גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם רחפנים ללא יכולת תקיפה: הכירו את בירת הדיפנס־טק החדשה

על רקע המלחמה באוקראינה והאיום מרוסיה, מינכן מתבססת כבירת הדיפנס־טק ● שתי חברות־אחיות מקומיות שזכו לתואר חד־קרן, "סטארק" ו"קוונטום סיסטמס", מפתחות רחפנים אוטונומיים המסייעים ללוחמים בקרב ● בגלל החשש הגרמני, הרחפנים הם ללא יכולת תקיפה

רחפן סיור של חברת קוונטום סיסטמס / צילום: Reuters, David Young
רחפן סיור של חברת קוונטום סיסטמס / צילום: Reuters, David Young

סצינת הסטארט־אפ הגרמנית נשארה במשך השנים האחרונות הבטחה בלתי־ממומשת. על רקע הונאת המיליארדים של מי שנחשבה לחברת הפינטק המובילה באירופה (ויירקארד), ובצלן של ערים כמו אמסטרדם או לונדון המציעות סביבה תומכת יותר לחדשנות, גרמניה נותרה מאחור.

כותרות העיתונים בעולם | לבטל את החוזה "באופן מיידי": הקואליציה בספרד מאיימת להתפרק אם תמומש עסקת נשק עם חברה ישראלית
התרגיל הצבאי ההיסטורי שנערך בגבול ישראל

אבל כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, האיום הגובר מרוסיה והליך ההתעצמות הצבאית המזורז העובר על גרמניה, תחום ה"דיפנס־טק" הגרמני עולה על מפת העסקים האירופיים.

שתי החברות שכיכבו בתקשורת הגרמנית בחודשים האחרונים הן זוג סטארט־אפים ממינכן בשם "סטארק" (Stark, חזק בגרמנית) ו"קוונטום סיסטמס", שתי חברות־אחיות תחת גג עסקי אחד. "הכירו את החד־קרן הראשון של השנה", כתב על שתי החברות העיתון הכלכלי הנדלסבלאט, כאשר פורסם שהן גייסו מאות מיליוני אירו במרץ האחרון, לפי שווי שוק משותף של יותר ממיליארד אירו. "מדובר בסטארט־אפ הביטחוני החשאי ביותר הקיים בגרמניה כיום", הגדיר אותה המגזין "שטרן", על רקע הניסיונות שעשתה "סטארק" לטשטש את העובדה כי אחד המשקיעים הבולטים בה הוא פיטר תיל, יזם טכנולוגיה אמריקאי ממוצא גרמני.

ההון הפרטי משנה כיוון

הסיבה לחשאיות היא לא רק ביטחונית. השקעות הון פרטי באירופה בכלל ובגרמניה בפרט בתחום הביטחון היו שנויות במחלוקת עד לאחרונה. אבל כעת, לצד שינוי הכיוון הממשלתי בדרך להתחמשות, גם ההון הפרטי משנה כיוון. קרנות פנסיה מאפשרות השקעה בחברות ביטחוניות והקריטריונים המאפשרים להגדיר השקעה כמוסרית, חברתית וסביבתית (ESG), הולכים ומשתנים.

פיטר תיל, יזם ומיליארדר. משקיע בולט בחד הקרן / צילום: ap, Rebecca Blackwell

אחד מהרכיבים הקריטיים להצלחה של הדיפנס־טק במדינות כמו ישראל וארה"ב היא השקעה של קרנות פרטיות. בגרמניה, שהחליטה להגדיל את תקציב הביטחון שלה, נראה כי השוק הפרטי מדביק את הפער.

התחום שבו פועלת סטארק הוא רחפנים אוטונומיים. היא ביצעה פיבוט מרשים בשנים האחרונות מרחפנים שנועדו לצורך חקלאות לכאלה המשמשים בקרב, וכבר יש לה משרדים בקייב ובמינכן. אתר חדש לחברה עלה רק בשבועות האחרונים, ובו היא מוגדרת כ"סוג חדש של חברה ביטחונית אירופית". מאחוריה עומד קצין לשעבר בחיל האוויר הגרמני בשם פלוריאן זייבל, שנכנס לתחום הצומח. כאמור, הוא גם המייסד של חברה ביטחונית נוספת בשם "קוונטום סיסמטס".

המלחמה באוקראינה חשפה את השימושים הרבים שניתן לעשות ברחפנים, מהתנקשויות ועד לאיסוף מידע, משיבוש מערכות תקשורת ועד להתקפות על טנקים. אבל המלחמה גם הביאה לפיתוח כלים נגד רחפנים, שהמרכזי שבהם הוא שיבוש אלקטרוני המנתק את הקשר שלהם עם המפעילים ומטרפד את משימותיהם. לכן, השוק הביטחוני דורש כעת רחפנים אוטונומיים, שיוכלו לקבל משימות מוגדרות ולבצע אותן ללא צורך בתקשורת הניתנת לשיבוש. זה התחום שאליו פנתה "סטארק".

סוגיה שנויה במחלוקת

כחלק מהחשיפה הפומבית של "סטארק" כעת התראיין אחד מממנהלי החברה השבוע ל"פייננשל טיימס", ואמר כי עידן שבו רחפנים יבצעו משימות באופן אוטונומי "נמצא בהישג יד". פיליפ לוקווד, שהגיע לחברה מתפקיד בכיר בנאט"ו, אמר כי מבחינה טכנולוגיית רחפנים כאלה "אינם רחוקים מהמצב כיום".

אבל בגרמניה במיוחד, הסוגייה של כלי נשק אוטונומיים לגמרי, ללא מעורבות אדם, שנויה במחלוקת. אפילו האיחוד האירופי הביע בעבר ביקורת חריפה נגד השימוש בנשק אוטונומי, ובריסל אף שוקלת להטיל איסור חוקי על שימוש בכלי נשק כאלה (כמו רכבים אוטונומיים המזהים מטרות ופותחים לעברן בירי ללא אישור אדם). הדיון בנושא הוא חלק משאלת הרגולציה של ה־AI, מכיוון שזו משמשת את הרחפנים לניווט עצמאי, זיהוי מטרות וגם "התאבדות" על המטרה, במקרים מסוימים.

זו הסיבה שהחד־קרן הגרמני החדש נמנע מלאמץ יכולות כאלה בשלב זה. בשבוע שעבר השיקה החברה הגרמנית את OWE-V, הרחפן הצבאי הראשון שלה, הנמצא תחת הקטגוריה "חימוש משוטט". לפי פרסומי החברה, הוא יכול לטוס עד מאה קילומטר, להמריא אנכית, ויש לו את היכולת "לקבל החלטות עצמאיות" אך רק כדי להתחמק ממערכות שיבוש אלקטרוניות. נכון לעכשיו הוא לא כולל יכולות תקיפה אוטונומיות. "תמיד יש מנגנון שבראשו עומד אדם אמיתי", אמר לוקווד.

גייסו מאות מיליוני אירו

למעשה, זו אינה החברה הגרמנית היחידה, ואפילו לא היחידה ממינכן, שנכנסה לתחום הרחפנים. חברה ידועה יותר היא "הלזינג", שגם היא מייצרת רחפנים ומערבת שימוש ב־AI. החברה הגרמנית גייסה עד כה יותר מ־840 מיליון אירו לפי שווי שוק מוערך של לפחות חמישה מיליארד אירו.

שתי החברות נמצאות בכותרות בימים האחרונים גם בשל העובדה כי הן חתמו יחד על חוזה עם הצבא הגרמני לאספקת רחפנים. מדובר אך ורק בכלים "למטרות מעקב וסיור" הבהיר הצבא הגרמני, ולא רחפנים המסוגלים לתקוף.

הצבא הגרמני הבהיר כי מדובר ברכש קטן יחסית "כדי לצבור ניסיון", אך כי הוא עשוי להתרחב משמעותית בעתיד. מאחורי הקלעים בתעשיות הביטחוניות הגרמניות יש מי שמבקרים את ההסתמכות על רחפנים, ולא על נשק "מסורתי" כמו טנקים וארטילריה כבדה. מנכ"ל ריינמטאל, ענקית הנשק הגרמנית המייצרת חלק מכלי נשק אלו, אמר כי רחפנים "לא משנים את חוקי המשחק. הם לא יכולים לנצח מלחמות".

לפי התקשורת הגרמנית, מאות המיליונים שגייסו "סטארק" וחברת האחות "קוונטום סיסטמס" ישמשו את החברות להגברת הייצור, לאחר שגם הצבא האוקראיני הזמין מהן רחפנים. בניגוד למצב בגרמניה, ההערכות הן שבאוקראינה הרחפנים של החברה כבר נוסו גם לתקיפה.

לצד המעורבות שנחשפה של פיטר תיל, פורסם כי בין המשקיעים בחברה נמצאות גם איירבוס, פורשה וכן קרן הון סיכון ממדינת המחוז בוואריה. גם מדינות נוספות ממזרח אירופה הביעו עניין בתוצרת הגרמנית החדשה, דווח. אחד הפרויקטים הרלוונטיים ביותר לחברות אלו, נמסר, היא בנייתה של "חומת רחפנים" אפשרית בגבול המזרחי של נאט"ו עם רוסיה. המחשבה היא לנטר באופן קבוע את הגבול העצום, בין אם בפינלנד או במדינות הבלטיות, באמצעות צי רחפנים שיוכל גם לסכל חדירות במידת הצורך.

עוד כתבות

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה