רחפן סיור של חברת קוונטום סיסטמס / צילום: Reuters, David Young
סצינת הסטארט־אפ הגרמנית נשארה במשך השנים האחרונות הבטחה בלתי־ממומשת. על רקע הונאת המיליארדים של מי שנחשבה לחברת הפינטק המובילה באירופה (ויירקארד), ובצלן של ערים כמו אמסטרדם או לונדון המציעות סביבה תומכת יותר לחדשנות, גרמניה נותרה מאחור.
● כותרות העיתונים בעולם | לבטל את החוזה "באופן מיידי": הקואליציה בספרד מאיימת להתפרק אם תמומש עסקת נשק עם חברה ישראלית
● התרגיל הצבאי ההיסטורי שנערך בגבול ישראל
אבל כעת, על רקע המלחמה באוקראינה, האיום הגובר מרוסיה והליך ההתעצמות הצבאית המזורז העובר על גרמניה, תחום ה"דיפנס־טק" הגרמני עולה על מפת העסקים האירופיים.
שתי החברות שכיכבו בתקשורת הגרמנית בחודשים האחרונים הן זוג סטארט־אפים ממינכן בשם "סטארק" (Stark, חזק בגרמנית) ו"קוונטום סיסטמס", שתי חברות־אחיות תחת גג עסקי אחד. "הכירו את החד־קרן הראשון של השנה", כתב על שתי החברות העיתון הכלכלי הנדלסבלאט, כאשר פורסם שהן גייסו מאות מיליוני אירו במרץ האחרון, לפי שווי שוק משותף של יותר ממיליארד אירו. "מדובר בסטארט־אפ הביטחוני החשאי ביותר הקיים בגרמניה כיום", הגדיר אותה המגזין "שטרן", על רקע הניסיונות שעשתה "סטארק" לטשטש את העובדה כי אחד המשקיעים הבולטים בה הוא פיטר תיל, יזם טכנולוגיה אמריקאי ממוצא גרמני.
ההון הפרטי משנה כיוון
הסיבה לחשאיות היא לא רק ביטחונית. השקעות הון פרטי באירופה בכלל ובגרמניה בפרט בתחום הביטחון היו שנויות במחלוקת עד לאחרונה. אבל כעת, לצד שינוי הכיוון הממשלתי בדרך להתחמשות, גם ההון הפרטי משנה כיוון. קרנות פנסיה מאפשרות השקעה בחברות ביטחוניות והקריטריונים המאפשרים להגדיר השקעה כמוסרית, חברתית וסביבתית (ESG), הולכים ומשתנים.
אחד מהרכיבים הקריטיים להצלחה של הדיפנס־טק במדינות כמו ישראל וארה"ב היא השקעה של קרנות פרטיות. בגרמניה, שהחליטה להגדיל את תקציב הביטחון שלה, נראה כי השוק הפרטי מדביק את הפער.
התחום שבו פועלת סטארק הוא רחפנים אוטונומיים. היא ביצעה פיבוט מרשים בשנים האחרונות מרחפנים שנועדו לצורך חקלאות לכאלה המשמשים בקרב, וכבר יש לה משרדים בקייב ובמינכן. אתר חדש לחברה עלה רק בשבועות האחרונים, ובו היא מוגדרת כ"סוג חדש של חברה ביטחונית אירופית". מאחוריה עומד קצין לשעבר בחיל האוויר הגרמני בשם פלוריאן זייבל, שנכנס לתחום הצומח. כאמור, הוא גם המייסד של חברה ביטחונית נוספת בשם "קוונטום סיסמטס".
המלחמה באוקראינה חשפה את השימושים הרבים שניתן לעשות ברחפנים, מהתנקשויות ועד לאיסוף מידע, משיבוש מערכות תקשורת ועד להתקפות על טנקים. אבל המלחמה גם הביאה לפיתוח כלים נגד רחפנים, שהמרכזי שבהם הוא שיבוש אלקטרוני המנתק את הקשר שלהם עם המפעילים ומטרפד את משימותיהם. לכן, השוק הביטחוני דורש כעת רחפנים אוטונומיים, שיוכלו לקבל משימות מוגדרות ולבצע אותן ללא צורך בתקשורת הניתנת לשיבוש. זה התחום שאליו פנתה "סטארק".
סוגיה שנויה במחלוקת
כחלק מהחשיפה הפומבית של "סטארק" כעת התראיין אחד מממנהלי החברה השבוע ל"פייננשל טיימס", ואמר כי עידן שבו רחפנים יבצעו משימות באופן אוטונומי "נמצא בהישג יד". פיליפ לוקווד, שהגיע לחברה מתפקיד בכיר בנאט"ו, אמר כי מבחינה טכנולוגיית רחפנים כאלה "אינם רחוקים מהמצב כיום".
אבל בגרמניה במיוחד, הסוגייה של כלי נשק אוטונומיים לגמרי, ללא מעורבות אדם, שנויה במחלוקת. אפילו האיחוד האירופי הביע בעבר ביקורת חריפה נגד השימוש בנשק אוטונומי, ובריסל אף שוקלת להטיל איסור חוקי על שימוש בכלי נשק כאלה (כמו רכבים אוטונומיים המזהים מטרות ופותחים לעברן בירי ללא אישור אדם). הדיון בנושא הוא חלק משאלת הרגולציה של ה־AI, מכיוון שזו משמשת את הרחפנים לניווט עצמאי, זיהוי מטרות וגם "התאבדות" על המטרה, במקרים מסוימים.
זו הסיבה שהחד־קרן הגרמני החדש נמנע מלאמץ יכולות כאלה בשלב זה. בשבוע שעבר השיקה החברה הגרמנית את OWE-V, הרחפן הצבאי הראשון שלה, הנמצא תחת הקטגוריה "חימוש משוטט". לפי פרסומי החברה, הוא יכול לטוס עד מאה קילומטר, להמריא אנכית, ויש לו את היכולת "לקבל החלטות עצמאיות" אך רק כדי להתחמק ממערכות שיבוש אלקטרוניות. נכון לעכשיו הוא לא כולל יכולות תקיפה אוטונומיות. "תמיד יש מנגנון שבראשו עומד אדם אמיתי", אמר לוקווד.
גייסו מאות מיליוני אירו
למעשה, זו אינה החברה הגרמנית היחידה, ואפילו לא היחידה ממינכן, שנכנסה לתחום הרחפנים. חברה ידועה יותר היא "הלזינג", שגם היא מייצרת רחפנים ומערבת שימוש ב־AI. החברה הגרמנית גייסה עד כה יותר מ־840 מיליון אירו לפי שווי שוק מוערך של לפחות חמישה מיליארד אירו.
שתי החברות נמצאות בכותרות בימים האחרונים גם בשל העובדה כי הן חתמו יחד על חוזה עם הצבא הגרמני לאספקת רחפנים. מדובר אך ורק בכלים "למטרות מעקב וסיור" הבהיר הצבא הגרמני, ולא רחפנים המסוגלים לתקוף.
הצבא הגרמני הבהיר כי מדובר ברכש קטן יחסית "כדי לצבור ניסיון", אך כי הוא עשוי להתרחב משמעותית בעתיד. מאחורי הקלעים בתעשיות הביטחוניות הגרמניות יש מי שמבקרים את ההסתמכות על רחפנים, ולא על נשק "מסורתי" כמו טנקים וארטילריה כבדה. מנכ"ל ריינמטאל, ענקית הנשק הגרמנית המייצרת חלק מכלי נשק אלו, אמר כי רחפנים "לא משנים את חוקי המשחק. הם לא יכולים לנצח מלחמות".
לפי התקשורת הגרמנית, מאות המיליונים שגייסו "סטארק" וחברת האחות "קוונטום סיסטמס" ישמשו את החברות להגברת הייצור, לאחר שגם הצבא האוקראיני הזמין מהן רחפנים. בניגוד למצב בגרמניה, ההערכות הן שבאוקראינה הרחפנים של החברה כבר נוסו גם לתקיפה.
לצד המעורבות שנחשפה של פיטר תיל, פורסם כי בין המשקיעים בחברה נמצאות גם איירבוס, פורשה וכן קרן הון סיכון ממדינת המחוז בוואריה. גם מדינות נוספות ממזרח אירופה הביעו עניין בתוצרת הגרמנית החדשה, דווח. אחד הפרויקטים הרלוונטיים ביותר לחברות אלו, נמסר, היא בנייתה של "חומת רחפנים" אפשרית בגבול המזרחי של נאט"ו עם רוסיה. המחשבה היא לנטר באופן קבוע את הגבול העצום, בין אם בפינלנד או במדינות הבלטיות, באמצעות צי רחפנים שיוכל גם לסכל חדירות במידת הצורך.