על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● כותרות העיתונים בעולם | התרגיל הצבאי ההיסטורי שנערך בגבול ישראל
● כותרות העיתונים בעולם | הקואליציה בספרד מאיימת להתפרק אם תמומש עסקת נשק עם חברה ישראלית
● כותרות העיתונים בעולם | האנליסט שטוען: "איראן יכולה לייצר פצצה גרעינית בשבוע", ומאשים את ישראל
1 הבינה המלאכותית הפכה לנשק בצה"ל, ולא כולם מרוצים
לאחר ה-7 באוקטובר ישראל האיצה את השימוש בבינה מלאכותית בלחימה בעזה, תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות באיתור מטרות, זיהוי פנים וניתוח תקשורת, אולם שימוש בטכנולוגיות אלה לעתים הוביל לזיהוי שגוי ול"תוצאות קטלניות", כך נכתב בניו יורק טיימס. השימוש בכלים אלה עורר גם שאלות אתיות, במיוחד בנוגע לפגיעות באזרחים.
"במהלך ה-18 חודשים האחרונים, ישראל שילבה בינה מלאכותית עם תוכנת זיהוי פנים, על מנת להתאים בין פנים המוסתרות חלקית או פצועות לבין זהויות אמיתיות. כמו כן, ישראל השתמשה בבינה מלאכותית להרכבת רשימות מטרה לתקיפות אוויריות, ויצרה מודל בינה מלאכותית בערבית להפעלת צ'אטבוט שיכול לסרוק ולנתח הודעות טקסט, פוסטים ברשתות חברתיות ונתונים אחרים בשפה הערבית", נכתב.
עוד נכתב בניו יורק טיימס, כי הטכנולוגיות המתקדמות הובילו לעתים "לזיהויים שגויים, מעצרים לא נכונים ולמות אזרחים", גורמי ביטחון אירופאים ואמריקאים אמרו לניו יורק טיימס כי, "אף מדינה אחרת לא הייתה פעילה כמו ישראל בניסוי כלים של בינה מלאכותית בזמן אמת בשדה הקרב, והדבר מספק הצצה לאופן שבו טכנולוגיות כאלה עשויות לשמש במלחמות עתידיות - וכיצד הן עשויות גם להשתבש". הבינה המלאכותית בשדה הקרב מעלה "שאלות אתיות חמורות. בינה מלאכותית צריכה איזונים ובלמים, ובני אדם צריכים לקבל את ההחלטה הסופית", נכתב.
גם חברת הבינה המלאכותית גוגל דיפמיינד (Google DeepMind) בבריטניה, מודאגת מהשימוש של הטכנולוגיה בשדה הקרב. עובדי החברה מתכוננים להתאגד במטרה לאתגר עסקאות טכנולוגיות עם קשרים לישראל, כך פורסם ברויטרס. לפי הדיווח, כ-300 מעובדי החברה בלונדון מבקשים להצטרף לאיגוד עובדי התקשורת (CWU), בעקבות חוסר שביעות רצון מהחלטת גוגל למכור שירותי ענן וטכנולוגיות בינה מלאכותית לגורמים ביטחוניים ישראליים. המהלך מתרחש על רקע מחאה קודמת נגד "חוזה הענן של ענקית הטכנולוגיה עם ישראל".
גוגל דיפמיינד וה-CWU לא הגיבו מיידית לבקשת תגובה מרויטרס.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת שירה פרנקל ונתן הודנהיימר. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך רויטרס, מאת אנג'לה כריסטי. לקריאת הכתבה המלאה.
2 המלחמה בעזה מטלטלת את השלום עם ירדן ומצרים
המלחמה בעזה ממשיכה לטלטל את יחסיה האזוריים של ישראל ומציבה את ירדן ומצרים בלב משבר פנימי. על רקע לחץ ציבורי גובר, הפגנות והחרפת המתיחות, שתי המדינות נאלצות לאזן בין שמירה על קשרים ביטחוניים וכלכליים עם ישראל לבין זעם עממי באוכלוסיות שלהן המתנגדות למלחמה וליחסים עמה. התדרדרות נוספת עלולה לערער את היציבות באזור. "גם לירדן וגם למצרים יש קשרים פורמליים ארוכי שנים עם ישראל, והן אפשרו רמות משתנות של מחאה על קשרים אלה", כך פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
בעמאן בירת ירדן מתקיימות הפגנות תכופות עם גילוי ביקורת גלויה על הממשלה ויחסיה עם ישראל, המפגינים אף התעמתו עם הכוחות הירדנים. גם מצרים אפשרה לאזרחים לנהל "הפגנות מנוהלות בקפידה שהתמקדו אך ורק בסולידריות עם הפלסטינים - ללא ביקורת על ממשלת הנשיא", נכתב.
המהומות הפנימיות מציבות אתגר הן לירדן והן למצרים, שתי המדינות שהן שותפות ביטחוניות וחיונית של ארה"ב במזרח התיכון.
"המלחמה בעזה מתחה את "השלום השברירי" בין ישראל למדינות הערביות כאשר הן "נאלצות לדכא את חוסר שביעות הרצון בקרב האוכלוסיות שלהן תוך כדי שמירה וניצול היתרונות הכלכליים והביטחוניים מקשריהן עם ישראל", נכתב.
מה יהיה הלאה? גורמים במצרים כבר הזהירו את ישראל שהיא עלולה "להשעות את הסכם השלום מ-1979 אם פלסטינים יידחקו לסיני", במקביל, "שר החוץ של ירדן אמר כי העברת פלסטינים לירדן תיחשב מעשה מלחמה".
יוסט הילטרמן, יועץ מיוחד בתוכנית המזרח התיכון של קבוצת משבר בינלאומית אמר לוול סטריט ג'ורנל כי, "שרידותה של ירדן תלויה במה שישראל עושה, וכך גם משטרה של מצרים: אם ישראל תגרש פלסטינים מעזה לסיני, והמשטר ייכשל בעצירת הגל, הוא עשוי ליפול" והוסיף "ואם ישראל תגרש פלסטינים מהגדה המערבית לירדן, זה עשוי להביא לסופה של ממלכת ירדן".
מתוך וול סטריט ג'ורנל, מאת עומר עבד אל-בקי, סאמר סעיד וסוהא מעאייה. לקריאת הכתבה המלאה.
3 שר החוץ האיראני באזהרה לישראל
על רקע ההתקדמות בשיחות הגרעין בין ארה"ב לאיראן, בטהרן טיימס פורסם כי שר החוץ, עבאס עראקצ'י, הזהיר את ישראל מפני ניסיונות חבלה או התנקשויות במהלך שיחות הגרעין. עראקצ'י פרסם ברשת X אזהרה לישראל: "הניסיונות של המשטר הציוני וקבוצות אינטרס מיוחדות לחבל בדיפלומטיה, באמצעות מגוון טקטיקות, ברורים לכולם". הוא הוסיף כי "שירותי הביטחון שלנו בכוננות גבוהה לאור ניסיונות חבלה והתנקשויות בעבר".
האזהרה הנוכחית של עראקצ'י מתבססת גם על מידע מודיעיני מגופי ביטחון איראניים וגם על דיווחים בתקשורת על פעולות אפשריות מצד ישראל. "נראה כי המשא-ומתן, שעשוי להגיע לשלב חדש עם תחילת השיחות ברמת המומחים, עורר דאגות בישראל. ישראל, הסובלת מהאשליה שתוכנית הגרעין של איראן מהווה איום קיומי, נוהגת לנסות ולשבש שיחות מסוג זה", נכתב.
מתוך טהרן טיימס. לקריאת הכתבה המלאה.
4 מלון ביפן ביקש מישראלי לחתום כי לא ביצע "פשעי מלחמה"
מלון בעיר קיוטו שביפן דרש מתייר ישראלי לחתום על הצהרה כי לא היה מעורב בביצוע פשעי מלחמה כתנאי לצ'ק-אין, כך פורסם בסוכנות הידיעות הטורקית Anadolu Ajansı. התייר, שהציג את דרכונו הישראלי בקבלה, סיפר כי נדרש להתחייב לדין הבינלאומי ולהצהיר כי לא לקח חלק בתקיפות נגד אזרחים או מעשים אחרים האסורים באמנת רומא. בעקבות האירוע פנה שגריר ישראל ביפן, גלעד כהן למושל קיוטו והביע מחאה על המהלך.
במכתב נכתב "הנני מתחייב להמשיך ולציית לדין הבינלאומי ולדין ההומניטרי, ולעולם לא לקחת חלק בפשעי מלחמה בכל צורה שהיא". הטופס ציין מעשים כמו "אונס, רצח אנשים שנכנעו או תקיפות על אזרחים".
התייר הישראלי ששירת כחובש קרבי במילואים בחיל הים אמר: "הפקיד הגיש לי את הטופס הזה ואמר לי שבלי לחתום עליו לא אוכל להיכנס". הישראלי סירב בהתחלה לחתום על המסמך, אך חתם עליו לאחר שנאמר לו מנציג המלון כי "כל אורח ישראלי ורוסי מחויב לעשות זאת".
בתגובה, הנהלת המלון אמרה כי הדרישה היא מוצדקת "עבורנו, מלחמה היא דבר רחוק, ומעולם לא פגשנו אנשים שהורגים נשים וילדים ומפציצים בתי ספר". בנוסף צוין כי "מקרה דומה התרחש במלון אחר בקיוטו ביוני האחרון".
מתוך Anadolu Ajansı, מאת פארוק הנדר ואיפה אוזקן. לקריאת הכתבה המלאה.