מדי מים / צילום: תמר מצפי
משרד האנרגיה פרסם היום (ב') את תוכניתו לאפשר לרשויות מקומיות לבטל את תאגידי המים שתחתיהן, ולהשיב את האחריות למחלקות מים ברשויות המקומיות כפי שהיה בעבר. על פי משרד האנרגיה, קיים כיום חוסר יעילות מובנה בתאגיד מים שמופרד מהעירייה, שמביא לבזבוז כספי ציבור בשל עלויות תפעול גבוהות. המשרד מציע שרשויות מקומיות איתנות ויציבות יוכלו לקחת חזרה את הסמכויות מתאגידי המים, כל עוד המשק יישאר "סגור" וכל ההכנסות מתעריפי המים יושקעו חזרה בתשתיות. אך גורמי מקצוע, ובכללם רשות המים, מעדיפים את המצב הנוכחי וחוששים מההשלכות של החזרת סמכות זו לרשויות המקומיות.
● דוח הגז העולמי קורא להקמת שוק גז משותף במזרח הים התיכון
● ביטול שטר 200 השקלים חוזר: האם הממשלה תכפה את המהלך על בנק ישראל?
החובה של רשויות מקומיות להקים תאגידי מים נחקקה כבר ב-2004, ומאז הוקמו 56 תאגידי מים המשרתים כ-180 רשויות מקומיות. תאגיד המים הוא גוף עצמאי, המנותק מהרשות המקומית (זו ממנה רק מיעוט מחברי הדירקטוריון), ונועד לענות לצורך האקוטי שעלה לפני כ-20 שנה של שיקום תשתיות המים הרעועות בישראל. אך על פי מסמך המדיניות של משרד האנרגיה, בעוד שהקמת תאגידי המים הביאה לשיפור ניכר בהורדת פחת המים והגדלת ההשקעות בתשתית, הן כבר לא נצרכות היום ומהוות נטל עודף על הרשויות - שעדיין נושאות באחריות כלפי תושביהן על מצב משק המים.
כעת, משרד האנרגיה החל לקדם את הנושא, והציג את התוכנית שלו לציבור. על פיה, הרשויות המקומיות שיוכלו לקחת חזרה את הסמכויות הן אך ורק החזקות והיציבות יותר, והן יהיו מחויבות לקבל את כל ההכנסות ממים לחשבון בנק נפרד, שממנו הן יוכלו להוציא השקעות נוספות בתשתיות המים בתחומי הרשות או הרשויות. תזכיר החוק יעלה תוך מספר ימים לאתר החקיקה הממשלתי להערות הציבור, ומשם הוא יגיע לדיונים בכנסת. שם החוק יזכה לדיונים נוספים בהשתתפות בעלי האינטרס ואנשי המקצוע.
בהתאחדות התעשיינים הביעו תמיכה במהלך
אך רשות המים, הגוף הרגולטורי המקצועי האמון על הנושא, מתנגדת לרפורמה. היא חוששת מפיצול תאגידי מים גדולים המשמשים רשויות רבות למחלקות מים בזבזניות יותר בכל רשות בנפרד, ומזליגת כספי המים של התושבים לשימושים אחרים של העירייה, גם אם הם ינוהלו בחשבון בנק נפרד. בנוסף, הם חוששים מהידרדרות של ההישגים שהביאו תאגידי המים בהורדת הפחת, ששווה ערך ל-3-4 אחוזים בחשבון המים, הגדלת צריכת המים של הרשות המקומית עצמה (בגינון, ניקיון והשקיה, למשל) ומחוסר היעילות והבעיות בממשל תאגידי שאופייניים לרשויות המקומיות. ההחלטה של משרד האנרגיה מקודם למעשה למרות התנגדות הרשות.
במקום זאת, מציעים ברשות המים אמצעים אחרים לחסכון בתעריפי המים: הפחתת תעריפי הארנונה על מתקני תשתית מים, ואיחוד נוסף של תאגידים כך שישרתו מספר רב של רשויות, ובכך יפחיתו את העלות התפעולית העודפת.
אך סימן מעודד מגיע מכיוונה של התאחדות התעשיינים, המייצגת מפעלים צרכני מים שרגישותם למחיר המים גבוהה. ההתאחדות חששה בתחילה מהרפורמה, אך לאחר שיח עם המשרד היא הוציאה הודעה חיובית יחסית: "השתכנענו שמטרת הדוח שהוצג היא להגן על היציבות התעריפית ועל המשך פיתוח תשתיות המים. יישום נכון של ההמלצות יכול להוביל להוזלת העלויות, לשיפור השירות ולחיזוק איתנות המערכת".