גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדיגיטל לא נספר, החישוב הדמוגרפי לא ברור: הנתון השנוי במחלוקת שמנהל את תעשיית הטלוויזיה

מדי יום בתשע בבוקר מופצים הנתונים שמניעים את הפרסום בתעשיית הטלוויזיה כולה ● אלא שבחודשים האחרונים נשמעות שלל טענות נגד שיטת המדידה, והן מגיעות משורה של שחקנים בשוק ● איך קרה שגם בערוץ 11 וגם בערוץ 14 לא מרוצים, מה אפשר ללמוד מהעולם, והאם ניסיונות הממשלה לשלוט גם כאן יצלחו?

מימין למעלה בכיוון השעון: גיא לרר בערוץ 13, ינון מגל בערוץ 14, ''קופה ראשית'' בערוץ 11, יונית לוי בערוץ 12 / צילום: צילומי מסך, Shutterstock
מימין למעלה בכיוון השעון: גיא לרר בערוץ 13, ינון מגל בערוץ 14, ''קופה ראשית'' בערוץ 11, יונית לוי בערוץ 12 / צילום: צילומי מסך, Shutterstock

מדי בוקר בשעה 9:00 משוגרים נתוני ועדת המדרוג הישראלית על שיעורי הרייטינג בטלוויזיה למפרסמים, לערוצי הטלוויזיה, לחברות המדיה והפרסום ולעיתונאים. התוצאות בכל רצועת שידור ישפיעו על המחיר שישולם בפועל עבור כל פרסומת, וגם על השיבוצים העתידיים של הפרסומות השונות.

בלי צורך באישור מרשות התחרות: ההסכם בין פרטנר ו-yes יוצא לדרך
סבב קיצוצים בוואלה: כ-10% מהעובדים מפוטרים, מתיחות קשה בין המנכ"ל לעורך הראשי

למעשה, לפי הנתונים האלה נקבע היקף שוק הפרסום העיקרי בישראל (אם כי הנתח של שוק הפרסום הדיגיטלי גדל מדי שנה) - מה שמוביל לכך שהאופן שבו נמדד הרייטינג זכה לא פעם לביקורת.

בשנה האחרונה התגבר העיסוק בנושא, הן מצד אנשי תקשורת הטוענים כי הנתונים המפורסמים רחוקים מנתוני האמת, והן בצורת הצעות חוק בכנסת ובממשלה במטרה לעבור לשיטת מדידה דיגיטלית.

כך, למשל, הוגשה הצעת חוק של ח"כ שלום דנינו הקוראת להציג לערוצי הטלוויזיה את נתוני הרייטינג בזמן אמת, ולתת את אחריות הניהול לממשלה ולשר התקשורת. ההצעה הזו עוררה ביקורת קשה, שכן אין שום סיבה שהממשלה תהיה מעורבת בענייני רייטינג.

כאן ננסה להסביר איך השיטה עובדת, מה היא מפספסת ומה הטענות העיקריות נגדה, ואיזה שיעור ניתן לקבל מהניסיון בעולם.

מה עומד מאחורי שיטת המדידה?

ועדת המדרוג הוקמה בשנת 1995 במטרה למדוד את היקף הצפייה בישראל, כשנתיים לאחר שהטלוויזיה המסחרית החלה לפעול בארץ. הוועדה משותפת לכלל השחקנים בתעשיית הטלוויזיה, כשהמטרה היא להפעיל כלי מדידה מוסכם שמקובל על כלל השחקנים.

הוועדה פועלת ללא מטרת רווח, והיא ממומנת על-ידי חבריה. כיום הגורמים שחברים בוועדה הם ערוץ 9, כאן 11, קשת 12, רשת 13, עכשיו 14, i24NEWS, ערוץ 24, ה.ל.א טיוי, איגוד השיווק הישראלי ואיגוד חברות הפרסום.

הוועדה מודדת 70 ערוצים, ויש לה מאגר מדיה עם נתונים רציפים מאז 1998. מתחילת דרכה מלווה אותה מדעית פרופ' צבי גילולה, מבכירי הסטטיסטיקאים בישראל.

מערכת מדידת הצפייה עובדת בשיטת הפיפל מיטר: מכשיר אלקטרוני שמותקן על מקלט טלוויזיה ומודד את הצפייה במשקי בית שנבחרו בפאנל. כדי לבנות את הפאנל שלוש פעמים בשנה מתבצע "סקר כינון" שכולל 4,500 משקי בית, באמצעות משאל טלפוני שמבצע מכון "מדגם" של מנו גבע.

הסקר מייצר את המאגר הבתים הפוטנציאליים לגיוס לפאנל, והוא כולל 11 מאפיינים שמשפיעים על הצפייה בישראל, כמו השכלה, מספר הנפשות והמקלטים בבית, גילאים, מוצא, שפת דיבור ועוד. בהתאם למטריצת הגיוס שנבנית, נבחרים כ-700 משקי בית (כ-2,200 בני אדם). לפי ועדת המדרוג, משקי הבית ובני האדם המעורבים מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית בעלי המקלטים בארץ.

המכשירים עוקבים מי הצופה ובמה הוא צופה, והנתונים עוברים בקרה שוטפת ועיבוד נתונים. כדי לדעת מי צופה, בשלט הטלוויזיה יש שמות של כלל בני הבית, כך שאם מישהו צופה, הוא לוחץ על שמו בשלט, ואם מישהו אחר מבני הבית מצטרף לצפייה, הוא לוחץ על שמו גם - וכך ניתן לדעת מהי כמות הצופים.

הטכנולוגיה מאפשרת מדידה בזמן אמת, ובנוסף מדידה של צפייה נדחית 7 ימים קדימה. מאז שנת 2020 התווסף מכשיר בשם Focal Meter שמתחבר לראוטר האינטרנט, וכך ניתן לתייג ולמדוד את התעבורה מכלל המכשירים בבית.

את המדידה עצמה מבצעת חברת קנטאר מדיה, שפועלת ב-62 מדינות בעולם. לפי קנטאר, ישראל נמצאת ברשימת המדינות המתקדמות ביותר שמודדות Cross Media, כלומר משלבות את נתוני הטלוויזיה עם מכשירים מחוברים.

בוועדת המדרוג מספרים כי הרעיון להקים ועדה ששייכת לתעשייה והיא זו שתבצע את המדידה ואת סקר הכינון - אינו פטנט ישראלי, אלא שיטה שעובדת בכל העולם. הסיבה לשימוש בפאנלים של משפחות ולא במדידה אגרגטיבית של משתמשים היא כדי לשקף את האוכלוסייה ולמנוע הטיות שקיימות במעקב הדיגיטלי.

עם זאת, אחת השאלות בסקר מנוסחת באופן בעייתי. השאלה בוחנת האם מי מבני המשפחה צפה לפחות 10 דקות בערוצים שונים שמוצגים בפניו. כתוצאה מכך, עוד לפני מדידת הרייטינג אפשר לדעת מהן העדפות הצפייה של משקי הבית. על כך אומרים בוועדה כי "מטרת השאלה היא לברר מה גודל הפלח באוכלוסייה שאינו נוהג לצפות באף אחד מהערוצים, אלא רק בתכני VOD כגון נטפליקס, ולהציגו באופן נכון בפאנל - ולא כדי לברר את העדפות הצפייה של הנשאל".

כאשר שאלנו מדוע לא לנסח את השאלה כך שיש רק שתי תשובות אפשריות - הראשונה, צופה באחד או יותר מהערוצים השונים, והשנייה, לא צופה כלל - ולקבל את אותו מידע רלוונטי, השיבו בוועדה כי הרעיון מוצא חן בעיניהם, והם מתכוונים ליישם אותו בדחיפות.

למה לא נמדד התוכן בדיגיטל?

אחת הביקורות המרכזיות בשוק היא שמערכת המדידה מיושנת ואינה כוללת באופן מלא את הצפייה בתכנים בדיגיטל. הנפגע המרכזי מכך הוא תאגיד השידור הציבורי, ששיעורי הצפייה בתכנים שלו באינטרנט הם גבוהים יחסית. אילו הייתה מתבצעת המדידה, היא הייתה יכולה להוות תשובה לקריאות כמו זו של שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי והפוליטיקאים שמתנגחים בתאגיד, ומציירים תמונה לפיה אין לו הרבה צופים.

לשם המחשה, העונה החמישית של הסדרה הפופולרית של התאגיד "קופה ראשית" כללה 10 פרקים, ובממוצע רשמה 22.4 נקודות רייטינג לפרק (כולל צפייה נדחית). עם זאת, לפי מידע שהגיע לגלובס, בדיגיטל (אפליקציית כאן בוקס בטלוויזיה, אפליקציות כאן הנוספות וגם יוטיוב) הרייטינג הממוצע עומד על 22.8 נקודות נוספות - משמע, במצטבר, מדובר ביותר מ-45 נקודות רייטינג.

דוגמאות נוספות הן העונה השלישית של "טהרן" והעונה הרביעית של "אויבים", שבהן הצפיות בדיגיטל הוסיפו 2-3 נקודות רייטינג לשידור בטלוויזיה.

על-פי מידע שהגיע לגלובס, בוועדת המדרוג כבר בחנו היתכנות למדידה דיגיטלית, ואף פיתחו את היכולות הרלוונטיות באופן פנימי. עם זאת, בוועדה יכולים למדוד צפייה ביוטיוב רק כשהיא עוברת על גבי הטלוויזיה, אך אם היא נעשתה מחוץ למשק בית או לא בטלוויזיה - היא לא תימדד.

כשהסוגיה הגיעה למועצת הוועדה, המהלך נבלם. לאחר מכן אמרו בוועדה לגלובס כי יוטיוב היא זו שלא מאפשרת את המדידה ובולמת את המהלך.

מה אפשר ללמוד מהניסיון בעולם?

בחודש שעבר ערכה ועדת המידרוג אירוע מיוחד שעסק באופן שבו נערכת מדידת הרייטינג בישראל. באירוע דיבר ג'ונתן בראון, מנכ"ל קנטאר מדיה בהולנד והמנהל שאחראי על הפעילות הישראלית, וסיפר כיצד הצליחו לבנות מודל שמחבר כמה ועדות מדרוג ביחד. למערכת קוראים NMO, שילוב של ארבעה ארגונים שסיפקו את המידע לשוק - NOM של העיתונות, NLO של הרדיו, SKO לווידאו וטלוויזיה ו-VINEX של האינטרנט. בראון הדגים איך המודל מאפשר לשלב גם צפייה בדיגיטל, כלומר ביוטיוב.

עוד הוכחה מהשטח שהטכנולוגיה כבר הבשילה מגיעה מבריטניה: ה-Barb Audiences, הארגון הבריטי המרכזי שאחראי למדידת קהל ורייטינג בטלוויזיה, דיווח בחודש שעבר על פריצת דרך בכל הקשור למדידת תוכן דרך יוטיוב.

בהודעה דובר על יוזמה משמעותית להרחבת המדידה של תוכן ביוטיוב - Barb כבר מודדת את נתוני התוכן ביוטיוב שמופץ על-ידי חברות טלוויזיה מאז 2021, אבל דיווח זה מוגבל לצפייה המתרחשת בטלוויזיה בבית דרך נתב wifi. בהודעה הזו צוין כי המערכות הצליחו לבנות מתודולוגיה שמזהה איך אנשים בבתי פאנל צופים בתוכן בערוצים נבחרים ביוטיוב ובתכנים בנטפליקס, אך לטענת ועדת המידרוג, עדיין מדובר במדידת צפייה במסך הראשי בבית.

בתאגיד אומרים כי הוא "מתריע כבר תקופה ארוכה מאוד בפני ועדת המדרוג על המדידה החסרה שהיא מבצעת, שלא כוללת את ספירת נתוני היוטיוב של 'כאן', המגיעים למאות מיליוני צפיות מידי שנה. על אף טענת מנכ"ל ועדת המדרוג כי ניתן יהיה להכניס את נתוני יוטיוב לנתון הרייטינג היומי (בתי אב) של 'כאן', הוועדה החליטה בסופו של דבר שלא לפעול בעניין - ושיקוליה עמה. כפועל יוצא, המדידה שמבצעת הוועדה אינה משקפת את היקף הצפייה בתכני התאגיד".

איך נולד הפער במיקום הגאוגרפי?

טענה נוספת נגד ועדת המדרוג נוגעת למיקום הגאוגרפי של משקי הבית. לפי הטענה, ניתן משקל יתר לאזורים גאוגרפיים מסוימים, ומכיוון שהצפייה בפריפריה שונה מהצפייה במרכז, הדבר גוזר הטיה פוליטית בנתוני הצפייה בטלוויזיה.

על-פי נתונים רשמיים של ועדת המדרוג שהגיעו לגלובס, החלוקה לפי אזורים משנת 2023, המבוססת על נתוני הלמ"ס, ובפילוח בעלי מקלטים, אמורה להיראות כך: מרכז עם 30.3%, חיפה עם 12.3%, ירושלים עם 6%, צפון עם 16.3%, דרום עם 15%, תל אביב עם 16.3% ויהודה ושומרון 3.8%.

נציין כי לפי נתוני הלמ"ס מדובר בשיעור דומה לחלוקת האוכלוסייה בישראל, עם פער קטן שנובע משיעור הבתים שלא מחזיקים במכשירי טלוויזיה.

עם זאת, בפועל מדובר בנתונים שונים. אם בתל אביב אמורים להיות 16.3% ממכשירי הפיפל מיטר, הרי שבפועל יש 20.82%. בחיפה אמורים להיות 12.3%, ובפועל יש 14.2%. בהתאמה, באזורים אחרים השיעור נמוך יותר ממה שאמור להיות.

הסוגיה הזו עלתה בין היתר בחילופי מכתבי עורכי דין בין ערוץ 14 לוועדת המדרוג. במכתב של ערוץ 14 נאמר כי מהנתונים האלה "עולה לכאורה פער מטריד". עוד צוין כי "נאמר ש הוועדה בודקת שהפאנל מייצג את אוכלוסיית בעלי המקלטים על סמך נתוני הלמ"ס והכינון, (אך) נתוני הצבת הממירים עומדים לכאורה בסתירה עם האמירה זו".

במכתב התגובה של הוועדה צוין כי "בכל ניתוחי ה-AID (מודל סטטיסטי שמאתר את הפרמטרים הדמוגרפיים שיעניקו לפאנל ייצוגיות, ועל בסיסם מבוצע הגיוס בפועל, נ"ט), אזור המגורים לא עלה כמשתנה משמעותי שמשפיע על הצפייה, ולכן אינו חלק ממטריצת הגיוס לפאנל, אולם הוא פרמטר למעקב", כך נכתב. משמע, לפי הוועדה אין שום הבדל בין צופי טלוויזיה בפריפריה, מול מרכז ומול יהודה ושומרון; ופרמטרים אחרים במטריצה, כמו השכלה, מצב משפחתי ומספר נפשות למשל, משפיעים יותר.

בוועדת המדרוג אף צירפו התפלגות אזור גאוגרפי נכון לפברואר 2025, שממנה עולה כי הפערים בסקר הכינון הצטמצמו. משמע, בתל אביב אמורים להיות 20.6%, ובפועל יש 20.4%; בחיפה נסגר הפער, וכיום יש 13.8% כפי שנקבע.

השינוי הזה מדליק נורה אדומה, שכן לא התחולל שום שינוי דמוגרפי מקביל, ולא ברור איך ומדוע הוא בוצע (על-ידי מכון מדגם של מנו גבע).

אחד ההסברים האפשריים הוא השינוי במכון המחקר שמבצע את הבדיקה. בתחילת 2024 ערכו פרופ' קמיל פוקס ודיאלוג את סקר הכינון לוועדת המדרוג, ולאחר פטירתו של פוקס ניצחו מנו גבע ומכון מדגם במכרז, וביצעו את הסקרים החדשים עם הנתונים שהשתנו.

גם במתודולוגיה היה הבדל: בדיאלוג עשו סקר טלפוני, בעוד שמדגם מבצעים גם פאנל אינטרנטי.

מה אומרים בוועדת המדרוג

בוועדת המדרוג מתייחסים לטכנולוגיות שבהן נעשה שימוש במדיה, ואומרים כי "הטכנולוגיה בישראל זהה בדיוק לזו הקיימת בבריטניה ובהולנד, והיא המתקדמת מסוגה בעולם. כל מה שניתן למדוד שם, ניתן למדוד גם כאן, ובכלל זה גם תוכן שמקורו ביוטיוב.

"תכנים שלא נצפים במסך הטלוויזיה, אלא במסכים אחרים, כגון טלפונים ומחשבים - יכולים להימדד רק אם מותקנת טכנולוגיה אצל הגורם המשדר. על כן ערוצי טלוויזיה נוהגים לשדר את התכנים הדיגיטליים שלהם מאתר או אפליקציית הערוץ לאחר שהותקנה הטכנולוגיה, ולא דרך יוטיוב, שלא מאפשר זאת. התאגיד מודע למגבלה זו, ובכל זאת בחר לא להיענות להמלצתנו להתקין את הטכנולוגיה באתר שלו ולשדר רק ממנו, כדי שנתוניו יוכלו להימדד במלואם".

באשר לנתונים המצביעים על פער בייצוג הגאוגרפי, בוועדה אומרים כי "במהלך השנה מתחלפים בפאנל כ-200 בתים. כל שינוי כזה יוצר עודף או חוסר קל באחד ממשתני הגיוס לפאנל, ומתוקנן סטטיסטית באמצעות שקלול.

"הפער שעליו מדובר נבע מכך שבתקופת המלחמה הוקפאו בתים שפונו באזור הדרום והצפון, ובמקומם נוספו לפאנל בתים באזור לשם פונו התושבים. כעת אנחנו בתהליך חזרה, מה שיאזן את הפאנל".

עוד כתבות

אריק ויינשטיין / צילום: תמונה פרטית

הוא ניהל את קרן ההשקעות של היזם הנודע ומאמין: "טראמפ מרוויח מגרימת כאוס", וזו הסיבה

איש הפיננסים אריק ויינשטיין, מהקולות המשפיעים בעמק הסיליקון, מזהיר שהריצה אל ההייטק בישראל בלתי פרופורציונלית, ועלולה לבוא בעוכרי המדינה ● הוא מציע דרך חדשה להסתכל על שוק ההון הסוער ומנסה להסביר את מהלכי טראמפ ("הוא מרוויח מגרימת כאוס") ● ולמה הוא מאמין שהבינה המלאכותית תחסל בסוף את כולנו?

מהם הפיצ'רים החדשים בוואטסאפ? / צילום: Shutterstock

הפיצ'רים החדשים בוואטסאפ שחובה להכיר

בתקופה האחרונה התחדשה אפליקציית המסרים המיידיים בשורה של אפשרויות לייעול השימוש ● מהתראות על אירועים בצ'אטים, דרך זום דיגיטלי בשיחות וידאו ועד נעילת צ'אטים באמצעות סיסמה

עו''ד דודי קופל, ייכנס לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר / צילום: דוברות אוצר

נבחר פה־אחד: זה היועץ המשפטי הבא של משרד האוצר

עו"ד דודי קופל, שכיהן כמשנה ליועמ"ש האוצר הקודם אסי מסינג, נבחר לתפקיד היועץ המשפטי של משרד האוצר ● אחד האתגרים עמם יצטרך להתמודד: הכרעה בגורל כספים בהיקף של יותר ממיליארד שקל המיועדים למגזר החרדי

פיצוץ בנמל בנדר עבאס באיראן / צילום: ap, Razieh Pudat

לאחר יממה: התחדשה האש בנמל בנדר עבאס באיראן, מספר הנפגעים ממשיך לעלות

המגעים לעסקת חטופים: ראש ממשלת קטאר אמר כי חלה התקדמות בשיחות המו"מ שהתקיימו ביום חמישי ● בעזה מדווחים כי צה"ל פיזר שטרות של 20 שקל ועליהם כרטיס סים ישראלי ● טיל מתימן ששוגר לפנות בוקר לעבר ישראל יורט מחוץ לשטח המדינה ● קצין צה"ל עידו וולוך ולוחם ימ"ס נטע יצחק כהנא נפלו במהלך סוף השבוע בקרבות קשים בעזה ● 59 חטופים - 569 ימים בשבי • עדכונים שוטפים

אלון לב. מנכ''ל ומייסד Qwak / צילום: פרטי

הנער שהגיע הכי רחוק מההייטק ועשה אקזיט של 230 מיליון דולר

קוואק, החברה שייסד אלון לב, התברגה למקום השני בדירוג הסטארט־אפים המבטיחים של גלובס ל־2024 ונמכרה לג'ייפרוג ב־230 מיליון דולר ● בראיון עימו ועם שאר המייסדים מספר לב מה מיוחד ביציאה לאקזיט קצת לאחר 7 באוקטובר, למה חשוב היה למכור לחברה ישראלית, ואיך הגיע הנער שהיה הכי רחוק מעולם ההייטק למקום בו הוא נמצא היום ● וגם: מה יש לו להגיד על הביקורת שעיתוי המכירה היה מוקדם מדי?

אילוסטרציה: Shutterstock

מרץ האדום בקרנות הפנסיה והגמל: מה עשו החסכונות שלכם? - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אחרי טרנד ה־S&P 500, ברור כעת שהגישה הפאסיבית וקרנות מחקות המדד הן חלק בלתי נפרד משוק ההון ● מתחילת השנה מותירים ביצועי הבורסה של תל אביב "אבק" לרוב שוקי המניות בארה"ב ובאירופה ● בזמן שהבורסות ברחבי העולם בטלטלה, משקיעים בכל העולם נוהרים לזהב ● שוקי המניות והאג"ח מדשדשים, וחברות השקעות ויועצים פיננסיים עושים מאמצים למכור את מה שנקרא "קרנות אלטרנטיביות"

הישראליות בוול סטריט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

שיתוף הפעולה הסיני שהקפיץ את המניה הישראלית ב-30% בשבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • ארבה רובוטיקס סיכמה שבוע חיובי על רקע שיתוף-פעולה עם השוק הסיני ● ננו דיימנשן נסחרה בעליות לאחר שהשלימה סופית את רכישת Markforged ● וגם פרייטוס עלתה בשיעור דו-ספרתי לאחר שהשיקה פלטפורמת רכש חדשה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הקונים חיפשו בית נופש: בכמה נמכר פנטהאוז עם בריכה בנתניה?

ברחוב יהודה הנשיא בנתניה, כרבע שעה הליכה מהים, נמכר פנטהאוז בן 5 חדרים בשטח של 130 מ"ר, עם מרפסת ובריכה, תמורת 3.78 מיליון שקל ● הקונים הם זוג מצרפת, שהגיע במיוחד לארץ על מנת לבחור בית נופש ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרויקט פינוי־בינוי. מינימום של 24 יח''ד / צילום: שי אשכנזי

מה עושים כשבניין שלם מתנגד לפרויקט פינוי־בינוי?

החקיקה והפסיקה מצאו פתרונות, גם אם חלקיים, למצבים שבהם דיירים מעכבים פרויקטים של התחדשות עירונית - אך מה קורה כשבניין מסרב להצטרף לפרויקט פינוי־בינוי שהוא חלק ממנו?

בריכה בפנטהאוז באשדוד. בונים קונסטרוקציה למשקל כבד / צילום: אלעד בן נחמיאס

ממשיכים לשדרג גם אחרי עליות המחירים: מה רוכשי הדירות רוצים

במקביל לעליית הסטנדרט של הקבלנים, רוכשי הדירות ממשיכים לשדרג אותן בעשרות אלפי שקלים ● "אנשים נכנסים לשיפוץ שלם אחרי שהם מקבלים את הדירה"

אלי רייפמן / עיבוד: תמר מצפי

המשקיעים מבולבלים, בת הזוג חוששת לחייה: לאן נעלם אלי רייפמן?

לכולם היה נראה כי אלי רייפמן, פושט הרגל שהורשע במרמה, מעוניין לשים קץ לסאגת החוב שלו ● עד שיום אחד, בחודש שעבר, הוא נעלם - וכך גם סכומי העתק שלקח ממקורבים ● המסרים המרגיעים ששלח, הטענות של בת זוגו שהונה גם אותה וההשערות בדבר הסגרתו: מאחורי הפרשה רצופת השאלות

צוות EON / צילום: אסף רביבו

בשווי של 1.4 מיליארד דולר: הסטארט־אפ הכי צעיר ברשימת המבטיחים

איון מבטיחה שמסדי נתונים שארגונים שומרים בענן לא יימחקו, גם בעקבות מתקפות כופרה או אסון טבע ● שלושה המייסדים ראו מקרוב את הביקוש למוצר כשעבדו אצל ספקית הענן הגדולה ביותר, אמזון

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ"שית בדיון בוועדת החוקה על חקירת הדלפות: "בניגוד לכותרת הדיון, אין אכיפה בררנית"

ועדת החוקה התכנסה הבוקר לדיון שכותרתו "אכיפה בררנית בתחום ההדלפות", על רקע פרשת קטארגייט וחקירות נוספות המתנהלות בעת זו ● היועמ"שית בהרב־מיארה טענה כי יש הליכי עבודה סדורים לפתיחה בחקירה על העברת מידע ● מנגד, נציגי הקואליציה אמרו כי היא משמיעה "סיסמאות ריקות", והתלוננו שאין אכיפה נגד מדליפים מחדרי המו"מ לעסקת חטופים

טסלה Y AWD 2025 / צילום: יח''צ

הרכב הזה מהיר בצורה מענגת ונעים לנהיגה אבל יש גם כוכבית

הדור החדש של טסלה מודל Y שומר על היתרונות של הדגם היוצא, עם תא נוסעים מרווח ושימושי למשפחות ואיכות ייצור מכובדת ● הדגם כפול המנועים מהיר בצורה מענגת ונעים לנהיגה, אבל הנדסת האנוש עדיין בעייתית ועליית המחיר לא תסייע מול התחרות מסין ● מבחן דרכים

הבניין של חברת סולם יעקב, בדרום קריית אתא / הדמיה: Sveta Aryeva

קבוצת רוכשים רכשה בניין שלם בקריית אתא

הרוכשים קיבלו הטבות שונות כמו עו"ד על חשבון החברה ותנאי תשלום נוחים של 10/90 ● הבניין הוא חלק מפרויקט "מול הקיבוץ" של סולם יעקב, הפונה אל שדות הקיבוצים הסמוכים אושה ורמת יוחנן

משה שלו / צילום: עמית אלקיים

בגיל 17 הוא עזב את הישיבה והתגייס, היום הוא מנהל סטארט-אפ ששווה חצי מיליארד דולר

משה שלו גדל בבני ברק, אך הסקרנות שלו והרצון לעשות כסף הובילו אותו לעולם הגדול ● כיום, הוא מחזיק בחברת AI שגייסה עשרות מיליוני דולרים, ושואף הכי גבוה שאפשר: "אנחנו רוצים להיות מעצמה, ברמת גוגל. האתגר הגדול מבחינתנו יהיה לא להתפתות למכור את החברה"

כריש עפרורי. בן בית עונתי בחופי ישראל / צילום: Shutterstock

מזג נוח, אבל עדיין טורף: על הכריש העפרורי שתקף השבוע בחדרה

כל עוד הכרישים המגיעים לחופי ישראל יסבלו מהצקות של סקרנים או יוכלו להשיג ארוחת צהריים קלה בגניבת שלל, הם לא יהססו לתקוף ● זה יכול להיגמר כסרטון ויראלי בטיקטוק או באובדן חיי אדם, אך לרשויות יש איך לסייע

תומכת חיזבאללה על חורבות כפר כילא. הארגון השקיע 57 מיליון דולר בשיקום הבתים / צילום: ap, Hassan Ammar

חיזבאללה במשבר חמור, האם הוא עדיין מסכן את ישראל?

חיסול נסראללה, היחלשות הזרוע האיראנית וההפיכה בסוריה שגם חסמה את נתיבי ההברחות: בחודשים האחרונים ספג חיזבאללה מכה אחר מכה, שהורידו אותו ממפת האיומים ● נשיא לבנון כבר הצהיר על כוונתו לפרק את הארגון מנשק, ובביירות אף מסירים את דגליו מרחבי העיר ● האם "הניצחון המוחלט" של ישראל יגיע דווקא מצפון, או שהחגיגה מוקדמת? המומחים מסבירים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Kevin Mohatt

טראמפ בראיון לטיים: "לא עצרתי את ישראל מלתקוף באיראן"

בראיון שקיים לטיים לרגל 100 ימים מאז שנכנס לתפקידו ניכר כי נשיא ארה"ב רואה את שלושת החודשים הראשונים של כהונתו כהצלחה גדולה, ואמר בנוגע לתקיפה אפשרית של ישראל באיראן "אני עשוי להצטרף מאוד בשמחה אם לא נוכל להגיע להסכם" ● בהתייחסו לכהונתו הראשונה התגאה בקידום תהליך השלום בין ישראל למדינות ערב ● עוד אמר "בפעם הקודמת נאבקתי על הישרדות. הפעם אני נאבק בשביל העולם"

מודעת פרסומת של שיין / צילום: Reuters, Suzanne Plunkett

בעקבות המכסים: הענקית הסינית מעלה מחירים בארה"ב בעד 377%

לקראת כניסתם לתוקף של מכסים על חבילות קטנות, ענקית האופנה והמסחר המקוון שיין מעלה בארה"ב את מחיריהם של מגוון מוצרים, בחלק מהמקרים במאות אחוזים - כך לפי בלומברג ● גם ענקית המסחר המקוון TEMU הודיעה בסוף השבוע על העלאת מחירים בשל מדיניות המכסים