על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● כותרות העיתונים | לבטל את החוזה "באופן מיידי": הקואליציה בספרד מאיימת להתפרק אם תמומש עסקת נשק עם חברה ישראלית
● כותרות העיתונים | איראן מזהירה את ישראל: אל תתערבו בשיחות הגרעין
1 ספרד ביטלה עסקת נשק עם ישראל, אך זה עלול להתנקם בה
לאור הלחימה של ישראל בעזה, ספרד החלה לבטל עסקאות נשק עם ישראל, ולאחרונה היא ביטלה חוזה עם אלביט "בשווי 6.6 מיליון אירו ליבוא של 15 מיליון כדורי 9 מ"מ", לאחר שחברי קואליציה מהשמאל דרשו את ביטולו המיידי. כעת, אנליסטים ובכירים מזהירים כי ביטול החוזה עם ישראל עלול "לפגוע בביטחון של ספרד עצמה" ולפגוע במעמדה בזירה הבינלאומית, כך פורסם במדיה ליין.
"מה שהתחיל כהזמנת רכש עבור המשמר האזרחי, התפתח למחלוקת לאומית שגררה לתוכה מפלגות קואליציה, יועצים משפטיים, משרדי חוץ ואנליסטים אסטרטגיים. החוזה, שניתן לחברת Guardian Homeland Security SA שבסיסה בולנסיה, נועד לספק תחמושת שיוצרה על ידי אלביט מערכות. אף על פי שהממשלה הספרדית הכריזה על השעיית כל עסקאות הנשק עם ישראל באוקטובר 2023, חוזה זה נותר פעיל, לאחר שאושר בהליך משא-ומתן ללא מכרז פומבי", נכתב.
אולם ביטול חד-צדדי של החוזה עלול לחייב את ספרד לשלם את סכום החוזה במלואו.
הרמן טרטש, חבר הפרלמנט האירופי ממפלגת הימין הקיצוני VOX, האשים את הממשלה בחבלה אידיאולוגית ואמר למדיה ליין, "זו ממשלה של גזל הנאחזת בשלטון בכל מחיר", והוסיף, "הם מוכנים להפר חוזה חתום ולחייב את משלמי המיסים הספרדים לשלם את הקנס - רק כדי לשמר קואליציה שברירית הבנויה על אידיאולוגיה אנטי-מערבית". טרטש אמר כי ספרד משדרת מסר של חוסר ביטחון משפטי לכל שותף ביטחוני וכך "שוחקת את אמינותה בזירה הבינלאומית".
גם בישראל גינו את ביטול בעסקה ומשרד החוץ פרסם הצהרה שהאשימה את ספרד "בעמידה בצד הלא נכון של ההיסטוריה", והוסיף "ישראל תשקול מחדש את שיתוף-הפעולה הביטחוני עם מדריד בעתיד".
למרות הסערה הדיפלומטית, מומחי ביטחון קוראים לשים לב להשלכות הביטחוניות. חסוס מ. פרס טריאנה, אחד מהאנליסטים לענייני ביטחון מהמובילים של ספרד, אמר למדיה ליין כי ההשלכות המעשיות של ביטול העסקה עם ישראל כבר מתרחשות. "זה לא עניין של מוכנות קרבית, אלא של המשכיות תפעולית בסיסית". לדבריו, המשמר האזרחי מסתמך על סוג זה של תחמושת לאימונים, ביטחון גבולות ומבצעי סמים. "בוודאות תהיה הקצבה של תחמושת לאימונים, תרגילים יתעכבו, ויהיו סיבוכים בשמירה על כוננות בסיסית. יחידות עשויות להיאלץ לבקש העברות חירום של תחמושת ממלאי צבאי".
האנליסט הביטחוני הוסיף ואמר כי ביטול העסקה מהווה "אתגר לוגיסטי משמעותי" והזהיר מניתוק מוחלט של הקשר הביטחוני עם ישראל משום ש"מערכות צבא רבות של ספרד - ציוד תקשורת, טילים נגד טנקים ואפילו פלטפורמות ארטילריה - מקורם בישראל. אם ישראל תפרש את הביטול הזה כתקדים, אנחנו עלולים לראות עיכובים או סירובים באספקת חלקי חילוף חיוניים, עדכוני תוכנה או תחזוקת מערכות" במקרה כזה, אומר האנליסט "זה נהיה מסוכן. אי אפשר להחליף מערכת הגנה משולבת בן-לילה".
לסיום הוא מוסיף ואומר שמה שמטריד אותו במיוחד הוא "שספרד מוכנה לבטל הסכמים חתומים מסיבות פוליטיות. זה דגל אדום בכל סביבת רכש".
מתוך המדיה ליין, מאת גבריאל קורודו. לקריאת הכתבה המלאה.
2 בית הדין בהאג דן במלחמה בישראל. המדינה לא התייצבה לדיון
השבוע התחילו דיונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ), בנוגע לאיסור הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. בעוד שבמשך יותר מחודש וחצי ישראל חסמה כניסת סיוע, מזון ותרופות לרצועה "בניסיון ללחוץ על חמאס לשחרר חטופים", ישראל טוענת כי המצור חוקי וכי בעזה יש "די אספקה למרות ההגבלות". אולם האו"ם וארגוני סיוע אומרים כי "המצור החמיר את המצב של הפלסטינים", כך פורסם בניו יורק טיימס.
בדיונים משתתפים נציגים מ-40 מדינות וארבעה ארגונים בינלאומיים. הדיונים החלו בהצגת עמדת האו"ם, ולאחריה דיברו נציגים פלסטינים. במהלך השבוע, צפויים להישמע טיעונים ממדינות כמו ארה"ב, סין, צרפת, גרמניה, סעודיה, אירלנד, ספרד, סלובניה, טורקיה, מצרים, מלזיה, וכן נציגים מהליגה הערבית. מי שנעדרת באופן מופגן מהדיונים היא ישראל שלא שלחה משלחת משפטית. חוות-הדעת הרשמית לא צפויה בקרוב. חוות-הדעת אינה מחייבת, אך "נושאת משקל סמלי ועלולה להשפיע על מדיניות נגד ישראל", נכתב.
ישראל לא הגיעה, אך הגישה בתגובה 38 עמודים. שר החוץ, גדעון סער, גינה את ההליכים כ"מוטים" ו"פוליטיים", והאשים את האו"ם בשיתוף-פעולה עם חמאס.
"מאז 2 במרץ לא הותרה כניסת סיוע הומניטרי או סחורות מסחריות לעזה, דבר שיש לו השלכות הומניטריות הרסניות ברצועת עזה", אמרה אלינור המרשולד, היועצת המשפטית הבכירה של האו"ם, לבית הדין.
"היחסים בין ישראל לאו"ם שכבר רוויים בהאשמות הדדיות, הידרדרו עוד יותר מאז פרוץ המלחמה. גורמים ומוסדות באו"ם מותחים ביקורת פומבית וחוזרת על מדיניות ישראל. ישראל האשימה את האו"ם בהטיה וטוענת כי אונר"א משתפת פעולה עם חמאס ובעלי בריתו", נכתב.
מתוך הניו יורק טיימס, מאת אהרון בוקסרמן. לקריאת הכתבה המלאה.
3 אירוויזיון בזמן מלחמה: קריאות לחרם ואישור להניף דגל פלסטין
בעקבות הלחימה של ישראל בעזה, שרת החוץ של איסלנד ת'ורגרדור קתרין גונארסדוטיר, אמרה בתקשורת המקומית לערוץ Visir כי זה "מוזר ולא טבעי" שישראל תשתתף באירוויזיון. גם השידור הציבורי האיסלנדי (RUV) אישר כי העלה חששות בפני איגוד השידור האירופי ׁ(EBUׂ) בנוגע להשתתפותה של ישראל, כך פורסם ב-New Arab.
"איסלנד צריכה לשלוח את המשלחת שלה ולא להחרים את האירוויזיון, אבל אני בהחלט חושבת שעלינו לשקול את העניין ולפעול מול איגוד השידור האירופי", אמרה.
למרות ההתנגדות, מנהל האירוויזיון מרטין גרין אמר כי אין תוכניות לחסום את השתתפותה של ישראל בתחרות השירים השנתית שתתקיים במאי.
בנוסף, השנה האירוויזיון מבטל את האיסור על הנפת דגלי פלסטין, "איגוד השידור האירופי מאפשר הנפת דגלים 'המותרים בחוק'", כך פורסם בטלגרף הבריטי.
"הכללים אוסרים על דגלים גזעניים או מפלים, הכוללים סמלים המסיתים לשנאה או לאלימות, וכן על כרזות פוגעניות או משמיצות, או על דגלים וסמלים של ארגוני טרור אסורים כמו חמאס", נכתב בטלגרף.
מתוך הניו ערב. לקריאת הכתבה המלאה.
מתוך הטלגרף, מאת ג'יימס קריספ. לקריאת הכתבה המלאה.
4 הלחץ לפרק את חיזבאללה מנשקו גובר, אבל איך זה יקרה?
לאחרונה ישראל תקפה אווירית בדרום לבנון "מתקן אחסון טילים של חיזבאללה", וזאת על רקע הלחץ לפרק את ארגון הטרור מנשקו "שהפך הכרח בלתי נמנע". אך כעת לא ברור כיצד ואיך פירוק הנשק יקרה, כך פורסם בוושינגטון פוסט.
ישראל וארה"ב ממשיכות לדחוף לפירוק מהיר של חיזבאללה מנשקו. גם נשיא לבנון, ג'וזף עאוון אמר כי הוא מחויב להעביר את הנשק לשליטת המדינה "אך שזה ייעשה באמצעות דיונים ולא באמצעות כוח".
יחד עם זאת, רבים בלבנון חוששים כי הנושא הזה עלול להוביל שוב, לעימות אזרחי.
"בכירים בחיזבאללה אמרו עקרונית שהם מוכנים לדון בארסנל של הארגון, אך המנהיג נעים קאסם אמר בנאום מוקדם יותר החודש שכל דיון רציני מותנה בנסיגת ישראל מהשטחים שהיא מחזיקה בדרום לבנון ובסיום התקיפות האוויריות היומיומיות כמעט", נכתב.
ארם נרגוזיאן, עמית בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים אמר לוושינגטון פוסט כי לבנון צריכה לנקוט בגישה מאוזנת בנוגע לפירוק הנשק ואמר, "אם תלכו לאט מדי... תאבדו מומנטום פנימי ולגיטימציה בינלאומית. אם תלכו מהר מדי תואשמו על ידי קהילה שיעית פגועה ומוכה, שהיא עיקר בסיס התמיכה של חיזבאללה, בכך שאתם שליחים של ישראל, תוך סיכון בכך ששאריות חיזבאללה יפתחו במרד מזוין נגד ממשלת לבנון".
איך ומתי עשוי להיראות הפירוק מנשק?
הנשיא הציג את חזונו בו "לוחמי חיזבאללה לשעבר יוכלו להגיש מועמדות להצטרף לצבא לבנון כפרטים. נשק שיימצא כ'שמיש' על ידי הצבא יהפוך לחלק מהארסנל שלו, בעוד נשק שיימצא 'בלתי שמיש', יושמד".
"נרגוזיאן אמר כי יותר מ-90% מהנשק 'המתקדם והכבד' של חיזבאללה - שכלל בעבר עשרות אלפי טילים ומל"טים - ככל הנראה הושמדו כבר על ידי ישראל", נכתב.
הנשק שנותר לדבריו, לא יתאים לארסנל של צבא לבנון שמבוסס על ציוד מערבי בעוד שארגון הטרור משתמש בנשק מתוצרת איראן רוסיה וסין. לדבריו, התוכנית של הנשיא לא סבירה משום שלוחמי חיזבאללה אידיאולוגית "אינם מתאימים לצבא של מדינה, וזאת לאחר ששימשו בעיקר ככוח פרה-צבאי שתאם את האינטרסים של איראן".
לגבי מועד פירוק הנשק, שליח ארה"ב מורגן אורטגוס אמר מוקדם החודש כי "יש לפרק את חיזבאללה מנשקו בהקדם האפשרי". במקביל דיפלומט לבנוני אמר כי האמריקאים לוחצים בנושא.
ועמדתו של חיזבאללה? זאת צפויה לעכב את התהליך, אלא אם כן ישראל תיסוג מהשטחים בלבנון.
מתוך הוושינגטון פוסט, מאת אבי סוואל. לקריאת הכתבה המלאה.