גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדלפות מהקבינט: מה מותר ומה אסור לראש הממשלה לאשר לפרסום?

העדות של רה"מ בנימין נתניהו בנושא ההדלפה לכאורה של עוזרו יונתן אוריך העלתה את השאלה: האם מותר לראש הממשלה להוציא מידע מהקבינט? ● המחוקק בהחלט שם בידיו את הסמכות הזו, אבל מעולם לא הגדיר מנגנון כיצד לעשות זאת ● וגם: האם ניתן להדליף מהדרגים הנמוכים כל הדרך למעלה? ● המשרוקית של גלובס

יאיר לפיד, יש עתיד ("בנימיני וגואטה", כאן ב’, 7.4.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יאיר לפיד, יש עתיד ("בנימיני וגואטה", כאן ב’, 7.4.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגע חשוב בפרשת "קטארגייט" שעוד בעיצומה היה עדות ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלכה סיפר לחוקרים כי עוזרו יונתן אוריך הדליף מידע סודי "ברשות ובסמכות" של נתניהו, דבר חוקי לכאורה. מי שלא קיבל זאת היה ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "אסור על־פי חוק להדליף מקבינטים", אמר, והתעקש שאיסור זה חל גם על ראש הממשלה. אז בדקנו: מה מותר לראש הממשלה לעשות עם מידע סודי?

המשרוקית | האם נתניהו לא ניסה כלל לדחות את העדות במשפטו?
המשרוקית | האם הכנסת אסרה על בג"ץ להתערב בפיטורי ראש השב"כ?

מה אומר החוק?

סודיות דיוני הקבינט קיבלה מענה לא סתם בחוק רגיל, אלא בחוק יסוד. ליתר דיוק, בסעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה. סעיף קטן (א) קובע: "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים אלה הם סודיים, וגילוים ופרסומם אסור". הנושאים הקבועים הם "ביטחון המדינה" ו"יחסי החוץ של המדינה", ואליהם ניתן להוסיף עניינים אחרים שהממשלה מקבלת לגביהם החלטה נקודתית.

נראה, אם כן, שהצדק עם לפיד: מאחר שהקבינט הוא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, שעניינה הוא חוץ וביטחון, ברור שעל החומרים משם חלה סודיות, ושאסור לפרסמם. למען הסר ספק, תקנון הממשלה אף אוסר לפרסם את מועדי כינוס הקבינט.

אבל כדאי להמשיך בקריאה, לסעיף קטן (ב): "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דברים שהממשלה או ראש הממשלה, או מי שהממשלה או ראש הממשלה הסמיכוהו לכך, התירו את פרסומם, או על דברים שפרסומם נדרש על־פי דין". קרי, לנתניהו כראש הממשלה מותר להחליט להוציא לפומבי מידע מהקבינט.

זה מעלה שאלות: האם ראש הממשלה יכול פשוט, מבלי להודיע לאף אחד מראש, למסור בנאום את התוכן של ישיבת קבינט שלמה? האם דרישה מאחד מעוזריו להעביר פריט מידע מסוים לגורם כזה או אחר מהווה "הסמכה" לפרסם? או שמא יש הליך לגבי בחירת התוכן המפורסם ואופן פרסומו?

בחוק היסוד אין תשובות, ואין חוקים רגילים בנושא. מה עם כוונת המחוקק? ניגשנו לפרוטוקולים של ועדת המשנה של הכנסת לחוקי יסוד, שדנה בחוק היסוד המקורי מ־1968. מה שעניין את הוועדה בסעיף זה, שלא שונה מאז, הוא האיזון בין הרצון לגדוע את ההרגל המגונה של שרים להדליף מישיבות הממשלה - לבין הצורך לשמור על חופש העיתונות. ההליך בו ראש הממשלה אמור להתיר חומר לפרסום לא נדון. גם הרעיון של מתן הסמכות בידיו של אדם בודד לא עלה לדיון, למרות שבהצעת החוק המקורית היא הייתה אמורה להיות רק בידי הממשלה במליאתה.

מה עם הסדרות אחרות?

אם אין הסדרה בחקיקה, אולי משהו התגבש בפסיקה? טרם: "העיסוק בסעיף הזה עד כה היה מהזווית ההפוכה", מסבירה ד"ר מורן קנדלשטיין־היינה, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה. "היה מדובר במקרים בהם עתרו כדי לדרוש פרסום, והממשלה התנגדה. לא היה עיסוק במקרה בו ראש הממשלה רוצה לשחרר חומר שאמור להיות סודי".

אז אין לנו חוק ברור, לא את כוונת המחוקק, וגם פסיקה אין. אולי משהו אחר? ד"ר קנדלשטיין־היינה הסבה את תשומת־לבנו לכך שבתקנון הממשלה פרק שלם מוקדש לסודיות, אך גם בו לא מפורט הליך. הפרק מסמיך את מזכיר הממשלה לפרסם חומרים הכלולים בסעיף 35, כשהנושאים המותרים לפרסום ייקבעו "לפי הנחיות של ראש הממשלה או של יושבי־ראש ועדות השרים או של שר אחר שקבע לכך ראש הממשלה". איך ראש הממשלה אמור להנחות? לא כתוב.

אז עם מה נשארנו? "כל סמכות צריכה להיות מופעלת בשים לב לעקרונות של המשטר החוקתי בישראל ובהתאם לכללי המשפט המינהלי", אומרת קנדלשטיין־היינה. "כמובן שלראש הממשלה אין כוח בלתי מוגבל. הפעלת הסמכות צריכה להיעשות בשים לב לתכלית העומדת ביסוד הסעיף. ההסדר נועד להבטיח שמירה על סודיותם של דיוני הממשלה והחלטותיה לשם הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. הערך שעומד ממול הוא זכות הציבור לדעת.

"אלא שהמקרה הזה מעורר קושי, כי לכאורה ההיתר לא נעשה מטעמי זכות הציבור לדעת, אלא - על־פי גורמים בלשכת ראש הממשלה - כדי לקדם את שחרור החטופים. השאלה היא מי קובע אם זה אכן נעשה לשם כך, האם אכן שחרור המידע יכול היה לקדם מטרה זו, ובעיקר האם אין נזק לביטחון המדינה כתוצאה מפרסום המידע.

"רצוי היה לעגן בכתובים מנגנון מסודר להתרת פרסומים, שיכלול, בין היתר, חובת היוועצות עם גורמים מקצועיים. ואולם גם תחת ההסדר הקיים, נראה כי כללי המשפט המינהלי יכולים לסייע, בין היתר בהיבט של המגבלות ההליכיות המתחייבות מקבלת החלטה מינהלית, לא כל שכן החלטה רגישה שכזו".

הדלפות לראש הממשלה

עד כאן על הדלפות "טופ־דאון", מראש הממשלה לגורמים אחרים. אבל האם יש דבר כזה הדלפות "בוטום־אפ", קרי מהדרגים הנמוכים לעליונים? שאלה זו עלתה בעקבות פרשת אלי פלדשטיין והנגד, כשהאחרון העביר לראשון מסמכי מודיעין מסווגים כדי שיעביר אותם לנתניהו. ח"כ משה סעדה טען כי הנגד רק נהג בהתאם למה שהומלץ בעבר: "השופט וינוגרד כותב, בדוח במלחמת לבנון השנייה, שאיש המודיעין, החובה שלו היא לא לארגון שלו, לא למפקד שלו, אלא לעם ישראל… ואם לא שומעים את ההתרעה שלו, הוא חייב להעביר את זה עד למעלה". מה וינוגרד אמר?

דוח הביניים של ועדת וינוגרד אכן טוען כי במקרי קיצון על איש המקצוע לא לקבל את הוראת הממונים עליו ולהעביר התרעה מודיעינית: "חובת הנאמנות העליונה של אנשי מקצוע היא למקצועם ולתפקידם, ולא למי שמופקד עליהם או לארגון בו הם משרתים… תמיד עדיף להתחיל בהתרעה ובדיון בתוך הארגון ובדרכים מקובלות. אולם כאשר ממונה או ארגון פועלים לדעתו של איש מקצוע בצורה שיש בה נזק ממשי, עליהם להתריע על כך… כאשר מדובר בנזק חמור העלול להיות מסוכן, חובתם של אנשי מקצוע להתריע בפני דרגים עליונים יותר".

מבלי להשתמש במילים המפורשות, הדוח התייחס למה שנקרא באמ"ן "חובת ההתרעה האישית". הרעיון הזה עלה בעיקר לאחר מלחמת יום הכיפורים, לאור פעולתו של סגן סימן־טוב בנימין. סגן בנימין היה קצין מודיעין בפיקוד דרום, שהתריע פעמיים לפני פרוץ המלחמה בפני קמ"ן הפיקוד שהממצאים שבידיו לא עולים בקנה אחד עם הערכת אמ"ן לפיה מצרים התכוננה לתרגיל צבאי. ההתרעות לא הופצו הלאה - והשאר היסטוריה.

סא"ל (מיל') דוד סימן־טוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושותף לכתיבת הספר "פרקליט השטן" על מחלקת הבקרה באמ"ן, מסביר: "כדי למנוע מצב בו לא נשמעות דעות שונות באגף המודיעין, היו כמה פתרונות. פתרון אחד הוא מחלקת הבקרה, שמטרתה הייתה לאתגר את הערכות אמ"ן ולהפרות את השיח. בפועל היא לא הצליחה כל־כך, ומעמדה ירד במהלך השנים. אפשר להסביר זאת, בין היתר, בכך שאם יש גוף שתופס את תפקידו להתנגד באופן עקבי להערכות אמ"ן, וכך הוא גם נתפס במערכת, הוא הופך בסופו של דבר לצפוי מראש, ולכן תרומתו מעטה".

ומה לגבי חובת ההתרעה האישית? זו מתירה לחייל לעקוף את מפקדיו אם הם מסרבים להתייחס להתרעותיו. האם זה ישים? "זה נוהל שנועד להילחם בחשיבת עדר, שזה דבר בסדר בפני עצמו", אומר סימן־טוב. "אבל יש בו גם משהו רומנטי. כמעט שלא עושים בו שימוש, וזה לא במקרה. שמעתי פעם את משה יעלון אומר שכראש אמ"ן הגיעו אליו אולי שני מכתבי התרעה בשנה. כלומר, בפועל זה פשוט לא עובד, ומעטים הקצינים שמאתגרים את המערכת באמצעות יצירת קשר ישיר עם ראש אמ"ן או עם מפקד 8200.

"זה נובע, בין היתר, מכך שחתירה תחת העקרונות ההיררכיים בארגון צבאי עלולה ליצור כאוס וחוסר אמון פנימי. לכאורה, הדרך הראשונה של קצין להביע עמדה שונה היא מול מפקדיו. אם הוא לא עושה כן, הוא מביע כלפיהם חוסר אמון ומביך אותם. מרבית הקצינים שרוצים להתקדם לא נוהגים באופן הזה, ולכן הנוהל הזה נותר נוהל ריק מתוכן".

והוא מעלה עוד עניין: "בהקשר להתרעה למלחמה, יש לשים לב שב־40 השנים האחרונות, מאז מלחמת לבנון הראשונה, ישראל היא זו שיוזמת את המלחמות ואת הסבבים בעזה. לכן השימוש בנוהל ההתרעה האישית באשר לפרוץ מלחמה לא היה רלוונטי".

עוד כתבות

Water Clinic / צילום: דבי סיני

טיפול מרגיע בבריכה ועגלת יין וגבינות: עשר דקות מתל אביב מצאנו שלווה מפתיעה

רכיבה על סוסים בשקיעה למצוק שמשקיף על הים, מתחם מופלא לוואטסו וטבילה בקרח ומיזם קולינרי שמגיש פיצה עם בוראטה ● ביקור בכפר שמריהו ורשפון ● חגית אברון תופרת יום

אילוסטרציה: Shutterstock

התחרות של המותגים היא על 6 שעות מדיה ביום. כך הם יוכלו לנצח

צפייה בטלוויזיה, גלישה ברשתות החברתיות ובאינטרנט לצד האזנה למוזיקה - כל אלה מתכנסים כיום לשש שעות בממוצע של צריכת מדיה, שבהן למפרסמים יש הזדמנות להגיע לכיס של הצרכנים ● הדוח השנתי של חברת הייעוץ דלויט מציע כיצד לעשות את זה

יונדאי סנטה פה הייבריד 2025 / צילום: יח''צ

לשלם 400 אלף שקל על יונדאי? הרכב שמציג עיצוב נועז אך תג מחיר מאתגר

הדור החדש של יונדאי סנטה פה מציג עיצוב נועז, שמהווה מחווה לשוק האמריקאי ● יש לו תא נוסעים איכותי ומרווח, יכולות דינמיות טובות ומנוע די חסכוני ● אבל המחיר דוחק את גבולות התדמית העממית של המותג ומציב אותו בתחרות קשה

גיל לוריא, ראש תחום הטכנולוגיה בבית ההשקעות האמריקאי D.A. Davidson / צילום: DA Davidson

הישראלי שהפך לכוכב בשוק האמריקאי והוריד המלצה לאנבידיה כשכולם עוד הימרו עליה בגדול

בעידן שבו מניית אנבידיה הפכה לדת, גיל לוריא בחר להיות כופר ● בראיון לגלובס מספר ראש מחלקת מניות הטכנולוגיה ב–D.A. Davidson מדוע הוריד את דירוג כוכבת השבבים ל"ניטרלי" - עוד הרבה לפני המכסים של טראמפ, סוקר את התמורות בהשקעה בטכנולוגיה ומסביר מה ענקיות ההייטק צריכות לשנות בתקופה הנוכחית

נראה כי התוכנית תימשך בפריפריה ובמעגל השני והשלישי לאזורי הביקוש / צילום: Shutterstock

הקרב על "דירה בהנחה": התוכנית תימשך, אבל ללא אזורי הביקוש

אחרי מחלוקת ממושכת, משרד הבינוי והשיכון קיבל את מבוקשו - והתוכנית הממשלתית לסבסוד מחירי הדירות תימשך ● בערים שבהן המחיר למ"ר גבוה מ־20 אלף שקל, נראה כי היא לא תתקיים ● עוד סוכם כי הממשלה תקדם "תוכנית להאצת ענף הנדל"ן" ב־3 מיליארד שקל ● ההחלטות הסופיות בעניין יתקבלו ביום חמישי הבא

אחרי צרפת: המדינה האירופית שצפויה להכיר במדינה פלסטינית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמהוהפעם: הארגון המסתורי שאמור לנהל את הסיוע ההומניטרי בעזה, הנזק שספגה נושאת המטוסים האמריקאית בים האדום ובלגיה תומכת בהכרה במדינה פלסטינית ● כותרות העיתונים בעולם

הצי הימי של טורקיה בתרגיל / צילום: Reuters, Anadolu

המדינה שעוינת את ישראל מתחמשת גם בצוללת גרעינית

TSG חתמה על עסקה שמוערכת במיליוני שקלים עם חברה ביטחונית גדולה ● טורקיה ערכה תצוגת מוצרים ביטחוניים ומל"טים וגם רוצה לפתח צוללת גרעינית ● לוקהיד מרטין הציגה יכולות כיבוי אש אוטונומי עם מסוק בלקהוק ● וג'נרל דיינמיקס קיבל חוזה צוללות הענק עם צבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

השבוע בעולם / צילום: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP-Thomas Padilla, Shutterstock, רויטרס, goodgoodgood.com

פקיסטן מאיימת על הודו במלחמה גרעינית, ואיך למצוא ׳חיים מלאים׳ ב-8 חודשים

הימין גואה באירופה, אבל השמאל באוסטרליה והמרכז בקנדה גילו נוסחת ניצחון: אנטי טראמפ ● הצוללות שקוריאה רוצה למכור ב־24 מיליארד דולר ● שר ההגנה הפקיסטני אומר שהודו מתנהגת כמו נתניהו ומאיים במלחמה גרעינית ● דאג "מת לשרת" ● ארבעה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ליאור שיף ואייל חיימדס, מייסדי Tripeldot / צילום: ap, Business Wire

שני ישראלים רכשו חברת משחקים ב-800 מיליון דולר

חברת המשחקים הבריטית טריפלדוט, בבעלות ליאור שיף ואייל חיימדס, רכשה את חטיבת המשחקים של חברת אפלובין האמריקאית ב-800 מיליון דולר ● העסקה תביא את טריפלדוט למעמד של אחת מחברות משחקי המובייל הפרטיות הגדולות בשוק

ג'ונתן גריי / צילום: Reuters

חבר של ביל אקמן, האיש הטוב של עולם ההשקעות: הכירו את המיליארדר שמאחורי תרומת הענק

המיליארדר היהודי ג'ונתן גריי, נשיא חברת ההשקעות בלקסטון, עומד מאחורי תרומת העתק בהיקף 125 מיליון דולר לאוניברסיטת ת"א - הגדולה ביותר שקיבלה מעולם ● גריי הצטרף לבלקסטון כשהיה בן 22 בלבד, אחראי במידה גדולה להצלחתה ונחשב ל"איש הטוב" של קרנות ההון סיכון ● וגם: הקשר עם ביל אקמן ומה הוא חושב על מכסי טראמפ ● פרופיל

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

עובדי "דלק" השביתו את התחנות למשך שעתיים בדרישה לתוספת שכר

תחנות הדלק של קבוצת "דלק" הושבתו היום במשך שעתיים, במחאה על חוסר ההתקדמות במו"מ על השכר ● עובדי תחנות הדלק מרוויחים שכר מינימום, והם דורשים העלאה לעובדים הוותיקים ● על פי הוועד, תחנות הדלק של מרוויחות עשרות מיליוני שקלים בשנה ● בוועד מאיימים: "אם ההנהלה לא תבין את המסר הפעם הבאה תהיה ארוכה ומורגשת יותר"

קריית אונו / צילום: Shutterstock, Alex Lerner

עסקת הענק של מקורות: במו"מ לרכישת משרדים ב-240 מיליון שקל

חברת מקורות נמצאת במגעים לרכישת שטח משרדים למטה חדש, בשטח כולל של 18,000-23,000 מ"ר ברוטו ● 3 שנים אחרי שהושלמה הרכישה: אקרו נדל"ן חתמה על הסכם אופציה למכירת קרקע במתחם מנדרין ● הוועדה המחוזית דרום אישרה הקמת שישה יישובים חדשים בדרום  ● חדשות השבוע בנדל"ן

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: Associated Press, Nic Coury

"תזנק ב-40%": האם אנבידיה תחזור להיות הכוכבת הלוהטת בוול סטריט

לאחר פתיחת שנה עגומה, מניית אנבידיה מציגה התאוששות בחודש האחרון ● במקביל, הדיווחים כי טראמפ מתכנן לבטל את הגבלות יצוא השבבים בארה"ב צפויים לתת רוח גבית למניה ● ב-FactSet מעריכים כי לאנבידיה יש פוטנציאל אפסייד עצום ● ואילו עוד מניות טכנולוגיה צפויות לעלות?

גם זה קרה פה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: שלומי יוסף

תיקון בשווקים? חלק מהמשקיעים הבינו, וחלק עדיין תופסים את הראש

מה אפשר ללמוד מפסק הדין של חניון הברזל ● בהסתדרות המורים העדיפו את הוותיקים על הצעירים ● והתשואות לא התרגשו מהטלטלה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תמיר נמרודי. 580 ימים בשבי

תמיר נמרודי הוא החטוף הישראלי שיש חשש לחייו

ברויטרס דווח כי נשיא ארה"ב החליט לזנוח את הדרישה האמריקנית לנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, במסגרת הסכמה אמריקנית לפרויקט גרעין סעודי ● בכיר ישראלי: יש חלון הזדמנויות של 9 ימים להגיע לעסקה ● קטאר קיבלה אור ירוק מארה"ב ותעביר כסף לממשלה בסוריה ● 59 חטופים - 580 ימים בשבי • עדכונים שוטפים  

טיל JASSM-ER בבסיס חיל האוויר האמריקאי / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב (חיל האוויר האמריקאי)

1.5 מיליון דולר לטיל שיוט: ישראל בדרך לעסקת ענק שעשויה לסייע בתקיפת איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● כשברקע תקיפה אפשרית באיראן, לגלובס נודע כי משרד הביטחון נמצא במשא־ומתן לרכישת טילי שיוט מתקדמים של לוקהיד מרטין ● טיל JASSM-ER נמצא בשימוש בצבאות ארה"ב ואוסטרליה, והוא מאפשר למטוסי קרב לתקוף מטרות בעומק שטח האויב, בלי להיכנס אליו

השופט בדימוס אשר קולה / צילום: ראובן קסטרו

השופט בדימוס אשר קולה, המזוהה עם הממשלה, נבחר לנציב תלונות הציבור על שופטים

קולה, ששימש כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת וישב בהרכב שזיכה את רומן זדורוב, הוא הנציב הראשון שלא כיהן כשופט בבית המשפט העליון ● מאז פרישתו הביע עמדות המזוהות עם הרפורמה המשפטית וקבע כי פיטורי היועמ"שית "זה לא קץ הדמוקרטיה" ● הוא נבחר ע"י ועדה שבשליטת הקואליציה ובהתאם לחוק אשר בג"ץ צפוי לדון ביולי בעתירות נגדו

יבקר הפעם רק במדינות המפרץ. נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ חוזר למזרח התיכון - וישראל כבר לא בראש סדרי העדיפויות

נשיא ארה"ב פותח את סבב ביקוריו במדינות האזור - ללא עצירה בישראל ● במוקד הביקור: ערב הסעודית, אם כי המלחמה בעזה מעמידה בספק את הסיכויים לנורמליזציה בינה לבין ישראל שטראמפ שואף לקדם ● האם הוא יקדם את מסדרון הסחר שיכול לשנות את פני המזרח התיכון, ואיך הסכם הגרעין עם איראן עלול להצית מרוץ חימוש אזורי

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

הראשון של טראמפ: מה כולל "ההסכם ההיסטורי" עם בריטניה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום על עסקת סחר ראשונה מאז שהכריז על "יום השחרור" ● העסקה, שנחתמה עם הממלכה המאוחדת כוללת יצוא חופשי של בקר, אתנול ומכונות ● אך למרות ההצהרות הרמות, לא מדובר בהסכם סחר מקיף

קמפיין בזק / צילום: צילום מסך מתוך הקמפיין

פרסומת ה-AI של בזק היא הזכורה ביותר השבוע, החתונה של הוט - האהובה ביותר

הפרסומת של הוט היא האהובה ביותר בפעם הרביעית, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● טורנדו מתברגת במקום השני בזכירות עם "טכנאי תוך יום", הפרסומת השנויה במחלוקת שבה מככב אליהו יוסיאן עלתה לאוויר לאחר ביצוע הסקר ● הפרסומות הזכורות והאהובות