חיילים הודים מסיירים באתר הפיגוע בקשמיר / צילום: ap, Dar Yasin
הודו ופקיסטן ניצבות שוב על סף עימות, בעקבות פיגוע ירי אשר גבה את חייהם של 25 אזרחים הודים ואזרח נפאלי אחד בעיירת הנופש פהלגם שבחבל קשמיר. האחראים לפיגוע באזור המבודד, אליו ניתן להגיע ברגל או ברכיבה על סוסים בלבד, הם ארגון "ההתנגדות של קשמיר" (TRF), שלפי הודו מנהל קשרים עם ארגון הטרור הפקיסטני לשקאר א־טייבה שעמד מאחורי מתקפת הטרור במומבאי ב־2008, כולל בבית חב"ד.
● ההוצאה הביטחונית של ישראל זינקה ב־65%; איפה אנחנו ביחס לעולם?
● החברה שמספקת 100 רחפנים בשבוע לצה"ל בשיתוף־פעולה חדש
חבל קשמיר מהווה סלע מחלוקת עיקרי בין הודו לבין פקיסטן, מאז שהן קיבלו את עצמאותן מבריטניה ב־1947. שתיהן תובעות בעלות על השטח, בעל הרוב המוסלמי, אף שבפועל הוא מחולק ביניהן כאשר הודו שולטת בשני שלישים ממנו. החבל ראה לא מעט תקריות אלימות ומתקפות טרור - עד שבשנת 2019 ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי החליט לבטל את מעמדו האוטונומי. הצעד הפך את קשמיר ל"טריטוריה מאוחדת" שכפופה ישירות לשלטון בניו דלהי, והוביל לסנקציות הדדיות, עצירת הסכמים כלכליים ומתיחות ביטחונית.
את הפיגוע האחרון, על פי הודעת משטרת קשמיר, ביצעו שלושה חשודים, שניים מהם פקיסטנים. באסלאמבאד אמנם התנערו מכל מעורבות רשמית, אך הודו שמאשימה אותה במתן חסות לאסלאמיסטים החליטה להגיב במהלך חסר תקדים: סגירת חלק מהסכרים המשותפים לשתי המדינות, ובפועל השעיית אמנת מי נהר האינדוס (IWT) שהבטיחה במשך 60 שנה את חלוקת המים ביניהן. בנוסף לכך, היא סגרה את הגבול, וגירשה חלק מן הדיפלומטים הפקיסטניים בדלהי. כעת, פקיסטן מזהירה כי פגיעה באספקת המים תתפרש כהכרזת מלחמה.
פקיסטן "מוכנה להשתתף בכל חקירה נייטרלית, שקופה ואמינה", אמר ראש הממשלה שהבאז שריף, שעה שחילופי אש מתנהלים בין שני הצבאות במשך כארבעה ימים רצופים. כמו כן, באסלאמבאד החליטו לסגור את המרחב האווירי למטוסים הודיים, בצעד שמאריך את הטיסות מהודו למרכז אסיה, אירופה וצפון אמריקה בעד שעתיים.
תשמור על היציבות?
ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ומנכ"לית חברת Indivade, מסבירה כי סגירת הסכרים מהווה נקודת מפנה משמעותית בסכסוך ארוך השנים. "האמנה הצליחה לשרוד שתי מלחמות, את משבר קרגיל והיוותה דוגמא כיצד מדינות המנהלות סכסוך שכזה מצליחות לנהל משאב חיוני משותף. מי שתסבול יותר היא פקיסטן שזרמי המים חיוניים לכ־80% מהמשקים בה, וגם אספקת החשמל במדינה צפויה להיפגע".
זו אמנם לא ההסלמה הראשונה בין המדינות, אך בדומה לכל אחת מהן, החשש הוא ממלחמה כוללת שעשויה להגיע למערכה גרעינית. להודו ולפקיסטן יש 172 ו־170 ראשי קרב גרעיניים בהתאמה, כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). לצורך ההשוואה, לפי אותו מקור מחזיקה ישראל ב־90 ראשי קרב גרעיניים וקוריאה הצפונית ב־50. "סוכנויות המודיעין והביטחון בהודו אמנם כשלו בגילוי מוקדם של הטבח המזוויע, אבל עתה כשהודו 'הוכתה' ואף יגידו 'הושפלה' היא תהיה חייבת להגיב, בייחוד שהטרור כוון לבני דת ההינדו", מציינת ד"ר בירודקר.
לדבריה, מפלגת העם ההודית (BJP) בהנהגת מודי מודעת לרחשיו של הציבור שדורש תגובה עוצמתית, "ובכל זאת ממשלת מודי יודעת שאם תבחר בתגובה קשה מדי היא עלולה להסתכן בהעלאת הפרופיל של הסכסוך בקשמיר, מהלך שהיא התאמצה קשות לטרפד בעשור האחרון. ההודים לא יכולים להרשות מצב של חוסר תגובה בטח כשסין, יריבתה היותר חזקה, עוקבת מקרוב אחר המתרחש. ככל הנראה, הודו תסתפק בתגובה כירורגית כפי שעשתה ב־2016 באורי וב־2019 בבלקוט".
ניסוי חיל הים
בצל ההסלמה, מפגני הכוח של הודו באו לידי ביטוי גם בתוצרת הביטחונית הישראלית הנרחבת שנמצאת בשימוש הצבא המקומי. מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) של התעשייה האווירית כיכבה בניסוי שביצע חיל הים ההודי בשבוע האחרון.
לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו הייתה הלקוחה הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות בין השנים 2024-2020, עם 34% מתוך כלל היצוא הישראלי. לצורך ההשוואה, ארה"ב אחראית ל־13%.
מערכת ברק 8 היא פרי פיתוח משותף של התעשייה האווירית ומשרד ההגנה ההודי, בשיתוף חברות בישראל ובהודו. לפני המכירה ההיסטורית של מערכת החץ לגרמניה תמורת 3.5 מיליארד דולר לפני כשנתיים, ב־2017 מערכת ברק 8 הייתה אחראית לעסקה הגדולה ביותר עד אותו שלב: 1.6 מיליארד דולר.
"היחסים הביטחוניים של ישראל והודו עמוקים מאוד. זה נמשך עשרות שנים, אבל בעשור האחרון זה הפך לפומבי מאוד, משום שזה משתלם לשני הצדדים", מספרת ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן, וחברת פורום דבורה. "ההודים מדברים על הטכנולוגיה הישראלית הטובה ביותר, ואילו ישראל מדברת על הגודל ועל האיומים של הודו. התעשייה האווירית היא סיפור הצלחה בהודו, משום שהיא התאימה עצמה היטב למדיניות Make In India". שחקנית ישראלית משמעותית נוספת במדינה היא אלביט, שמשתפת פעולה בין השאר עם זרוע הביטחון של תאגיד אדאני לייצור המל"ט ההודי 'דרישטי 10 סטרליינר', גרסה מקומית של הרמס 900 של החברה הישראלית.
ד"ר דגן עמוס אינה צופה שהמתיחות בין הודו לפקיסטן תתגלגל לכדי הסלמה גרעינית. בהקשר הישראלי היא מציינת כי באסלאמבאד מנסים לנצל את מערכת היחסים של ניו דלהי עם ישראל, עבור האינטרסים שלהם. "הפקיסטנים מפיצים פייק ניוז לפיו 'פרוסים חיילים ישראלים'. הם מנסים לנצל זאת להפצת תעמולה שקרית, ולכן התעשיות הביטחוניות הישראליות מנסות להוריד פרופיל. מנגד, זו הודו שפועלת בהסלמה הנוכחית למיצוב מעמדה, בניסיון שיראו 'איך כולם איתי, ואני חזקה'".
צמיחה אדירה
בעת שצבא הודו מקיים ניסויים של מערכות ישראליות, הכלכלה המקומית ממשיכה לפרוח. לפי נגיד הבנק המרכזי ההודי, סנג'אי מלהוטרה, כלכלת הודו צפויה לצמוח השנה ב־6.5%, הקצב הגבוה ביותר מבין הכלכלות הגדולות בעולם. "בתקופה שבה כלכלות מתקדמות רבות מתמודדות עם רוחות נגד ותחזיות מידרדרות, הודו ממשיכה להציע צמיחה ויציבות חזקים. מה שהופך אותה לבחירה טבעית עבור משקיעים המחפשים ערך והזדמנויות ארוכות טווח", אמר מלהוטרה. ד"ר בירודקר אומרת כי תגובה בקנה מידה של מלחמה היא פחות סבירה, בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית ותהליכי השינוי והמודרניציה של הצבא.
התמ"ג לנפש בהודו עמד על 2,480 דולר ב־2023, כמעט כפול מהתמ"ג לנפש בפקיסטן (1,365 דולר). כך לפי הבנק העולמי. מעבר לכך, התחזיות העתידיות לכלכלת פקיסטן, בניגוד להודו, לא מעודדות. לאחר התכווצות של התוצר הפקיסטני ב־0.2% ב־2023 וצמיחה של 2.5% אשתקד, בבנק הפיתוח האסיאתי (ADP) צופים צמיחה בשיעור דומה השנה.
היבט נוסף ביחסים בין המדינות שבגינו סביר כי הודו ופקיסטן יוותרו על מלחמה כוללת הוא הסחר. החל מאפריל 2024 ועד ינואר 2025, הודו ייצאה לפקיסטן סחורות בסך כ־450 מיליון דולר - אמנם לא סכום גדול, שמושפע בעיקר מיצוא מוצרים רפואיים וסוכר, אך אג'אי סריבסטאבה ממכון המחקר לסחר עולמי בניו דלהי, סיפר לסוכנות AFP כי הסחר הבלתי ישיר בין המדינות, דרך מדינות כמו איחוד האמירויות וסינגפור, מוערך בלא פחות מ־10 מיליארד דולר.