ארז בן ישי, לשעבר מנכ''ל PromAI / איור: גיל ג'יבלי
תביעה שהוגשה השבוע לבית המשפט מתארת סיפור כמעט בלתי נתפס על מנכ"ל של סטארט-אפ, שהתגאה בעסקאות עם חברות בינלאומיות, עד שנחשף כי את כולן המציא וזייף באמצעות ChatGPT וחומרים שהוריד מהאינטרנט. גם הרקע של המנכ"ל - טייס ותת-אלוף במילואים בחיל האוויר - התגלה כהמצאה.
● לקראת הסדר חוב חדש לנוחי דנקנר: הבנקים יקבלו את מרבית חלקו בירושה של אביו
● בחינות ההסמכה לרואי חשבון: זה המוסד המוביל באחוזי העוברים
בשנים האחרונות נחשפנו למספר פרשות שבמרכזן יזמים שזייפו את דרכם להצלחה, אך הסיפור של ארז בן ישי, ששימש כמנכ"ל הסטארט-אפ PromAI, שונה במובן זה שלא מדובר ביזם אלא במי שהצטרף למיזם כשותף וכמנהל - ובאמצעות מסכת של זיופים, לכאורה, הוביל אותו אל עברי פי פחת. בן ישי נתבע כעת על-ידי הסטארט-אפ שניהל בסכום של 10 מיליון שקל.
חשוב להדגיש כי לגבי בן ישי לא מתנהל ככל הידוע הליך פלילי, והוא מכחיש את טענות החברה נגדו. במקרה של PromAI אין מחלוקת לגבי אמינות המוצר של החברה.
PromAI הוקם ב-2022 על-ידי ד"ר דינה גורן, מומחית לבינה מלאכותית. החברה העסיקה כ-40 עובדים בתל אביב, וגייסה 7 מיליון דולר ממשקיעים. המוצר שמפתחת החברה נועד לשפר את העברת המידע לקווי ייצור, לנהל את התחזוקה שלהם ולהפחית תקלות בייצור. עם מינויו למנכ"ל קיבל בן ישי 12% מהמניות.
החברה השקיעה בייצור
בלב התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין לימור לוי ודוד פורר, מצויות טענותיה של PromAI לגבי העסקאות שזייף בן ישי, לכאורה, עם ענקית התעופה בואינג וחברת המכשור הרפואי מדטרוניק. החברה טוענת כי נסמכה על כך שמדובר בעסקאות אמיתיות והשקיעה כ-20 מיליון שקל בייצור מוצרים עבור שני הלקוחות. ביצוע העסקאות, כך נטען, היה אמור להקנות לחברה "מוניטין והכנסה משמעותיים".
אלא שימים ספורים לפני הגשת התביעה התברר לחברה כי בן ישי זייף את החוזים עם החברות, וכי בפועל לא התבצעו הזמנות כלשהן. למעשה, כל השקעת החברה במשך השנה וחצי האחרונות ירדה לטמיון.
אחרי שעובדי PromAI עימתו את בן ישי עם החשדות נגדו, החברה גייסה את משרד החקירות ויצמן-יער. החוקרים גבו עדות מבן ישי, אשר במסגרתה הודה, לכאורה, בכל מסכת הזיופים ותיאר אותם לפרטי-פרטים.
"זה מתחיל בפברואר 2024, ואז אני מזייף וממציא חוזים של לקוחות שכביכול חתמו על הסכמים עם החברה לרכישת המוצר ו/או נמצאים עם החברה בקשר וגילו עניין במוצר", מספר בן ישי לחוקרים. "אני רוצה לציין שעשיתי את זיופי המסמכים על-מנת ליצור מצג שווא למשקיעים פוטנציאליים ולבעלי המניות והמשקיעים הראשוניים".
כאשר החוקרים מציגים בפניו הסכם של PromAI עם בואינג, החתום על-ידי המנכ"ל, דיויד קלהון, בן ישי מתאר כיצד פעל: "אני המצאתי את המסמך. מצאתי את החתימה של דיויד באינטרנט, וגם את הלוגו". בן ישי אישר כי מעולם לא היה בקשר עם קלהון, וכי ניסח את ההסכם בעצמו.
התיאור ממשיך לגבי מסמכים נוספים של העסקה שמעולם לא הייתה עם בואינג. "המסמך הוא בקשה שלי מ-ChatGPT לנסח פנייה אליי מטעם חברת בואינג, שבה כביכול מצורפות למייל התקשרות של בואינג עם החברה ומחמאות על פעילות החברה", מסביר בן ישי.
על מסמך אחר הוא אומר: "אני מבקש מ-ChatGPT שיצייר לי חותמת של חברת בואינג, עם חותמת של פיטר רטנר, שהוא היועץ המשפטי של בואינג". בן ישי מעולם לא היה באמת בקשר עם רטנר, אך לדבריו, "אני יודע שיש אדם בשם הזה ובתפקיד הזה מלינקדאין".
בן ישי זייף, לכאורה, גם ערבות שהעמיד, כביכול, הבנק של בואינג. "על הערבות חתומה עובדת של הבנק בשם בט הייל, שמצאתי את פרטיה בלינקדאין, אבל מעולם לא דיברתי איתה ו/או התכתבתי איתה, והיא לא חתמה על כל מסמך... כל החתימות והלוגו ותוכן המסמך זויפו על-ידי".
וזה ממשיך. "התכתבות מייל פיקטיבית שיצרתי ב-ChatGPT שבה לכאורה סטיב פארקר כותב לי מייל שבו הוא מבקש להודות על פגישה שמעולם לא התקיימה. סטיב פארקר הוא אדם אמיתי, פניתי למשרדו לתיאום פגישה, והוא דחה את בקשתי, ולמעט זה לא היה בינינו כל קשר".
לוגו של טסלה מהרשת
החוקרים מעמתים את בן ישי עם זיופים של התכתבויות במייל ומסמכים מול חברות נוספות, ובהן טסלה. תשובתו שומטת לסת: "מצאתי את שמה של דאן הונג בלינקדאין, אולם היא לא ענתה לפניותיי. אז יצרתי RFI (מסמך עסקי, ע' ג') שנושא את הלוגו של טסלה, כתובת, וחתום על-ידי דאן הונג. זה מסמך מזויף על-ידיי מתחילתו ועד סופו, את החתימה שלה מצאתי ברשת והדבקתי על המסמכים שיצרתי. גם את כל ההתכתבויות ניסחתי באמצעות ChatGPT".
לגבי ההתקשרות עם מדטרוניק, בן ישי מתאר כי "כל המסמכים... זויפו על-ידי מהתחלה עד הסוף, לרבות לוגו החברה והחתימות של נושאי המשרה. על המסמכים חתום מיילו, שפגשתי בקיסריה, אבל מאחר שלא יכולתי לעמוד בבקשות שלו להציג את יכולות המוצר, נאלצתי לזייף את המסמך שוב באמצעות ChatGPT".
מסכת הזיופים כללה, לכאורה, גם מסמכים של גופים ממשלתיים, ובהם רשות התעופה הפדרלית בארה"ב (FAA). לדברי בן ישי, "באחת הנסיעות שהיו לי לארה"ב הלכתי למשרדו בלי לקבוע פגישה... ולאחר המתנה ממושכת שסופה שלא פגשתי אותו, חזרתי לחדרי במלון ושיתפתי את דינה (גורן, ע' ג'), ובהמשך גורמים נוספים בחברה, כי נפגשתי איתו, ואף הוצאתי באמצעות ChatGPT תמליל של הפגישה שמעולם לא הייתה".
בן ישי מספר עוד כי ניסה ליצור קשר עם מפקד חיל האוויר דאז, עמיקם נורקין, וכי "רציתי לייצר הסכם מול חיל האוויר הישראלי...".
בן ישי אף ניצל, לכאורה, את הקשר שלו עם עובד אלביט כדי להזמינו לסיור ב-PromAI. "למשקיעים הצגתי שיש משא-ומתן עם אלביט". במקרה אחר אף ביקש בן ישי מעובד בסטארט-אפ לעלות איתו לשיחה עם משקיע ולהתחזות לעובד של אלביט, המביע כביכול עניין במוצר.
בן ישי מודה, לכאורה, בעדותו כי לא היה תת-אלוף או קצין בחיל האוויר. "שירתי בחיל האוויר חמש שנים במרכז ניסויי טיסה. עסקתי בפיתוח, ואני לא טייס. הייתי נגד ועשיתי עוד כחמש שנים מילואים".
"מערכת יחסים אישית"
גם חייו האישיים של בן ישי, המתגורר במושב סתריה, עולים בחקירה. בתביעה של PromAI נטען כי בן ישי "רכש במרמה את אמונה של ד"ר גורן, כך שהיא קיימה איתו מערכת יחסים אישית. הסיפורים שסיפר לד"ר גורן על כך שהוא נעדר מביתה בלילות לצרכים מבצעיים וצבאיים, מתבררים כסיפורי בדים".
בן ישי מודה, לכאורה, בפני החוקרים כי הוא נשוי מאז 1989, חי עם אשתו במושב, ויש להם שלושה ילדים.
בן ישי מסכם את עדותו: "אני מצטער מאוד על כל מה שקרה, זה לא היה צריך להגיע לזה. אני אעשה כל מה שאני יכול על-מנת לפצות את המשקיעים. אין לי דרך להסביר מדוע עשיתי את מה שעשיתי".
עו"ד אריאל שמול ועו"ד אביטל קדרון, המייצגים את בן ישי, מסרו: "מרשנו מכחיש את כל הטענות המיוחסות לו. מדובר בטענות חסרות שחר ובבדיה מוחלטת. מרשנו פעל כחוק במסגרת היותו מנכ"ל, ולא נפל רבב בהתנהלותו. נוכח התנהלות גורמים בחברה נגרם לו נזק אישי וכלכלי רב. השתרבבות שמו לפרשה היא טעות ועל לא עוול בכפו".