישה יותר", אמר לתקשורת במדינה.
כמה שבועות לפני כן הודיעו במשותף פולין, ליטא, לטביה ואסטוניה על צעד דומה, שנומק גם הוא בצורך לגמישות מבצעית ולשימוש במערכות נשק חדשות. "האיומים הצבאיים על המדינות הגובלות ברוסיה הוחמרו באופן משמעותי", נכתב בהצהרה משותפת, "במצב הביטחוני הנוכחי, הכרחי לספק לצבאות שלנו את הגמישות והחופש להשתמש באופן אופציונלי במערכות נשק חדשות ובפתרונות שיעצימו את האגף המזרחי הפגיע של ברית נאט"ו".
במקביל, טרחו אותן מדינות להבהיר כי אין כוונה להצטייד כבר כעת במוקשים נגד אדם, אלא שמדובר יותר בהצהרת כוונות ובמסר למוסקבה. "הדגש שלנו הוא עדיין על מוקשים נגד טנקים וארטילריה", הבהיר הרמטכ"ל הלטבי.
האיחוד האירופי, שבו חברות חמש המדינות הללו, לא מתנגד רשמית למהלך. התנגדות נשמעת בעיקר מכיוון ארגונים לא ממשלתיים שפועלים נגד מוקשים ברחבי העולם, ושחלק מהם מבוססים באירופה. לפי הנתונים שלהם, רוב קורבנות המוקשים נגד אדם ברבות השנים הם אזרחים חפים מפשע, והעובדה כי הם יכולים להיות פעילים במשך עשרות שנים הופכת אותם לסכנה מתמשכת. בנוסף, עלות פינוי מוקשים היא גבוהה.
שמונה גשרים עד פולין
במקביל, הודיעה ליטא בימים האחרונים על תוכנית נוספת להגנה על הגבול שלה, המהווה גם את הגבול המזרחי של ברית נאט"ו, באזור מסדרון סובאלקי הרגיש בדרום־מערב המדינה. מדובר באזור הגובל בבלארוס, בעלת ברית קרובה של מוסקבה, שהשתלטות עליו מצד המובלעת הרוסית קלינינגראד מחד ומצד בלארוס מנגד - תנתק את המדינות הבלטיות ממעבר יבשתי לפולין. הוא הוכרז בעבר כ"חזית האפשרית ביותר" לפלישה רוסית, אם זו תקרה. המרחק בין בלארוס לקלינינגראד הוא כמאה קילומטרים בלבד, ומדובר באזור בלתי מיושב.
כעת, הודיעו הרשויות בווילנה כי הן מתכוונות להקים דרך חדשה שתוביל לאזור המסדרון, שתשמש באופן דואלי גם לתנועת כלי רכב פרטיים אך גם לשליחת כוחות צבא וטנקים במידת הצורך. "הדרך הזו היא קריטית לנו מבחינה ביטחונית", אמר השבוע סגן שר הביטחון הליטאי לאתר "פוליטיקו".
נכון להיום, קו ההגנה העיקרי המזרחי של נאט"ו הוא "הדרך הבלטית" המחברת בין קובנה (הליטאית) לוורשה. הדרך החדשה תעבור באזור מסדרון סובלקי הבלתי מיושב ותחבר ישירות בין וילנה לפולין. "מדובר בפתיחת אפשרות חדשה למקרה הצורך", אמר סגן השר. הדרך המדוברת אמורה לכלול כ־120 קילומטר ושמונה גשרים עד לגבול עם פולין, משם היא תשודרג על חשבון ורשה.
הליטאים והפולנים שואפים כי האיחוד האירופי יממן, לפחות חלקית, את בניית הדרך החדשה. ככלל, ברחבי האיחוד הנציבות האירופית יוזמת שדרוג של הדרכים כדי שיוכלו לשמש להובלת כוחות לחזית המזרחית במקרה הצורך.
עימות בעניין נוצר עם ארה"ב, בעקבות דרישת המדינות האירופאיות החברות בנאט"ו כי הוצאות אלו ייחשבו במסגרת ההוצאה הצבאית שלהן - ויסייעו להן לעבור את הרף הנדרש להוצאה ביטחונית של 2% מהתוצר הלאומי גולמי. הנציבות העריכה כי נדרשת השקעה של כ־70 מיליארד אירו בשנים הקרובות כדי לאפשר את הזרמת הכוחות במקרה של עימות חמוש עם רוסיה.
צי של רחפנים
בנוסף, המדינות הבלטיות יוזמות הקמה של "מכשול חכם" מול רוסיה, לא רק גדר פיזית המאוישת ונשלטת על ידי הכוחות הרלוונטיים, אלא גם צי רחפנים שיעקוב אחר הנעשה בגדר וימנע פריצות או הסתננות של מהגרים לא־חוקיים, כפי שנעשה כיום בחלקים מסוימים. כמו כן, המדינות הבלטיות ופולין שואפות להציב מערכות תקשורת ולוחמה אלקטרונית לאורך הגבול, שימנעו מקרים של שיבוש GPS מצד הרוסים ושיבוש של מערכות התקשורת של נאט"ו.
זאת עוד, פינלנד הודיעה השבוע כי תאריך את סגירת כל תחנות הגבול שלה עם רוסיה, בשל החשש שלה כי מוסקבה "שולחת" מהגרים אפריקאים לעבור את הגבול ולבקש מקלט, בניסיון ליצור מחלוקת פנימית במדינה.
"עידוד ההגירה מצד רוסיה מהווה איום ביטחוני לשלומה של פינלנד", נאמר בהודעה רשמית על סגירת הגבול. במקביל, הלסינקי דיווחה כי היא "מנטרת מקרוב" את מה שנראה כ"בניית תשתיות להצבת כוחות ליד הגבול" וכן שליחת כוחות חדשים. "הרוסים מתארגנים מחדש", אמר סגן הרמטכ"ל הפיני לעיתון הגרמני "די ולט".
