גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המזון בישראל כמעט הכי יקר בעולם. איפה הממשלה בעניין?

מחירי המזון מזנקים במשך שנים, והממשלה נראית כאובדת עצות ● אבל אולי דווקא המקום הבעייתי הזה יוצר הזדמנות היסטורית לשינוי ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הגברת התחרותיות בשוק המזון והטואלטיקה

מדפי סופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock
מדפי סופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock

אחרי הקניות האינטנסיביות לחג הפסח, נדמה שלא צריך לשכנע את הצרכן הישראלי שעגלת מוצרי המזון שלו התייקרה. זה כמובן לא החג הראשון שבו מורגשת עליית מחירי המזון: דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מצא כי בחגי תשרי האחרונים, אוקטובר 2024, נרשמה בישראל עלייה על 15% במחירי המזון בהשוואה לינואר 2022. זאת, בזמן שבעולם מחירי המזון דווקא ירדו ב־6.5%.

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

המגמה הזאת מציבה את ישראל בצמרת יוקר המזון. לפי נתונים שפרסם ה־OECD בשנה שעברה, מחירי המזון והמשקאות בישראל הם השניים בגובהם בכל המדינות המפותחות, כשרק בקוריאה הדרומית המחירים גבוהים יותר. לפי הארגון, מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים ב־52% מממוצע המחירים ביתר המדינות המפותחות.

ואיפה הממשלה? על כך ננסה להשיב בשורות הבאות.

ועדה אחר ועדה

ה"ניעור" המשמעותי ביותר שחוותה הממשלה בעניין יוקר המחיה נגרם כתוצאה מהמחאה החברתית ההמונית בשנת 2011. בעקבות המחאה החליטה הממשלה להקים מספר ועדות בין־משרדיות לבחינת התחרותיות בענף המזון ומוצרי הצריכה, על חלקן כבר דיברנו במדור זה.

הראשונה - והמפורסמת ביותר - היא "ועדת טרכטנברג", או בשמה הרשמי: "הוועדה לשינוי חברתי־כלכלי". הוועדה הוקמה על־ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, ועליה הוטל לגבש המלצות לטיפול ביוקר המחיה בישראל. מסקנותיה של הוועדה נגעו במגוון רחב של נושאים, כמו חינוך, מיסוי, ענף הרכב - ומה שחשוב לעניינו, גם בהגברת התחרות במשק. הוועדה סימנה את מדיניות היבוא של מדינת ישראל כגורם משמעותי המשפיע על יוקר המחיה בישראל.

במקביל קמה ועדת קדמי, אשר עסקה בבחינת הגורמים ליוקר המחיה בתחום המזון בישראל, ובמיוחד בריכוזיות בשרשרת האספקה, והציעה המלצות להגברת התחרות והורדת מחירים לצרכן.

הממשלה לא הסתפקה בשתי הוועדות האלה והקימה את "ועדת לנג" שעוסקת בהגברת התחרות והסרת חסמים בתחום היבוא. מטרת הוועדה הייתה למפות את הליכי היבוא בשווקים בינלאומיים (ארה"ב ואירופה), לאתר כשלי שוק וחסמי תחרות ממשלתיים ומסחריים ולגבש המלצות לצורך הגברת התחרות וסיוע להורדת יוקר המחיה.

המלצות הוועדה התקבלו על־ידי הממשלה ואושרה רפורמת אימוץ התקינה הבינלאומית וביטול כל התקינה הייחודית לישראל. כלומר, יבואנים יכולים להכניס לישראל בקלות ובמהירות סחורה שתייצר לצרכן הישראלי מגוון, ותאלץ את היבואנים ואת היצרנים הגדולים, השולטים היום בשוק, להיות תחרותיים יותר. יחד עם זאת, לפי דוח מוניטור קודם בנושא, מסקנות הוועדה יושמו בצורה חלקית בלבד.

אז מה הממשלה עשתה? הקימה עוד ועדה. הפעם היה זה שר האוצר דאז משה כחלון שהחליט לבחון את רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה. כמסקנה מוועדת קדמי, הכנסת חוקקה ב־2014 את חוק המזון, על בסיס החלטת ממשלה 5176 שיישמה את רוב מסקנותיה של הוועדה.

החוק למעשה קובע שלוש פעולות מרכזיות. ראשית, הוא מחייב רשתות קמעונאיות גדולות לפרסם את מחירי המוצרים באמצעים אלקטרוניים, עם עדכון מחירים תוך שעה מהשינוי בקופה. שנית, הוא מסדיר את היחסים בין קמעונאים לספקים ואוסר עליהם להתערב בתחומים שאינם יעדי רכישה, כגון סידור ותמחור מוצרים. שלישית, החוק מבקש למנוע ריכוזיות גאוגרפית באמצעות הגבלת פתיחת סניפים גדולים באזורי ביקוש, במטרה לעודד תחרות מקומית.

אבל זה לא הכול. ב־2021 התקבלה החלטת ממשלה 243 שמטרתה הפחתת יוקר המחיה באמצעות פתיחת המשק ליבוא, אימוץ תקינה בינלאומית והסרת חסמים רגולטוריים לעידוד התחרות.

אלא שמי שפחות התרשמו משלל ההחלטות והוועדות היו מחירי המזון - שדווקא המשיכו לזנק. על־פי הממ"מ, מינואר 2022 עד אוקטובר 2024 נרשמה בישראל עלייה של 13.2% במחירי תפוקת תעשיית המזון, 15.1% במחירי המזון לצרכן ו־6.4% במחירי התשומות בענף החקלאות. העובדה שהמגמה העולמית הייתה הפוכה מעידה על כך שמחירי המזון בישראל עלו באופן חריג, מה שמצביע על בעיות מבניות בשוק המקומי כמו ריכוזיות וחסמים תחרותיים.

האם השינוי בדרך?

לכן, בפברואר 2023 התקבלה החלטת ממשלה 192, שנחקרת בדוח המוניטור הנוכחי, אשר נועדה ליישם בפועל המלצות מוועדות קדמי ולנג ולנקוט צעדים קונקרטיים להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות. ההחלטה כוללת תיקוני חקיקה נרחבים לחוק המזון, קביעת הוראת שעה לתיקונים, הגבלות על מיזוגים והסדרי הנחות בין ספקים וקמעונאים גדולים וכן הקמה של צוות בראשות האוצר לבחינת המשך המדיניות.

שלושה חודשים לאחר מכן תוקנה ההחלטה במסגרת החלטת ממשלה 560, תוך פיצול הצוות הבוחן לשני צוותים. הצוות הראשון הוא ועדה ציבורית אשר תבחן את הצורך בהגבלת כוחם של ספקים גדולים לאורך שרשרת האספקה, איתור הסדרים הפוגעים בתחרות בענף החקלאות וגיבוש המלצות לצעדים נדרשים למניעתם. הצוות השני הוא צוות בין־משרדי, שעליו הוטל לערוך מעקב אחר יישום הוראת השעה, לצד גיבוש המלצות לשר האוצר ולשר הכלכלה על תיקונים נדרשים להארכת תוקף ההוראה.

אלא שעבר רק חודש, והממשלה קיבלה עוד החלטה (מספר 591). החלטה זו קובעת את הקמתה של ועדת שרים לטיפול ביוקר המחיה בראשות ראש הממשלה. תפקידה להוביל מדיניות ממשלתית אחידה לטיפול ביוקר המחיה, תוך תיאום בין משרדי הממשלה. מטרתה לקדם צעדים כמו הגברת התחרות, הפחתת הריכוזיות, הסרת מגבלות על יבוא והפחתת רגולציה. בנוסף, הוועדה תבחן את ההסדרים החוקיים והרגולטורים הקיימים, תגבש רפורמות נדרשות ותפקח על יישום החלטות ורפורמות בתחום.

אומנם ההחלטה אינה מתייחסת ישירות לחוק לקידום התחרות בענף המזון, אך יש לה זיקה לנושא, מאחר שתחום המזון מהווה רכיב מרכזי ביוקר המחיה, והחלטות הממשלה 192 ו־560 מתמקדות בדיוק בו. עם זאת, בהחלטה 591 לא בוטלו או עודכנו ההחלטות הקודמות, כך שתוקפן ממשיך להתקיים, וזה עלול ליצור כפילויות וחוסר בהירות לגבי האחריות והביצועים בפועל.

ציון בלתי מספיק

אז למרות התקוות שהנה, הפעם זה קורה - גם הביצועים של ההחלטה הזאת לא היו מרשימים במיוחד, ושליש ממנה לא יושם כלל. כך, ההחלטה קבעה כי תוקם ועדה ציבורית משלבת נציגי ציבור עם גורמים מקצועיים מהממשלה, ותמליץ על צעדים לצמצום ריכוזיות והגברת תחרות בשוק המזון והטואלטיקה. השינוי נועד לחזק את השקיפות, לאפשר בחינה מעמיקה ובלתי תלויה, ולגבש המלצות מבוססות ואמינות יותר להתמודדות עם כוחם של הקמעונאים הגדולים.

אז הוועדה אכן הוקמה, והיא כוללת נציגים בכירים ממשרד האוצר, ממשרד הכלכלה, מרשות התחרות, מבנק ישראל, מהמועצה הלאומית לכלכלה ונציגת ציבור. הוועדה אפילו התכנסה לראשונה בספטמבר 2023. הבעיה היא שעד כה, ישיבתה הראשונה הייתה גם ישיבתה האחרונה. אומנם בסמוך לכינוס הראשון פרצה המלחמה, וסדרי העדיפויות הממשלתיים השתנו מן הקצה אל הקצה, אבל בשורה התחתונה - בסעיף זה היישום מקבל ציון בלתי מספיק. בנוסף, אף שההחלטה דרשה הקמת צוות בין־משרדי להפחתת הריכוזיות במזון, זה בכלל לא קרה.

חוץ מזה, הממשלה החליטה לבחון האם יש צורך לקבוע הוראות נוספות לצמצום כוחם של ספקים גדולים, לרבות במקטע הייצור וההפצה, ולגבש המלצות על צעדים מתאימים ככל שיידרשו. מהלך זה חשוב כדי לטפל בריכוזיות לא רק ברמת הקמעונאות, אלא גם בשלבים מוקדמים יותר בשרשרת האספקה, וכך להבטיח תחרות אמיתית, מגוון רחב יותר לצרכנים ומחירים הוגנים.

אבל גם זה לא יושם. לפי מבקר המדינה, הוועדה ביקשה מרשות התחרות לפנות בדרישת נתונים לספקיות ולקמעונאות המרכזיות בענף, לצורך ניתוח בעיות לאורך שרשרת הערך. בנוסף, היא החליטה לפרסם קול קורא לציבור לקבלת התייחסויות בנושא. אבל כאמור, המלחמה פרצה, הוועדה הוקפאה - והתוכניות הללו לא מומשו.

מה כן יושם?

אחת ההצלחות שכן נרשמו היא שתחת הממשלה כונסה ועדת שרים למאבק ביוקר המחיה. עד נובמבר 2024 הוועדה התכנסה שבע פעמים ודנה בצעדים לצמצום יוקר המחיה, בדגש על תחום המזון ומוצרי הצריכה.

משרד הכלכלה הציג מהלכים להגדלת היבוא, הפחתת ריכוזיות והקלות לצרכנים, ומשרד הבריאות הציג רפורמות בתחום המזון, התמרוקים והמכשירים הרפואיים. בנוסף, נקבע יעד לצמצום הבירוקרטיה ביבוא באמצעות רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנועדה להתאים את הרגולציה בישראל לסטנדרטים האירופיים, ואשר חקיקתה הושלמה ביולי 2024.

בנוסף, כתוצאה מההחלטה עברה בכנסת חקיקה חשובה שמקדמת את צמצום כוחם של הספקים. למשל, חוק קידום התחרות בענף המזון תוקן, כך שהוטל איסור על יצרן גדול או ספק גדול להתאחד עם יצרן גדול או בינוני או ספק גדול, במטרה למנוע ריכוזיות בענף המזון, לשמור על שוק תחרותי ולהגן על הצרכנים.

הבעיה עם מיזוגים כאלה היא שהם יוצרים גופים עם כוח שוק גדול שיכולים להכתיב מחירים ותנאים, לדחוק מתחרים קטנים ולהביא לעליית מחירים ולהוריד את המגוון. ההגבלה נועדה לשמור על מחירים נמוכים יותר ושירות טוב יותר לצרכן.

עוד חוק שעבר במסגרת זו הוא האיסור על ספק גדול וקמעונאי גדול להתערב בהנחות הניתנות לקמעונאי גדול על מוצר, אם ההנחה תלויה ברכישה של כמות או סכום הקנייה של מוצר אחר מאותו ספק. האיסור נועד למנוע מצב שבו רשתות גדולות מקבלות הנחות שמבוססות על רכישות גדולות ממוצר אחר של אותו ספק, מה שמחזק את הספקים הגדולים ודוחק החוצה יצרנים קטנים. כך שומרים על תחרות הוגנת, מגוון מוצרים ומחירים טובים יותר לצרכנים.

מבחן התוצאה

קשה לבחון את הצלחת המהלכים הממשלתיים להפחתת יוקר המחיה, שכן לא עבר זמן רב עד שפרצה המלחמה. בשנה הראשונה למלחמה (אוקטובר 2023 עד אוקטובר 2024) נרשמו עליות מחירים בשוק המזון, כאשר מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלה ב־4.3%, לעומת 4.1% בתקופה המקבילה אשתקד. מחירי הירקות הטריים זינקו ב־17.7 % (לעומת 10.5% קודם לכן), ומחירי הפירות הטריים עלו ב־7.2% (לעומת 5.4%). עליות חדות במיוחד נרשמו במוצרי בשר ושמנים. עם זאת, בתחומים כמו מוצרי חלב וביצים העלייה הייתה מתונה יותר מהתקופה המקבילה.

העליות מוסברות בין היתר בשיבושים בשרשרת האספקה, עלויות הובלה ואי־ודאות תפקודית של שוקי החקלאות בזמן לחימה. לפי מדד מחירי היבוא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בין הרבעון האחרון של 2023 לרבעון השלישי של 2024 חומרי גלם התייקרו ב־1.5%, מוצרי צריכה ב־0.5%, ונכסי השקעה ב־1.8%.

וכמובן, גורם משמעותי במיוחד לגל ההתייקרויות הנוכחי הוא העלאת המע"מ מ־17% ל־18%, לאחר עשור שהוא לא שונה. הדבר מיתרגם באופן בלתי נמנע לעליית מחירים ולהגדלת ההוצאות של הצרכן באלפי שקלים.

ההזדמנות קיימת

העובדה שיוקר המחיה מושפע מגורמים חיצוניים לא אומרת שלממשלה אין כלים לטפל בו. להפך: זה רק מדגיש עד כמה חשוב שהממשלה תפעל בנושא. כעת נדרשת פעולה נחרצת מתמיד.

מאז קבלת ההחלטות ב־2023, נעשו צעדים חשובים אך חלקיים בלבד. בסופה של החלטה קיבלנו עוד מאותו דבר, והמדינה שקעה שוב בדפוסי פעולה מוכרים: ועדות שמסתיימות בהמלצות, אך ללא אחריות אופרטיבית מחייבת. למרות התקוות והניסוח הנחוש, הביצוע נשאר מאחור.

מרבית הסעיפים שיושמו היו תיקוני חקיקה חשובים, אך דווקא סעיפים שאמורים ליצור המשכיות להחלטה, בהקמת ועדות אשר אמונות על יישום הוראת השעה, בחינה מחודשת אם נדרשים תיקונים נוספים במטרה לוודא אפקטיביות מרבית של ההחלטה - אלה סעיפים מהותיים שלא בוצעו. היישום התבצע על הנייר עם חקיקה חד־פעמית המבוצעת מיד, אך לא בשטח.

זה לא רק כשל בירוקרטי, אלא פספוס של ממש של הזדמנות ציבורית וכלכלית. במקום לחזק את המנגנונים הקיימים, הממשלה החליטה ליצור עוד גופים חדשים יש מאין בלי לתת את הדעת למה שכבר בנמצא. זה יצר חוסר בהירות, סתר מחויבויות אחרות של הממשלה וסרבל את כל התהליך שגם ככה היה רחוק לפעול באופן חלק.

יתרה מזאת, טרם מומשו במלואם גם צעדים שמטרתם לווסת את כוח השוק של הספקים והקמעונאים. יישום החלטות 192 ו־560 אינו רק מהלך כלכלי, אלא אקט חברתי שמאותת לציבור שהממשלה אכן פועלת למען האזרחים.

אך ההזדמנות לשינוי קיימת, גם במוכנות של המדינה לפעול ולא רק להצהיר, וגם באחריות של האזרחים להיות מעורבים בסדר היום הממשלתי. כשהציבור עוקב, מתעניין ומשמיע את קולו, הוא משפיע על קובעי המדיניות, בוודאי בנושא כל־כך מרכזי בחיי כלל האזרחים.

עוד כתבות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

בנימין נתניהו פוגש את נרנדרה מודי שנחת בארץ, היום / צילום: ap, Leo Correa

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים, ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ–30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק