ראש השב''כ רונן בר וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, מעיין טואף - לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (א') את התצהיר שלו לבג"ץ, במסגרתו עליו לנמק את התשתית העובדתית שהובילה לפיטורי ראש השב"כ רונן בר. בתצהיר כתב נתניהו כי "בר כשל בתפקידו כראש השב"כ ואיבד את אמונה של ממשלת ישראל כולה ביכולתו להמשיך ולעמוד בראש השב"כ. זאת הסיבה שהובילה להפסקת כהונתו בתפקיד". נתניהו הוסיף כי העתירות עוסקות בעצמאות ממשלת ישראל, "המייצגת את רצונו של הציבור שבחר בה".
● לקריאת התצהיר המלא של ראש הממשלה
נתניהו טוען כי טענת בר - שבמועד מסוים ביקש להישאר עמו בארבע עיניים ללא מכשירי הקלטה במטרה שהדברים לא יתועדו - אינה נכונה, וכי מבדיקת הסטנוגרמה עולה כי באותו יום בר היה זה שביקש בתום הפגישה להישאר עמו בארבע עיניים. באופן כללי נטען כי במרבית המקרים היה זה בר שביקש להישאר עמו, ולא נתניהו ביקש.
● המשרוקית | האם נתניהו לא ניסה כלל לדחות את העדות במשפטו?
● המשרוקית | האם הכנסת אסרה על בג"ץ להתערב בפיטורי ראש השב"כ?
● פרשנות | לאחר תצהיר רונן בר ולאור הודעתו על פרישה קרובה - הדילמה של בג"ץ
● תצהיר רונן בר: "הובהר לי שככל שיתקיים משבר חוקתי, עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ"
לדברי נתניהו, טענות בר הן שקריות
נתניהו עונה לטענות בר נגדו וטוען כי הן שקריות. כך לגבי טענתו של בר כי נדרש לחתום על חוות-דעת בעניין האבטחה במשפטו הפלילי של נתניהו - נטען כי מדובר במסקנה של בר מהאירועים. וכי העובדה שב-19 באוקטובר 2024 שוגר כטב"ם על-ידי חיזבאללה שפגע בחלון ביתו של נתניהו בקיסריה, היא המפתח לאירועים המתוארים בתצהירו של בר. "ניסיונו של בר בתצהירו לקשור בין דרישתי ממנו לממש את חובתו על-פי חוק לאבטחת ראש הממשלה שרק עתה ניסו להתנקש בחייו, לבין מסירת עדותי בבית המשפט, הוא פרי דמיונו ונסתר בראיות אובייקטיביות".
נתניהו מוסיף כי דרש מבר להציג "תוכנית הגנה ברורה ומפורטת" למשך כל תקופת עדותו נוכח האיומים והמידע המודיעיני. לדבריו, הוא אמר לבר: "אני לא מעוניין לעכב ביום אחד. אני רוצה להתייצב שם" - כך מתוך פגישה בין ראש השב"כ לבין נתניהו. עוד נטען כי נתניהו לא ביקש מבר כל חוות-דעת שלא לקיים את עדותו. "טענה זו היא שקר מוחלט", מציין ראש הממשלה.
נתניהו דוחה גם את הטענה לבקשה להפעלת אמצעים ויכולות הארגון במסגרת המחאה נגד הממשלה. לדבריו, "זו טענה חסרת שחר, ולא צורפה לה ראיה כלשהי".
באשר לטענת בר כי הורה לו לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ, טוען נתניהו כי בתצהיר החסוי צוין אחרת, וכי אין זכר לכך בסטנוגרמות הפגישה מאותו המועד, וגם אין בקשה להישאר בארבע עיניים בסוף אותה הפגישה.
באשר לאחריות בר על אירועי ה-7 באוקטובר כותב נתניהו כי "עקרונות הפעולה שקבע בר ביישום הדיון ביטחוני שכינס שעה ורבע לפני הטבח הוא הכישלון מודיעיני הגדול ביותר בתולדות ישראל", ומוסיף כי "בר לא העיר את המערכת אלא הרדים אותה באופן מוחלט ומנע פעולה משמעותית רק כדי 'להימנע ממיס-קלקולציה', מושג שממחיש את הפער בין תפיסתו הביטחונית והאסטרטגית הכושלת של בר גם במהלך המלחמה עצמה".
עוד נכתב כי בניגוד לתצהיר של בר, לפיו הנחה בשעה 05:15 בסיום הערכת המצב לעדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה - להנחיה אין זכר בסיכום הדיון. רק בשעה 06:13 בבוקר ההנחיה בוצעה בפועל.
עוד נטען בתצהיר כי בר מבקש ליצור מצג שווא לפיו התריע בהערכות מודיעיניות חודשים לפני פרוץ המלחמה כי בכוונת חמאס בעזה לפתוח במלחמה נגד מדינת ישראל, אך בפועל בר הציג "הערכות מודיעיניות הפוכות שהתבררו לימים כמנותקות לחלוטין מן המציאות, בהדגישו שאין התרעה למלחמה ברצועת עזה".
ראש הממשלה מפנה לדוח מודיעיני שקיבל מבר ארבעה ימים לפני מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, המעיד לדבריו על "גודל העיוורון של ראש השב"כ - חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העיקרון המוכר של 'שקט ביטחוני תמורת הקלות' מגלם פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה (ייתכן אף לאורך זמן), בוודאי בהינתן עמידה של ישראל ושאר השחקנים בהבטחה ליצירת אופק כלכלי חיובי".
באשר לזכותו של בר להשמיע את טיעוניו, כותב נתניהו כי בר סירב להתייצב בפני הממשלה הממונה עליו, וכי במקום זאת שיגר מכתב שבו הביע אי-אמון בממשלה.
בנוסף, נתניהו דוחה את הטענה לניגוד עניינים בשל החקירות בעניין הקשר בין יועציו לבין קטאר. לדבריו, הכוונה לפטר את בר הולידה את החקירה, ולא החקירה הולידה את הפיטורים. "מדובר בחקירות מגמתיות שנועדו לסכל את כוונתי לפטרו שהתגבשה לאורך זמן ופורסמה כבר נובמבר 2024", טוען נתניהו.
בר בתגובה: "דבריו רצופים ציטוטים מגמתיים וחצאי אמיתות"
ראש השב"כ רונן בר מסר בתגובה: "כלל הפרטים שעלו בתצהיר הגלוי והחסוי שהגשתי הם אמת לאמיתה, כולם מגובים במסמכים רבים שאותם בחרתי, כעומד בראש ארגון ממלכתי, להגיש לבית משפט בלבד.
"האמת היא שהוכתבה לי ונמסרה לידי חוות-דעת מטעמו של ראש הממשלה, עליה נדרשתי לחתום, ואשר בפועל אינה מאפשרת את עדותו הרציפה של ראש הממשלה במשפטו. תופעה זו של לחץ מצד ראש הממשלה להשפיע על חוות-דעת מקצועיות חזרה מספר פעמים. האמת היא שנדרשתי להעביר מידע אודות אזרחים ישראלים שהם פעילי מחאה. והאמת היא שנדרשתי על-ידי ראש הממשלה שבמצב של משבר חוקתי עליי להישמע לראש הממשלה ולא לבית המשפט.
"הדברים שכתב ראש הממשלה בתצהירו רצופים אי-דיוקים, ציטוטים מגמתיים וחצאי אמיתות שמטרתם להוציא את הדברים מהקשרם ולשנות את המציאות. דוגמה לסילוף הבולטת במיוחד בדבריו של ראש הממשלה נוגעת להערכת המצב שקיימתי בליל ה-7 באוקטובר, במסגרת זו בחר ראש הממשלה להשמיט את ההנחיות האופרטיביות הרבות שניתנו ואף טען פעמיים כי לא הנחיתי להעביר את המודיעין למזכיר הצבאי. האמת היא הפוכה, כפי שתועד ביומן המבצעי של השב"כ והוגש לראש הממשלה כחלק מהתחקיר, שם נכתב בבירור: 'יש להעביר את עיקרי הדיון לרמטכ"ל ולמזכ"צ'.
"בניגוד לנטען בתצהיר, כלל התחקירים מלמדים כי השב"כ הוא זה שהעיר את מערכת הביטחון בליל ה-7 באוקטובר. על הכישלון המודיעיני לקחו בכירי מערכת הביטחון אחריות, ואולם על מדיניות השקט ומימון החמאס, שהוכתבה ישירות על-ידי ראש הממשלה - ראש הממשלה מעולם לא נטל אחריות. כישלון היסטורי זה של מדיניות שגויה שהיא אשר בנתה את חמאס, כרסמה בהרתעה ותרמה לחשש ממיסקלקולציה בקבלת ההחלטות של בכירי מערכת הביטחון, גם באותו לילה.
"ביום זה מתחדד עוד יותר ההכרח בהקמתה של ועדת חקירה ממלכתית שתאפשר הגעה לחקר האמת, לו זכאים אזרחי ישראל כולם. לצד ההכרח ביכולת של ראש השב"כ לעמוד בפני לחצים שמופעלים עליו וחשיבות ההכרעה המונחת בפני בית המשפט".
כזכור, בשבוע שעבר הגיש בר את תצהירו לבג"ץ, ושם הפנה לנתניהו טענות קשות הנוגעות לדרישותיו ממנו כראש השב"כ. בר טען כי פיטוריו לא נעשו מנימוקים ענייניים אלא מסירובו להיות נאמן לראש הממשלה. בין היתר טען כי נתניהו ניסה לכפות עליו חוות-דעת שלא תאפשר את עדותו השוטפת בבית המשפט מטעמי אבטחה, ביקש שיפעל נגד אזרחים במסגרת המחאה נגד הממשלה ויעביר פרטים על זהותם. בתצהירו כתב בר כי ראש הממשלה הורה לו, אגב שיחה בנושא המחאה, כי ככל שיתקיים משבר חוקתי, עליו לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ.
בר טען כי מתנהל נגדו "מסע הסתה" בשל שתי החקירות הרגישות הנוגעות להעברת מידע סודי, וכי הוא הוצא מצוות המשא-ומתן לשחרור החטופים משבי חמאס לאחר שלב א' של ההסכם, ובכך היה סיכון לפגיעה בהסכם נוסף.