שטרות של 200 / צילום: Shutterstock
ההצעה של שר החוץ גדעון סער לבטל סדרות מסוימות של שטרות 200 שקל שנמצאים בידי חמאס בעזה מעוררת סערה: בעוד שגורמים בממשלה, לרבות ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' מביעים תמיכה ברעיון, בנק ישראל מתנגד נחרצות וכלכלנים אחרים מטילים ספק גם הם.
● שר החוץ סער לנגיד בנק ישראל: בטל סדרות ישנות של שטרות 200 שקל
● נבחר פה־אחד: זה היועץ המשפטי הבא של משרד האוצר
בהודעה לתקשורת, בנק ישראל הדגיש שהסמכות לכך נתונה אך ורק לנגיד בנק ישראל אמיר ירון. אך בפועל, יש קולות שטוענים שעם מספיק לחץ ממשלתי ותמיכה של גורמים ביטחוניים - יהיה ניתן לשכנע אותו אחרת.
"מהלומה כבדה לחמאס"
כפי שנחשף בגלובס, קבוצת מומחים הציעה בספטמבר 2024 לבטל את כל שטרות ה־200, זאת במטרה להילחם בהון השחור ובגורמי פשיעה. ההצעה זכתה להתעניינות גדולה מצד חלק מהגורמים כמו רשות המסים והרשות להלבנת הון, ולביקורת מצד אחרים כמו בנק ישראל. בבנק ישראל התעקשו שהנימוקים לטובת ביטול השטר לא היו מספיקים, וההחלטה על כך מסורה במילא לנגיד בנק ישראל ולא לאף גורם אחר.
ראש הממשלה נתניהו כינס גורמי מקצוע לדון ברעיון, אך נראה שעדיין לא התקבלה החלטה במעגלים אלו. זאת, בין השאר, בשל חשש שארגוני הפשע ימהרו להחליף את שטרות ה־200 ברשותם בשטרות 100, והדבר ייצור מצוקת מזומנים לכלל הציבור.
אך כעת, עולה הצעה מוגבלת יותר, עם מטרה אחרת: לא למנוע זרימה של הון שחור ולפגוע במעלימי מס או במשפחות פשע, אלא לפגוע במאגר המזומנים של חמאס בעזה כחלק מהמאמץ המלחמתי. על פי ד"ר אדם רויטר, יו"ר "חיסונים פיננסים" ומראשי קבוצת המומחים שיזמה את ביטול שטרות ה־200, מסביר ש"גילינו שאנחנו יודעים את המספרים הסידוריים של כמעט כל השטרות ברצועת עזה. הם קיבלו את שטרות השקלים דרך משאיות ברינקס מבנקים ישראלים, ולכן יש רישום של כולם".
לדבריו, "בזמן המלחמה, חמאס שדד את כל הבנקים בעזה, והוא גם ממסה את כל הטרנזאקציות הכספיות שעוברות אצל הסוחרים ואצל הכנופיות שמשתלטות על המזון והדלק. חמאס יושב היום על הר מזומנים בשווי 3־4 מיליארד שקל, וכמעט כולו - בשטרות של 200 שקל".
בעזרת כסף זה, רויטר טוען "ניתן להוביל למצוקת מזומנים ניכרת בחמאס, הוא המעסיק הכי גדול בעזה. אם הוא יידע שהכסף לא יהיה שווה כלום, הוא יילחץ". לטענתו, זה אפילו "יכול להביא לשחרור החטופים".
על פי חבר נוסף בקבוצת המומחים, חוקר כלכלת עזה בשם אייל עופר, "חמאס גובים עשרות אחוזים מעסקאות שמנזילות כסף בבנק למזומן בפועל".
שר החוץ גדעון סער, שהמנכ"ל החדש שלו עדן בר־טל היה אחד מחברי הקבוצה המקורית שהציעה את ההצעה המקורית לביטל שטרות ה־200, כתב במפורש ש"מהלך זה יהווה מהלומה כבדה ליכולת הכלכלית של חמאס ויפגע בגיוס מחבלים חדשים לשורותיו ובהתחמשותו המחודשת", ו"מהלומה כלכלית כבדה כעין זו עשויה לתרום תרומה מהותית להשגת מטרות המלחמה - מיגור החמאס כישות צבאית ושלטונית והשבת החטופים לביתם".
אייל עופר מוסיף כי, "השאלה כעת היא האם מדינת ישראל, באמצעות בנק ישראל אשר הנפיק את כל השטרות הללו והעבירם לרצועת עזה ישכיל למצוא את הדרך לבטל את תוקפם של השטרות שנמצאים כעת אצל חמאס ברצועה".
"פיתרון לא אפקטיבי"
אולם, לא כולם בטוחים עד כמה זה יהיה אפקטיבי: גורמי מקצוע המעורים בנושא מציינים שהסוחרים בעזה עלולים להמשיך לקבל את שטרות ה־200 למרות ביטולם הרשמי, מה שיהפוך אותם לבעלי משמעות כלכלית, ולכן אמינים כמשכורות שחמאס יכול לחלק לחייליו ותומכיו.
גם ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א וחבר מועצת העיר ת"א יפו, מדגיש ש"בסופו של דבר, יפסיקו לבדוק את המספרים הסידוריים. לכן, סוחרים בעזה יוכלו להניח שהם יוכלו להשתמש בשטרות האלה בעתיד. ולכן - יוכלו לקבל אותם כבר היום". אך ישנם גורמי ממשלה שמתעקשים: "סוחרים בעזה לא יהיו מוכנים לגעת בסדרות פסולות".
בעיה נוספת היא זיהוי השטרות, מכיוון שהחלוקה בין שטרות בידי חמאס לשטרות בידי ישראלים או אפילו עזתים אחרים אינה ברורה. על פי רויטר וגורמים ממשלתיים נוספים יש רישום של אותם שטרות, אך ד"ר דישטניק ספקן יותר: "קודם כל, יש כניסות ויציאות של אנשים ושל סחורה, גם עכשיו דרך צדדים שלישיים. הגבולות לא באמת הרמטיים".
בעיניו, "ככל שהפתרון הוא חלקי יותר, כך הוא יהיה פחות אפקטיבי. עדיף כבר לחזור להצעה המקורית, לבטל את כל שטרות ה־200".
גורמי המקצוע המעורים בנושא נחרצים אפילו יותר: "ברגע ששטר נמצא במחזור, קשה לדעת איפה הוא באמת נמצא. אין לנו מספיק מידע בשביל זה".
לדבריהם הכסף הזה חדר כבר לישראל: "נגיד שיש הברחות בין עזה לבדואים מהנגב, ואותו בדואי קונה בחנות מכולת בשדרות. זו אחריות של בעל המכולת? הוא הפסיד את הכסף שלו". לדבריהם, המשמעות של זה היא ש"אנשים לא יסכימו לקבל שטרות של 200 כבר מעכשיו. מכיוון שהמהות של כסף זה אמון, ה'הרג החלקי' שקול להרג מלא של השטר".
אפליקציה תספיק?
בעיה נוספת שעולה היא הטרחה והבעיות הפרקטיות שיוטלו על אזרחים ישראלים. כל מי שמחזיק בשטרות של 200 יצטרך לבדוק שהשטרות שלו אינם מהסדרות הפסולות, וכל בעל עסק שיקבל אותם יצטרך לבדוק ללא הפסקה שאלו אכן שטרות לגיטימיים.
אך על פי רויטר "ניתן לטפל בכך על ידי השקת אפליקציה שתסרוק את שטרות ה־200, ותאפשר לכל אחד לבדוק בקלות האם מדובר בשטר לגיטימי או כזה שלא".
אך גורמי המקצוע המעורים בנושא דוחים את רעיון האפליקציה, וטוענים ש"אפילו אם נניח שיודעים בדיוק איזה שטרות יש בעזה ומבטלים רק אותם, והציבור יקבל על כך הודעה, מה יקרה? מישהו מקבל שטר של 200, הוא יטרח לבדוק אותו או יבקש שטרות אחרים? על אחריותך לבדוק אם זה אחד מהשטרות האלה או לא?"
גם ד"ר דישטניק אומר שבעיניו "זה ייצור בעיות, כי בעל המכולת יצטרך לבדוק כל שטר. אפילו אם תהיה אפליקציה פשוטה, זה לא פרקטי". ולדבריו, אם בעלי העסקים לא יטרחו לבדוק כל שטר, הרי שזה יכשיר מחדש את השטרות ויהפוך אותם שוב לבעלי ערך רלוונטי.
הסמכות אצל בנק ישראל
בעוד שביטול שטרות בעלי הילך גבוה הוא אירוע שנוסה בעולם, בהצלחה רבה יותר (500 אירו באיחוד האירופי) או פחות (ביטול מספר רב של שטרות בהודו שהביא לכאוס ואף להרוגים), גם ד"ר רויטר מיוזמי ההצעה נאלץ להודות שאין לכך תקדים בעולם.
מצד שני, הוא אומר "ישראל היא מקרה מיוחד בו כלכלה לא ישראלית משתמשת בכסף שלה כהילך חוקי גם אצלם". אמנם מקרה כזה אינו ייחודי לגמרי (כך למשל, כלכלות הסמוכות לגוש האירו מקבלות אותו גם בלי להיות חברות).
ומה לגבי הסמכות למהלך? בנק ישראל מתעקש שהדבר נמצא בסמכות הנגיד בלבד, אך גורמים ממשלתיים מקווים שלא יידרש חוק של הכנסת כדי לגרום לכך לקרות. בינתיים, סער פרסם מכתב בו הוא מאיים לקדם את הנושא בחקיקה אם בנק ישראל לא יסכים לכך.
עם זאת, עצמאות בנק ישראל היא נדבך חשוב בחוסן ובאמינות הכלכלית של ישראל. פגיעה בה עלולה להוביל לפגיעה באמון המשקיעים וחברות הדירוג בישראל. מה יקרה בפועל? עוד מוקדם מכדי לדעת, אך בשל תמיכת ראש הממשלה, שר האוצר ושר החוץ - הנושא ממשיך להיות מקודם מול כל הגורמים הרלוונטיים.