מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock
שמונה שנות עבודה ברשות שוק ההון עלולות לרדת לטמיון. זו התוצאה מכך ששרת התחבורה, מירי רגב, מסרבת לחתום על רפורמה בתחום חלקי החילוף לכלי הרכב, שרשות שוק ההון מקדמת מאז 2016. מטרת הרפורמה היא להוזיל את החלקים, ובעקבות כך גם את ביטוחי הרכב לצרכן הישראלי. הרפורמה הייתה אמורה לצאת לדרך במאי, אך שרת התחבורה הודיעה שהיא מסרבת לחתום על התקנות, ובכך היא למעשה ממסמסת אותה לגמרי.
● עם מחיר של 120 אלף שקל: הסינים כובשים את ציי הרכב, וזו רק ההתחלה
● החל מ-180 אלף שקל: האם הגיע הזמן להצטרף לטרנד החם של שוק הרכב?
אלא שהמחיר של הסירוב של רגב לחתום גבוה מאוד. על פי מסמך של חברת הייעוץ אסיאג, שהגיע לידי גלובס, המשמעות היא שהציבור הישראלי מפסיד בעקבות כך 1.9 מיליארד שקל בשנה בתשלומי דמי ביטוח יקרים מדי לחברות הביטוח. על פי ניתוח של חברת הייעוץ, שמתבסס על נתוני משרד התחבורה, בין השנים 2019 ל-2023 הפסידו בעלי פוליסות הביטוח המקיף לרכב לא פחות מ-7.6 מיליארד שקל, ובשוק מעריכים שבשנת 2024 היה מדובר ב-1.9 מיליארד שקל נוספים.
במסמך, שהוזמן עבור חברות הביטוח, ולכן צריך לקרוא אותו גם בזהירות מסוימת, מפרטים באסיאג בצורה ברורה את הסיבה: "פערי המחירים בין מחירון היבואן ובין מחיר השוק של החלפים", כמו למשל פגוש, פנס, מכנסה מנוע, דלתות ועוד.
מאז 2015 מחייב משרד התחבורה את שמאי הרכב להעריך את גובה הנזק שנגרם לכלי רכב בתאונת דרכים לפי מחיר יבואן, שהינו גבוה משמעותית מ"מחיר השוק" של חלק החילוף. המוסכים מקבלים הנחה של 60%־80% במחיר, אבל מגישים חשבונית יקרה (במחיר המחירון) לחברות הביטוח, שבתורן מגלגלות את העלות הנוספת כמובן לצרכן.

כל גורמי הממשלה בטוחים שהרפורמה נחוצה
באסיאג מציינים בעיה נוספת: "לניפוח עלות החלפים יש גם השפעה על כמות הרכבים שהוגדרו כ'אובדן להלכה' או 'אובדן גמור להלכה' (כלומר רכב שנגרם לו נזק של 50% ומעלה ומוגדר כ"טוטאל-לוס", נ' א')", וטוענים כי הרבה כלי רכב בישראל לא היו מגיעים למצב של טוטאל-לוס, "לו מחירי החלפים לא היו מנופחים... גם עובדה זו מונעת חיסכון מהצרכנים".
כלומר, לא מעט רכבים יורדים מהכביש ומחייבים קניית רכב חדש. את הנזק העקיף הזה, שמייקר גם הוא את הביטוח, קשה לכמת במספרים.
למעשה, גורמי הממשלה כולם בטוחים שהרפורמה נחוצה. דוח מבקר המדינה משנת 2022 מצטט "סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת באוקטובר 2017", שאמר כי "מחירוני החלפים הרשמיים אינם משקפים את העלות האמיתית של החלפים", וכי יש "הנחות לציי הרכב, לחברות ליסינג וכאלה שיכולות להגיע לאחוזים של 60%, 70% או עד 80%".
בדיקה של המבקר עצמו ל-144 חלקי חילוף העלתה כי מחירי החלפים לציבור גבוהים ברוב המקרים ב-50% מהמחיר שמשלמים עליהם בפועל. "ב-43% מהחלפים היה הפער גדול מ-100%. החלף מהיבואן הראשי יקר פי שניים ויותר מהחלף הזול ביותר מהיבוא האחר (יבוא מקביל, נ' א')".
גם רשות התחרות תומכת ברפורמה, ואף התקבלה החלטת ממשלה בנושא מייד לאחר הקמת הממשלה הנוכחית, אך רגב מתעלמת.
הטיעון של המוסכים והבעיה שעולה ממנו
שיחות שקיים גלובס עם בעלי מוסכים שונים מגיעות כולן לטענה דומה. הם מסכימים שהמחיר שבו הם קונים את חלקי החילוף נמוך משמעותית ממחיר המחירון, אך לדבריהם, "ראית מוסכניק עשיר? אנחנו חייבים לחשב את עלות העבודה בתוך עלות החלק, אחרת לא נשרוד ולא יהיו מוסכים".
אלא שהטיעון הזה בעייתי, שכן החשבוניות שמוציאים המוסכים ללקוחות (ושאותן אמורות לשלם חברות הביטוח) כבר כוללים בתוכם שלושה תשלומים שונים: תשלום על עבודה, על צבע ועל חלקי החילוף.
באיגוד המוסכים אף הצליחו לשכנע את רגב לתמוך בעמדתם, ובפוסט שלה בפייסבוק טענה השרה כי "חברות הביטוח מתמחרות חלפים ב-200% ממחירם האמיתי, כדי להצדיק פרמיות שערורייתיות".
גורם בשוק ציין בשיחה עם גלובס, כי "המוסכים בעצם לוקחים תשלום כפול על העבודה, גם בתשלום עצמו על העבודה וגם בתוך התשלום על החלק". מה שקורה בתחום לא מתקבל על הדעת. בכל תחום אחר, כמו שמאות נדל"ן או הערכת שווי חברות, השמאי לא יכול לתת הערכה גבוהה מהעלות בפועל. אם נפל לך טיל על הבית, השמאי לא יעריך את הבית במחיר גבוה יותר, כי יש הנחה על הבטון. הוא נותן שמאות אמיתית, אבל שמאי רכב בעצמם מודים שהעלות גבוהה מדי. לא הגיוני שמוסכים מקבלים רווח כפול, גם על עבודה וגם על חלק. הרבה מוסכים עושים הרבה מאוד כסף על הציבור".
גם מכתב שהוציא לובי 99 לשרה רגב לפני כשבועיים נותר עד עתה ללא מענה. בלובי כתבו לשרה, כי "כל עוד שמאי הרכב נדרשים להסתמך, לצורך עריכת שומת הנזק, על מחירים הנקבעים באופן חד-צדדי על ידי ספקי חלקי החילוף, נוצר תמריץ כלכלי מובהק לקביעת מחירים מנופחים, שאינם תואמים את רמות המחיר בפועל... שוק החלפים, אשר עומד על כ-10 מיליארד שקל בשנה, מהווה מקור לרווחיות עודפת עבור כלל החוליות בשרשרת האספקה - מהיבואן ועד למוסך".
לפני כחודש חשף גלובס, כי יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, מקדם חקיקה בכנסת במקום הרפורמה של רשות שוק ההון, ומאחורי הגב של הרשות. את ההחלטה לצאת למהלך הוא קיבל יחד עם רגב ושר הכלכלה ניר ברקת, בפגישה שנחשפה בגלובס. ככל הידוע, הצעת החוק תאסור על חברות ביטוח להחזיק במוסכים, מה שאמור להפחית התמריץ לניפוח המחיר.
"נבטיח שההטבה תתגלגל לצרכן הסופי"
רגב למעשה התהפכה בעמדתה. לפני שנה היא תמכה ברפורמה, ואמרה בחגיגיות כי "הרפורמה החדשה צפויה להביא להורדה משמעותית של המחירים המקובלים כיום בענף המוסכים, ותגביר את התחרות והשקיפות". היום היא כבר נשמעת אחרת, וטוענת בפייסבוק: "אנחנו עוצרים את חגיגת חברות הביטוח. אנחנו נעשה את זה נכון, מדויק ובאופן שיבטיח שההוזלה מתגלגלת לצרכן הסופי, ולא נשארת אצל חברות הביטוח. עלינו למנוע מחברות הביטוח להחזיק במישרין או בעקיפין בחברות יבוא של חלפים. מדובר בניגוד עניינים חמור שפוגע בצרכנים, ומייקר את התיקונים. הרפורמה הנוכחית, שעליה סירבתי לחתום, עלולה לייצר רווחים נוספים לחברות הביטוח, מבלי להבטיח בשום צורה שהוזלת החלפים תוביל גם להוזלת הביטוח לנהגים בישראל".

הצעת החוק צפויה להיות מוגשת באמצע מאי, וסביר שמשרד האוצר ינסה לגבות את רשות שוק ההון כאשר היא תגיע לוועדת השרים לחקיקה, שקובעת כיצד תצביע הקואליציה. "ככה זה כששרת התחבורה נכנעת לצרכים פוליטיים מול איגוד המוסכים, והציבור מפסיד הרבה מאוד כסף", סיכם גורם בשוק את המצב העגום.
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד אינו מעכב כלל את הרפורמה, ההיפך הוא הנכון. החתימה על הצו כפי שהובא לשרת התחבורה רגב תמשיך להעשיר את קופת חברות הביטוח על חשבון הציבור.
"יחד עם משרד הכלכלה בראשות השר ברקת ובשיתוף ועדת הכלכלה בראשות יו"ר הועדה חה"כ דוד ביטן, המשרד פועל במלוא המרץ לקידום אישורו המלא של חוק שירותי ומוצרי רכב (חוק המוסכים), בדגש על התקנות בחקיקת המשנה.
"הרפורמה בתחום השמאות היא חלק חשוב של החוק, שמטרתו היא הגברת התחרות, הבטחת שקיפות והוגנות, חיזוק מעמד הצרכן והוזלת הביטוח, הטיפולים והתיקונים לצרכן".