גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדלפות מהקבינט: מה מותר ומה אסור לראש הממשלה לאשר לפרסום?

העדות של רה"מ בנימין נתניהו בנושא ההדלפה לכאורה של עוזרו יונתן אוריך העלתה את השאלה: האם מותר לראש הממשלה להוציא מידע מהקבינט? ● המחוקק בהחלט שם בידיו את הסמכות הזו, אבל מעולם לא הגדיר מנגנון כיצד לעשות זאת ● וגם: האם ניתן להדליף מהדרגים הנמוכים כל הדרך למעלה? ● המשרוקית של גלובס

יאיר לפיד, יש עתיד ("בנימיני וגואטה", כאן ב’, 7.4.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
יאיר לפיד, יש עתיד ("בנימיני וגואטה", כאן ב’, 7.4.25) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

רגע חשוב בפרשת "קטארגייט" שעוד בעיצומה היה עדות ראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלכה סיפר לחוקרים כי עוזרו יונתן אוריך הדליף מידע סודי "ברשות ובסמכות" של נתניהו, דבר חוקי לכאורה. מי שלא קיבל זאת היה ראש האופוזיציה יאיר לפיד: "אסור על־פי חוק להדליף מקבינטים", אמר, והתעקש שאיסור זה חל גם על ראש הממשלה. אז בדקנו: מה מותר לראש הממשלה לעשות עם מידע סודי?

המשרוקית | האם נתניהו לא ניסה כלל לדחות את העדות במשפטו?
המשרוקית | האם הכנסת אסרה על בג"ץ להתערב בפיטורי ראש השב"כ?

מה אומר החוק?

סודיות דיוני הקבינט קיבלה מענה לא סתם בחוק רגיל, אלא בחוק יסוד. ליתר דיוק, בסעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה. סעיף קטן (א) קובע: "הדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים בעניינים אלה הם סודיים, וגילוים ופרסומם אסור". הנושאים הקבועים הם "ביטחון המדינה" ו"יחסי החוץ של המדינה", ואליהם ניתן להוסיף עניינים אחרים שהממשלה מקבלת לגביהם החלטה נקודתית.

נראה, אם כן, שהצדק עם לפיד: מאחר שהקבינט הוא ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, שעניינה הוא חוץ וביטחון, ברור שעל החומרים משם חלה סודיות, ושאסור לפרסמם. למען הסר ספק, תקנון הממשלה אף אוסר לפרסם את מועדי כינוס הקבינט.

אבל כדאי להמשיך בקריאה, לסעיף קטן (ב): "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דברים שהממשלה או ראש הממשלה, או מי שהממשלה או ראש הממשלה הסמיכוהו לכך, התירו את פרסומם, או על דברים שפרסומם נדרש על־פי דין". קרי, לנתניהו כראש הממשלה מותר להחליט להוציא לפומבי מידע מהקבינט.

זה מעלה שאלות: האם ראש הממשלה יכול פשוט, מבלי להודיע לאף אחד מראש, למסור בנאום את התוכן של ישיבת קבינט שלמה? האם דרישה מאחד מעוזריו להעביר פריט מידע מסוים לגורם כזה או אחר מהווה "הסמכה" לפרסם? או שמא יש הליך לגבי בחירת התוכן המפורסם ואופן פרסומו?

בחוק היסוד אין תשובות, ואין חוקים רגילים בנושא. מה עם כוונת המחוקק? ניגשנו לפרוטוקולים של ועדת המשנה של הכנסת לחוקי יסוד, שדנה בחוק היסוד המקורי מ־1968. מה שעניין את הוועדה בסעיף זה, שלא שונה מאז, הוא האיזון בין הרצון לגדוע את ההרגל המגונה של שרים להדליף מישיבות הממשלה - לבין הצורך לשמור על חופש העיתונות. ההליך בו ראש הממשלה אמור להתיר חומר לפרסום לא נדון. גם הרעיון של מתן הסמכות בידיו של אדם בודד לא עלה לדיון, למרות שבהצעת החוק המקורית היא הייתה אמורה להיות רק בידי הממשלה במליאתה.

מה עם הסדרות אחרות?

אם אין הסדרה בחקיקה, אולי משהו התגבש בפסיקה? טרם: "העיסוק בסעיף הזה עד כה היה מהזווית ההפוכה", מסבירה ד"ר מורן קנדלשטיין־היינה, חוקרת במכון הישראלי לדמוקרטיה. "היה מדובר במקרים בהם עתרו כדי לדרוש פרסום, והממשלה התנגדה. לא היה עיסוק במקרה בו ראש הממשלה רוצה לשחרר חומר שאמור להיות סודי".

אז אין לנו חוק ברור, לא את כוונת המחוקק, וגם פסיקה אין. אולי משהו אחר? ד"ר קנדלשטיין־היינה הסבה את תשומת־לבנו לכך שבתקנון הממשלה פרק שלם מוקדש לסודיות, אך גם בו לא מפורט הליך. הפרק מסמיך את מזכיר הממשלה לפרסם חומרים הכלולים בסעיף 35, כשהנושאים המותרים לפרסום ייקבעו "לפי הנחיות של ראש הממשלה או של יושבי־ראש ועדות השרים או של שר אחר שקבע לכך ראש הממשלה". איך ראש הממשלה אמור להנחות? לא כתוב.

אז עם מה נשארנו? "כל סמכות צריכה להיות מופעלת בשים לב לעקרונות של המשטר החוקתי בישראל ובהתאם לכללי המשפט המינהלי", אומרת קנדלשטיין־היינה. "כמובן שלראש הממשלה אין כוח בלתי מוגבל. הפעלת הסמכות צריכה להיעשות בשים לב לתכלית העומדת ביסוד הסעיף. ההסדר נועד להבטיח שמירה על סודיותם של דיוני הממשלה והחלטותיה לשם הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. הערך שעומד ממול הוא זכות הציבור לדעת.

"אלא שהמקרה הזה מעורר קושי, כי לכאורה ההיתר לא נעשה מטעמי זכות הציבור לדעת, אלא - על־פי גורמים בלשכת ראש הממשלה - כדי לקדם את שחרור החטופים. השאלה היא מי קובע אם זה אכן נעשה לשם כך, האם אכן שחרור המידע יכול היה לקדם מטרה זו, ובעיקר האם אין נזק לביטחון המדינה כתוצאה מפרסום המידע.

"רצוי היה לעגן בכתובים מנגנון מסודר להתרת פרסומים, שיכלול, בין היתר, חובת היוועצות עם גורמים מקצועיים. ואולם גם תחת ההסדר הקיים, נראה כי כללי המשפט המינהלי יכולים לסייע, בין היתר בהיבט של המגבלות ההליכיות המתחייבות מקבלת החלטה מינהלית, לא כל שכן החלטה רגישה שכזו".

הדלפות לראש הממשלה

עד כאן על הדלפות "טופ־דאון", מראש הממשלה לגורמים אחרים. אבל האם יש דבר כזה הדלפות "בוטום־אפ", קרי מהדרגים הנמוכים לעליונים? שאלה זו עלתה בעקבות פרשת אלי פלדשטיין והנגד, כשהאחרון העביר לראשון מסמכי מודיעין מסווגים כדי שיעביר אותם לנתניהו. ח"כ משה סעדה טען כי הנגד רק נהג בהתאם למה שהומלץ בעבר: "השופט וינוגרד כותב, בדוח במלחמת לבנון השנייה, שאיש המודיעין, החובה שלו היא לא לארגון שלו, לא למפקד שלו, אלא לעם ישראל… ואם לא שומעים את ההתרעה שלו, הוא חייב להעביר את זה עד למעלה". מה וינוגרד אמר?

דוח הביניים של ועדת וינוגרד אכן טוען כי במקרי קיצון על איש המקצוע לא לקבל את הוראת הממונים עליו ולהעביר התרעה מודיעינית: "חובת הנאמנות העליונה של אנשי מקצוע היא למקצועם ולתפקידם, ולא למי שמופקד עליהם או לארגון בו הם משרתים… תמיד עדיף להתחיל בהתרעה ובדיון בתוך הארגון ובדרכים מקובלות. אולם כאשר ממונה או ארגון פועלים לדעתו של איש מקצוע בצורה שיש בה נזק ממשי, עליהם להתריע על כך… כאשר מדובר בנזק חמור העלול להיות מסוכן, חובתם של אנשי מקצוע להתריע בפני דרגים עליונים יותר".

מבלי להשתמש במילים המפורשות, הדוח התייחס למה שנקרא באמ"ן "חובת ההתרעה האישית". הרעיון הזה עלה בעיקר לאחר מלחמת יום הכיפורים, לאור פעולתו של סגן סימן־טוב בנימין. סגן בנימין היה קצין מודיעין בפיקוד דרום, שהתריע פעמיים לפני פרוץ המלחמה בפני קמ"ן הפיקוד שהממצאים שבידיו לא עולים בקנה אחד עם הערכת אמ"ן לפיה מצרים התכוננה לתרגיל צבאי. ההתרעות לא הופצו הלאה - והשאר היסטוריה.

סא"ל (מיל') דוד סימן־טוב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, סגן ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ושותף לכתיבת הספר "פרקליט השטן" על מחלקת הבקרה באמ"ן, מסביר: "כדי למנוע מצב בו לא נשמעות דעות שונות באגף המודיעין, היו כמה פתרונות. פתרון אחד הוא מחלקת הבקרה, שמטרתה הייתה לאתגר את הערכות אמ"ן ולהפרות את השיח. בפועל היא לא הצליחה כל־כך, ומעמדה ירד במהלך השנים. אפשר להסביר זאת, בין היתר, בכך שאם יש גוף שתופס את תפקידו להתנגד באופן עקבי להערכות אמ"ן, וכך הוא גם נתפס במערכת, הוא הופך בסופו של דבר לצפוי מראש, ולכן תרומתו מעטה".

ומה לגבי חובת ההתרעה האישית? זו מתירה לחייל לעקוף את מפקדיו אם הם מסרבים להתייחס להתרעותיו. האם זה ישים? "זה נוהל שנועד להילחם בחשיבת עדר, שזה דבר בסדר בפני עצמו", אומר סימן־טוב. "אבל יש בו גם משהו רומנטי. כמעט שלא עושים בו שימוש, וזה לא במקרה. שמעתי פעם את משה יעלון אומר שכראש אמ"ן הגיעו אליו אולי שני מכתבי התרעה בשנה. כלומר, בפועל זה פשוט לא עובד, ומעטים הקצינים שמאתגרים את המערכת באמצעות יצירת קשר ישיר עם ראש אמ"ן או עם מפקד 8200.

"זה נובע, בין היתר, מכך שחתירה תחת העקרונות ההיררכיים בארגון צבאי עלולה ליצור כאוס וחוסר אמון פנימי. לכאורה, הדרך הראשונה של קצין להביע עמדה שונה היא מול מפקדיו. אם הוא לא עושה כן, הוא מביע כלפיהם חוסר אמון ומביך אותם. מרבית הקצינים שרוצים להתקדם לא נוהגים באופן הזה, ולכן הנוהל הזה נותר נוהל ריק מתוכן".

והוא מעלה עוד עניין: "בהקשר להתרעה למלחמה, יש לשים לב שב־40 השנים האחרונות, מאז מלחמת לבנון הראשונה, ישראל היא זו שיוזמת את המלחמות ואת הסבבים בעזה. לכן השימוש בנוהל ההתרעה האישית באשר לפרוץ מלחמה לא היה רלוונטי".

עוד כתבות

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

נתניהו הבטיח: שדה תעופה בים. הבעיה? זה כבר הובטח לפני שלושה עשורים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

טילי ספייק מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

התרגיל הספרדי: ביטול רכישת טילי נ"ט של רפאל, וקנייתם מחברה־בת אירופית

רק לפני מספר חודשים ביטלה ספרד עסקת ענק עם רפאל בגין המלחמה בעזה, וכעת היא פונה לחברת יורוספייק - בה לרפאל 20% בעלות ● התירוץ שבו משתמשים לנימוק העסקה המסתמנת: הרכיבים מיוצרים באירופה

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים