גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתונים חדשים מגלים: כמה מרוויחים המוסכים על התאונות שלנו

משרד התחבורה ורשות שוק ההון נקלעו לעימות בנוגע לטיפול במחירון חלקי החילוף לרכבים, הגבוה בעשרות אחוזים לפחות מול המחיר האמיתי ● בינתיים, מחקר שהוזמן ע"י חברות הביטוח מעריך את ההפסד השנתי שלנו ב־1.9 מיליארד שקל - הזורמים לכיס מוסכים וחברות

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock
מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

שמונה שנות עבודה ברשות שוק ההון עלולות לרדת לטמיון. זו התוצאה מכך ששרת התחבורה, מירי רגב, מסרבת לחתום על רפורמה בתחום חלקי החילוף לכלי הרכב, שרשות שוק ההון מקדמת מאז 2016. מטרת הרפורמה היא להוזיל את החלקים, ובעקבות כך גם את ביטוחי הרכב לצרכן הישראלי. הרפורמה הייתה אמורה לצאת לדרך במאי, אך שרת התחבורה הודיעה שהיא מסרבת לחתום על התקנות, ובכך היא למעשה ממסמסת אותה לגמרי.

עם מחיר של 120 אלף שקל: הסינים כובשים את ציי הרכב, וזו רק ההתחלה
החל מ-180 אלף שקל: האם הגיע הזמן להצטרף לטרנד החם של שוק הרכב?

אלא שהמחיר של הסירוב של רגב לחתום גבוה מאוד. על פי מסמך של חברת הייעוץ אסיאג, שהגיע לידי גלובס, המשמעות היא שהציבור הישראלי מפסיד בעקבות כך 1.9 מיליארד שקל בשנה בתשלומי דמי ביטוח יקרים מדי לחברות הביטוח. על פי ניתוח של חברת הייעוץ, שמתבסס על נתוני משרד התחבורה, בין השנים 2019 ל-2023 הפסידו בעלי פוליסות הביטוח המקיף לרכב לא פחות מ-7.6 מיליארד שקל, ובשוק מעריכים שבשנת 2024 היה מדובר ב-1.9 מיליארד שקל נוספים.

במסמך, שהוזמן עבור חברות הביטוח, ולכן צריך לקרוא אותו גם בזהירות מסוימת, מפרטים באסיאג בצורה ברורה את הסיבה: "פערי המחירים בין מחירון היבואן ובין מחיר השוק של החלפים", כמו למשל פגוש, פנס, מכנסה מנוע, דלתות ועוד.

מאז 2015 מחייב משרד התחבורה את שמאי הרכב להעריך את גובה הנזק שנגרם לכלי רכב בתאונת דרכים לפי מחיר יבואן, שהינו גבוה משמעותית מ"מחיר השוק" של חלק החילוף. המוסכים מקבלים הנחה של 60%־80% במחיר, אבל מגישים חשבונית יקרה (במחיר המחירון) לחברות הביטוח, שבתורן מגלגלות את העלות הנוספת כמובן לצרכן.

כל גורמי הממשלה בטוחים שהרפורמה נחוצה

באסיאג מציינים בעיה נוספת: "לניפוח עלות החלפים יש גם השפעה על כמות הרכבים שהוגדרו כ'אובדן להלכה' או 'אובדן גמור להלכה' (כלומר רכב שנגרם לו נזק של 50% ומעלה ומוגדר כ"טוטאל-לוס", נ' א')", וטוענים כי הרבה כלי רכב בישראל לא היו מגיעים למצב של טוטאל-לוס, "לו מחירי החלפים לא היו מנופחים... גם עובדה זו מונעת חיסכון מהצרכנים".

כלומר, לא מעט רכבים יורדים מהכביש ומחייבים קניית רכב חדש. את הנזק העקיף הזה, שמייקר גם הוא את הביטוח, קשה לכמת במספרים.

למעשה, גורמי הממשלה כולם בטוחים שהרפורמה נחוצה. דוח מבקר המדינה משנת 2022 מצטט "סמנכ"ל בכיר תנועה במשרד התחבורה בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת באוקטובר 2017", שאמר כי "מחירוני החלפים הרשמיים אינם משקפים את העלות האמיתית של החלפים", וכי יש "הנחות לציי הרכב, לחברות ליסינג וכאלה שיכולות להגיע לאחוזים של 60%, 70% או עד 80%".

בדיקה של המבקר עצמו ל-144 חלקי חילוף העלתה כי מחירי החלפים לציבור גבוהים ברוב המקרים ב-50% מהמחיר שמשלמים עליהם בפועל. "ב-43% מהחלפים היה הפער גדול מ-100%. החלף מהיבואן הראשי יקר פי שניים ויותר מהחלף הזול ביותר מהיבוא האחר (יבוא מקביל, נ' א')".

גם רשות התחרות תומכת ברפורמה, ואף התקבלה החלטת ממשלה בנושא מייד לאחר הקמת הממשלה הנוכחית, אך רגב מתעלמת.

הטיעון של המוסכים והבעיה שעולה ממנו

שיחות שקיים גלובס עם בעלי מוסכים שונים מגיעות כולן לטענה דומה. הם מסכימים שהמחיר שבו הם קונים את חלקי החילוף נמוך משמעותית ממחיר המחירון, אך לדבריהם, "ראית מוסכניק עשיר? אנחנו חייבים לחשב את עלות העבודה בתוך עלות החלק, אחרת לא נשרוד ולא יהיו מוסכים".

אלא שהטיעון הזה בעייתי, שכן החשבוניות שמוציאים המוסכים ללקוחות (ושאותן אמורות לשלם חברות הביטוח) כבר כוללים בתוכם שלושה תשלומים שונים: תשלום על עבודה, על צבע ועל חלקי החילוף.

באיגוד המוסכים אף הצליחו לשכנע את רגב לתמוך בעמדתם, ובפוסט שלה בפייסבוק טענה השרה כי "חברות הביטוח מתמחרות חלפים ב-200% ממחירם האמיתי, כדי להצדיק פרמיות שערורייתיות".

גורם בשוק ציין בשיחה עם גלובס, כי "המוסכים בעצם לוקחים תשלום כפול על העבודה, גם בתשלום עצמו על העבודה וגם בתוך התשלום על החלק". מה שקורה בתחום לא מתקבל על הדעת. בכל תחום אחר, כמו שמאות נדל"ן או הערכת שווי חברות, השמאי לא יכול לתת הערכה גבוהה מהעלות בפועל. אם נפל לך טיל על הבית, השמאי לא יעריך את הבית במחיר גבוה יותר, כי יש הנחה על הבטון. הוא נותן שמאות אמיתית, אבל שמאי רכב בעצמם מודים שהעלות גבוהה מדי. לא הגיוני שמוסכים מקבלים רווח כפול, גם על עבודה וגם על חלק. הרבה מוסכים עושים הרבה מאוד כסף על הציבור".

גם מכתב שהוציא לובי 99 לשרה רגב לפני כשבועיים נותר עד עתה ללא מענה. בלובי כתבו לשרה, כי "כל עוד שמאי הרכב נדרשים להסתמך, לצורך עריכת שומת הנזק, על מחירים הנקבעים באופן חד-צדדי על ידי ספקי חלקי החילוף, נוצר תמריץ כלכלי מובהק לקביעת מחירים מנופחים, שאינם תואמים את רמות המחיר בפועל... שוק החלפים, אשר עומד על כ-10 מיליארד שקל בשנה, מהווה מקור לרווחיות עודפת עבור כלל החוליות בשרשרת האספקה - מהיבואן ועד למוסך".

לפני כחודש חשף גלובס, כי יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, מקדם חקיקה בכנסת במקום הרפורמה של רשות שוק ההון, ומאחורי הגב של הרשות. את ההחלטה לצאת למהלך הוא קיבל יחד עם רגב ושר הכלכלה ניר ברקת, בפגישה שנחשפה בגלובס. ככל הידוע, הצעת החוק תאסור על חברות ביטוח להחזיק במוסכים, מה שאמור להפחית התמריץ לניפוח המחיר.

"נבטיח שההטבה תתגלגל לצרכן הסופי"

רגב למעשה התהפכה בעמדתה. לפני שנה היא תמכה ברפורמה, ואמרה בחגיגיות כי "הרפורמה החדשה צפויה להביא להורדה משמעותית של המחירים המקובלים כיום בענף המוסכים, ותגביר את התחרות והשקיפות". היום היא כבר נשמעת אחרת, וטוענת בפייסבוק: "אנחנו עוצרים את חגיגת חברות הביטוח. אנחנו נעשה את זה נכון, מדויק ובאופן שיבטיח שההוזלה מתגלגלת לצרכן הסופי, ולא נשארת אצל חברות הביטוח. עלינו למנוע מחברות הביטוח להחזיק במישרין או בעקיפין בחברות יבוא של חלפים. מדובר בניגוד עניינים חמור שפוגע בצרכנים, ומייקר את התיקונים. הרפורמה הנוכחית, שעליה סירבתי לחתום, עלולה לייצר רווחים נוספים לחברות הביטוח, מבלי להבטיח בשום צורה שהוזלת החלפים תוביל גם להוזלת הביטוח לנהגים בישראל".

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הצעת החוק צפויה להיות מוגשת באמצע מאי, וסביר שמשרד האוצר ינסה לגבות את רשות שוק ההון כאשר היא תגיע לוועדת השרים לחקיקה, שקובעת כיצד תצביע הקואליציה. "ככה זה כששרת התחבורה נכנעת לצרכים פוליטיים מול איגוד המוסכים, והציבור מפסיד הרבה מאוד כסף", סיכם גורם בשוק את המצב העגום.

ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד אינו מעכב כלל את הרפורמה, ההיפך הוא הנכון. החתימה על הצו כפי שהובא לשרת התחבורה רגב תמשיך להעשיר את קופת חברות הביטוח על חשבון הציבור.

"יחד עם משרד הכלכלה בראשות השר ברקת ובשיתוף ועדת הכלכלה בראשות יו"ר הועדה חה"כ דוד ביטן, המשרד פועל במלוא המרץ לקידום אישורו המלא של חוק שירותי ומוצרי רכב (חוק המוסכים), בדגש על התקנות בחקיקת המשנה.

"הרפורמה בתחום השמאות היא חלק חשוב של החוק, שמטרתו היא הגברת התחרות, הבטחת שקיפות והוגנות, חיזוק מעמד הצרכן והוזלת הביטוח, הטיפולים והתיקונים לצרכן".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

היועמ"שית אישרה: נתניהו יעיד בפרשת הפגישה הלילית

ראש הממשלה צפוי למסור עדות פתוחה בפרשה בה נחשד ראש הסגל שלו, צחי ברוורמן, בשיבוש החקירה הנוגעת להדלפת מסמכים מסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני ● דובר רה"מ לשעבר העיד כי ברוורמן אמר לו שיוכל "לכבות" את החקירה

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי