גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטילים הישראלים שמחמשים את הודו לקראת עימות אפשרי עם פקיסטן

פקיסטן מאיימת בהכרזת מלחמה בתגובה לשיבוש אספקת המים המשותפת על ידי הודו, על רקע הפיגוע הקטלני בחבל קשמיר ● היציבות באזור בסכנה דווקא בתקופה של צמיחה כלכלית גבוהה במיוחד בהודו ● כבר היום היא מהווה יעד לשליש מהיצוא הביטחוני הישראלי, ובעקבות האירועים הנתון עשוי לגדול

חיילים הודים מסיירים באתר הפיגוע בקשמיר / צילום: ap, Dar Yasin
חיילים הודים מסיירים באתר הפיגוע בקשמיר / צילום: ap, Dar Yasin

הודו ופקיסטן ניצבות שוב על סף עימות, בעקבות פיגוע ירי אשר גבה את חייהם של 25 אזרחים הודים ואזרח נפאלי אחד בעיירת הנופש פהלגם שבחבל קשמיר. האחראים לפיגוע באזור המבודד, אליו ניתן להגיע ברגל או ברכיבה על סוסים בלבד, הם ארגון "ההתנגדות של קשמיר" (TRF), שלפי הודו מנהל קשרים עם ארגון הטרור הפקיסטני לשקאר א־טייבה שעמד מאחורי מתקפת הטרור במומבאי ב־2008, כולל בבית חב"ד.

ההוצאה הביטחונית של ישראל זינקה ב־65%; איפה אנחנו ביחס לעולם?
החברה שמספקת 100 רחפנים בשבוע לצה"ל בשיתוף־פעולה חדש

חבל קשמיר מהווה סלע מחלוקת עיקרי בין הודו לבין פקיסטן, מאז שהן קיבלו את עצמאותן מבריטניה ב־1947. שתיהן תובעות בעלות על השטח, בעל הרוב המוסלמי, אף שבפועל הוא מחולק ביניהן כאשר הודו שולטת בשני שלישים ממנו. החבל ראה לא מעט תקריות אלימות ומתקפות טרור - עד שבשנת 2019 ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי החליט לבטל את מעמדו האוטונומי. הצעד הפך את קשמיר ל"טריטוריה מאוחדת" שכפופה ישירות לשלטון בניו דלהי, והוביל לסנקציות הדדיות, עצירת הסכמים כלכליים ומתיחות ביטחונית.

את הפיגוע האחרון, על פי הודעת משטרת קשמיר, ביצעו שלושה חשודים, שניים מהם פקיסטנים. באסלאמבאד אמנם התנערו מכל מעורבות רשמית, אך הודו שמאשימה אותה במתן חסות לאסלאמיסטים החליטה להגיב במהלך חסר תקדים: סגירת חלק מהסכרים המשותפים לשתי המדינות, ובפועל השעיית אמנת מי נהר האינדוס (IWT) שהבטיחה במשך 60 שנה את חלוקת המים ביניהן. בנוסף לכך, היא סגרה את הגבול, וגירשה חלק מן הדיפלומטים הפקיסטניים בדלהי. כעת, פקיסטן מזהירה כי פגיעה באספקת המים תתפרש כהכרזת מלחמה.

פקיסטן "מוכנה להשתתף בכל חקירה נייטרלית, שקופה ואמינה", אמר ראש הממשלה שהבאז שריף, שעה שחילופי אש מתנהלים בין שני הצבאות במשך כארבעה ימים רצופים. כמו כן, באסלאמבאד החליטו לסגור את המרחב האווירי למטוסים הודיים, בצעד שמאריך את הטיסות מהודו למרכז אסיה, אירופה וצפון אמריקה בעד שעתיים.

תשמור על היציבות?

ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ומנכ"לית חברת Indivade, מסבירה כי סגירת הסכרים מהווה נקודת מפנה משמעותית בסכסוך ארוך השנים. "האמנה הצליחה לשרוד שתי מלחמות, את משבר קרגיל והיוותה דוגמא כיצד מדינות המנהלות סכסוך שכזה מצליחות לנהל משאב חיוני משותף. מי שתסבול יותר היא פקיסטן שזרמי המים חיוניים לכ־80% מהמשקים בה, וגם אספקת החשמל במדינה צפויה להיפגע".

זו אמנם לא ההסלמה הראשונה בין המדינות, אך בדומה לכל אחת מהן, החשש הוא ממלחמה כוללת שעשויה להגיע למערכה גרעינית. להודו ולפקיסטן יש 172 ו־170 ראשי קרב גרעיניים בהתאמה, כך לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). לצורך ההשוואה, לפי אותו מקור מחזיקה ישראל ב־90 ראשי קרב גרעיניים וקוריאה הצפונית ב־50. "סוכנויות המודיעין והביטחון בהודו אמנם כשלו בגילוי מוקדם של הטבח המזוויע, אבל עתה כשהודו 'הוכתה' ואף יגידו 'הושפלה' היא תהיה חייבת להגיב, בייחוד שהטרור כוון לבני דת ההינדו", מציינת ד"ר בירודקר.

לדבריה, מפלגת העם ההודית (BJP) בהנהגת מודי מודעת לרחשיו של הציבור שדורש תגובה עוצמתית, "ובכל זאת ממשלת מודי יודעת שאם תבחר בתגובה קשה מדי היא עלולה להסתכן בהעלאת הפרופיל של הסכסוך בקשמיר, מהלך שהיא התאמצה קשות לטרפד בעשור האחרון. ההודים לא יכולים להרשות מצב של חוסר תגובה בטח כשסין, יריבתה היותר חזקה, עוקבת מקרוב אחר המתרחש. ככל הנראה, הודו תסתפק בתגובה כירורגית כפי שעשתה ב־2016 באורי וב־2019 בבלקוט".

ניסוי חיל הים

בצל ההסלמה, מפגני הכוח של הודו באו לידי ביטוי גם בתוצרת הביטחונית הישראלית הנרחבת שנמצאת בשימוש הצבא המקומי. מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) של התעשייה האווירית כיכבה בניסוי שביצע חיל הים ההודי בשבוע האחרון.

לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), הודו הייתה הלקוחה הגדולה ביותר של התעשיות הביטחוניות הישראליות בין השנים 2024-2020, עם 34% מתוך כלל היצוא הישראלי. לצורך ההשוואה, ארה"ב אחראית ל־13%.

מערכת ברק 8 היא פרי פיתוח משותף של התעשייה האווירית ומשרד ההגנה ההודי, בשיתוף חברות בישראל ובהודו. לפני המכירה ההיסטורית של מערכת החץ לגרמניה תמורת 3.5 מיליארד דולר לפני כשנתיים, ב־2017 מערכת ברק 8 הייתה אחראית לעסקה הגדולה ביותר עד אותו שלב: 1.6 מיליארד דולר.

"היחסים הביטחוניים של ישראל והודו עמוקים מאוד. זה נמשך עשרות שנים, אבל בעשור האחרון זה הפך לפומבי מאוד, משום שזה משתלם לשני הצדדים", מספרת ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת מדיניות החוץ והביטחון של הודו באוניברסיטת בר אילן, וחברת פורום דבורה. "ההודים מדברים על הטכנולוגיה הישראלית הטובה ביותר, ואילו ישראל מדברת על הגודל ועל האיומים של הודו. התעשייה האווירית היא סיפור הצלחה בהודו, משום שהיא התאימה עצמה היטב למדיניות Make In India". שחקנית ישראלית משמעותית נוספת במדינה היא אלביט, שמשתפת פעולה בין השאר עם זרוע הביטחון של תאגיד אדאני לייצור המל"ט ההודי 'דרישטי 10 סטרליינר', גרסה מקומית של הרמס 900 של החברה הישראלית.

ד"ר דגן עמוס אינה צופה שהמתיחות בין הודו לפקיסטן תתגלגל לכדי הסלמה גרעינית. בהקשר הישראלי היא מציינת כי באסלאמבאד מנסים לנצל את מערכת היחסים של ניו דלהי עם ישראל, עבור האינטרסים שלהם. "הפקיסטנים מפיצים פייק ניוז לפיו 'פרוסים חיילים ישראלים'. הם מנסים לנצל זאת להפצת תעמולה שקרית, ולכן התעשיות הביטחוניות הישראליות מנסות להוריד פרופיל. מנגד, זו הודו שפועלת בהסלמה הנוכחית למיצוב מעמדה, בניסיון שיראו 'איך כולם איתי, ואני חזקה'".

צמיחה אדירה

בעת שצבא הודו מקיים ניסויים של מערכות ישראליות, הכלכלה המקומית ממשיכה לפרוח. לפי נגיד הבנק המרכזי ההודי, סנג'אי מלהוטרה, כלכלת הודו צפויה לצמוח השנה ב־6.5%, הקצב הגבוה ביותר מבין הכלכלות הגדולות בעולם. "בתקופה שבה כלכלות מתקדמות רבות מתמודדות עם רוחות נגד ותחזיות מידרדרות, הודו ממשיכה להציע צמיחה ויציבות חזקים. מה שהופך אותה לבחירה טבעית עבור משקיעים המחפשים ערך והזדמנויות ארוכות טווח", אמר מלהוטרה. ד"ר בירודקר אומרת כי תגובה בקנה מידה של מלחמה היא פחות סבירה, בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית ותהליכי השינוי והמודרניציה של הצבא.

התמ"ג לנפש בהודו עמד על 2,480 דולר ב־2023, כמעט כפול מהתמ"ג לנפש בפקיסטן (1,365 דולר). כך לפי הבנק העולמי. מעבר לכך, התחזיות העתידיות לכלכלת פקיסטן, בניגוד להודו, לא מעודדות. לאחר התכווצות של התוצר הפקיסטני ב־0.2% ב־2023 וצמיחה של 2.5% אשתקד, בבנק הפיתוח האסיאתי (ADP) צופים צמיחה בשיעור דומה השנה.

היבט נוסף ביחסים בין המדינות שבגינו סביר כי הודו ופקיסטן יוותרו על מלחמה כוללת הוא הסחר. החל מאפריל 2024 ועד ינואר 2025, הודו ייצאה לפקיסטן סחורות בסך כ־450 מיליון דולר - אמנם לא סכום גדול, שמושפע בעיקר מיצוא מוצרים רפואיים וסוכר, אך אג'אי סריבסטאבה ממכון המחקר לסחר עולמי בניו דלהי, סיפר לסוכנות AFP כי הסחר הבלתי ישיר בין המדינות, דרך מדינות כמו איחוד האמירויות וסינגפור, מוערך בלא פחות מ־10 מיליארד דולר.

עוד כתבות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הורים מהעשירונים העליונים: העובדים שיגדל להם הנטו ברפורמת מדרגות המס

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

הלקוחה המפתיעה החדשה של התעשיות הביטחוניות מישראל

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

מיליארדים ירדו לטמיון אך גיוסי האג"ח מאמריקה בת"א נמשכים

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה ● כסף בסיכון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר